סיור מיוחד: השכונה הירושלמית המרתקת שאתם לא מכירים

חשבתם שאתם מכירים את ירושלים? לא תאמינו כמה שכונות נסתרות יש בה, ובכל אחת מהן סיפורים מרתקים. הפעם אתם מוזמנים לבקר בכמה נקודות מרתקות בשכונת קריית שמואל, שחלק מהאירועים הכי חשובים בתולדות מדינת ישראל, ואולי אפילו החשוב שבהם, קרו ממש באחת מהן!
| 20/10/2016

הסיור בעקבות ספרו של ראובן גפני "בין הפילבוקס לבית הנשיא", בהוצאת יד יצחק בן-צבי


תחנה ראשונה: מעלות משה ריבלין

כתובת: בין רחוב הרב ברלין לרחוב חרל"פ 24

שדרת המדרגות הירוקה והשלווה, המהווה את ליבה של שכונת קריית שמואל, מספרת למעשה את סיפור הקמתה של השכונה ושנותיה הראשונות. בהשפעת הקמתן של יתר שכונות הגנים בירושלים, שנוסדו בעיקרן בידי אנשי היישוב החדש והלאומי העיר, היוותה הקמתה של קריית שמואל מעין תגובת נגד של מוסדות היישוב האשכנזי הוותיק בעיר.

השכונה נושאת את שמו של הרב שמואל סלנט, שכיהן במשך עשרות שנים כרבה האשכנזי של העיר. היא נוסדה במחצית השנייה של שנות העשרים ותוכננה למעשה אף היא כשכונת גנים, אם כי במקור הייתה אוכלוסייתה אמורה להיות דתית-חרדית לחלוטין. ואכן, בליבה של השכונה, כמו ביתר שכונות הגנים, מצויה שדרת המעלות, המחברת בין המגרש הראשון בשכונה, שבו הוקם בית הכנסת המרכזי "אהל רבקה", לבין הרחוב הצפוני של השכונה, הרב ברלין, שבו אמור היה להיות מוקם המקווה. שמה של השדרה מנציח כיום את אחד מבני משפחת ריבלין, משה, שהיה ממייסדיה ומפעיליה הבולטים ביותר של השכונה בעשרות השנים הראשונות, והשתייך למשפחה הנודעת של בוני השכונות בעיר.
 


בית הכנסת אוהל רבקת ומעלות משה ריבלין
 

הבית שבו נולדה המדינה: בית קדימה

כתובת: רחוב הרב ברלין 30

בשוליה המערביים של השכונה, כמעט לא מוכר לציבור, ניצב מתחם בית קדימה, שסיפורו מהווה חלק בלתי נפרד מסיפור הקמתה של מדינת ישראל. מתחם המגורים נבנה בראשית שנות הארבעים, כנראה בידי חברה מצרית, אך נותר ריק במשך שנים אחדות, עד ששוכנה בו משלחת חברי האו"ם, שהגיעו לירושלים בשנת 1947, ולבסוף היו אלו שהמליצו לחלק את הארץ בין המדינה היהודית למדינה הערבית.

עם סיומה של פעילות המשלחת במקום, הועברו לבית קדימה כמה משפחות יהודיות שפונו מבתיהן בשכונת קטמון, שבמהלך מלחמת העצמאות הפכה לשכונת חזית במאבק היהודי-ערבי בעיר. הבניין אף ספג אש ותקיפות מצד הבסיסים הערביים בגבעת שהין (רחובות ניל"י-הטייסים של ימינו), ושימש כעמדה קיצונית ומבודדת של קריית שמואל היהודית, עד כיבושה של קטמון ובריחתם של תושביה הערביים.

במתחם כמה עשרות דירות, ובתחתיתו הוקמו חדר כביסה חדשני (לאותם ימים) וגם כמה חניות מקורות. גם כיום "בית קדימה" הוא מתחם נאה ומטופח, ומפליא שאינו מוכר יותר בתודעה הציבורית הירושלמית.
 


בית קדימה ובית המרקחת גיבנט
 

מקלט לילדי הגולה: בית פנימיית חורב לשעבר

כתובת: רחוב האר"י 22

גם בבניין גדול זה, הבנוי בסגנון ובחומרים המסגירים את שנות הקמתו – 1939-1936 והמרד הערבי, התחוללה בתקופת המנדט דרמה אנושית לא קטנה. במקום פעלה פנימייה של בית הספר הדתי "חורב" (מייסודם של יוצאי גרמניה החרדים בעיר), שאליה הגיעו עם פרוץ מלחמת העולם השנייה כמה עשרות ילדים, שהוברחו ברגע האחרון מציפורני השלטון הנאצי. הילדים, שמרביתם איבדו את כל משפחתם בשואה, הפכו תוך זמן קצר לחלק מנטופה האנושי המוכר והאהוב של השכונה, והבית היה להם למשפחה במקום משפחתם שאבדה. במהלך מלחמת העצמאות אף גוייסו ילדי הפנימייה לסיוע במאמץ המלחמתי השכונתי: בבניית חומת הפרדה ועמדות מגן בינה לבין שכנתה הערבית, קטמון, ובפעילויות נוספות שחיזקו עוד יותר את הקשר בין העולים הצעירים לבין מייסדיה ודייריה המבוגרים של השכונה כולה.

