על רקמה ומרקם החיים הבדואי

“הרקמה היא האמנות שלנו והאמצעי דרכה אנחנו יכולות לבטא את עצמנו” (נעמה אלסאנע)

למביטים מבחוץ, הרקמה והאריגה הבדואית יכולות להיראות כמו עוד אמצעי דקורטיבי יפהפה, אבל המתבוננים מקרוב יגלו במהרה שהמלאכות הקדומות הללו קשורות בחוט הדוק ובלתי נראה אל החברה הבדואית ולנשים הבדואיות בפרט. בעבר, כאשר הבדואים נעו ונדו במדבר, לנשים הבדואיות היה תפקיד מרכזי בבניית מרקם החיים של השבט. הן היו יוצאות לרעות את הצאן, לשאוב מים מהבאר וכשהיו חוזרות למאהל היו תופרות, רוקמות ואורגות בגדים, שטיחים ואוהלים שחיממו את השבט בלילות המדבר הקרים.

רקמהחלק בלתי נפרד ממרקם השבט | צילום: דניאל בר

בהיעדר משאבים זמינים, היו הנשים הבדואיות משתמשות בחומרים טבעיים שהיו זמינים בסביבתם – שיער כבשים, גמלים, עזים ואפילו סיבי תמרים, מהם היו אורגות מחיצות אוהלים, סריגים חמים וגם קישוטים דקורטיביים, אותם היו מעצבות בצורות ודוגמאות שונות.

“מכיוון שלא היו לנו ספרים מהן היינו יכולות להעתיק דוגמאות, כל אישה שהייתה הולכת לרעות את הכבשים, הייתה מתחילה לדמיין ולצייר לעצמה בראש את הדוגמאות שתרקום כשתחזור למאהל”. מספרת נעמה אלסאנע, פעילה חברתית, יזמית בדואית ואחת מחמש הנשים שייסדו את פרוייקט “רקמת המדבר” בלקיה.

נעמה מרקמת המדבר“הרקמה היא האמצעי דרכה אנחנו יכולות לבטא את עצמנו” | צילום: באדיבות קסם המדבר

הרבה מעבר לרקמה: משמעות הרקמה והאריגה בחברה הבדואית

“מגיל 6 אנחנו לומדות את הרקמה מאמא וסבתא שלנו ויוצרות את אותן הדוגמאות שלמדנו על השמלות והבגדים שאנחנו לובשות”.

לרקמה והאריגה הבדואית הייתה גם משמעות עמוקה יותר עבור הנשים הבדואיות. כמי שצפו בסבתא שלהן, ובהמשך באמא שלהן רוקמות בסבלנות אין קץ, היו הילדות יושבות ולומדות את הטכניקות השונות והדוגמאות המיוחדות, אותן יעתיקו בהמשך וינחילו גם לבנותיהן בעתיד, כסמל להמשכיות ולחיבור בין הדורות.

הרקמה והאריגה הבדואית שימשו גם ככלי לביטוי עצמי אצל הנשים, שעל אף שהיו נצמדות לדוגמאות המסורתיות אותן למדו מהדורות הקודמים, היו נוטלות לעצמן חופש אומנותי ויוצרות דוגמאות חדשות, שאפשרו להן להטביע חותם אישי.

“אנחנו ממציאות דוגמאות בעצמנו וגם מעתיקות דוגמאות של נשים אחרות שאהבנו. האישה שהעתיקו ממנה מרגישה גאווה בגלל שאהבו את הדוגמה שיצרה, וגם הנשים השונות יודעות לזהות מי יצרה את הרקמה, על פי הסגנון הייחודי של אותה האישה”.

כל רקמה והסגנון שלה | צילום: דניאל ברכל רקמה והסגנון שלה | צילום: דניאל בר

ומה מספרים הצבעים והדוגמאות?

כמו כל יצירת אמנות גם הדוגמאות של הרקמה והאריגה לא בהכרח נושאות איתן משמעות אחת. או כמו שמספרת לנו נעמה: “אישה אחת יכולה להגיד שהיא רואה פרח ואישה אחת יכולה להגיד שהיא רואה לב. כל אישה נותנת את הפרשנות שלה לדוגמה”.  

על הבדים ניתן למצוא דוגמאות וסמלים מסורתיים כמו יונים, כנפיים, גמלים, כוכבים, משולשים וגם דוגמאות שונות פרי מוחה של הרוקמת. בעבר, הדוגמאות וצבעי הבדים שהיו לובשות הנשים היו נושאים עימם משמעות הנוגעות למעמד האישה ומצבה החברתי. כך למשל, נשים נשואות היו לובשות שמלות שחורות שמעוטרות בהרבה רקמה בגווני אדומים, נשים רווקות היו מעוטרות בבדים בצבעי כחול וסגול, ואילו נשים אלמנות היו לובשות רקמות בצבעים ירוקים או כחולים. כיום, המצב קצת שונה. “היום אין גבולות, כל אישה לובשת מה שבא לה וכל אחת מעצבת לעצמה את השמלה לפי הדמיון שלה” מספרת נעמה.

