כל המידע על צילום בשטח: שתי זריחות וצבעי המדבר באילת

ככל שמדרימים בנגב, צבעי המדבר משנים את צבעם מצהוב דהוי בצפון המדבר והר הנגב, ועד לגוונים כהים ואדמדמים בהרי אילת וההר השחור מכולם הר שלמה. מטיילים שאוהבים גם לטייל וגם לצלם, יכולים למצוא מרחבים אדירים של יופי ומראה שובה עין. כל שנותר הוא להקליק במצלמה ולהנציח מקומות וצבעים נדירים.

באילת תמצאו שתי נקודות יפות במיוחד לראות מהן את הזריחה, וגם לצלם אותה:

זריחה בהר צפחות

נקודה יפה במיוחד לראות ולצלם את הזריחה באילת, נמצאת בראש הר צפחות (נ.צ. 380644 / 190932), בגובה של 218 מטרים. כאן גם מסתיים ומתחיל שביל ישראל. בתום העלייה אל ההר (בשביל השחור), עומדים המטיילים רגעים ארוכים, מול המראה המדהים של מפרץ אילת. 

אין ספק שכוס קפה מול היופי הנהדר בראש הר צפחות שווה את מאמץ הסחיבה של קנקן, מים, קפה וגזיה. עם עליית השמש, מתחיל ההר לזהור בנצנוצים, שמיוחדים להר זה. הטיפוס על ההר לוקח זמן, מסלול הליכה של כ-2 ק"מ. הטיפוס לגובה של כ-200 מטר, לוקח עוד כשעה של הליכה נינוחה.

הוראות הגעה: נוסעים על הכביש דרומה, לכיוון מעבר טאבה. אחרי הכניסה לנמל אילת, יש פניה מערבה, לנחל שלמה (סימון שביל אדום). נוסעים כ-2 ק"מ, משמאל שלט קטן, המפנה להר צפחות. סימון שביל שחור יוליך אתכם להר. מנקודת חניית הרכב, הולכים בתוך הערוץ.

זריחה על המזח האילתי

תחילת הטיול בקצה המזח של אילת (נ.צ. 195772 / 384532). לטיול זה נדרשת מעט משמעת עצמית של השכמה מוקדמת לצאת לטיול ממש בתפר שבין קצה הלילה לאור היום. המסלול, שאינו ארוך, מעניק למטייל את מראות ההשכמה של מפרץ אילת, דווקא בחלק התיירותי של החוף. נקודת ההתחלה בחניון של קניון "מול הים". רצוי לחנות מאחור בשביל.

הטיול ייפתח עם רגע של ציונות על הבוקר: ליד רחבת החניה ניצב פסל "דגל הדיו" המפורסם, המתאר את הנפת דגל ישראל עם כיבוש אילת במלחמת השחרור, בשנת 1948 לאחר כיבוש אילת לא היה בנמצא דגל ישראל כדי להניף אותו, ולכן החיילים לקחו סדין, מרחו עליו בדיו שני פסים וביניהם מגן דוד, ואחד מהם טיפס על התורן להניף את דגל ישראל המצוייר.

מכאן מתחיל מסלול הליכה מזרחה על הטיילת של אילת. בשעות הבוקר המוקדמות הים מאוד רגוע, על המים נחה מעין שמיכה אווירית של אפור ובשולי השמיים, בקו האופק, נגיעות עדינות של ורוד. בהליכה בטיילת מגיעים לגשר מעל תעלת המים, בכניסה למרינה של אילת. כאן נגלה עוד קטע של יופי, כאשר בטרם בוא אור היום נגלים מראות נוף מדהימים מעבר לגבול, בממלכת ירדן. אורות העיר עקבה גולשים מההרים הכהים אל מפרץ עקבה. המסלול שלנו ממשיך עד קצה הטיילת, למרגלות מלון הרודס.

כאמור, בטרם עולה היום, נח יופי קפוא על מפרץ אילת (חבל שמעט אנשים נהנים מהיופי של שעת הבוקר, הרוב פשוט ישנים בחדרי המלון הממוזגים). פעם אחת כדאי להשכים רגע לפני הזריחה, כדי ליהנות ממראות שאנו לא מכירים. ההליכה מסתיימת בקצה המזרחי של טיילת אילת, למרגלות מלון הרודס, שמתנשא מצפון לנו במלוא יופיו.
זוכרים את הגשר שעברתם על הטיילת, בנקודת הכניסה של הים ללגונה? כאן עוברים על גשר צנוע, מעל תעלת מים. אלה המים החוזרים מהלגונה אל הים, כשמעליהם גשר ירוק קטן להולכי הרגל. עצרו לרגע על הגשר והקשיבו לקולות מי הים הזורמים. בשעה זו לא תבחינו עד כמה המים צלולים. אל תשכחו לשלוח עוד מבט לעקבה השכנה, עדיין אורות רבים זוהרים אליכם במורד העיר ומעל מתנשא גוש צל הרים כהה ומשונן בקצהו.
 
המעגן הקטן שמול מלון הרודס נועד כדי להגן בעת סערה על פתח יציאת מי הלגונה חזרה לים. שני מזחים הנשלחים לים נדמים כצבתות ענק של סרטן. עתה אנו מתקרבים לשיאו של הטיול. הולכים על המזח המערבי, שביל בטון יצוק בין שתי שורות סלעים, הנשלח אל הים כקשת. אורכו של מסלול ההליכה הקצר כחצי ק"מ.
 
בשעה זו של קצה הלילה ניתן למצוא על המזח מעט דייגי חכה וגם כמה חתולים משכימי קום, הממתינים בסבלנות שאחד הדייגים יזרוק להם דג קטן. ממשיכים בהליכה, עוקפים את הדייגים ומגיעים עד קצה המזח. מטפסים על הסלעים האחרונים, הנושקים למי הים, ובנקודה זו ממתינים לרגע הזריחה. זו גם נקודת הצילום הטובה ביותר וגם נקודת הקפה של הבוקר.
 

נקודת הצילום

שימו לב: בואכם אל הנקודה הזו, יחולל מהומה קטנה, ולכן רצוי מאוד להכין את המצלמה, עוד לפני שתטפסו אל הסלע האחרון. על חלקת המים, בפתח היציאה של מי הלגונה לים, נחה על פני המים להקת שחפים גדולה. כשתגיעו לסלע האחרון, תגרמו להתרגשות השחפים, שמתרוממים בצווחות מהים.

שעות האור הראשונות מתאימות לצילום עם רגישות נמוכה, ורצוי מאוד לייצב את המצלמה על חצובה מתקפלת (רגל אחת). בשעה זו כבר נגלה אור ראשון, ופני הים מחליפים את צבעם הלבן בגווני אדום עדינים. סלעי המזח שחורים בשעה זו, והים רגוע ונראה כמשטח ענק. באותה העת, במזרח הרי אדום שחורים ונראים כצללית דקה ומשוננת, ומעליהם השמיים נצבעים בגוון אדמדם. אט-אט מתגנב כדור השמש, תחילה מציץ מעל ההרים ובהדרגה מגלה יותר מעצמו.

טיפ לשדרוג חווית הצילום מאלון בר גורל, מנכ"ל "יומן מסע": נסו לחשוב מחוץ לקופסה. אפשר לצלם חלקים מהנוף, ולא רק את הנוף כפנורמה. גזרו ממנו, חתכו אותו ומצאו את החלקים שעושים לכם את זה מתוך כל האופק המרשים הזה. נסו לכלול כמה מישורים ליצירת עומק בתמונה. זכרו שנוף הוא משעמם לצופה - אתה טיפסת, השקעת, עלית והגעת, בעוד שהצופה אינו שותף למסע, אלא שותף רק לסיום. עניינו אותו והגישו לו תוצאה סופית של מקום מרתק!

לתשומת לבכם: המסלולים הינם בגדר המלצה. יש להתעדכן בתחזית מזג האוויר בטרם היציאה, להצטייד היטב ולנהוג באחריות.