נחל אלכסנדר וגשר הצבים

כל המידע על נחל אלכסנדר וגשר הצבים

איך מטיילים פה?

נחל אלכסנדר הוא מסלול נעים ונוח שעובר ברובו על מסלול סלול בשביל נוח ומישורי. המסלול הוא קווי, ואפשר לבצע אותו גם כמסלול הלוך-חזור באמצעות רכב אחד. אורך המסלול הוא 3-4 ק”מ לכל כיוון, וזמן ההליכה נע בין שעתיים לשלוש בקצב נינוח. רוב המסלול סלול ומתאים לעגלות ילדים וכסאות גלגלים עד אזור חורבת סמארה. בקטע האחרון, קרוב לחוף הים, ההליכה כוללת הליכה על דיונות חול.

יש אפשרות לשחק עם נקודות ההתחלה והסיום של המסלול. אפשר לסיים בחורבת סמארה. יש אפשרות להתחיל מחורבת סמארה וללכת עד היום. ואפשר גם לטייל את המסלול בכיוון ההפוך.

המסלול נמצא בתחום גן לאומי נחל אלכסנדר, הכניסה למסלול חופשית. אם מסיימים את הטיול בחוף בית ינאי - החניה בחוף בתשלום בעונות הרחצה.

איך מגיעים

נקודת ההתחלה המומלצת היא חניון גשר הצבים. בוויז: גשר הצבים – נחל אלכסנדר.

• הגעה מכביש 4: בצומת חפר פונים מערבה לכיוון כפר ויתקין, ולאחר 2 ק"מ, בכיכר לפני הגשר מעל מסילת הרכבת, פונים ימינה (צפונה). נוסעים לפי השלטים לעבר פארק צבי הנחל עד שמגיעים לחניון גשר הצבים.
• הגעה מכביש 2: במחלף חבצלת פונים מזרחה לכביש 5710 ונוסעים לעבר ביתן אהרון וכפר ויתקין. בכניסה לכפר ויתקין פונים ימינה, ונוסעים בכביש עוקף ויתקין עד הכיכר, ובה פונים ימינה. מיד לאחר הגשר מעל מסילת הרכבת פונים שמאלה. נוסעים לפי השלטים לעבר 'פארק צבי הנחל עד שמגיעים לחניון גשר הצבים.

הגעה לחורבת סמארה: מכביש 2 יורדים במחלף ינאי לכיוון מערב, ונוסעים ימינה לכיוון מכמורת. לאחר שחוצים מעל נחל אלכסנדר פונים ימינה ונוסעים מתחת לכביש 2 בדרך עפר, עד לחורשת האקליפטוסים והחניה. בוויז: חורבת סמארה.

הגעה למרכז ההצלה לצבי ים: מכביש 2 יורדים מכביש 2 יורדים במחלף ינאי לכיוון מערב, ונוסעים ימינה לכיוון מכמורת. לאחר שחוצים מעל נחל אלכסנדר ממשיכים ישר, עד שהכביש מתעקל שמאלה. ]ונים לכיוון שמאל אל דרך עפר ונוסעים 2 דקות עד לחנייה. וויז: המרכז הארצי להצלת צבי ים.

הגעה לחוף בית ינאי: במחלף ינאי יורדים מערבה לכיוון הים, פונים ימינה ומים ימינה אל הכביש שיורד אל החוף. הכניסה בתשלום בעונת הרחצה. וויז: חוף בית ינאי.

• נקודת התחלה אפשרית נוספת »

צילום: יוחאי כורם

על נחל אלכסנדר

מאיפה הגיע שמו של נחל אלכסנדר? הדעות חלוקות: יש אומרים שהוא קרוי על שם המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי, שעסק בכיבושים רבים, בין השאר גם באזור זה. אבל נראה שהאמת ההיסטורית פשוטה יותר: כאשר הגיעו המתיישבים לארץ, הם מצאו שהערבים המקומיים קוראים לנחל "איסכאנדיר". כנראה על שמו של איסכאנדיר אבו זבורה – סוחר אבטיחים נודע שהנמל שלו, מינת אבו-זבורה, שממנו ייצא אבטיחים למצרים וללבנון, שכן בשפך נחל אלכסנדר (בהמשך הנמל ירד מגדולתו עם כניסת הרכבות לשימוש בארץ ובארצות ערב בתחילת המאה העשרים). כדי להביא את האבטיחים אל הנמל היו משיטים אותם ברפסודות על פני נחל אלכסנדר.

אורכו הכולל של הנחל הוא 32 ק”מ שמתחילים באזור שכם, והוא מנקז אליו נחלים רבים מהסביבה. עם השנים הזדהם הנחל בשפכים שהוזרמו אליו משטחי ישראל והרשות הפלסטינית. מאמצע שנות ה-90 הוא נמצא בפוריקט שיקום נחלים על מנת להחזיר את טיב המים למצבם הנקי והמקורי. למרות זאת, מי הנחל עדיין נחשבים מזוהמים והכניסה אליהם אסורה.

תחילת המסלול: גשר הצבים

את הטיול נתחיל ליד גשר הצבים שהוקם על ידי מתיישבי כפר ויתקין בשנות ה-30. במקום יש מדשאה רחבה ומגדל תצפית על האזור. אזור הגשר הוא אחד המקומות היחידים בארץ שבהם ניתן לפגוש צבים רכים, שהפכו לסמלו של המקום. לרוב, לא תצטרכו להמתין הרבה כדי לראות אותם שוחים במים או נחים על גדות הנחל.

נעים להכיר:

צבים רכים

באולימפיאדה לא תראו את הצבים הרכים, למרות שהם ידועים כשחיינים מצויינים, אבל בגשר הצבים שבנחל אלכסנדר תפגשו אותם בהמוניהם. ראשון מבצבץ ממי הנחל הצוואר הארוך והגמיש שלהם, בוחן את הסביבה. אם יתמזל מזלכם תוכלו לראות איך הם לא מוותרים על שיזוף בשמש. קודם נועצים את ציפורניהם החדות בסלעים ובצמחייה שמסביב ואז הופ – לגדות הנחל. ומה עושה הצב הרך כשהוא רעב? אוכל חרקים, רכיכות, דו-חיים ואפילו אגוזים וצמחים. אם תחכו בסבלנות, תוכלו להבחין במים בצבים השוחים בניחותא במים.

הצב הרך מגיע לאורך של מטר ולמשקל של עד 50 ק”ג. הצב, שמקורו באגמי המים המתוקים של מזרח אפריקה, ניזון במקור מתולעים, דגים ובעלי חיים קטנים אחרים שחיים במים. אך לאחר שבמרוצת הזמן נזרקו לנחל שאריות מזון על ידי מפעלים ומטיילים, שינה הצב את הרגלי האכילה שלו, והיום הוא אוכל הכל. לכן, חשוב להקפיד שלא להאכיל את הצבים, שעשויים גם להיחנק מאשפה הנזרקת למים. נקבת הצב הרך מטילה את ביציה בגומות שהיא חופרת בגדות הנחל בחודשים מאי-יוני, ולאחר כחודשיים בוקעים הצבים ורצים למים.

בשנת 1991 הציפו הגשמים הרבים שפקדו את הארץ את נחל אלכסנדר, ומעל למחצית מאוכלוסיית הצבים שחיו במקום, כ-200 במספר באותו זמן, נסחפו לים התיכון ומתו. זיהום נחלי החוף גרם לצמצום חריף באוכלוסייה: נותרו פרטים מעטים במקורות הירקון ובנחל תנינים, אך מרבית האוכלוסייה מצוייה בנחל אלכסנדר, שגם הוא מזוהם (מאז תחילת פרויקט החירום לטיפול בשפכי נחל שכם, המצב השתפר). נראה שהזיהום גורם לכך שרוב הביצים אינן בוקעות, והצעירים הבוקעים סובלים מעיוותים.

בנחל אלכסנדר נראים רק צבים גדולים, ונראה שהצעירים אינם שורדים. כיום מתקיימים מאמצי שימור כדי להגן על אוכלוסיית הצב הרך: כדי להבטיח את גדילת הצבים הקטנים, אוספים אנשי רשות הטבע והגנים את ביצי הצבים, מדגירים אותם בסביבה מלאכותית ומחזירים את הצבים הקטנים למים לאחר התבגרותם.

צב רך בנחל אלכסנדר | צילום: אביב בצון

הולכים לאורך הנחל

נעבור את הגשר צפונה, ונפנה שמאלה עם שביל ישראל וסימון שביל כתום – שביל השרון, כדי ללכת צמוד לנחל על הגדה הצפונית.

 אחרי כמה דקות אליכה נפגוש מרפסת תצפית קטנה, ממנה נוכל לראות מתחם מגודר בצד השני של הנחל  – זהו אזור הטלה עבור הצבות. במקום הזה מרכזים פקחי רשות הטבע והגנים את הביצים שמוטלות לאורך גדות הנחל על מנת לשמור עליהן ולהגדיל את הסיכוי של האבקועים (כך נקראים צבים שבקעו מהביצה) לשרוד.

מהמרפסת נמשיך לאורך הנחל, ונעבור מתחת לגשר פסי הרכבת. מיד לאחר הגשר נפנה ימינה בדרך עפר רחבה ונעזוב את הנחל. לאחר כ-400 מטר, בסמוך למחסום, נגיע לפנייה שמאלה ונמשיך עם סימוני השביל, בסמוך לתעלת מים. תעלה זו מנקזת מי תהום גבוהים מהשטחים שממזרח לאזור התעשייה עמק חפר והיא נחפרה במקור על ידי הבריטים כחלק מהמאמץ לנקז את ביצות חדרה המפורסמות.

• לטיול בבריכת יער במסגרת המסלול בפארק השרון »

מכאן ניכנס אל אזור חורשת האקליפטוסים, שגם הן ניטעו כחלק מהמאבק בביצות של אזור השרון ובמחלת הקדחת, אך האקליפטוסים לא סיפקו את המצופה מהם, והיבוש הצליח רק כתוצאה מניקוז השטח בתעלות.

חרבת סמארה

לאחר כקילומטר של הליכה נגיע למרגלות חורבת סמארה. מאוד מומלץ לעלות עליה כדי לבקר במבנה הישן, ולצפות ממנו על האזור. 

את המבנה הקים בסוף המאה ה-19 עבאדללה סמארה מטולכרם, שאדמות הסביבה היו שייכות לו. מאוחר יותר, שעה שבנמל אבו זבורה שבחוף מכמורת ייצוא האבטיחים למצרים היה בשיאו, הפך המבנה לתחנת מכס עות'מאנית. קק''ל רכשה את אדמות סמארה בשנת 1940.

על הגבעה אפשר למצוא פריחות שונות בכל עונות השנה ובמיוחד באביב, אז נוכל לראות כלניות, פרגים, נוריות, צבעונים ועוד. אלת המסטיק נמצאת סביב, ולידה פורחים גם עוקץ-עקרב שעיר, כנפון זהוב ועוד. במורד הגבעה לכיוון נחל אלכסנדר ניתן לראות מערות החצובות בסלע הכורכר, שהן שריד למחצבה קדומה. שימו לב שחרבת סמארה שוכנת על אחד מרכסי הכורכר היוצרים את מבנה השרון. נחל אלכסנדר הוא אחד מנחלי השרון שחצבו ברכס הכורכר יציאה לים. מדרום לנחל בנויים על גבי הרכס הישובים כפר ויתקין, בית חרות וחופית.

מי שמעונינים במסלול קצר יכולים להשאיר רכב אחד בסמוך לחורבת סמארה. יש גם אפשרות להתחיל מפה את הטיול כדי לעשות מסלול קצר אל הים.

אל שפך הנחל ותל מכמורת

מחורבת סמארה נמשיך עם השביל מערבה, עם תוואי זרימת נחל אלכסנדר. בסמוך לנחל נמצא את הצמחים סמר ימי, פטל קדוש ועצי אשל רבים.

אחרי קילומטר הדרך חוצה מתחת לגשר של כביש 2, וקצת לאחר מכן סימון השביל עולה על גשר מעל נחל אלכסנדר ופונה דרומה. מיד אחרי הנחל השביל פונה שמאלה, עובר מתחת לכביש הגישה של מכמורת ולוקח אותנו דרומה אל חוף בית ינאי.

אפשרות נוספת היא להמשיך ללכת בצד הצפוני של הנחל, ולעבור ליד מרכז ההצלה הארצי לצבי ים. בסמוך אליו נסללה טיילת שמגיעה עד לשפך. מעט צפונה מהשפך נוכל לראות את תל מכמורת. מצפון לתל נראה את הנמל המשמש כיום בית הספר הימי מבואות ים – אותו מפרץ ששימש בעבר כנמל האבטיחים. בשנת 1945 הוקם כאן מושב מכמורת (מכמורת היא רשת דיג גדולה). מעניין לדעת שבתאריך 20.6.1948 עגנה ליד המושב אניית הנשק של האצ''ל אלטלנה.

נחל אלכסנדר – קטע נחל לדוגמה

סמוך לכביש 4,  צפונית לקיבוץ מעברות, נעשתה עבודה מרשימה לשיקום נחל אלכסנדר. ניתן להחנות את הרכב בחניון מסודר, ממנו יוצא שביל נחמד עד גשר הצבים, ואם תרצו, תוכלו להתחיל את המסלול בנקודה זו במקום בגשר הצבים.

סיפור הגשר ''נעלם''

לסיום, הסיפור על הגשר שנעלם, מתוך: מ'ואדי חווארית' לעמק חפר תר''ץ 1930, תשל''ה 1975.
פרקים מיומן פעולות, אירועים וחוויות מאת חיים בן-צבי.

''הבית הגדול'', מראהו – כמבצר עתיק מתנוסס על פני רכס ו''שולט'' על הסביבה כולה, אם לצד הים – מערבה, ואם לצד השדות – מזרחה. ''הבית'' בן שתי הקומות, בקומת הקרקע נחצבו באבן שתי האורוות. לקומה העליונה – אפשרית הגישה בעזרת מדרגות-חוץ, שנחצבו אף הן בסלע. קומת מגורים זו הכילה שלושה חדרים ומרפסת שטוחה, הפונה לצפון.

ביומני רושם אני ביום 5.1.1930, לפי שלושה ימים, עלינו, בינתיים רק בודדים, לבית האפנדי שעל הגבעה. קבוצת ''חלוץ'' זו אשר בראשה עומדים שאול קרבל – נציג הקק''ל, חיים החרמוני – האחראי לבטחון ולשמירה, וסוליה זלצר – האחראי לבנייה. שומה עלינו להכין את הבנין לקליטת יתר החברים, בהדרגה. לע''ע נוסעים אנו בעגלות כל בוקר מחדרה לעבוד ''בבית'' ושבים לפנות ערב למושבה. כך נמשך הדבר כחודשיים-שלושה בודאי.

שומר ערבי שהיה בשטח – הוא אבו-עיסה, שמר אמונים למקום. חי אם משפחתו במבנה שהקים עד שנפטר, בשיבה טובה, בשנות הששים. שיפוץ הבית החל בהתקנת 2 חדרי מגורים על המרפסת, וכן מטבח, שרותים וחדר אוכל. כמו כן הותקנו מדרגות-כניסה לבנין, מגדל מים קטן, ומרפסת-אבטחה על גג חדרי המגורים הקודמים.

המעבר מעל לנחל אלכסנדר היה תלוי ב''מצב-רוחו'' של הים, בימי שפל אפשרי היה לחצות, בשפך, אם בעגלה ואם ברגל. במרוצת הזמן נוסף לנו גם כלי רכב נוסף, משאית קטנת ממדים, אך בימי גאות וסערות – היו תקלות רבות, כך שעלה רעיון להקים גשר עץ מעל לנחל, סמוך לשפך הים.

בהסכמת הקק''ל נרכשו בחדרה קלונסאות ועמודי אקליפטוס, איש חדרה, נגר במקצועו, שמאי קולודני קיבל עליו, בעזרת סוליה זלצר שלנו, לתכנן ולהקים את הגשר. מרבית אנשי ''הקבוצה'' גויסו לעבודה זו. הושג פטיש גדול, ודפקנו, לפי תור בקלונסאות. לעתים היה גם צורך שמישהו מאתנו, היודע קצת לשחות, יצלול למעמקי הנחל לבדוק אם העמודים ''מחזיקים מעמד'' בעומק, ואז היה ''הצולל'' מקבל כפרס – כוס שתיה קוניאק, לחמם את הגוף בימי חורף אלה.

העבודה נמשכה כחודש ימים בערך, ועמדה בפני סיום מוצלח, עד שבבוקר לא עבות אחד – עת הגענו למקום ו...אבוי, הגשר איננו. ''נעלם'' עם הסערה הרחק לים…

המסלול נבדק בסיוע מורה הדרך זיו קירשנר, “ינשוף שדות”. מוזמנים לדף שלו באתר למטייל בישראל »