בעקבות משמרות הכהונה בגליל

בסיור זה ננסה להתחקות ולו במעט, אחר מסען של 24 משפחות מארץ יהודה המקראית אל עבר ארץ הגליל בתקופה שלאחר חורבן בית המקדש השני בירושלים. נעקוב אחר חלק ממשמרות הכהונה אשר חיו בכפרים בגליל תוך שמירה על חיים יהודיים ואורח חיים של כוהנים למקרה שיבנה בית המקדש. הטיול כולל הליכות קצרות ובינן נסיעה לעבר חלקים שונים של הגליל התחתון והעליון.

מסלול הטיול והתמונות הם פרי עטו של גיל ברנר, מדריך טיולים המתמחה באזור הגליל והמדבר אשר הסתייע במדריך יצחק תור למחקר הרקע לטיול זה. להדרכת המסלול ניתן לפנות לגיל לטלפון 0522692631.

מעט רקע היסטורי

הכהן הגדול צדוק, בפקודת המלך דוד, הטיל גורל וחלק את משפחות הכוהנים ל 24 משמרות כהונה לפי סדר עבודתם  בקודש כפי שכתוב בספר דברי הימים א' פרק כד: 

•         (א) ולבני אהרן מחלקותם בני אהרן נדב ואביהוא  אלעזר  ואיתמר:

•         (ב) וימת נדב ואביהוא לפני אביהם ובנים לא היו להם ויכהנו אלעזר ואיתמר:

•         (ג) ויחלקם דויד וצדוק מן בני אלעזר ואחימלך מן בני איתמר לפקדתם בעבדתם:

•         (ד) וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מן בני איתמר ויחלקום לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר   ולבני איתמר לבית אבותם שמונה:

•         (ז) ויצא הגורל הראשון ליהויריב  לידעיה השני:

•         (ח) לחרם השלישי  לשערים הרבעי:

•         (ט) למלכיה החמישי  למימן הששי:

•         (י) להקוץ השבעי  לאביה השמיני:

•         (יא) לישוע התשעי  לשכניהו העשרי:

•         (יב) לאלישיב עשתי עשר  ליקים שנים עשר:

•         (יג) לחפה שלשה עשר  לישבאב ארבעה עשר:

•         (יד) לבלגה חמשה עשר  לאמר ששה עשר:

•         (טו) לחזיר שבעה עשר  להפצץ שמונה עשר:

•         (טז) *לפתחיה תשעה עשר   ליחזקאל העשרים:

•         (יז) ליכין אחד ועשרים    לגמול שנים ועשרים:

•         (יח) לדליהו שלשה ועשרים  למעזיהו ארבעה ועשרים:    

 

בתשעה לחודש אב שנת 70 לספירה נחרב בית המקדש בירושלים. הכהן הגדול האחרון של ישראל היה פינחס בן שמואל , אדם פשוט . לפי מקורות חזל היה מקורב לנשיאות, ונבחר על ידי הקנאים. עם נפילת העיר ונפילת בית המקדש נפל גם הוא. משפחות הכוהנים ששרדו את נפילת המקדש עוזבות את ירושלים ומתיישבות בגליל אך שומרות על מנהגי טהרה של כוהנים .

משפחות הכוהנים לא היו יכולות לגור יותר בירושלים  מחשש חילול כבודן של נשות הכוהנים ולכן עברו לגור רחוק מירושלים בגליל  כדי לא להיות במחיצתם של הרומאים הכובשים , ולחיות בקהילות יהודיות קטנות של כוהנים השומרות על מנהגי כהונה וטהרה רבה. עדות לכך היא המקרה של רבי זכריה בן הקצב הקבור בכפר חנניה:

זכריה  בן הקצב  היה  כוהן בירושלים בזמן חורבן  המקדש ולא היו לו עדים להעיד על אשתו . עפי ההלכה עיר שכבשוה גויים, כל נשות הכוהנים שבה אסורות על בעליהן, אלא אם יש להן עדים שהן לא נאנסו. אף על פי שזכריה העיד על אשתו כי לא זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו גויים לירושלים ועד שיצאו (כתובות ב) אסרוה חכמים על בעלה .
זכריה קיבל על עצמו את הדין
, לא נפרד מאשתו אלא הקצה לה בית בחצרו בכפר חנניה כפר הכוהנים  אבל שוב לא נתייחד איתה לעולם.

