מה קרה?
שתי תיאוריות מסבירות את היווצרותם של המכתשים ולמעשה לא ידוע על פי מי משתיהן נוצר איזה מכתש. התיאוריה הראשונה גורסת כי בשלב מסוים התרחש קימוט אשר יצר קמר אסימטרי, שמתאפיין במעלות נמוכות בחלקו האחד ובמעלות גבוהות, לעיתים 90 מעלות, בצידו השני. כאשר נוצר הקימוט נוצרו שברים בבסיס ההר. עקב היות אבן החול אבן רכה, היא מוסעת בקלות ולעומתה סלעי המשקע, שמצידי הרכס קורסים ומתכלים באטיות, מה שיוצר מבנה של בור עמוק, שמתרחב כל אימת שהגשם מכה בתהליך ארוזיה. ניתן לראות בבירור את מבני המשולשים לאורך כל קירות הרכס המעידים על הסלע הרך שזורם לו לאיטו אל מחוץ ל"אמבט".
התיאוריה השנייה לוקחת אותנו אל ההצפה הראשונה, לפני 110 מיליון שנים, עת השקיע הים שכבה של סלעי משקע. ההתרוממות יצרה קמר מעל הים, שהיה לאי לפני 80 מליון שנים בערך. הים החל לגדד את הקמר ולבלותו. כוחות הבליה והמלח המיסו את ראש הקמר, חדרו את אבן החול הרכה ורוקנו את מבנה הקמר. כך נוצר מכתש ראשוני. בשלב זה התרחשה הצפה שנייה של הים, אשר קבר בשנית את הקמר והשקיע על כל האזור סלעי משקע. כאשר הים נסוג, שוב החלה פעולת בליה אשר שיטחה כמעט את כל השטח שנקבר תחת חול וקונגלומראטים.
לפני חמש מליון שנים התרחש שבר ענק שיצר את בקע ים המלח. יש שאומרים כי כל פני ארץ ישראל השתנו בעקבות השבר ונהרות ענקיים החלו לזרום לכיוון השבר בניגוד לכיוון זרימתם המקורי, מערבה אל הים, שכן השבר לא רק שינה את הטופוגרפיה אלא גם יצר נקודה נמוכה יותר מהים. נהרות אלה זרזו תהליך ארוזיה שהחל ליצור את המכתש.
תופעה זו ייחודית ומתרחשת רק בישראל שכן רק כאן, משתלבים יחד כל התנאים האופטימליים להתרחשותה: על מנת שהיווצרו מכתשים סחיפתיים צריכים להתקיים מספר תנאים: סלע קשה ומתחתיו סלע רך, קמר אסימטרי, מקום נמוך אליו יוכלו המכתשים להתרוקן, אקלים מדברי (היובש משמר את המכתשים והבליה איטית יותר) ושטח חשוף מצמחיה שכן חוסר בצמחיה הינו תנאי בהשתמרות מכתשים.
המכתש הגדול (חתירה)
המכתש הגדול ממוקם על רכס חתירה. אורכו של המכתש כ-13 קילומטרים והוא מאופיין בסלעי חול בבסיסו ובסלעי משקע בחלקיו העליונים. נחלים רבים זורמים במכתש ומזינים את נחל חתירה בעונת הגשם, והאחרון זורם אל מחוץ למכתש בנקודת הכניסה - יציאה הטבעית היחידה כאן.
במכתש אנו רואים צמחים כגון: ה"אטד המדברי" (שיח ירוק כהה ופרחוני), שיחי המלוח אשר עליהם מזינים את הפסמון שחי בצילו והרותם, שהוא שיח מחטני בעל מערכת שורשים מפוצלת אופקית ואנכית למיקסום איסוף המים, ושמו מן המושג "רותם את החולות". לפי המקורות, שורשיו של הרותם נהדרים לבעירה, "הקוטפים מלוח עלי שיח שורש רתמים לחמם" נכתב בספר איוב פרק ז"א ופירושו כי העניים יאכלו מלוח ואת שורשי הרתמים ירימו ויקבלו גחלים טובות.
השיחים המדבריים מוגבלים לגדות הנחלים, שם ריכוז המלח באדמה קטן, עקב סחיפת המים, והם יכולים לגדול. מעניין לציין שמספיקים שני מטרים במעלה הגבעות והם אינם יכולים להתקיים עקב המליחות.
החולות הצבעוניים במכתש הגדול | צילום:
אינה מנשה
מכתש גדול - עצים מאובנים
תופעת עצים מאובנים מתרחשת, גם בימינו אנו, ביערות עד שלגדותיהם חולות עשירים בתחמוצות ברזל. כאשר עץ קורס אל תוך החול, ולא משנה מה הסיבה לכך, מכסה החול את העץ. על מנת שייווצר מאובן כיסוי החול את העץ צריך להיות מהיר כדי שהעץ לא ירקב, דבר שיגרום לכיסוי העץ בתחמוצות ברזל.
כאשר החומר האורגני מתחיל להרקב בצורה איטית וכל חלק שנרקב מיד מתמלא בחול. כלומר, בשלב מסוים, כאשר העץ השלים את תהליך הרקבון, החול כבר החליף את כל הרקמות בגזע ואז הוא סופג מן הגזע נוזלים ותמיסות שמגבשות אותו לכלל אבן. את העצים המאובנים ניתן לראות בצורה יפה מאוד בנסיעה על כביש 225 עד לשלט שמאלה ומשם כשלוש דקות הליכה אל יער המאובנים.
