היכן לצפות בשיטפונות: כל מה שרצית לדעת על התופעה המדברית

לצפות בשיטפון מבלי לסכן חיים

שיטפון במדבר הוא תופעה מרשימה ביותר, אך גם מסוכנת. טיול בערוץ נחל, בעת שגל שיטפון בלתי צפוי שוטף, מהווה סכנה מהותית ועלול לעלות באובדן חיי אדם. בכולנו נחרט אסון נחל צפית בשנת 2018, במהלכו חיים של עשרה צעירים נגדעו באיבם.

חייבים לזכור כי אם מטיילים במורד נחל או ואדי מדברי, גם אם אין זכר לעננות בשמיים, השיטפון עלול להפתיע. אירוע כזה מתרחש כאשר מעל חלקו העליון של הנחל, לעיתים הרחק מאזור הטיול, מתחוללת סערה והגשם היורד מתנקז אל חלקו התחתון של הנחל.

תופעה זו מסוכנת בנחלים רבים במדבר יהודה ובנגב, כמו ערוגות, משאש, קומראן, צאלים ומשמר, שבהם מקור המים בנחלים הוא בהרי ירושלים והרי חברון. כדי להימנע ממצבים מסוכנים, בימים של חשש לשיטפונות, אנא קראו את ההנחיות הבאות:

• הכניסה ברגל או ברכב לערוצי נחל זורמים בעת שיטפון, מסוכנת ואסורה בהחלט!
• יש להתעדכן לפני הטיול אם קיימת סכנת שיטפונות באזור בו מעוניינים לטייל.
• יש להקשיב לתחזית המשודרת בחדשות ברדיו ובטלוויזיה. במקרה של ספק ניתן להאזין לתחזית מוקלטת של השירות המטאורולוגי בטלפון 03-5600600 או להתעדכן באתרי השירות המטאורולוגי, מטאוטק, Israel Weather ועוד (מומלץ להתעדכן ביותר מאתר תחזית אחד).
• גם אם אין זרימה בנחלים, אך קיימת אזהרה לגבי סכנת שיטפונות, אין לטייל כלל בערוצי נחלים ברכב או ברגל!
• בעת חשש לגשמים ושיטפונות, אסורה הלינה בשטח בערוצי נחלים, מחשש לשיטפון בזק בלתי צפוי בעת הלילה.
• יש להישמע להנחיות כוחות הביטחון בכבישים! מומלץ להצטייד באוכל, מים, בגדים חמים ושתייה חמה ברכב, למקרה של חסימות כבישים בדרך.
• אם למרות כל האזהרות מצאתם את עצמכם בנחל, כשיש חשש שיגיע שיטפון, יש לטפס למקום גבוה ובטוח מעל ערוץ הנחל ולחכות עד שיחלוף גל השיטפון והזרימה תיפסק.
• מומלץ להיעזר באתר מוקד טבע של החברה להגנת הטבע, המעדכן מטיילים לגבי סכנות בטיולים mokedteva.co.il או במוקד של רשות הטבע והגנים 3639*

אלה אטלנטית בשיטפון - נחל צין | צילום: אפרת קדם סילברט 

השיטפון הראשון – מים בששון

גם רודפי שיטפונות ותיקים לא יוכלו לשכוח את העוצמה של חווית השיטפון הראשונה שלהם. זה כולל את מי שהשיטפון הראשון נקרה בדרכו לגמרי במפתיע, וגם את מי שיצא בדעה צלולה ושקולה לחפש את נתיבי הזרימה.

השיטפון הראשון שלי תפס אותי ביום ההולדת שלי, או יותר נכון – אני תפסתי אותו. יצאנו לטיול של כמה ימים במדבר, מהנגב התיכון לערבה, וכל כך ייחלתי לשיטפון במהלך ימי הטיול שזה הפך לבדיחה בין החבר'ה. במשך השבוע לא נראה כלל כי מזג האוויר משתף פעולה עם שאיפותיי, אבל בבוקר האחרון, התעוררנו באזור הערבה כשטיפות גשם מטפטפות על שקי השינה.