למרות חורבן בית המקדש נוצרה תופעה חברתית יהודית של ערי כוהנים בגליל. הרב פרופ' שמואל קליין מחשובי החוקרים של ארץ ישראל בראשית המאה ה- 20, חידש רשימה עתיקה של 24 משפחות כוהנים ובה  שמות הישובים שהכוהנים חיו בהם אך היא הלכה לאיבוד. פרופ' קליין מבסס אותה על מספר מקורות תנאיים ובעיקר - על תעודות היסטוריות, בצורת פיוטים מתקופת התלמוד והלאה, שהשתמרו בנוסחי תפילה שונים ובעיקר בגניזה הקהירית. מקור אותנטי חשוב הן כתובות עתיקות חקוקות על לוחות אבן ששרידים חלקיים מהן נמצאו במספר אתרים – בארץ וגם מחוצה לה. במהלך שנות השישים נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בקיסריה שברי אבן ועליהן שמות משמרות כהונה והכפרים שבהן היו גרים.

במהלך  הסיור יתגלה לעינינו , מערך של ישובי כוהנים שהיה פרוש במרחבי הגליל התחתון , ישובים שזוהו עפי צליל של שם עברי, מסורת יהודית, הלכות שונות ועדויות ארכיאולוגית.

ציפורי וכפר שיחין

נתחיל את סיורינו בבית הכנסת העתיק של  ציפורי שברצפת הפסיפס שלו מצוירים שולחן לחם הפנים ותמונות שנועדו להזכיר למשפחת הכוהנים ידעיה מציפורי את עבודת הקודש במקדש בירושלים.

מאתרהעתיקות של ציפורי, נסע אל מושב ציפורי, נעבור בכביש הראשי של המושב ונגיע אל קבר רבי יהודה נשיאה, כנראה נכדו של רבי יהודה הנשיא חותם המשנה שנפטר בציפורי. נשאיר את המכוניות באזור הקבר ונצא למסלול רגלי קצר. נתקדם בדרך עפר ובשביל לכוון צפון ולאחר כשני ק"מ הליכה בכיוון צפון נגיע אל חורבות כפר שיחין, כפר של כוהנים שעסקו בקדרות ובחקלאות, יצרו כלים מצוינים שאת שבריהם ניתן עוד לראות בשטח.  נסייר בישוב הכוהנים שיחין  מקומה של משמרת הכוהנים ישאבאב. מסופר על כלי כפר שיחין שאין דרכן להשבר.

נסיעה להר אחים

לאחר סיור באתר שיחין נחזור למכוניות  נמשיך לעבר צומת המוביל, בצומת המוביל נפנה צפונה ולאחר כחצי ק"מ בצומת יפתחאל  (צומת הכניסה לכפר מנדא נפנה ימינה (מזרחה)  לכביש 7914. ניסע עם כביש 7914 ונעפיל איתו באיטיות לכיוון הר עצמון ורכס משגב. במהלך הנסיעה ולאחר שעברנו את הכפר הבדואי דמיידה נסתכל שמאלה (מערבה) ונראה את מפרץ חיפה ועמק זבולון משתרעים לפנינו כעל כף היד. הכביש משתנה עכשיו לכביש מספר  784 אנחנו נמשיך בנסיעה מזרחה , נעבור את הישוב מורשת ונראה משמאלינו את הישוב שכניה ואת הר כבול המזכירים לנו כי לאחר חורבן בית המקדש השני ישבה בכפר כבול משמרת כוהנים ממשפחת שכניה המשפחה העשירית במניין משפחות משמרות הכהונה.

