בבסיס תורת הנהיגה, לא חשוב באיזה תוואי ושטח, עומדת השאיפה לנהיגה נוחה ונטולת טרדות ככל הניתן. אגב, במונח “נטולת טרדות” אנו מתכוונים לכל דבר שעוזר להקל על הנהיגה ולהפוך אותה לאוטומטית יותר, לרבות הכרת כלי הרכב בו אנו נוהגים, מערכות ההיגוי, המתגים, העזרים השונים וגם היתרונות והחסרונות של הרכב.

למרות ההתרגשות הראשונית לאחר שהתחדשתם ברכב חדש והדגדוג לצאת כבר לדרך, חשוב לקחת שניה ולקרוא או לכל הפחות להעיף מבט בספר הרכב החדש שלכם. כך נבטיח שכל פעולה שנעשית – מזגן, מולטימדיה, כיוונים שונים ועוד תיעשה בהיסח הדעת ולא בצורה שתדרוש התייחסות מיוחדת, שעלולה לגזול את תשומת ליבנו מהדרך.

נהיגה נכונה

נהיגה נכונה הוא "נהיגה חלקה ורצופה". נהיגה כזו, הנמנעת מבלימות והאצות קיצוניות, סטיות ופניות חדות, כאלה שיגבירו את הסיכוי לאובדן אחיזה ומכאן לסיכוי לאובדן שליטה, היא סוג הנהיגה שאנו שואפים אליה. הבסיס לנהיגה חלקה ורצופה, הינו "קריאת דרך" שהיא היכולת שלנו כנהגים לצפות בזמן מה הדרך טומנת בחובה, להבין מה אלה יכולים לעשות לנו, ולפעול בהתאם.

התאמת הרכב לנהג - מושב, הגה ומראות

מושב הנהג: יש לכוון את מושב הנהג באופן בו רגל שמאל המונחת על "דוושת הדמה" משמאל תהיה בכ-120 מעלות, כך שבעת לחיצת הרגל כנגד הדוושה, הרגל לא תתיישר, והישבן ילחץ לגב המושב ויתמוך בגוף בזמן סיבוב, קפיצה או טלטולים.  גב המושב יכוון כך שהכתפיים נוגעות בו, וידינו מתוחות על ההגה מלפנים, שורש כף היד, ינוח על הנקודה העליונה בהגה.

הגה: בתנוחת הנהיגה הנכונה, הידיים באזור "עשר ושתיים" על ההגה, והידיים יהיה מקופלות מעט ונוחות לתפעול ההגה.  יש לכוון את גלגל ההגה כך שלא יסתיר את לוח השעונים מחוונים – ויהיה נוח ככל האפשר בישיבה במושב הנהג.

מראות:

  • על המראה מרכזית להיות מכוונת באופן בו תראה את מירב החלון האחורי.
  • את המראה שמאלית יש לכוון בגובה מפתן הדלתות ובמצב בו חלקו האחורי של האוטו יופיע קלות בחלקה הימני.
  • את המראה הימנית יש לכוון בגובה מפתן הדלת, כאשר חלקו האחורי של האוטו יופיע קלות בחלקה השמאלי.

אחרי הכיוון הזה, ניתן לכוון את המראות" החוצה" עוד במעט.

נסיעה בשטח טרשי 

שטח טרשי טומן בחובו בעיקר אבנים, תלוליות ושקערוריות. כדי להתמודד עם מכשולים אלו, בצורה "חלקה ורצופה", אנו חייבים להכיר מספר מידות ותצורת מבנה של רכב השטח שלנו:
 
הכרת הנקודה הנמוכה ביותר ברכב 

זהו המרחק בין הקרקע לבין הנקודה הנמוכה ביותר ברכב. הערכת מרחק תסייע לנסיעה זורמת ונוחה וללא השהיות (הכוונות ועצירות בכל רגע). במידה ויש ספק לגבי גובה האבן או חשש שיגרם נזק למרכב התחתון של הרכב, עולים עם הגלגל על האבן. במידה והאבן גדולה מיד - עוקפים או מפנים.

מיקום הגלגלים 

הכרת מיקום הגלגלים תאפשר נהיגה על מכשול ללא הורדת מכוון בכל פעם. חשוב לדעת היכן כל גלגל מתגלגל. הגלגל ביותר להערכה הוא השמאלי הקדמי (קרוב לנהג) ואילו הבעייתי ביותר הוא הגלגל הימני אחורי.

זוויות מרכב

הנקודות בין הגלגלים למרכב יקבעו כיצד להיכנס לשקע וכיצד לעבור תלולית בשבילים מתונים. 

נהיגה בשבילים טרשיים, מחייבת כאמור קריאת דרך מדוקדקת, והכוונת הגלגלים והרכב בין האבנים הפזורות בדרך, כך שלא תפגענה במכלולים התחתונים ותאפשר נהיגה זורמת.

תלוליות ושקערוריות/חריצים בדרך

זיהוי מוקדם והאטה (לא עצירה) עד למפגש עם המכשול, כולל שחרור הבלמים לפני המכשול, יחזיר את מרכז הכובד של הרכב למקומו, ויכשיר את המתלים להתמודדות טובה עם התלולית או החריץ בדרך.