מה מספרת הרקמה? | צילום: דניאל ברמה מספרת הרקמה? | צילום: דניאל בר

מה מספרת הרקמה? | צילום: דניאל ברצילום: דניאל בר

החוט המקשר בין העבר לעתיד

המעבר של הבדואים מחיי הנדודים ליישובי הקבע היווה שינוי לא רק מבחינה גיאוגרפית, אלא גם מבחינה חברתית. הנשים שהתרגלו עד אותה העת לצאת לרעות את הצאן ולהתרועע עם חברותיהן מסביב לבאר המים, מצאו את עצמן מרוקנות מתפקידיהן המסורתיים בשבט, ומנגד, נאלצו לצאת לעולם החדש ללא ידע או היכרות מוקדמת עם עולם התעסוקה המודרני. בהיעדר כוח כלכלי וחברתי, נאלצו הנשים השונות למצוא להן תחומי עיסוק חדשים, בהן יוכלו לבטא את עצמן ולממש את יכולתיהן. אט אט ובאורח פלא, דווקא מלאכות היד הקדומות ששימשו את הנשים לצרכי הישרדות ושימור המסורת, הן אלו שהחלו להניע את גלגלי השינוי במעמד של הנשים הבדואיות, ולתפקד כמנוף לפיתוח כלכלי וחברתי בשנים האחרונות.

תמונה מתוך אתר טיוליצילום: דניאל בר

בשנים האחרונות, ניתן לראות יותר ויותר יוזמות ופרויקטים שונים בסימן רקמה ואריגה, כאשר הבולט בהם הוא "רקמת המדבר" שיזמה נעמה אלסענא, לצד 4 נשים נוספות מהקהילה, שמטרתו לספק לנשות הקהילה תעסוקה ופרנסה דרך מלאכת הרקמה הקדומה. הנשים המשתתפות בפרויקט מקבלות בד, חוטים ודוגמה אותן הן רוקמות בבית המלאכה בלקיה או בביתן, ומקבלות תשלום בהתאם לעבודתן. גם אם לעיתים מדובר בתשלום סמלי, נעמה מספרת שלעצם העבודה והמפגש הקבוצתי יש משמעות אדירה בהגברת תחושת הערך העצמי של הנשים הלוקחות חלק בפרויקט, שיוצרות ומבטאות את עצמן דרך הרקמה.

וכך, במעין סגירת מעגל מושלמת, האמצעי ששימש את הנשים הבדואיות לצרכי מחסה והישרדות בחיי המדבר המאתגרים, הפך להיות אמצעי העצמה, שמשמש להן קול ואפשרות לביטוי עצמי, גם כשהתנאים מסביב לא בהכרח מאפשרים זאת.


איפה אפשר להתרשם מרקמה ואריגה בדואית?

ברחבי אזור הנגב והמדבר הקסום, פרושים מספר כפרים בדואים בהם תוכלו ליהנות ממפגשים מרגשים ואירוח בדואי מסורתי כיד המלך, הכולל מגוון מאכלים טעימים מהמטבח הבדואי העשיר, טיולי גמלים וגם הצצה למלאכות האריגה והרקמה הארוגות, מהן תוכלו להתרשם ואפילו לקנות לכם כמזכרת.

רקמת המדבר: נעמה אלסענא

באוהל המסורתי של נעמה שבלקיה מחכות לכם מדריכות מקומיות עם כוס תה חם, קפה מהביל וסיפורים מרתקים על חייהן של הנשים הבדואיות. יחד נצלול אל העבר, נגלה איך הרקמה המסורתית היא לא רק מלאכת יד – אלא שפה שלמה של ביטוי אישי, עוצמה ומשמעות שמתפתחת גם בימינו.

הבית של חוסנייה: חוסנייה אבן ברי

בבית המסורתי של חוסנייה אבן ברי, שנפתח לאירוח לפני מספר שנים, מחכה לכם חוויה ייחודית שמקרבת לבבות ומחברת אל החברה הבדואית בדרך מהנה ומיוחדת. במהלך הסדנה תלמדו טכניקות מסורתיות של רקמה שעוברות מדור לדור, תיהנו מארוחה בדואית עשירה, ותזכו בהסבר והדגמה על הבגדים הבדואים שתופרת חוסנייה – שילוב מושלם של מסורת ואמנות.

חוסנייה אבן ברימוסיפה צבע למדבר | צילום: באדיבות תפדלו חוויה בדואית ברהט

חמדה: סדנאות רקמה ומסורת בדואית

בבית החם של חמדה בכספייה תוכלו ליהנות משתי סדנאות ייחודיות שיגלו לכם את סודות הרקמה והאריגה של התרבות הבדואית. בסדנת האריגה תייצרו תיקים, שטיחים ועוד פריטים מיוחדים, בעוד בסדנת הרקמה תוכלו להכין צמידי צמר, סמלים ייחודים ואפילו סמלים מעוררי השראה דוגמת רקמת סמל החטופים. בנוסף אפשר לשלב סדנאות נוספות כמו הכנת תה צמחים, קעקועי חינה ולסיום – ארוחה בדואית מסורתית וטעימה!