המחשב הופעל במהירה ומכ"מ הגשם הראה מכת גשם רצינית, אי שם, הרחק מאיתנו, באזור מכתש רמון. מהיכרות עם השטח ידענו שנותר לנו רק לצאת בזריזות לנקודות תצפית בטוחות כדי לראות את הגל הראשון של השיטפון – בשלושה נחלים ברצף!

יודעי דבר, שכבר חוו שיטפון אחד או שניים, יודעים כי בקניונים צרים, זרם מים שיטפוני מגיע בחטף ובשאון רב, אך ידעו גם לספר על הגל הראשון, חום, סמיך וקצפי, שנע באיטיות ובחרישיות באפיקים רחבים של הנחלים. זמן מה אחריו (והזמן אינו קבוע לכן נדרשת זהירות רבה) יגיע הגל השני, עוצמתי רועש וסואן, סוחף איתו עצים וסלעים משקשקים, ממלא אפיקים, קניונים ומפלים.

בתחילת קיץ 2011 התחולל אירוע שיטפון אחרון שהפתיע את כל שוכני המדבר וחובבי השיטפונות. ב-30 ביוני, יום קיץ חם, ירדו הטמפרטורות באזור שדה בוקר באופן דרסטי וגשם כבד ירד על האזור במשך פחות משעה. חיבור נחל חווארים לנחל צין הפך בריכת שחייה לתושבי האזור כולו. ילדים קטנים, צעירים וקשישים, ממדרשת שדה בוקר, ממצפה רמון ומטיילים שנקלעו לאזור בוססו בצהלה בין בריכות המים והבוץ, שהשאיר השיטפון וחגגו את המאורע הנדיר. 

ככה נראה הגל הראשון בנחל צין במרץ 2020:

אסון טבע או הזדמנות?

בוויקיפדיה שיטפון מוגדר כאסון טבע. באירוע השיטפונות בינואר 2010, מהגדולים שנצפו בארץ אי פעם, נהרסו כבישים, גשר ניצנה קרס, משאיות נסחפו בנחל פארן ולמרבה הצער אישה וגבר טבעו בנחל ערבה. באפריל 2018, טיול של חניכי מכינת בני ציון הפך לאסון כבד, כאשר עקב שיקול מוטעה של האחראים על הטיול, נכנסו לטייל בערוץ נחל צפית למרות האזהרה על סכנת שיטפונות. במהלך השהייה במעוק הנחל נסחפו הצעירים בשיטפון אדיר אשר גבה את חייהן של תשע נערות ונער אחד. אין ספק שאסור לשכוח זאת אם מחליטים לצאת לצפות בשיטפון!

אולם למרות הסכנה האורבת, מי שמכיר היטב את מרחב המדבר, יתקשה להסכים עם הגדרת אירוע שיטפון כ"אסון טבע". כי שיטפון הוא אמנם תופעת טבע סוערת, העלולה לפגוע באלו המזלזלים בסכנות הטמונות בה, אך במדבר, שיטפון הוא ללא ספק הזדמנות וברכה – לצמחים, לבעלי החיים וכן, גם לבני האדם.

שיטפון במדבר מוגדר כ"שיטפון בזק" – הוא עשוי להפתיע פתאום וללא כל אזהרה גם כשהרחק מעל השמיים כחולים ונקיים. מי הנגר העיליים, מי גשם, לעיתים ממרחק רב, מתנקזים טיפה אחר טיפה אל ערוצי הנחלים היבשים, נעזרים בכוח המשיכה, זורמים קדימה וסוחפים איתם כל שנקרה בדרכם. 

זרם המים העז, אשר חלקו נספג בקרקע הצמאה למים, מביא בעקבותיו חיים חדשים, נביטה וצמיחה. צמחים כמו ריסן דק, כוכב ננסי או שושנת יריחו, ששכבו מאובקים ויבשים בקרקע, סופגים את המים, מתעוררים לחיים ומשחררים אל המדבר את הזרעים היקרים שנשמרו, לעיתים שנים, בתרמיליהם.

הגבים המתמלאים מספקים לבעלי החיים מי שתייה חיוניים, נבטים חדשים מקיימים בעלי חיים קטנים ולאורך זמן מה מאירים החיים פנים לשורדי המדבר הצחיח. וכמובן, גם בני האדם מנצלים את ההזדמנות – מי לחוויה מרגשת ומלאת עוצמה של צפייה בגל הראשון, בשיטפון הזורם, ומי לשכשוך בגבים מלאי מי גשם מטהרים עם שוך הסערה.
 

