נוסעים על כביש החוף הישן (4) מצפון או מדרום עד שמגיעים לבנימינה. בצומת בנימינה פונים לתוך המושבה ונוסעים מזרחה בכביש הכניסה (653) עד לכיכר הראשונה. פונים בכיכר שמאלה לדרך העצמאות, ובכיכר הבא פונים ימינה לדרך נילי. ממשיכים עם הכביש, עוברים בגשר תחתי מתחת למסילת הרכבת, ומיד לאחר מעבר המסילה התת קרקעי, פונים שמאלה לעבר זכרון יעקב (כביש 652). כשמגיעים לצומת שיש בה שילוט לכיוון חוות הנוקדים ורמת הנדיב פונים. מחנים את הרכב במגרש החנייה של רמת הנדיב ומתחילים את הסיור.

גנים גדולים שניטעו כאחוזת קבר לברון בנימין אדמונד דה-רוטשילד, אבי היישוב והנדיב הידוע, שהקים ותמך ברוב המושבות שקמו בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה (שנות ה-80 של המאה ה-19) ובהן: ראשון-לציון, זכרון יעקב (קרויה על שם אביו), מזכרת-בתיה, ראש-פינה ועוד. במרכז גן הזכרון נמצאת מערת הקבר של הברון ורעייתו מאחורי דלתות בסגנון תקופת התלמוד. פרט לקבר יש בגן צמחייה רבה המייצגת הן את הצומח בארץ והן בעולם. בגן מספר חלקים מעניינים: גן המפלים, גן הורדים, גן הדקלים, גן ריחות ועוד. מומלץ להשקיע לפחות שעה בסיור ברחבי הגן ולהנות מהתצפית שהוא מציע לכיוון הים.

מהגן ניתן לצאת למספר מסלולים מעגליים יפים ולא קשים. להלן מתוארים שני המסלולים שמקיפים את רוב הדברים המעניינים שבאזור. ניתן לעשות כל אחד לחוד או לשלב את שניהם ביחד.

 

מסלול האחוזה - מרמת הנדיב לחרבת עקב (מנצור אל-עקב)

 

יוצאים מהגן ופינה הדרום מערבית של הגן חוברים לשביל המסומן בצבע אדום. הולכים בשביל העפר כקילומטר עד לחרבת עקב. החורבה, הממוקמת בגובה 142 מטר מעל פני הים, נמצאת על מצוק חוטם הכרמל, חלקו הדרומי-מערבי של הכרמל. באתר שחזור של וילה מהתקופה הביזאנטית (מאות 4-7 לספירה) שנבנתה על גבי וילה מהתקופה הרומית שכנראה חיו בה יהודים. הוילה נעזבה ככל הנראה בזמן המרד הגדול (66-70 לספירה). מסביב המתקנים החקלאיים שישמשו לפרנסת אנשי הוילה (גתות, בית-בד וגורן) וכן בור מים ומקווה טהרה. על שפת המצוק יש רחבה עם תצפית נהדרת על הים, מישור החוף, הכרמל וצפון השומרון [4 במפה].

 

לאחר הביקור בחרבת עקב, ממשיכים צפונה לאורך המצוק עם השביל האדום. לאחר חצי קילומטר נגיע למפגש עם נחל תמסח. אם נתבונן מנקודה זו מערבה תוכלו להבחין במעיינות גדולים בין מצוק הכרמל לים, אלו עיינות תמסח, מעיינות שהן זכר לביצות שהיו באזור זה לפני יבושו בשנות החמישים. המים אינם נשאבים מאחר והם מלוחים מדי. עוד על המעיינות באזור תוכלו ללמוד במסלול לנחל תנינים. לאחר שחוצים את הואדי (נחל תמסח) מגיעים לצומת שבילים. הצהוב מוביל חזרה לנקודת ההתחלה (חצי שעה) האדום ממשיך מערבה ואז צפונה ובסוף חוזר לגני הנדיב (כשעה).  

 

המסלול האדום חוזר בדרך העולה בנחל תמסח למגרש החניה. אני ממליץ להמשיך בשביל לאורך המצוק עד למערת כבארה.

