עצות לג'יפאי המתחיל

להיתקע בשטח זה ממש לא חביב, אם אין ציוד או חבר עם רכב נוסף בסביבה העניין יכול להיות רציני מאוד. אם אתם ג'יפאים מתחילים ועדין לא ממש כבשתם את השטח, או לחלופין אתם ג'יפאים ותיקים אבל אף פעם לא נכנסתם למצוקה בשטח, אז אנו משיאים לכם כמה עצות שכדאי שתניחו אותם מול עיניכם, רגע לפני שאתם נכנסים לכבוש את שבילי המדבר או שבילים מג'עג'עים בצפון הארץ. מאת: דובי זכאי

אין חכם כבעל נסיון

חלק מבעלי הג'יפים, שמכירים היטב את השטח, אוהבים לשתף כל מי שחפץ אל נבכי תא המטען של הג'יפ שלהם. הם פותחים בגאווה את הדלת האחורית, ובחרדת קודש נוגעים בכל חפץ שנמצא שם. בדרך כלל, אצל המסודרים מאוד, כל אביזר וחפץ סמור אל מקומו בתא המטען המתוקתק. הג'יפאי הרציני והמשופצר היטב, יכול לשמש בקלות כסדנא ניידת לחילוץ ותיקון. חלק אחר של הג'יפאים, (שהם הרוב, מה לעשות), פחות מסודרים, פתיחת דלת תא המטען ברכבם מביאה גל של זליגה של ציוד ואביזרים שנשפכים החוצה. מתלווה לאירוע גם נימה של התנצלות: "הגיע הזמן לסדר מאחורה, אף פעם אין לי זמן". נכון, לא בכל טיול נתקעים בשטח, אבל כשנתקעים, חשוב שיהיה את הציוד הבסיסי כדי להיחלץ, וגם כמה עצות כלליות שרצוי מאוד לקחת אותן ברצינות כדי לא להיתקע. האמינו לי, מניסיון, להיתקע בשטח זה ממש לא חביב, אם אין ציוד או חבר עם רכב נוסף בסביבה העניין יכול להיות רציני מאוד. 

פריטי חובה בתא המטען

הנה כמה עצות שכדאי לקרוא לפני שאתם כובשים את דרכי הארץ. אוסף העצות, הוא פרי שיחה (על קפה כמובן), עם ג'יפאים ותיקים שיודעים משהו בענייני שטח. תוך כדי טיול, פרסנו את הנושא לפניהם, בכובד ראש הראוי. כל אחד מהנוכחים זרק רעיון, אנוכי קיבצתי את הדברים עם תובנות שמדברות בלשון מטיילים. ועוד משהו, המדור כמובן דינאמי, אפשר להוסיף עצות ואני מניח שמשך הזמן גם חברי ואני נוסיף עצות שלמדנו בשטח. 

א. לשטח אף פעם לא יוצאים לבד (חשוב מאוד, במקרה שנתקעתם, וזה קורה, יש מישהו אתכם, שיכול לנסות לחלץ וגם יכול להזעיק עזרה).

ב. מים. לפחות שני ליטר לאדם שנמצאים בציוד האישי של המטייל בג'יפ. חלק מהג'יפאים מעדיפים מיכל גדול, 25 ליטר עם ברז (רצוי במיכל מוגן ששומר על הקור).

ג. רצועת גרירה - תשעה מטר ועוד רצועה של שני מטר (ברצועה הקצרה עושים את החיבור לרכב משני הצדדים ויוצרים משולש שבקודקודו מחברים שאקל נוסף גדול לרצועה הארוכה. רצועה זו נרתמת לג'יפ הגורר). שלושה שאקלים (לולאה דמוית אומגה, עם סגירת בורג בקצה. כדי לחבר את השאקלים אל הרכב, השלושה לא עבים מדי שיוכלו להיכנס בווים המתאימים), שאקל אחד עבה וחזק (כדי לחבר את הרצועה הקטנה לגדולה).

ד. ג'ק (מגבה), פשוט בלחץ שמן (לבדוק שהוא מתאים למשקל של הרכב שלכם). משטח הגנה מפני שקיעה במידה 20x 20 ס"מ (יכול להיות פלטת עץ עבה וקשה). לא מומלץ ג'ק בלון. צריך ניסיון לעבוד עם ג'ק כזה (ג'ק בלון מתחבר לצינור המפלט, מתנפח בעזרת גזים היוצאים מהמנוע, ומנפחים את הבלון שמרים את הרכב, הסכנה שחוסר ניסיון של משתמש יכול לגרום לרכב ליפול מהבלון).

ה. זוג כפפות, כדאי מאוד. כפפות עבות שמתאימות גם לעבודה בגינה, חשוב מאוד שלא יגרם נזק לידיים.

ו. את חפירה מתקפל (ציוד מאוד חשוב, במקרה שנתקעים שיהיה אפשר לחפור, להניח משהו מתחת לגלגלים: אבנים, זרדים, פח עם חורים וכו'), כדי למנוע החלקת הגלגלים.

ז. מד לחץ אוויר - כדאי מאוד, לא עולה כסף רב. לעיתים, אחרי שאתם מוצאים אוויר כדי לעבור בשטח חולי, ממלאים חזרה את האוויר, ורצוי שתהייה אפשרות לבדוק אם לחץ האוויר נכון. אין לסמוך על מד האוויר בתחנות הדלק, לעיתים הוא אינו מכויל, אם ממלאים אוויר כדאי להיכנס למתקן תקרים שם, בדרך כלל מד לחץ האוויר מכויל.

ח. קומפרסור טוב. קצת יקר אבל שווה שיהיה ברכב (במידה ויש תקר, ולא פיצוץ, אפשר לנפח ולצאת מהמשטח עד למתקן תקרים).

ט. מזרון ואוהל (הכל תלוי איזה סוג טיול אתם עושים). כיום האוהלים והמזרונים דקים מאוד ואינם תופסים מקום רב (ניתן לרכוש בחנויות למטייל).

י. אם אתם מצוידים בגגון, כיום יש מכילי פלסטיק קשיח, שחור שאפשר לחבר על הגגון, מיכל ארוך, של 25 ליטר עם ברז. מגיעים לשטח, חפצים במים חמים למקלחת יש לכם יש מתקן פשוט לרחצה.

כ. ציוד אישי, רצוי שיהיה באיזה פינה ברכב, מגבת כלי רחצה.

כמה עצות לנהג המתחיל

א. בוץ - אויב גדול של כל רכב ושל ג'יפאי בפרט. הבוץ, ממלא את חריצי הצמיגים, והופך את הגלגל לדמוי שוקולד נוזלי. אין להיכנס לבוץ, אלא אם אין ברירה, עדיף לעקוף ואפילו לחזור לאחור. אם אין ברירה, יש לעבור את הבוץ במהירות, לא להרפות מדוושת המאיץ. קחו בחשבון שיכול להיות שמתחת לבוץ מסתתרות אבנים. אם נכנסתם ויצאתם, השלב הבא למהר ולשטוף את המכלולים הקדמיים של ההגה, במידה והבוץ מתקשה כל מערכת ההגה לא מאוזנת, בזמן נסיעה הרכב רועד.

ב. מים זורמים על הדרך - כן, זה נחמד לחצות מים של גשמים, שלולית גדולה או נחל זורם בג'יפ. אבל, צריך מאוד להיזהר. שלולית שמימיה עכורים, קשה לדעת את עומק המים ומה מסתתר מתחת למים, אבן גדולה, בור עמוק וכו', לכן שווה בדיקה לפני שנכנסים למים.

ג. ירידה תלולה - קצת מפחידה את הנוסעים, לכן כדאי שיהיו חגורים. לרדת לאט, לבלום בעיקר בעזרת המנוע, בעזרת הילוך נמוך, ברכבים אוטומטיים צריך להוריד ידנית את ההילוך הנמוך ביותר. לבלום בעדינות גם בעזרת הבלם. לעיתים רגע לפני הירידה הדרך נעלמת. ה"אף" של הג'יפ מסתיר את המשך הדרך, רצוי לא לסמוך על המזל, לרדת מההגה ולבדוק את השטח המת.

ד. שיפוע צד - מסתבר, שכוח המשיכה ממשיך לעבוד גם בגי'פ. שיפוע צד תלול מדי והג'יפ כמובן מתהפך. אז עצה ראשונה, למה להיכנס לצרה אם זה מסוכן? בהכרזת המדור החדש של הטיולים, אנחנו מתמכרים לטיולי ג'יפים קלים, ללגום בנחת קפה במקום קסום ומתרחקים מסכנה. אבל השביל, כך אומרים, חכם מהנוסעים בו ולעיתים נדרש הנהג (או הנהגת) לשיפוע צד לא רציני, אבל משהו שסוחט זעקות פחד בג'יפ. כמובן שאם אפשר לעקוף עדיף. אם לא, התחילו את שיפוע הצד בנקודה הכי נמוכה שמתאפשרת, את הקטע הקשה עברו במהירות ומשכו את ההגה בסיום השיפוע עד כמה שאפשר לכיוון ההפוך לשיפוע.

ה. מיגון גחון - הגחון, הבטן הרכה של הג'יפ. לא יעזור לכם אם אתם בתוך הג'יפ הכי קרבי - זיז סלע בדרך יינעץ באגן השמן של המנוע. השמן מהמנוע נשפך ואתם בצרה גדולה. אז כדי שדבר כזה לא יקרה עוד לפני שהוצאתם את הרכב ממגרשי היבואן, התקינו מיגון תחתון, לא רק למנוע, גם למיכל הדלק וגם לתיבת ההנעה, (הגיר). חברת 'אספיר' (ויש חברות נוספות) מייצרת מגונים מותאמים כמעט לכל רכבי השטח, המחיר זול לעומת המחיר שתשלמו על פגיעה במנוע או בגיר.

ו. חגורות בטיחות - לא להוריד את החגורה גם בשטח, הכלל שחגורות מצילות נכון גם בשטח.

ז. עצירה בשוליים - רוצים לעצור בנקודה מסוימת? חפשו מקום שאפשר להשאיר את הרכב בביטחון, מבלי לחסום את הציר.

ח. לא לעלות על שטח חקלאי - החקלאי מכין את השטחים לזריעה, קציר, לשדה לוקח שנים לכסות את הסימנים שצרובים בשטח. אל תעלו על שטחים חקלאיים אלא השאירו אותם רק בשבילים מסומנים.

ט. להיתקע בשטח - כדאי לברר לפני היציאה לטיול על השטח, אם יש קליטת שידור ניידים, האם יש הוראות והגבלות של שטחי אש וכו', תמיד כדאי ליידע חברים או משפחה (שלא מטיילים אתכם), להיכן אתם נוסעים. במקרה של שיטפונות כדאי לבדוק בבתי ספר שדה מה קורה בשטח, אם יש חסימות צירים וערוצי נחלים. וכמובן אף פעם לא לצאת לבד.

י. ועוד עצה קטנה: כדאי בטיולים הראשונים שלכם בשטח להצטרף לטיול מסודר עם מדריך מקצועי. יש קורסים לנהיגת שטח. רוב יבואני רכב השטח מציעים לרוכשי הרכבים השתלמות בנהיגת שטח. חשוב מאוד להשתתף בהדרכה.

לחובבי האוכל בשטח

א. אם אתם חובבי בשר על האש, אפשר להכניס באופן קבוע לתא המטען מנגל קטן, פלטת ברזל, שמניחים על שלוש אבנים מעל מדורת גחלים, לא תופסת מקום.

ב. צידנית מקרר, מתחברת עם כבל למצת ושומרת על טמפרטורה טובה למזון.

ג. ג'יפאים מנוסים מכינים אורז בתוך המנוע, מציבים את הסיר והאורז בפנים ומשך הנסיעה האורז מוכן.

ד. איך לוקחים לדרך ביצים לשקשוקה? פשוט מאוד. לפני שיוצאי מהבית מפצחים את הביצים לצנצנת זכוכית, מכנסים את הצנצנת הסגורה עם תוכן הביצים אל המקרר שלכם ברכב (או הציידנית), שמגעים לשטח יש לכם כבר ביצים מוכנות לשקשוקה. קשה לטלטל ביצים שלמות בשטח.

ה. באופן קבוע להכניס לתרמיל האוכל מרקים חד פעמיים.

ו. טחינה סגורה לא מתקלקלת. להכין טחינה זה קל מאוד בשטח, קערית, לימון וקצת מים.

ז. גפרורים. כמות המעשנים הולכת ומצטמצמת ולעיתים מגיעים לשטח ואין לאף אחד גפרורים.

תגובות

טוען תגובות...