שיטפון בנחל צין - מפל עין מעריף | צילום: אפרת קדם סילברט 

תופעת טבע חורפית מדהימה: מהו שיטפון בזק?

המדבר מוגדר כמדבר בשל מיעוט הגשמים שבו (פחות מ-200 מ"מ גשם) והוא מרחב המתאפיין ב"מצבי רוח קיצוניים". צמחי מדבר רבים התאימו את עצמם למצב ויכולים לשרוד תקופות ארוכות ביותר בהמתנה להבשלת התנאים הסינופטיים המיוחדים, שיובילו ליצירת אירוע שיטפוני שיגאל אותם מ"תקופת היובש".

בשיטפון, כשזורמת כמות גשם המספיקה להרטבת אדמת המדבר, קרקע הלס דקת הגרגירים נאטמת במהירות. מי הגשם, המחליקים עליה, מוצאים את דרכם אל יובליהם העליונים של הנחלים ומשם אל אפיקי הנחלים, תוך שהם צוברים תאוצה בדרכם.

לשיטפונות בנגב אחראים תנאים מטאורולוגיים שונים, שהעיקרי שבהם הוא "אפיק ים סוף". אפיק זה מסיע לאזורנו מדרום לחות טרופית, העוברת מרחק של כאלף ק"מ מאפריקה. זהו השכיח ביותר בין הגורמים לשיטפונות בנגב ואחראי לכמעט ארבעים אחוז מאירועי הזרימה (אירועי אפיק ים סוף שכיחים בסתיו ובאביב ונדירים למדי בחורף).

אחראי בולט נוסף הוא "שקע סורי", שבמהלכו חודרת לחות מהים התיכון, נעצרת על-ידי הרי הדרום וגורמת עננות מרובה ומשקעים, בעיקר בצפון הנגב. השקע הסורי תורם מעל שלושים אחוז מאירועי השיטפונות בנגב (שיטפונות מסוג זה מתרחשים בעיקר בחורף). 

מדהים! צפו ברגעי השיטפון הראשונים במדבר יהודה:

רודפי השיטפונות

שיטפון הוא תופעת טבע משמעותית, שיש לה תפקיד חשוב מאוד ביצירת נופי המדבר בארץ ישראל. בעגה המקצועית הוא מכונה "אירוע שיטפון", מונח אשר ציידי השיטפונות מאמצים בשמחה, כי עבורנו שיטפון הוא אכן אירוע: החשמל באוויר מורגש כבר עם התעבות של עננות כבדה, הציפייה מחלחלת לנשמה וניכרת בשיחות החולין. מכאן קצרה הדרך אל נבירה במודלים שונים ומשונים של תחזית מזג האוויר וניסיון לנבא האם יזרום ואיפה.

במקביל, מתמודדים הרודפים המנוסים עם מבול הודעות ואינספור שאלות של דרי המרכז והצפון, היודעים ששווה להם להיות עם היד על הדופק. לצד חבר טלפוני, מכ"מ הגשם הוא ידידו הטוב ביותר של צייד השיטפונות.

בעלי הניסיון יוכלו לזהות בעזרתו את מכת הגשם הנכונה ולפי כמות ועוצמת הגשם ומיקומו יחשבו לאן תגיע הזרימה ובאיזו שעה. ואז... מתחיל המרוץ אל עבר הגל הראשון, כי לראות שיטפון זה מרגש, אבל כל מי שמכיר שיטפונות יודע שאין כמו לחוות גל ראשון.

הטלפונים לא מפסיקים לצלצל, רכבים הומי אדם יוצאים אל נקודות אסטרטגיות ברחבי המדבר, ורק אם הגעתם ואפיק הנחל עוד יבש, אפשר לנשום לרווחה. עם הידיעה שלא פספסנו את הגל הראשון אפשר להירגע, להתמקם היטב בנקודת התצפית, לשים על הגזייה קומקום תה או קפה ולחכות לפלא הזה של מים הממלאים את אפיקי המדבר, שוצפים במפלים ועושים שמות ופלאות בשבילים המוכרים. אז התלבשו חם, האזינו לתחזיות וצאו לחזות בפלא מנקודות התצפית הבטוחות.   