 

מערת כבארה

 

ממשיכים בשביל ועוברים בתצפית על בקעת תמסח ומעיינותיה. לאחר עוד כחצי ק"מ נפגשים עם השביל הירוק שלו שני כיוונים. למטה לכיוון מערת כבארה ולמעלה בחזרה לרמת הנדיב. ראשית נרד למערה כבארה [6] שהיא מערה קארסטית (נוצרה עי חלחול המים לקרקע והמסת הסלע הרך בתוכה). במערה נתגלו שרידים של האדם הקדמון מתקופות שעד לפני 150,000 שנים(!!). אחד הממצאים החשובים היה שלד של אדם ניאנדרטלי מלפני 60,000 שנים. לא ניתן להיכנס למערה בעקבות רשת ברזל שהושמה כדי להגן על אוכלוסית עטלפי הפירות שגרה בה, אך אפשר להתרשם מגודלה ומההסבר על התגליות שבה. לאחר הביקור באזור המערה, חוזרים לשביל הירוק ומטפסים בו עד לרמת הנדיב. 

 

שביל המעין - מסלול לעין צור

 

נצא מהגן ונמצא את השביל המסומן כחול היוצא מהפינה הדרום מזרחית של הגן. נתחיל ללכת בשביל ונהנה מתצפית מרשימה אל בקעת הנדיב, רמות מנשה והרי השומרון. תוך כדי ההליכה במסלול שאורכו כשני קילומטרים נעבור בבית חורי, שרידי בית חווה מהתקופה העות'מנית, וכן דרך מכלול מבנים מתקופת הורדוס הכוללים: ארמון מבוצר ומרשים, מעיין, בריכת אגירה ובית מרחץ מרשים בו נוכל לזהות את 3 החדרים המאפיינים בית מרחץ רומאי: החדר הקר, החדר הפושר והחדר החם. המעבר בין החדרים נועד כדי להרגיל את הגוף לחום האדים. האדים פתחו את נקבוביות העור וסייעו לאדם הנהנה מבית המרחץ לנקות את עורו גם ללא סבון, שלא היה קיים בתקופה ההיא.

 

אחרי הביקור בבית המרחץ, נגיע למעיין [8] ששימש להשקיית גידולים חקלאיים באזור בשיטת השלחין .כדי להגדיל את ספיקת המעיין, חצבו ניקבה אשר איפשרה הגדלת פתח יציאת המים. נקבה דומה תוכלו למצוא במסלול לעין מטע. ניתן להכנס וללכת בנקבה עד למקום בו מותקן שער ברזל. מבית המעיין זורם פלג המים לאורך שביל קטן. לאורך הפלג ובגדות הבריכות, מעשה ידי אדם, מתפתח בית גידול טבעי לח המאופיין בצמחיית מים ובעושר בעלי חיים זעירים. מהמעיין נחזור עם השביל המעגלי עד למגרש החניה של רמת הנדיב.

 

אתרים קשורים: אתר רמת הנדיב.

פארק שוני (שומי, פארק ז'בוטינסקי) - שוני (או שומי) היתה עיירת נופש רומאית שאליה הגיעו לחגיגות המים (המיומאס) כל עשירי קיסריה. מעיינות שוני הזינו בריכות מים גדולות, ספא, ג'קוזים, ובתי מרחץ. חגיגות המים היו מספר ימים של התהוללות בסיוע יין, מים ונשים. הכביש ההולך מבנימינה לשוני חותך למעשה את ברכות המים והנוסעים בו יכולים לראות מימין את הברכות שנתגלו בחפירות הארכיאולוגיות ומשמאל את המבנה היפה. המבנה עצמו הוא מהתקופה התורכית והוא בנוי על היסודות הרומאים. במבנה יש תאטרון שגם כיום (בדומה לקיסריה) יש מציגות בו הופעות פעם בפעם. בתקופת המנדט שוני שמשה כבסיס האימונים המרכזי של האצל. וממנה אף יצאו לפעולות רבות כגון פעולת שחרור הנדונים למוות בכלא עכו בשנת 1947. באתר היום יש מוזיאון מהנה ביותר על האצל, ניתן לתאם סיור ארכיאולוגי, במקום לעשות פיקניק במדשאות הרחבות שבאתר ואף ליהנות מהמסעדה המצוינת בה יש באופן קבוע הופעות ג'אז.

 

פארק אלונה (מי קדם) - בפארק אלונה נגלתה נקבת מים תת קרקעית שהובילה מים לקיסריה. פרטים נוספים ראו במסלול על אמות המים לקיסריה.

 

זיכרון יעקב - מומלץ לבקר במדרחוב של זיכרון בו יש שפע מסעדות וחנויות, במוזיאון המתאר את פעילות המחתרת נילי וכן ביקב בזיכרון שם ניתן לתאם סיור וטעימת יינות. פרטים נוספים תוכלו למצוא באתר האינטרנט של זכרון יעקב.