נסע לאורך  רכס יטבת, נחלוף על פני הכפר כאוכב אבו אל היג'ה נראה מימין לכביש את קבר הקדוש אבו אל היג'ה הידוע כבעל סגולות לריפוי והסרת מכאובים. כק"מ ומחצה לאחר שעוברים את הכפר כוכב אבו אל היג'א פונים ימינה לכביש 7955 לעבר יודפת והררית.

נחלוף על פני הכניסה לישוב יודפת ונראה  מדרום לנו את תל יודפת  מקום מושבה של המשמרת השישית משפחת הכוהנים מימין. נמשיך על הכביש בכיוון מזרח  משמאלינו נראה את העיר סכנין ואת בקעת סכנין הנפרשת למרגלותינו. נמשיך בנסיעה עוד כשלושה וחצי ק"מ מזרחה עד שנראה מצד ימין בצמוד לכביש, חניון עם ספסלים. 400 מטרים מזרחית לחניון נפנה שמאלה צפונה בדרך עפר טובה ונגיע אל יער צים ואל הדרך העולה אל הר האחים. ממרומי הר האחים בגובה של 512 מ' ישנו נוף נהדר אל מרחבי הגליל.

תצפית מהר אחים

מנקודת תצפית אחת אפשר לראות את הכפר עראבה (ערב היהודית) מקום מושבה של משפחת פתחיה - המשמרת התשעה עשר, את הכפר מראר (מעריה - מע'ר) מקום מושבה של משפחת בילגה המשמרת החמישה עשר ואת העיר צפת  מקום מושבה של  המשמרת השתיים עשרה משפחת יקים- פשחור. נפנה מבטינו מזרחה ונוכל לראות שני ישובי כוהנים נוספים: נראה את הכפר עילבון (עיילבו ) מקום מושבה של משמרת שביעית משמרת הקוץ מעילבו ואילו בכיוון דרום מזרח, נראה את כפר נמרה ובית הכנסת העתיק של חורבת עמודים מקום מושבה של משפחת אימר משמרת  שישה עשר.

נסיעה לעראבה ומעראר

לאחר התצפית היפה נחזור מהר האחים אל כביש 7955 נמשיך מזרחה ונגיע את צומת מסלחית- עראבה נפנה שמאלה (צפונה), נרד לכפר עראבה (כפר ערב היהודי של משפחת הכוהנים פתחיה) ונגיע אל מרכז הכפר. סמוך מאוד למרכז הכפר הישן נמצא קברו של התנא המפורסם חנינא בן דוסא מעל הקבר עץ אלה גדול מאוד ומרשים ביופיו.

נצא מכפר עראבה לכיוון צפון ונגיע אל כביש 805, הכביש הראשי בבקעת סכנין. בכביש נפנה ימינה (מזרחה), נעבור על פני הכפר דיר חנא ונגיע אל צומת חנא ואל כביש 806. בצומת חנא נפנה שמאלה (צפונה) ונסע לכיוון הכפר מראר (מעריה) מקום מושבה של משמרת כוהנים משפחת בילגה משמרת חמש עשרה.

משמרת בילגה

משמרת בילגה מהכפר מעריה הייתה ככל הנראה משפחת כוהנים מתיוונת שנענשה עי חכמים סמוך מאוד לימי החנוכה שנת 165 לפניהס.  

פעם אחת אחרה משמרת בילגה למלא את תפקידה  בבית המקדש ולכן הכניסו את משמרת ישבאב  משיחין לעבודה במקום משמרת בילגה. חכמים קנסו את משמרת בילגה שיהיה עליהם לבקש להשתמש בטבעת לקשירת הבהמות בבית המקדש מכוהנים ממשפחות אחרות. ועל כך נאמר בילגה  לעולם חולקת בדרום וטבעתה קבועה וחלונה סתומה (סוכה נו עא).

כפר חנייה

נסע דרך הכפר מראר לכיוון צפון נמשיך כחמישה ק"מ צפונה מהכפר עד שנגיע לצומת שבע. צומת שבע מזוהה היטב עם עץ אלון ישיש ובא בימים שהספיק עוד לראות בימי חיו את אחרוני  הכוהנים ממשפחת יכין משמרת עשרים ואחת מכפר חנניה. בקרבת עץ האלון הישיש קבורים רבי אבא חלפתא ובניו, כוהנים ממשפחת יכין מכפר חנניה. בסמוך לצומת ולעץ האלון מתנשא תל עתיק  תל באר שבע הגלילית, ישוב יהודי מתקופת משנה ותלמוד ולכן הצומת נקראת צומת שבע. נמשיך כמה עשרות מטרים צפונה, נחצה בצומת שבע, בזהירות את כביש 85 כביש עמיעד פרוד  - מעלינו תל עתיק. כאן נמצאים שרידי כפר הכוהנים של ממשפחת יכין –כפר חנניה.

רבי משה באסולה ביקר בארץ ישראל בשנת 1522. בחול המועד פסח של אותה שנה הוא מגיע  לכפר חנניה. רבי משה באסולה כותב בספר הזכרונות שלו כי בכפר חנניה יושבות כ 60 משפחות, רובם כוהנים ולהם בית כנסת. כמאתיים שנים מאוחר יותר עדיין ישבו יהודים בכפר חנניה.

נטפס אל התל העתיק, למעלה בראש התל נראה את שרידי בית הכנסת של הכוהנים ממשפחת יכין ואת קברו של זכריה בן הקצב כוהן מירושלים שגלה לכאן בקיץ שנת 70 לספירה מיד לאחר חורבן המקדש.   בירידה מהתל של כפר חנניה, מחכה לנו הפתעה, סדנא של קדר ממשפחת כוהנים שנחשפה בשלמותה ולידה עשרות כלי חרס שבורים –כלי כפר חנניה. כלי כפר חנניה  שאין דרכן להישבר (שבת קכ עב ). כוהני כפר חנניה היו מומחים לעבודת קדרות עד שנאמר עליהם, אנשי כפר חנניה –קדרים ולכן צומת הקרוב נקרא בשם צומת קדרים. כוהנים מכפר חנניה שמרו מאוד על חוקי טומאה וטהרה. כלים שנטמאו, שוברו במתכוון ובמקומם יצרו כלים חדשים. זאת הסיבה לכך שיש ריכוז כל כך גבוה של חרסים ושברי כלים באתר כפר חנניה.

כפר עילבון

נחזור אל המכוניות, נסע בכביש 85 לכיוון מזרח עד לצומת קדרים ובצומת קדרים (צומת נחל עמוד) נפנה ימינה (דרומה) בכביש 65. נסע דרומה לכיוון צומת גולני ובסמוך מאוד לצומת נחל צלמון, כק"מ וחצי מדרום לצומת צלמון, נראה מצפון לכביש 65 את שרידי כפר ממלח מקום מושבה של משפחת כוהנים ידועה - משפחת חזיר מירושלים. בראש גבעת ממלח נמצאים שרידי בית הכנסת  של משפחת הכוהנים חזיר.

נמשיך בנסיעה דרומה נגיע לצומת עילבון. נפנה ימינה (מערבה) ונגיע לכפר עילבון. נבקר בכפר עיילבון מקום מושבה של משפחת הכוהנים  הקוץ משמרת שבעית. נראה עמוד בודד ששרד מבית הכנסת של עיילבו – כפר הכהנים. נסיים בבית הקברות הנוצרי של כפר עיילבון המשמר מנהגי קבורה יהודיים מתקופת בית ראשון ובית שני.

חוות דעת על בעקבות משמרות הכהונה בגליל

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...