כל המידע על שפך נחל שורק וחוף פלמחים

לנחל שורק, אחד ממקומות הטיול היפים בישראל, יצא שם לא טוב. הנחל, שתחילתו בהרי ירושלים דרומית לרמאללה, זורם לאורך 70 ק"מ, דרך בית שמש והשפלה ונשפך לים התיכון צפונית לקיבוץ פלמחים. שמו הרע יצא לו בעבר לאחר שהוזרמו אליו שפכים מירושלים, בית שמש, רחובות, יבנה ונס ציונה. כיום, לאחר שבמקום התבצעו עבודות שונות, בהן הקמת מתקני טיהור שפכים במעלה הנחל, זורמים בנחל מי שיטפונות, מים מנביעות מעטות, מי תהום המתנקזים לאפיק ומי קולחין (שפכים מטוהרים), שלא נוצלו להשקייה חקלאית.

חלק משיקום הנחל באזור השפך, האזור החולי, כולל שיקום הגדות, יצירת שיפועים נוחים יותר לגישה למים, שתילה מחדש של צמחי גדות שמסייעת בייצוב הגדות ומניעת היסחפותם בשיטפונות ואפילו חידוש אזורי ההטלה של אוכלוסיית הצב הרך. הסיור לאורך המסלול הנעים (ללא תשלום), מראה כמה הרבה טבע, נוף צמחים ובעלי חיים יש במקום כל כך קרוב לבית - טיול חובה!


תמונה מתוך אתר טיולי נחל שורק| צילום באדיבות: יוחאי כורם

איך מטיילים

  • מסלול ההליכה אינו ארוך - 2.5 ק"מ לכל כיוון (מהחניה ועד לים). השליש הראשון של המסלול עובר בשביל סלול (ומתאים לעגלות) ומוצל יחסית. שאר המסלול עובר בקרקע חולית מעט יותר קשה להליכה, שבהחלט לא מתאימה לעגלות, לכיסאות גלגלים או לאופניים. לילדים קטנים ההליכה בחול ובדיונות יכולה להיות מאוד מהנה אך קשה.

  • הטיול עצמו מתחיל בקצה המזרחי של חורשת הצנחנים וכולל מספר אפשרויות לטיול מעגלי. אנו נמליץ לכולם להגיע עד חוף הים לתצפית נהדרת מהצוק. לאלו שזמנם קצר, ישנם מסלולים קצרים יותר של שעה עד שעה וחצי, שמגיעים עד לאי הצבים או תצפית הקורמורנים.

  • לבעלי שני רכבים, תוכלו להשאיר רכב אחד בשער קיבוץ פלמחים ולסיים את המסלול בקיבוץ.

איך מגיעים

נעזוב את כביש תל אביב-אשדוד (כביש 4) במחלף גן רווה. בצומת עין הקורא נפנה מערבה לכיוון קיבוץ פלמחים. כ-1.5 ק"מ לפני הכניסה לקיבוץ נראה שלט המפנה שמאלה לחורשה, המכונה בפי תושבי האזור "חורשת הצנחנים" [1]. כמה מטרים לאחר הפנייה לחניון החורשה, נראה פנייה שמאלה לדרך עפר שעוברת בין שולחנות פיקניק. נחנה את הרכב בסוף דרך העפר – זוהי נקודת הההתחלה של הסיור בגן הלאומי.

ניווט בוויז: גן לאומי שפך נחל שורק

ביקרנו בנחל שורק וחזרנו מאוהבים – צפו בסרטון

המסלול

את המסלול נתחיל לאחר חניית הרכב בחורשת הצנחנים – חורשת עצי אקליפטוס שנטעה הקק"ל בשנות החמישים. החורשה קיבלה את כינויה מצנחני צה"ל, שמתאמנים ונוחתים בחולות שמדרום לה בצניחותיהם הראשונות. החורשה משמשת כנקודת מפגש בין הצנחנים לבין משפחותיהם. בחורשה ישנם גם שולחנות פיקניק, שבהחלט יכולים לשמש לפיקניק מצוין בסיום המסלול.

נתחיל את ההליכה בשביל הסלול, שעובר מתחת לגשר כביש לפלמחים. השביל שמגיע עד סכר הסלעים מוביל אותנו אל אי הצבים, אותו יצרה רשות הטבע והגנים בשנת 2002. בקטע זה של הנחל קיימת אוכלוסייה יציבה של צב הביצות. זהו צב בעל שריון שטוח שאורכו מגיע עד 23 ס"מ. הצבים מבלים את רוב זמנם במים, אך מעת לעת יוצאים "להשתזף" בשמש בגדות הנחל והאי. כאשר הצבים חשים בסכנה, הם קופצים מיד למים. אוכלוסיית צב הביצות שרדה בנחל שורק משום שהוא מצליח, מעשה קסמים, להתקיים במים מזוהמים.