חשוב לשמור על כניסה לתלולית או לחריץ, בזווית ולא במאונך.

כניסה כזו בעלת שני יתרונות בולטים:
1. חלוקת עומס השטח על המתלים לארבע ולא לשניים. כל גלגל נכנס לתלולית/חריץ וסופג 1/4 מהאנרגיה.
2. בעת הערכת גובה או עומק המכשול ישנה אפשרות לחילוץ כשרק גלגל אחד בתוכו, דבר שמהווה יתרון משמעותי.

שלבי התמודדות עם המכשול: זיהוי המכשול, האטה, כניסה בזווית והמשך נסיעה בטוחה.

חשוב לזכור: התאמת מהירות הנסיעה לתוואי הדרך היא הכרחית.  מומלץ לשלב להילוך גבוה יותר מהרגיל, למניעת קפיצת דוושה.
נסיעה בדרך טרשיםנסיעה בדרך טרשים | צילום: ג'וי בירן

האט: מכשול בדרך

הגדרת מכשול:  כל מה שמוציא אותנו מקצב הנסיעה הרגיל: אבן, חריץ, סיבוב, עלייה, תלולית, ירידה ועוד.

בכל מכשול אליו מגיעים צריך לשאול את אותן השאלות:

  • מה הבעיה? תלול, חד, אין אחיזה
  • למה המכשול עלול לגרום: תקיעה, החלקה, שקיעה
  • איך מתגברים? כללים והנחיות.

מתגברים על כל מכשולמתגברים על כל מכשול | צילום: ג'וי בירן

במידה ויש ספק לגבי מעבר מכשול – יש להוריד מכוון קרקעי שאתה סומכים עליו ולקבוע סימני הכוונה ברורים לשניכם (נהג ומכוון).

נהג ומכווןנהג ומכוון | צילום: ג'וי בירן

ירידה נכונה

איך מבצעים ירידה נכונה וכיצד מתגברים על בעיות:

1. בדיקה מדוקדקת של הירידה עד סופה.
2. ניתוח הירידה תוך כדי בדיקה רגלית.
3. בחירת נתיב מאונך ככל הניתן הכולל מסלול בעל אחיזה רצופה ככל הניתן ואחיזה אופטימלית.
3. הילוך נכון - בד"כ 1 נמוך.
4. במקרה של מהירות גוברת - ליטופי בלם עדינים.
5. במקרה של נעילת גלגלים והחלקה - עזיבת בלם ומכת גז מהירה להשוואת מהירות סיבוב
   הגלגלים למהירות התקדמות הרכב, בהמשך האטת הרכב בעזרת הבלמים (כמו בסעיף הקודם)
   במקרה של החלקה (בד"כ חלקו האחורי של הרכב יחליק ראשון-מרכז כובד לפנים) לכוון את
   ההגה לכיוון הנסיעה המתוכנן והרצוי.


עלייה נכונה

איך מבצעים עלייה נכונה וכיצד מתגברים על בעיות:

1. בדיקה מדוקדקת של העלייה עד סופה.
2. ניתוח העלייה תוך כדי הבדיקה הרגלית.
3. בחירת נתיב מאונך ככל הניתן, מסלול בעל אחיזה רצופה ככל הניתן ואחיזה אופטימלית.
4. הילוך נכון - בד"כ 2 נמוך.
5. במקרה של איבוד אחיזה (בד"כ סרן קדמי ראשון - מרכז הכובד מאחור) - פמפום מהיר על
    דוושת הגז על מנת לאפשר לגלגלים להסתובב באותה מהירות של התקדמות הרכב ולאחוז בקרקע.
6. במקרה של הפסקת התקדמות או עלייה שנכשלה יש לבצע בלימה ושילוב להילוך אחורי!
7. בדיקת כיוון הגלגלים האחוריים וגלישה לאחור ללא שימוש בבלמים - נסיעה לאחור עד לעמדה
    נוחה לניסיון נוסף.

  1. מקרה של נסיעה מהירה מידי לאחור - ליטופי בלם להאטת הרכב. במקרה של נעילת גלגלים והחלקה - שחרור דוושת הבלם ואפילו לחיצה קצרצרה על דוושת הגז להשוואת מהירות הגלגלים למהירות התקדמות הרכב וכיוון ההגה בעדינות.

עולים נכוןעולים על הגל | צילום: ג’וי בירן
מעבר מים

איך מבצעים מעבר מים וכיצד מתגברים על בעיות:

1. בדיקת דרך הגישה והיציאה מהמעבר.
2. בדיקת מרקם הקרקע, גובה המים ועוצמת הזרימה.
3. הכרת מגבלות הרכב (יצרן 50-60 ס"מ) בעיה בפתח שאיבת האוויר למנוע.
4. כניסה בזווית מול הזרימה ופנייה עם הזרימה באמצע הדרך.
4. הילוך נכון - בד"כ 2 נמוך.
5. שמירה על סל"ד גבוה.
6. מהירות דחיפת המים.
7. ייבוש הבלמים ביציאה מהמעבר. 

קו פרשת המיםקו פרשת המים | צילום: ג’וי בירן