יש מצבים בהם יוצא ג'יפאי לטייל ברכב בודד; זה נוגד את הכלל האומר ש”לא יוצאים לשטח לבד” אבל האמת היא שלפעמים בא לנו להתבודד, בין אם זה כי אנחנו מכירים היטב את המסלול או בין אם כל תירוץ אחר. עדיין, ברוב המקרים נמצא את עצמנו מטיילים בשטח עם ג'יפאים נוספים; שיירה יכולה להיות מורכבת מ-2 ג'יפים או 20 ואף יותר – בכל אופן הגודל האופטימלי של השיירה הוא 8-12 משתתפים. קצב השיירה יוכתב על ידי הנהגים האיטיים ביותר; נסו לארגן קבוצה הומוגנית מבחינת רמת הנהגים וכלי הרכב.

נסיעה בשיירהשיירת פטרולים ונספחים בעיצומו ל 'חוצה ישראל' | צילום: רמי גלבוע

קבלו כמה כללים אוניברסליים, המתאימים לכל קבוצה:

1. אוטו מחכה לאוטו

אחת הבעיות הנפוצות ביותר היא פיצול השיירה; מישהו נהג מהר מדי, הרכב מאחוריו לא זיהה את הפנייה או המשיך ישר. ייקח זמן עד שמישהו ישים לב שיש בכלל בעיה, ואז מתחיל מרדף. מנסים להחזיר את הכבשה התועה באמצעות מכשירי הקשר, יוצאים לרדוף אחריה, בינתיים חצי שיירה המשיכה בכיוון השגוי. זה גורם לאובדן זמן יקר וגם לסכנת מפגש חזיתי בין שני ג'יפים, כאשר התועה מבין מה קרה והוא חוזר על עקבותיו.

נהיגת שטח נכונה בשיירהאפשר ללמוד הרבה על השביל, מהתנהלות הרכב הנוסע לפנייך | צילום: רמי גלבוע

הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על קשר עין בין כלי הרכב. כל נהג אחראי לוודא שהרכב הנוסע מאחוריו רואה לאיפה נסע, בעיקר בצמתים. הגעת לצומת והג'יפ מאחוריך מתמהמה? בניגוד לאינסטינקט עצור במקומך, עד שהוא יצור איתך קשר עין. אם ההמתנה ארוכה, נקווה שמי שלפניך יחכה גם לך, כדי שהפיצול לא יקרה שוב בצומת הבאה. הדליקו פנסים כדי שיהיה קל לזהות אתכם במראה האחורית, הודיעו קדימה במקרה של המתנה ארוכה.

תמונה מתוך אתר למטייל בישראלכאשר פותחים רווחים, השיירה עשויה להתפרש על כמה קילומטרים | צילום: רמי גלבוע

2. סע לאט

סכנת הפיצול גדלה ככל שקצב הנסיעה גבוה יותר. על המוביל לקחת בחשבון שמאחוריו מצטברים עיכובים, ולאפשר לזנב השיירה לשמור על הקצב. לפעמים תוכלו לעקוב אחרי האבק אבל לא תמיד – ענני אבק עשויים להיסחף עם הרוח ולשבש את הכיוון. הימנעו מעקיפות, בוודאי לא בתוך אבק או בשביל טכני.

תמונה מתוך אתר למטייל בישראל סובארו לאונה מובילה שיירה של שועלי מדבר | צילום: רמי גלבוע

3. הנווט הטוב ביותר מוביל

גם בעידן הניווט המקוון אי אפשר להימנע מטעויות. תנו לנווט הטוב ביותר להוביל את השיירה, ברכב המאסף ינהג נהג מיומן ואחראי בעל מכשיר קשר חזק, שיוכל לתקשר עם מוביל השיירה. אם השיירה ארוכה, מקמו במרכזה ג'יפ-ממסר עם מכשיר קשר חזק (בדרך כלל, מכשירים המותקנים ברכב חזקים יותר ממכשירי ידניים). כאשר מנסים להבין לאיפה נעלמו הכבשים התועות דברו ברור: לא 'ימין' או 'שמאל', אלא 'צפון' או 'דרום'.

4. תדריך בוקר

לפני היציאה תדרכו את הנהגים והנווטים; לאיפה נוסעים, מה המרחקים וטיב השטח, נקודות ביניים בציר הטיול, מה עושים אם הלכתם לאיבוד, היכן חניון הלילה. החליפו ביניכם מספרי טלפון למקרה שיצאתם מטווח מכשירי הקשר, ויש פתאום קליטה סלולארית. הודיעו לחברים או לבני המשפחה איפה אתם מטיילים, מתי אמורים לצאת מהשטח.

מוביל השיירהג'וי בירן מוביל שיירה בנחל אמציהו | צילום: רמי גלבוע

5. דואגים לצוות חילוץ

שבצו בשיירה נהגים טובים עם כננות; אחד צמוד למוביל העלול להיתקע במעבר לא מוכר, אחד באמצע השיירה, ועוד אחד לקראת הסוף. אם מתרחשת תקיעה מסובכת או מסוכנת, המתינו להגעת נהג מיומן או מוביל השיירה, לביצוע חילוץ מקצועי ובטיחותי. בחילוץ מורכב, אדם אחד מנהל את האירוע, לא מקהלת יועצים.

6. משתמשים במכוונים קרקעיים

במידה ומגיעים למכשול מורכב, מוביל הטיול יחנה את הרכב מעבר למכשול, ויחזור רגלית לכוון את האחרים. כל מי שעובר את המכשול ימשיך קדימה, כדי שלא ליצור פקק תנועה. אם השיירה ממש ארוכה, נהגים נוספים יסייעו בכיוון חיצוני.

שיירת רכבים תקועהתקלה: הנהגים לא המתינו בכניסה למכשול, המוביל נתקע ואחריו כל השיירה, בשיפוע לא נעים | צילום: רמי גלבוע

7. לא להידחף

שמרו על מרווחים ראויים בין כלי הרכב; בנסיעה מהירה עם אבק, הגדילו מרווחים. בנסיעה טכנית אפשר לצמצם מרחקים, אבל לשמור לפחות 10 מטרים בין כלי הרכב. במעבר מכשול טכני (מדרגה, טיפוס תלול) אל תיצמדו לנהג שלפניכם; אם הוא ייתקע או יידרדר לאחור, אתם רוצים להיות רחוקים ממנו. לעולם אל תלחיצו נהג שלפניכם, אפילו אם הוא איטי לטעמכם.

8. עוצרים להפסקת קפה

בינינו, ההפסקות הן החלק הטוב ביותר של הטיול. משוחחים, מנשנשים, בודקים מי אפה את העוגיות הטובות ביותר? חפשו עץ עם צל מספיק גדול לכולם. את המכוניות תחנו בצידי השביל כי ברגע שתחסמו את המעבר, תגיע שיירה אחרת. אל תשכחו לקחת איתכם את האשפה בסיום ואם יש לכם טנדר בשיירה – הרווחתם!

טיול גיפים חניה קבוצתית בצל השיטה | צילום: רמי גלבוע

כתבות שטח נוספות בנושא: