בשוליה המערבים של רמת הגולן, לאורך דרך הפטרולים הישנה של הסורים, מתחבאים מעיינות שופעי מים וצל, גם בימות הקיץ. המסלול, המתאים לגם למשפחות מורכב מקטעי הליכה קצרים ביניהם ישנה נסיעה ברכב.
מפת האזור
איך מגיעים
נוסעים על כביש 91, היוצא מצומת מחניים אל רמת הגולן.
תחילת המסלול - משמר הירדן
נתחיל את הטיול ליד שרידי המושבה משמר הירדן [1] - מהמקום שבו שכנה משמר הירדן נותרו אנדרטה, כמה מבנים מעברו השני של הכביש המשמשים כמחנה צבאי והדרך לגולן, שהייתה הרחוב הראשי במושבה. סיפורה של משמרת הירדן התחיל בשנת 1884 כשמרדכי לובובוסקי, יהודי אמריקני, רכש במקום אדמות כדי להקים חווה כמנהג אמריקה. אחר-כך נמכרו האדמות לדוד שוב, הבתים הראשונים נבנו ולאחר תלאות קמה 'משמר הירדן'. התושבים נעזרו ב'חובבי ציון' ובחברת יקא, ואחרי מלחמת העולם הראשונה הגיעו מתיישבים נוספים למקום, בהם חיילים משוחררי הגדודים העבריים. במלחמת העצמאות, החל מיוני 1948, תקפו הסורים את המושבה, ונהדפו באמצעים הדלים שעמדו לרשות התושבים. במתקפה השניה הרעישו הסורים את המקום, חצו את הירדן, ולאחר קרבות קשים שהתחוללו מבית לבית, נפלה המושבה. רבים נפלו בקרב והנותרים הלכו בשבי. הסורים שהתבססו בראש הגשר שבצידו המערבי של הירדן לא הצליחו לבצע את תוכניתם ולהגיע לכביש של ראש-פינה, וגם צה"ל, חרף מאמציו, לא הצליח להדוף את הסורים מזרחה. רק עם חתימת הסכמי שביתת הנשק פינו הסורים את הנקודה, והאזור הפך לשטח מפורז עד למלחמת ששת-הימים. השם של המושבה ניתן אחר-כך ליישוב חדש שקם באמצע הדרך ממחניים למושבה הישנה. היום, בתוך החורשה לצד הכביש, ניצב גלעד לזכרם של אנשי 'משמר הירדן'.
ממשיכים צפונה, עד לגשר הפקק [2]. בזמן ייבוש החולה היה במקום סכר שחסם את מי הביצות במוצא הדרומי של עמק החולה. ב- 30 באוקטובר 1957 פוצצו את הפקק, ואגם והביצות התרוקנו דרך התעלות דרומה. במקום הגשר שפוצץ הוקם גשר ביילי ושמו הוסב לגשר השן - ראשי תיבות של שביתת נשק, שהושגה באזור בסוף מלחמת העצמאות, אז גם נקבעו הגבולות הזמניים ואלו החזיקו עד למלחמת ששת-הימים.
ממש לאחר מעבר הגשר מזרחה מתפצלת דרך עפר המסומנת בסימון אדום, שהופכת בהמשך לשביל להולכי רגל העולה ל'עין ג'ילבון' ואלבריכת הקצינים [3]. מי המעיין הניעו בעבר את טחנת הקמח ששרידיה נמצאים מתחת לרחבת הבריכה. היום יורדים ממנה המים בצינור אל השדות שבבקעה.
דרדרה
ממשיכים בכביש צפונה ובין סימני קילומטר 20-21 מפנה שלט יפה אל היישוב דרדרה [4] ששכן במקום. דרך הגישה מסודרת אך היא עדיין אינה מופיעה במפת סימון השבילים. הדרך עוברת מדרום לערוץ קטן, וליד האתר נבנה גשרון להולכי רגל המוביל אליו. מאז מלחמת העצאות נעלמו כל שרידי האתר. הצמחייה כיסתה את הדרך אליו ובחורף מנע הבוץ את הגישה למקום. סיפור המקום: מעברו המזרחי של אגם החולה נרכשו אדמות דרדרה בידי הקרן הקיימת. כשאגם החולה היה עדיין במיטבו, כיסה במימיו חלק גדול מבקעת החולה והרחיב את גבולותיו בחורף, נאחזו כאן לראשונה, סמוך לגבול עם סוריה, פלוגה מאנשי קיבוץ חולתה. הקשר למקום נוהל בעזרת סירות ששטו מיסוד המעלה לגדה המזריחת של האגם. במשך הזמן נבנתה דוברה רחבה ועליה העבירו ציוד ואף טרקטור ליושבים בדרדרה. ביולי 1947 הגיעיו למקום אנשי קיבוץ אייל. עם פרוץ מלחמת העצמאות היה מצב הישוב הקטן והמנותק קשה. לאחר נפילת משמר הירדן לידי הסורים פשטו ממנו כוחות צהל על משלטי הסורים בסביבה. ב-16 ביולי הפגיזו הסורים את היישוב מכל הכיוונים. ביבשה נורתה אש מתותחים, ממרגמות ומכלי נשק אחרים, ומהאוויר הטילו שני מטוסי קרב פצצות. במקביל ניסו הסורים להסתער גם עם כוחול רגליים, על הישוב הקטן שמנה כ- 30 איש, אך הסורים נהדפו. בתום הקרבות, נקבע האזור כשטח מפורז ואנשי הקיבוץ עזבו למקום חדש בשרון. את המקום תפס בשנת 1952 גרעין נח''ל, והוא נקרא אשמורה. משיובש האגם אפשר היה להגיע למקום גם בדרך היבשה, אבל אז הצלקחו תקריות עם הסורים. מאוחר יותר נעזב היישוב, והיום ניתן להבחין בשרידי המגדל והבניינים שנהרסו. במקום אנדרטה ושלט המספר על הקרב.
עין נוטרה / א-תינה
ממשיכים בכביש צפונה וחולפים על-פני שמורת נחל שוח ועין נוטרה. על פי השילוט נפנה ימינה לדרך עפר המוליכה לבריכת מים ממי עין א-תינה [5]. הדרך מובילה כ-200 מטר עד לחורשת אקליפטוסים יפה שם נמצא בריכה עם מימי המעיין. מהחורשה נלך בתוך המים במעלה הנחל. אפשר אפילו להגיע עד לראש המפל. שימו לב כי ישנו גם שביל בין השיחים ולא חייבים לעלות בתוך המים. בדרך לראש המפל נתקל בתחנת קמח ישנה שהשתמשה במי המעיין להפעלת טחנת קמח.
עין דיבשה / דרבשיה
נמשיך צפונה, ובין קילומטר 24-25, מגיעים לדרך עפר, הפונה מהכביש מזרחה ומביאה אותנו לאחר כ- 300 מטר לטחנת הקמח 'דרבשיה'[6] - עין דבשה. לפני שנים שוקמה הטחנה בידי בן קיבוץ גונן, פעלה שוב אך הוזנחה. אפשר לחצות את פלג המים ולהיכנס למבנה, להציץ אל אמת המים ואל הפינה היפה המכוסה בגפן ופטל קדוש. נעבור מעבר לאמת המים ובתוך המעבר בשיחים ונגיע לזרימת המים עצמה. אפשר לעלות במעלה המדרון עד למקור המעיין.
עיינות מימון
נמשיך עוד צפונה עד לצומת של קיבוץ גונן. נפנה עם הכביש לכיוון מזרח ולאחר טיפוס קצר של כ 50 מטרים, ב'ברך' של הכביש, נפנה אל דרך עפר דרומה המסומנת בצבע כחול. נמשיך עם דרך העבר בזהירות (מתאימה גם לרכב שאינו 4X4 עד לפיצול הדרכים. נעקוב אחר סימון הדרכים הכחול במעלה הגולן ולאחר כקילומטר נגיע אל אפיק ואדי אל-קצב, נעלה עם הדרך מעט דרומה, ונפנה מערבה בשביל מעט רטוב ממעינות היורד אל בריכה [7] המרכזת מים מקבוצת מעיינות שבאזור. מכאן נמשיך אל קבוצת מעיינות נוספת בתוך חורשת עצים במעלה הדרך המסומנת בכחול עינות מיימון.
|
077-333-4555
לחצו על התאריך וקבלו את כל אירועי היום:
להדפסת המסלול
עין א-תינה - עין נוטרה