צופים בשיטפונות - נחל צין מפל עין מעריף | צילום: אפרת קדם סילברט 

מקומות מומלצים לצפייה בשיטפונות

צפייה בשיטפונות היא חוויה מדהימה ומהנה, אם שומרים על כל כללי הזהירות, ויוצאים לנסות לצפות בהם אך ורק בנקודות תצפית מוסדרות. הנקודות המומלצות לצפייה בטוחה בשיטפונות הן:

במדבר יהודה

נחל זהר
הנחל מתחיל ליד ערד וזורם בכיוון מזרח, אך רק כשיורד גשם חזק. על מנת להגיע לנחל, יש לנסוע בכביש המוביל לערד ועין בוקק. כשמסתיימת הירידה יש לפנות שמאלה (ניתן להבחין בשלט עם הכיתוב “קידוח זהר 4”). ממשיכים בנסיעה ונעצרים לפני חציית הנחל. בנקודה זו נמתין לזרימה.

נחל ערוגות
הצפייה בשיטפון מתבצעת על הכביש הראשי, מעל הגשר. את השמורה עצמה סוגרים כשמתעורר חשש לשיטפונות.

מצוקי דרגות – מצפה העץ
נוסעים על כביש 90, העובר לאורכו של ים המלח. נמצא את הפנייה למצוקי דרגות (בקילומטר ה-259). נעלה בכביש הארוך והמפותל, המוליך לכיוון רמת המדבר. לקראת סוף העלייה נפנה לשמאל ונעלה על דרך עפר, המגיעה עד לתצפית על הנחל. יש לשים לב, כי בעת שיטפונות חזקים, כביש 90 נחסם. יש להתעדכן בדיווחים המועברים ברדיו ולברר אם הכביש פתוח.
 

שיטפון בנחל רמון | צילום: אפרת קדם סילברט 

נחל אוג – גשר נבי מוסא

סמוך ליישוב מצפה יריחו פונים מכביש 1 דרומה לכיוון נבי מוסא. נוסעים כ-4.5 ק"מ (עוברים את נבי מוסא), עד לגשר העובר מעל ערוץ הנחל. 

בהר הנגב

נחל רביבים

בפיתול הנחל בין כביש 40 לקיבוץ משאבי שדה, או סמוך למפגש כביש 40 עם כביש 222 לכיוון פארק גולדה.

אגם ירוחם – סכר האגם

סכר בקצה המערבי של אגם ירוחם, העוצר את מי נחל רביבים. בעת שיטפון עולה האגם על גדותיו ונוצר מפל שוצף. נוסעים בצידו הצפוני של פארק ירוחם, עד הקצה המערבי של האגם. 

גן לאומי עין עבדת – חניון עליון

על כביש 40, במרחק של כ-7 קילומטרים דרומית לשדה בוקר. התצפית היא על הזרימה המתנקזת למפל עין מעריף, שגובהו כ-60 מטרים מעל שמורת עין עבדת.

נחל רמון – מכתש רמון

יורדים דרומה ממצפה רמון למכתש רמון, בפיתולי מעלה העצמאות, על כביש 40. עוצרים על הגשר מעל נחל רמון (בין המנסרה לכניסה לגן לאומי צבעי הרמון).

בצפון הנגב

נחל הבשור

נוסעים מאופקים לכיוון פארק אשכול. אחרי שעוברים את הפארק ישנו גשר, ממנו ניתן לראות את הזרימה. לאחר מכן, נפנה שמאלה לכיוון “דרך נוף נחל הבשור”. בתל שרוחן נמצא מגדל תצפית ממנו ניתן לצפות בשיטפונות. הגשר התלוי משקיף על זרימת הנחל, המנקז את מימיו של נחל באר שבע.

מצבת הזיכרון מעל נחל תמר

נקודת תצפית זו ממוקמת על כביש 25 בדרך לדימונה, במרחק קילומטר אחד מערבה לצומת הערבה.

• יש לזכור כי בעת שיטפונות בזק, כבישים נחסמים. יש להתעדכן כל העת בדיווחים שמעבירים כוחות הביטחון באמצעי המדיה השונים.

צפו ברגעי השיטפון בנחל חבר שבמדבר יהודה: