401 בעלי חיים (עמוד 2)

דבורת-עץ סגולה

סוג של דבורים לא חברתיות. בונות קינים במחילות הנקדחות בדר"כ בחומר צמחי מת. מהגדולים שבמיני הדבורים בישראל. אורך הגוף 15-30 מ"מ, הבטן חלקה ושחורה, הכנפיים שחורות כחולות. לנקבות רגליים שעירות מאד לאיסוף

פלכית שכיחה

צרעה חברתית, צבע גופה שחור עם דגם צהוב, שם הסוג נגזר מצורת הבטן (דמוי פלך). הפלכית בונה קן המורכב מחלה אחת ועשוי מחומר צמחי לעוס ומעורבב ברוק. הקן דבוק לענף או לקיר בגבעולון. הצרעות יוצ

זאבן

 עכביש זאב (המידע בעזרת נעם שגב) עכביש זאב שייך למשפחת העכבישים הזאבנים. זו המשפחה השכיחה ביותר בין העכבישים הציידים (ללא רשת). לזאבניים צבעי הסוואה, עכביש הזאב לא טווה רשתות אלא צד את טרפו בריצה

תריסית ירוקה

אורך גופה 8-12 ממ, צבעה ירוק בהיר עד ירוק כהה. היא דומה לתריסית הירוקה, אבל שונה ממנה בכך שפתחי בלוטות הריח שלה ארוכים מאד ונמשכים בצורת חריץ עד לפינות האחוריות של החזה האמצעי. נמצאת על שיחים ועל צמחי

חרדון סיני

העדין וארוך הגפיים בחרדוני ישראל. אורכו עד 25 ס"מ. זנבו הארוך והדק מגיע עד כדי שני-שלישים מהאורך הכולל. שמו המדעי ניתן לו על פי המקום בו נתפס לראשונה, וממנו תורגם שמו לעברית.  הוא שכן במקומות-חיו

גמל-שלמה ענק

המין הגדול ביותר בארץ בסוג גמל-שלמה. הבטן ארוכה מאוד,  בשולי החזה שינון עדין. לזכר כנפיים ארוכות המכסות כמעט את כל פרקי הבטן, ואילו לנקבה כנפיים קצרות מאוד המכסות רק את שני הפרקים הראשו

ינשוף עצים

רפרף ההרדוף

ממשפחת הרפרפיים (Sphingidae). רפרף ההרדוף הוא פרפר לילי, ממין טרופי וסוב-טרופי, שתפוצתו משתרעת באפריקה, במדגסקר, בדרם-אסיה (עד לאיי הוואי) ובמזרח התיכון. נודד. מגיע למרכז-אירופה ולצפונה. אורך מוטת כנפ

סלמנדרה כתומה

דו-חי ממשפחת הסלמנדריים החי בחבל הים-תיכוני של ישראל. הסלמנדרות בישראל ניכרות בראשן המעוגל, ולהן זנב, רגליים ואצבעות ארוכות במיוחד, בהשוואה לתת-מינים השוכנים באירופה. אורך הגוף של הסלמנדרה החיה ב

שפרירית זוהרת

(המידע באדיבות בןבן) השפרירית הגדולה ביותר בארץ. 44-55 מ"מ צבע הזכר כחול מתכתי והנקבה בירוק מתכתי. נפוץ ליד נחלי מים מתוקים של צפון הארץ. הזכרים טריטוריאליים ונלחמים עם זכרים המנסים לחדור לתחומם. כשהנ

זאב אפור

הזאב הוא יונק טורף ממשפחת הכלביים, מאבותיהם של הכלבים המבויתים. נפוץ בצפון הארץ ובדרומה, בעיקר בגולן ובנגב. קיימות אוכלוסיות גם בבקעת הירדן ובמדבר שומרון ויהודה. טורף יונקים בגדלים שונים. צד בדרך

שקנאי מצוי

עוף מים גדול שצבעו לבן, ניכר בשק המקור הגדול המשמש לציד דגים המהווים את עיקר מזונו. חולף וחורף במקווי מים כאגמון החולה ובבריכות דגים.  השקנאי מהווה מטרד בבריכות הדגים, והחקלאים מרחיקים

נחליאלי לבן

אייל

כללי האייליים היא משפחה של יונקים מעלי גירה בסדרת מכפילי פרסה. בארץ ישנם מספר מינים של האייל: אייל הכרמל (שם מדעי: Capreolus capreolus). בתחילת המאה ה-20 נכחד איל הכרמל בעיקר בעקבות ציד וטרף. בשנ

קטיפית ארבע-כתם

צרעה טפילית ממשפחת הקטיפיתיים Mutillidae. הגוף שעיר וקטיפתי ומכאן שמה. הנקבה חסרת כנפיים ובמבט ראשון נראית כנמלה גדולה. צבע הראשחזה חום אדמדם מבריק, הבטן שחורה ועליה מצויירים ארבעה כתמים ופס רוחב שצבע

נשר מקראי

משל הנשר והדבורה אחד הנשרים ראה דבורה על פרח ואמר לה בבוז ובגאווה "הו, מסכנה, כמה את עלובה על אף כשרונך וכל עמל הפרך הרי אלפי דבורים עושות כולן יחדיו אותה חלת דבש בקיץ בכוורת. ומי, בדבש המעורב יבח

שפיפון הנגב

השפיפון הוא נחש ארסי מדברי השייך למשפחת הצפעוניים. צבעו צהבהב חולי ועל גופו כתמים חומים בהירים. זנבו שחור. ראשו רחב ומשולש, מעל עיניו יש קשקשים בולטים הנראים כקרניים. בקדמת ראשו גומות חישה הרגישות לשי

תריסית הצלף

תרסית הצלף תריסית קטנה מכונה "פשפש הצלף" אורכה 5-6 מ"מ צבעה שחור עם ציורים בצהוב ולבן. בשולי הבטן יש פסים שחורים ולבנים לסירוגין. הביצים מוטלות על העלים בקבוצות של 10-20 והן מסודרות בשתי שורות. תריסית

טריסטרמית ים המלח

טריסטרמית ים המלח הביא נעם שגב ציפור שיר מדברית ממשפחת הזרזיריים, אוכלת חרקים, פירות וגרגרים. נפוצה בנחלי וקניוני המדבר ומוכרת היטב למטיילים שם. ישנם פרטים שהתרגלו לאכול שיירי מזון שהשאירו מטיילים, וש

שחרור (קיכלי השחרור)

צבתן נקוד

חרק קטן בעל צבתות בקצה הבטן. נפוץ במקומות לחים וחשוכים, וניזון בצומח ובחי. תפקיד הצבתות הוא לסייע בלכידת טרף, להגנה וככלי עזר בהזדווגות. כל הצבתנים הם חרקים בעלי גלגול חסר, כלומר, אין בהתפתחותם שלב של

סבכי שחור-ראש

ציפור שיר קטנה ממשפחת הסבכיים, יציב ודוגר בארץ, וישנה גם אוכלוסייה חורפת. לזכר גוף אפור, ראש שחור (ומכאן שמו) וסנטר לבן, לנקבה גוף חום אפור, עם ראש אפור. מין זה ניזון בחרקים בדומה לכל בני משפחת הסבכיי

מניפנית מצויה

המניפנית שייכת למשפחת השממיתיים, פעילת לילה הניזונה מחרקים. חיה בסלעים, בקירות ובמצוקים.  שמה ניתן לה בגלל צורת כריות האצבעות הדומות למניפות. נפוצה ברוב איזורי הארץ

קמטן החורש

קמטן החורש הוא לטאה גדולה ומגושמת, חסרת רגליים. אורך הגוף למעלה ממטר. צבע הבוגרים חום, צבע הצעירים חום-זיתני מנומר. הגוף קשה למגע. לאורך צידי הגוף עוברים שני תלמים (קמטים, ומכאן שם הסוג) המסייעים להתר

תריסית המצליבים

שממית בתים

שייכת למשפחת השממיתיים (GEKKONIDAE). משפחת לטאות גדולה המונה 90 סוגים ובהם 750 מינים. שממית בתים הנפוצה והשכיחה מבין השממיות בארצנו. היא בגודל בינוני, אורכה 12 ס"מ, זנבה ארוך  במקצת מן הראש והגוף

פרפור עקוד

אורכו 25-27 סמ. שלדג פעלתן וגדול למדי. מרפרף וצופה מעמדות בולטות כפי שמשתמע משמו. לבושו כולו שחור ולבן. מקנן בנחלים, באגמים, בשפכי נהרות, בתעלות ובבריכות דגים, גם לאורך החוף, שם ניתן לראותו מעל הים. י

גמל

(מתוך הספריה הוירטואלית של מט"ח) נקבת גמל נקראת נאקה והגמל הצעיר נקרה בכר (או בכרה). הגמל הוא סוג של מעלי-גירה. על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה וחומרים בעת הצורך. הגמל מותאם לחיים במדבריו

שלדג לבן-חזה

אורכו 26-30 ס"מ. המקור 6 ס"מ. דוגר במיגוון של מקומות חיות, ובשונה מקרוביו לא תמיד צמוד למקורות מים, אלא נראה גם במקומות חקלאיים ועירוניים יבשים יותר, לעיתים קרובות במטעי תמרים. בכל זאת לרוב נראה ליד מ

יעל נובי

לנקבה קרניים דקות וקצרות. לזכר קרניים גדולות וכפופות הממשיכות לצמוח כל ימי חייו. היעל פעיל שעות היום. היעלים (לאו דווקא היעל הנובי) מוזכרים בתנך מספר פעמים: הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים סְלָעִים מַ