שמורת יקום

איך מגיעים

נוסעים בכביש החוף ופונים לעבר קיבוץ יקום (בין הרצליה לנתניה, דרומית למכון וינגייט). פונים שמאלה לכיוון תחנת הדלק דור וחונים בחניון העפר הסמוך לתחנת הדלק.

בתחבורה ציבורית - אגד - 601,604,618, 852, 872, 910. נתיב אקספרס 606.

איך מטיילים

את הטיול אפשר לעשות הן באופן מעגלי ולחזור לרכב והן לעשות מסלול ארוך יותר אשר מגיע עד לחוף הים אשר בסמוך לוינגייט. לשם כך יש להשאיר רכב נוסף בחניון אשר נמצא בכניסה למכון ויינגייט - נוסעים צפונה על כביש -2 , עולים במחלף פולג ועושים פרסה – יורדים דרומה בחזרה לעבר תל אביב. בכניסה למכון ויינגייט פונים ימינה וחונים במגרש החניה הפתוח לכל.

שימו לב כי מתחנת הדלק דור ישנו כביש גישה לפארק יקום שהוא גן אירועים הסמוך לשמורת הטבע. ניתן להגיע לשמורת הטבע גם אם נוסעים בדרך זו, אך אך בסופי שבוע יתכן ויבקשו מכם תשלום על החניה במגרש החניה של פארק יקום.
מסלול הטיול מתואר מחניון העפר אשר בסמוך לתחנת הדלק.

המסלול יפה כל השנה אך בתקופת הפריחה בסוף החורף והאביב הוא מסלול חובה.

מסלול הטיול

ממגרש החניה נתחיל ללכת צפונה בזהירות בשולי הכביש המוביל לפארק יקום. לאחר כ-600 מטרים של הליכה, בסמוך למקום שבו הכביש פונה פניה חדה שמאלה, נראה שביל הולכי רגל המסומן בסימון שבילים שחור העולה לעבר מספר בתי הרוסים שהם שרידים לכפר חרבת זבאבידה אשר נעזב בשנת 1948.
לאחר הליכה קצרה מתעקל השביל ימינה מתחיל לעקוף את פארק יקום. נעבור דרך שדרת אקליפוטסים ונפנה שמאלה עם השביל לדרך עפר המובילה צפונה.

עד מהרה נגיע למפגש עם שביל ירוק העולה ימינה. השביל עולה על שרידי המחצבה ברכס הכורכר ולאחר כ-200 מטרים יורד בחזרה ונפגש בחזרה עם השביל השחור שהוא השביל המרכזי בשמורה. מומלץ לעלות בשביל הירוק שעובר על פני מצוק המחצבה הנטושה. בתחתית המחצבה נוצרת שלולית בחודשי החורף והאביב בה מתקיימים מינים שונים של צמחים ובעלי חיים.

לאחר שהשביל הירוק פוגש את השחור בחזרה, הוא ממשיך עוד כ-100 מטרים צפונה ואז יוצא ממנו שמאלה שביל כחול. השביל השחור מטפס למרומי רכס הכורכר ואילו הכחול ממשיך למרגלותיו. אנו נעלה עם השביל השחור. על רכס הכורכר.

רכסי הכורכר

מראש המצוק ניתן לעשות תצפית ולראות את רכסי הכורכר אשר במישור החוף אותם חוצה נחל פולג.

מישור החוף בנוי מרכסי כורכר שכיוונם דרום-צפון, השטח שבין מורדות ההרים לבין רכסי הכורכר נקרא מרזבה ואילו השטחים שבין רכסי הכורכר נקראים אבוס באזור בו אנו נמצאים ישנם שלושי רכסי כורכר אנו נמצאים על המרכזי שבינהם. ממזרח ניתן לראות את הרכס הסמוך לקיבוץ יקום וממערב את הרכס עליו נמצא מכון ויינגייט.
הנחלים שיורדים מגב ההר, מאזור הרי יהודה והרי שמורון, זורמים מערבה ובהגיעם אל רכסי הכורכר הם נעצרים ויוצרים אגמים וביצות.

כבר בימי קדם הפריעו ביצות אלו ליושבי הארץ, והם עשו פעולות שונות כדי לנקזם הימה. המפורסמים שבהם הם הפרצות שברכסי הכורכר שחצבו הרומאים. פרצות שכאלו ניתן לראות בהרצליה (המנהרה), בעתלית (חורבת קרתא בסמוך לנחל אורן) ועוד.

מראש רכס הכורכר נוכל לראות מצפון את הישוב אודים, ומצפון מערב את נתניה הנושקת לחוף הים התיכון. ממערב לנו נראה את אגם יקום שנקווה בן השאר בעקבות חציבת הכורכר.

בהולכנו בשביל נוכל לראות בעונות השונות צמחייה מגוונת ומרשימה סביבינו. בסתיו נפגוש את עמודי הפריחה של החצב המצוי ואילו בחורף ובאביב נפגוש שפע של פרחים בהם:
כלנית מצויה, נורית אסיה, אירוס ארץ ישראלי, תורמוס ארצישראלי, בן-חצב יקינטוני, מקור חסידה ארוך, לשון-פר מצויה, טופח גדול, מרגנית השדה ועוד. אוהבי הפריחה ישמחו למצאו מגוון סחלבים ודבורניות.

באמצע חודש פברואר נוכל למצוא את אירוס הארגמן, שהינו צמח אנדמי לאזור רכסי הכורכר, ובהמשך האביב את צבעוני השרון ואת חבצלת החוף.

תל פולג

מראש רכס הכורכר נוכל לראות גבעה קטנה אשר נמצאת לפני האגם. גבעה זו הינה למעשה תל קדום שחלקו נהרס על ידי מחצבת כורכר. בין השנים 1954-1964 נערכו במקום חפירות ארכיאולוגיות בהנהלת רם גופנא שמצא במקום חומת לבנים רחבה, מגדל לבנים ושרידי שער מתקופת הברונזה התיכונה (המאות ה 19-20 לפנה"ס). במספר תקופות מאוחרות יותר היו במקום שרידי ישוב נוספים.

נחל פולג

מרכס הכורכר נרד עם השביל בזהירות לעבר הפרצה בנחל פולג. נחל פולג הינו מהנחלים הקטנים בנחלי החוף והוא מנקז שטח של כ-200 קנ"ר באזור השרון, בעיקר את זרימת הנגר העילי מאזור רעננה, רשפון, אודים ונחל דרור. זרימת הנחל המועטה יחסית לא עמדה לו כדי לפרוץ את רכס הכורכר ולפיכך מי הנחל יצרו ביצות רחבות שעה שנחסמו על ידי הרכס. נראה שאת הפרצה המלאכותית הראשונה ברכס הכורכר התיכון, שאפשרה את ניקוז מי הנחל לים, עשו בוני הישוב בתל אפק שעשו שימוש בתעלה בה זרמו מי הנחל כחפיר להגנת התל.
בתקופות בהן היה שילטון מרכזי חזק בארץ, כך למשל בימי הרומאים והצלבנים, תוחזקה הפרצה, אך בתקופות אחרות, כגון התקופה העות'מנית הפרצה נזנחה ולא נוקתה וממזרח לרכס נוצרו ביצות.

בשנת 1935 נרכשו אדמות האזור על ידי המוסדות היהודים אז גם החל בתחזוקה של הפרצה וניקוז הביצות.

שמו העברי של הנחל – נחל פולג – מגיע מהשם הערבי, אל פאליק, הפרצה.

השביל עובר בפרצה מעל האפיק עצמו. במקום מעקה בטיחות ונוכל לראות מספר מיני חורש ים תיכוני כגון אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית עם המטפסים זלזלת הקנוקנות וקיסוסית קוצנית.

השביל השחור ממשיך מערבה עם הנחל בסמוך לתחנת שאיבה שם נפגוש את השביל הכחול אשר הקיף את הרכס ממערב. בסמוך נוכל לראות חורשה לזכר שלושה מבני הישוב אודים.

השביל השחור ממשיך מערבה, ממנו יוצא שביל "שקוף" המוביל לאחר הליכה קצרצרה למערות באבן הכורכר בהם שכנה בעבר הרפת של הישוב אודים שבתחילת דרכו שכן התיישב בגבעה זו. 

מושב אודים

מושב אודים עלה על הקרקע מעט לאחר קום המדינה, היה זה באוגוסט 1948 כשעלו קבוצת ניצולי שואה לכאן והקימו ישוב (בתחילה כינוהו האחזות) וקראו את שמו על שום הפסוק  בנבואת זכריה "ויאמר ה' אל השטן: יגער ה' בך השטן, ויגער בך הבוחר בירושלים, הלא זה אוד מוצל מאש".

תחילה שכן המושב בצידו המערבי של נחל פולג, אחר כך עבר לצידו המזרחי ושם הוא שוכן כיום. במרכז המושב עמד מבנה המזכירות וסביבו צריפים, ניתן לראות עדיין את משטחי בטון שעליהם עמדו הצריפים הראשונים. ממזרח למבנה ישנן שתי מערות קטנות בצלע הרכס, הן שימשו כרפת ודיר.

התקופה הראשונה הייתה קשה, חברי המושב עבדו כאן בשעות היום, ועם רדת החשכה הלכו לישון במושב בני ציון ששוכן מדרום מזרח לאודים. רק שני שומרים נותרו במקום לשמור על הרכוש.

סיפורה של שמירה זו מתואר באנדרטה שניצבת בחורשת האקליפטוס שממזרח למבנה המזכירות. החברים: זלמן דויטש אייזק פריד ואימרה שוורץ ז"ל,  שלשתם ניצולי שואה שעבדו ביום ושמרו בלילה - נהרגו על שמירת הישוב.

היה זה בשלהי קיץ 1948 בלילה שבין ראשון לשני י' באלול תש"ח, למקום הגיעו מסתננים ערבים, שהחלו באותה תקופה לפקוד יותר ויותר את איזור השרון למטרות שוד ורצח. רצחו את שני השומרים, זלמן ואייזיק, ושדדו את נשקם. בן 18 שנים היה זלמן במותו, בן 21 היה אייזיק. שניהם הובאו למנוחות בבית העלמין האיזורי שבאבן יהודה.

למחרת אור ליום שלישי נותר במקום מארב שתפקידו היה ללכוד את המסתננים. כתוצאה מהלחץ והבלבול הרב, חלה טעות נוראה והשומר אימרה נורא ונהרג, הוא הובא למנוחות ליד שני חבריו.

סיום מסלול הטיול

לאחר עוד כ-200 מטרים השביל השחור פוגש בשביל אדום המתפצל שמאלה. מכאן יש לפנינו 2 חלופות

1.      לפנות שמאלה בשביל האדום המקיף את האגם מצידו המערבי . זהו סיום מעגלי - השביל מגיע עד לכניסה לפארק פולג וממנו ממשיכים ברגל על הכביש עד למקום חניית הרכבים.

2.      להמשיך עם השביל השחור. השביל ממשיך מערבה, חוצה את כביש החוף בגשר הולכי רגל בסמוך למכון ויינגייט. השביל ממשיך בהליכה נעימה על דיונות החול עד לחוף הים הסמוך. ראו גם תאור בנקודת החן: שמורת נחל פולג דיונות וינגייט ואירוס הארגמן.

אפשרות נוספת לאלו שזמנם בידם הוא לחזור בחזרה עם השביל השחור דרך הפרצה, ומשם להמשיך מזרחה לאורך הנחל.  לאחר כ-200 מטרים נגיע לפניה ימינה לדרך עפר. אשר עוברת בסמוך לחורשה וממערב לרכס כורכר נוסף, רכס הכורכר המזרחי. בראש רכס זה נמצאת פגודה יפה במקום הנראה בפי בני קיבוץ יקום, גבעת השלום.

מכאן הדרך חזרה לרכבים היא פשוטה בדרכי העפר לעבר פארק יקום, ומשם חזרה כפי שבאנו.