המכתש הקטן
המכתש הקטן, כחמישה קילומטרים אורכו, יושב על רכס חצרה ומבט אחד מספיק כדי לראות את כולו במראה עוצר נשימה. הסלע המרכיב אותו, בדומה למכתש הגדול, עשוי גם הוא אבן חול ומעליה סלעי משקע. את המכתש הקטן מנקז נחל חצרה אשר מתחבר לאחר מכן עם נחל צין, בדרכם אל הערבה.
לפני קום המדינה, הפלמ"ח נהג להתאמן כאן, ובאחד האימונים נפצע החייל עלי בן צבי (בנו של יצחק בן צבי, נשיאה השני של מדינת ישראל). כאשר חיפשו חבריו דרך לחלצו מן המכתש לטיפול רפואי, מצאו שביל בדואים קטן שלימים הפך למעלה עלי של היום. כל נקודות התצפית המערביות למכתש הינן שטחי צבא שלא פתוחים למטיילים ולאורך הרכס המערבי ישנם לפחות שלושה בסיסים אשר צופים על המרחב.
תראו איזה יופי – המכתש הקטן:
מכתש רמון
מכתש רמון הינו מכתש סחיפתי שממוקם ברכס מחמל. שמו של המכתש בערבית, ואדי רמאן (רימונים), שכן בתצפית, עם קצת דמיון, ניתן לראות את צורתו כרימון והרי הגעש בתחתיתו כגרעיניו.
הקיר הצפוני של המכתש כה זקוף עד כי שני מעלות בלבד עולים בו. מעלה מחמל ומעלה רמון, שחצב הצבא והוא מודרני ונח. אגב, מעלה מחמל ידוע בכל התקופות כנקודת המעבר הקשה ביותר בדרך שעברה מעומן לעזה, היא דרך הבשמים. הקיר הדרומי זקוף ובולט אך בשלב מסוים הולך ונעלם. הסיבה היא מיקום הקיר על אחד משברי הרוחב הגדולים ביותר בנגב.
לאורך המכתש ישנם פתחים ומפערים מהן התנקזו מספר נחלים שהרסו כמעט לחלוטין את הקיר הדרומי המרוסק. כיום המכתש מנוקז על ידי נחל אחד, נחל רמון, שיוצא את המכתש ומתחבר לנחל נקרות. בתחתית המכתש ישנה תופעה של וולקניזם (מלשון וולקן, אל האש היווני) ובעברית געשיות. הרי געש כבויים, שפכו כאן בזלת לפני כ-110 מליון שנים, הרבה לפני שהמכתש נוצר.
בתחתית המכתש, המורכבת ברובה מאבן חול, ניתן למצוא סלעים מטמורפים מלפני כ-220 מליון שנים כגון הגבס. סלע זה הוא העתיק ביותר במכתש, ומכאן הסלע העתיק ביותר בישראל. לעומתו, הסלעים הקשיחים, הבונים את הדפנות העליונות של המכתש, הם סלעי משקע ימיים כגון: גיר, קירטון, צור ודולומיט בני כ-50 מליון שנה.
הקיר הצפוני של המכתש הינו גבול גיאולוגי, בוטני ואקלימי חשוב ביותר, בין מזג האוויר הערבתי על הרכס, למזג האוויר המדברי במכתש עצמו. בעונה הגשומה, כאשר שלג מכסה את הרכס ואת העיירה ואל המכתש מגיעים רק גשמים מעטים. הבדל זה משמעותי ביותר בהיבט של צמחיה, שכן כל הצמחים והפרחים גדלים על הרכס ולא במכתש המצוי 400 מטרים מתחתיו.
בשנת 1943 חצבו חברי קיבוץ רביבים דרך, צרה ולא ראויה למעבר בטיחותי בסטנדרטים גבוהים, אל המכתש. אך בשנת 1960 מדינת ישראל דרשה מצה"ל לסלול כביש רחוק מספיק ממצרים ומירדן לכיוון אילת, במה שזכה לכינוי "מבצע דרך המלך". צה"ל שיפץ, הרחיב וסלל את הדרך לאילת במרכז המכתש. לימים יקרא מעלה זה, מעלה העצמאות.
על שפת מצוקו של המכתש ישנם מרכז מבקרים ותחנת מידע אזורית בה ניתן לקבל מידע, המלצות למסלולים ועדכונים למצב הדרך.
מכתש רמון - תצפית הנשרים | צילום: אן
הורוביץ
קיר האמוניטים
בקירו הדרומי של המכתש מצידו החיצוני ממוקם קיר האמוניטים. אמוניט היא חיה ימית ממשפחת הרכיכות מסדרת ראש רגליים, ושמה נקבע משום שבפיה ישנן קרניים שהזכירו לחוקרים את קרניו של האל המצרי אמון. האמוניט בונה לעצמו את התאים, עובר לגור בהם וכך גדל. האמוניט חי בים חם ורדוד. הוא בעל כושר ציפה מעולה ומתקדם למרחקים גדולים תוך פליטת גז לאחור.
האמוניט נעלם מן העולם בבת אחת כאשר מטאוריט התנגש בכדור הארץ והחשיך את הכדור כולו. החשכה פגעה בתהליך הפוטוסינטזה וגרמה גם להיכחדותם של הדינוזאורים בים וביבשה. הסיבה שהקיר מרוכז כל כך באמוניטים טמונה בהתרכזות האמוניטים בנקודה אחת, בנסיון להשאר במים כאשר מפלס הים ירד.
היי,
מה תרצה לכתוב על "רק אצלנו: איך בעצם נוצרו המכתשים המפורסמים של ישראל?"?