רשות הטבע והגנים עוסקת גם בהשבת הצב הרך לנחל. זהו צב גדול, שאורכו הכולל מגיע עד 120 ס"מ ומשקלו עד חמישים ק"ג. בעבר היה הצב נפוץ בכל נחלי החוף (הוא מוכר לנו מנחל אלכסנדר), אך זיהום הנחלים פגע קשות באוכלוסיותיו. עתה, עם שיפור איכות המים בנחל, יש תקווה להשיב את בעל החיים המיוחד הזה לנופי נחל שורק.

תצפית הקורמורנים

נמשיך במסלול המסומן בעמודים לבנים לעבר תצפית הקורמורנים [2]. מראש הדיונה נראית היטב גדתו הצפונית של נחל שורק ועצי האקליפטוס הצומחים בה. על העצים האלו לנה מדי חורף להקה בת מאות פרטים של קורמורן גדול, והצבע הלבן של עצי האקליפטוס מקורו בלשלשת של העופות.

הקורמורן הגדול, עוף המים הכהה הגדול בארץ, הוא חורף נפוץ מאוד בצפון הארץ ומערבה. מושבות קינים ידועות בלא מעט מקומות, ובאזור שפך השורק גורמות כמויות הקורמורנים (וקיניהם) לתמותה של לא מעט עצי אקליפטוס. הקורמורנים (כמו מרבית עופות המים) חורפים (גם מקננים) לרוב בארץ, ורק מעטים נשארים כאן מעבר לעונה זו. כיום קיימים "נפוצים" בארץ שני מיני קורמורן: הגדול והגמדי, ששכיח הרבה פחות, אך בכל זאת ניתן לראותו, בעיקר בצפון הארץ. הקורמורן הגדול הוא עוף בעל צבע כללי שחור. החלק העליון של הצוואר לבן ומתחת למקור יש כתם צהוב. הקורמורן הגדול ניזון מדגים, שאותם הוא שולה בצלילה למים.

נמשיך בהליכה מערבה לעבר רכס הכורכר. השביל עולה לתצפית הים סמוך למערה חצובה, שילדי קיבוץ פלמחים כינויה בשם מערת הגמדים. אין להיכנס למערה מחשש להתמוטטות.

תמונה מתוך אתר טיוליחוף פלמחים | צילום באדיבות: Depositphotos_leospek

חוף פלמחים – נקודה שווה לקפה בשטח

את הסיור נסיים בתצפית אל הים [3] – רכס הכורכר מעניק תצפית מרהיבה על שפך נחל שורק (מצפון) לים ועל חוף פלמחים. זה גם המקום לשתות קפה מול הגלים והים. החולות באזור מישור החוף הם תוצאה של בליית אבני היסוד באתיופיה. גרגירי החול לוקחים טרמפ עם נהר הנילוס ובהמשך עם זרמי הים התיכון, שזורמים נגד כיוון השעון ומשקיעים את החול מדרום לצפון (זו הסיבה שבדרום יש חולות רבים ובצפון כמו בראש הנקרה כמעט ואין רצועה חולית).

לצערנו מאז הקמת סכר אסואן על הנילוס ומחסומים אחרים כגון נמל אשדוד ועוד, כמעט ואין השקעת חול חדשה. תוסיפו לזה את כריית החול הרבה, שחלקה כמובן בלתי חוקית ותקבלו שכל אזור הטיול, כמוהו שאר רצועות החול בארץ, נמצאים בסכנת השמדה. זו בדיוק הסיבה להכרזת המקום כגן לאומי – שמירה על ערכי הטבע והנוף היחודיים. (לחצו על השרטוט מימין להגדלה)

הדרך חזרה: מכאן נחזור דרך תצפית הקורמורנים למקום חניית המכונית.

על גן לאומי שפך שורק

חשיבות נוספת של גן לאומי שפך נחל שורק הוא סביב התנאים המיוחדים שנוצרים בחולות מישור החוף. תנאים אלו מאפשרים חיים של מינים צמחים ובעלי חיים שנהנים מהרצף הגאוגרפי של חוץ הים עם חולות המדבריות שבדרום. בעקבות כך, אנו יכולים למצוא כאן צמחים ובעלי חיים מדבריים, כמו גם צמחים וגם כאלו המשתייכים לחבל הים תיכוני, העשיר יותר במים ובלחות.

היופי שבטבע נגלה לעיני המתבונן. כל אחד מהמינים ש"היגרו" מהדרום עברו שינויי הסתגלות, ומעניין ללמוד על האבולוציה שלהם. חלק מצמחים אלו הפכו מוגדרים כאנדמים (צמחים שמיוחדים לאזור גיאוגרפי מסוים) - לדוגמה, סביון יפו, צמח אנדמי למישור החוף הצומח בגן לאומי שפך נחל שורק וניכר בעליו השעירים והבשרניים ובפרחיו הגדולים יחסית. סביון יפו איננו צומח בשום מקום אחר בעולם. הצמחים צריכים להתמודד עם תנאי חיות קשים ביותר, צמחים נוספים שתפגשו הם ידיד החולות, ימלוח פגום, רותם המדבר, אשלים, לענה חד זרעית ועוד.

חשיבות נוספת לחולות מישור החוף היא בנושא משק המים בישראל. בניגוד לערים ולשטים הבנויים בהם רוב מי הגשמים מנוקזים לביוב ולים, בחולות רוב רובם של המים (עד כשמונים אחוז) חודרים לאקוויפר וממלאים אותו מחדש.

אחד הדברים היפים שאפשר לראות בנחל שורק הוא גידול גפנים טבעי על החולות. מאחר ומי התהום באזור זה קרובים מאוד לפני הקרקע, גפנים הצומחים בצורה יחודית על החולות, מצליחים לגדול ואף לגדל אשכולות ענבים מרשימים. עם זאת, מאחר ואיכות המים מהם הם ניזונים לא ברורה, לא מומלץ לאכול מענבים אלו.

גם בעלי החיים מוצאים את מקום מחייתם בחולות.

לחזירי הבר ישנה אוכלוסיה גדולה באזור. בעונה המתאימה נוהגים גם הם להרחיב את המשפחה, ומכיוון שאינטימיות במרכז אין, אפשר לזהותם די בקלות. את מזונם הם מוצאים באמצעות נבירה באדמת הסחף והוצאת מכרסמים וחרקים.

זריזי העין יוכלו להבחין בלטאת כח אפור, שאורכה למעלה ממטר - הזוחל הגדול ביותר בישראל. אוכלוסיית הכח, הניזון ממכרסמים ופעיל בשעות היום, הינה בסכנת הכחדה ולכן עזרו לשמור עליו.

בעלי חיים נוספים שניתן למצוא בחולות: ירבוע - מכרסם קטן בעל זנב גדול שגפיו הקדמיים קטנים בהרבה מהאחוריים ומאפשרים לו לקפוץ למרחקים גדולים, גרביל החולות - מכרסם בעל זנב ארוך מגופו הפעיל בלילה, לטאות כמו נחושית חולות ושנונית החולות, וכן צבי ארצישראלי, ארנבת, קיפוד החולות והנחשים ארבע קו מצוי ונחש חולות.

אם באתם בבוקר, תוכלו להבחין בעקבות הרבים של בעלי החיים, תוצאת פעילות הלילה הענפה. לממשיכים לים, מצורפים לוח זיהוי קונכיות ובעלי חיים ימיים שאתה יכולים להדפיס ולקחת.

עוד באזור

יבנה ים [4]
עיר נמל עתיקה באזור פלמחים, שנחפרה בשנים האחרונות

מוזיאון פלמחים [5]
בקיבוץ פלמחים תמצאו את מוזיאון מהנה ומלמד בשם בית מרים, העוסק בארכאולוגיה ובהיסטוריה של האזור. הממצא הארכאולוגי החשוב במוזיאון הוא מכתב על חרס בכתב עיברי קדום. עוד במקום: סיורי טבע להכרת הצומח, צריף ראשונים, תצוגת חפצים מראשית דרכו של קיבוץ פלמחים ורצפת פסיפס. מומלץ מאוד לבקר במקום. המוזיאון פתוח לביקור בתיאום מראש ברוב ימות השבוע, ולפעמים גם בסוף השבוע (בעיקר לקבוצות) | לתיאום ביקור במוזיאון: 073-7823388

דוכני המלבי
אסור לוותר על מלבי וכוס לימונדה קרה. ישנם שני דוכנים, הראשון בכניסה לחורשת הצנחנים והשני מעט יותר מערבה לכיוון חוץ הים.