רוצים לגלות עוד סודות מרתקים משכונות ירושלים?
קורס "בנוף הבתים הישנים" של יד בן-צבי מזמין אתכם לגלות את הבירה מחדש >>

בנייה ערבית - מערת קבורה יהודית

כתובת: רחוב האר"י 9-15

תוכלו לראות בקלות שסגנון הבנייה של הבתים ברחוב האר"י 9 ו-13 שונה לחלוטין מזה של הראשונים בשכונה, כמו גם ממרבית הבתים שבנו יהודים באותה עת בעיר. בתים אלו נבנו כנראה בידי תושבים ערבים, ש"גלשו" לגבולה של קריית שמואל היהודית כחלק מהבנייה הלא-יהודית הנרחבת שהתרחשה בשכונת נחלת מקריי, הגובלת בה ממזרח. מצב זה, שבו בתים ערביים נבנו בלב שכונות יהודיות, היה קיים שכונות רבות בירושלים, ורק לאחר שנות המרד הערבי הגדול (1936-1939) ולקראת מלחמת העצמאות נפרדו האוכלוסיות במרבית המקרים זו מזו, אך לא באופן מוחלט.

בניגוד לשני בתים אלו, דווקא בבית החדש יותר, שנבנה בשנות החמישים ברחוב האר"י 11, מסתתרת פיסת היסטוריה יהודית מובהקת, ועתיקה בהרבה. כשנחפרו היסודות לבניית הבית התגלו במקום שלוש מערות קבורה יהודיות, כנראה מהמאה הראשונה לספירה. בחפירות התגלו שברים רבים של בקבוקים וכלים, וכן מעט עצמות. במערות התגלו בסך הכל ארבע גלוסקמות קבורה, ועל אחת מהן כתובת בת שורות אחדות ביוונית, שמעידה על מקום קבורתו של "רופוס אשר (משתייך ל) דן/דניון/דניולון", בצד איסור מפורש ומקובל על פתיחת הקבר. מערה זו אינה היחידה שנמצאה באזור. השכונה כולה, כמו גם שכונת רחביה, ממוקמת כ-1,500 מטר בקו אווירי מירושלים העתיקה, והאזור כולו שימש כעורף החקלאי של ירושלים, שבו נמצאו מערות רבות ששימשו לקבורת משפחות החקלאים שחיו ועבדו בסביבה.

פינה שכונתית: פינת בית מרקחת גיבנט

כתובת: רחוב חרל"פ 1-2

אנו עומדים כעת ליד מגרש 3 במפה המקורית של קריית שמואל, שנועד לשמש כנראה כמרכז מסחרי קטן, אך למרות התכנונים, מרכז כזה לא קם כאן מעולם. לעומת זאת, בבית שעומד היום ברחוב חרל"פ 1, נפתח לפני כמה עשרות שנים בית מרקחת, שפועל עד היום. אבל בתודעתם של תושבי השכונה הפינה הזו זכורה דווקא מאירוע שונה לחלוטין, שהתרחש במלחמת העצמאות: אחד מהפגזים שנפלו בשכונה כמעט מדי יום, נפל בדיוק במקום שבו אנו עומדים, ופגע בתושבים אחדים שהיו במקום, כפי שמספרת דינה ורדי, שהתגוררה בשכונת מרחביה הסמוכה: "באותה תקופה התרבו ההפגזות, וכמה פעמים עשו בני המשפחה את הלילה אצל קרובים שגרו בתוככי העיר היהודית, בתקווה שהפגזים לא יגיעו עד שם. מהר מאד התברר שלא כך: במוצאי שביעי של פסח, כאשר דודי פיד ליווה את המשפחה לעבר רחביה, השיג אותו פגז בפינת הרחובות חרל"פ והאר"י והרגו. אז הוחלט במשפחה שיותר לא עוזבים את השכונה".

רוצים לגלות עוד סודות מרתקים על שכונות ירושלים?

קורס הסיורים בנוף הבתים הישנים של יד בן-צבי מזמין אתכם לגלות את ירושלים מחדש. בקורס תפגשו דווקא את שכונות שלרוב לא נהוג לסייר בהן, שבגלל סיבות שונות (שגם אותן תגלו בקורס) נשמטו כמעט לחלוטין מהתודעה הירושלמית הרחבה.

השכונות שבהן תבקרו: בית יוסף ושכונות גיא בן הנום, סנהדריה ומחניים, הכפר ליפתא וליפתא-עילית, גבעת שאול שכונת הקומונה, שכונותיהם הרבות של יוצאי תימן וגם מרחביה (אל תתבלבלו עם רחביה) וקריית שמואל, שבה עובר הסיור שטעימה ממנו קיבלתם כאן.

השכונות מספרות את סיפורה של ירושלים היהודית ב-150 השנים האחרונות: הפריצה אל מחוץ לחומות וההתבססות בעיר החדשה, עיצוב השכונות לפי אופי מייסדיהן וקבוצות האוכלוסייה שלהן נועדו, היחסים בין יהודים לערבים בשכונות השונות לאורך התקופות, הפסיפס האנושי המגוון והמפתיע לעתים שנוצר בשכונות השונות משלהי המאה ה-19 ועד ימינו, וכמובן מאורעות הזמן השונים: מלחמת העולם הראשונה ומוראותיה, תקופת המנדט וראשית המאבק הלאומי על ירושלים ועל הארץ כולה, מלחמת העצמאות וגיבוש "הקו העירוני" אחריה, והמהלכים הדרמטיים המתחוללים בעיר בחמישים השנים האחרונות.

תגובות

טוען תגובות...