היכן לצפות בשיטפונות: כל מה שרצית לדעת על התופעה המדברית

אסון או תופעת טבע? חוויה מסוכנת או הבילוי החם של החורף? מהו שיטפון, איך הוא קורה והיכן אפשר לצפות בשיטפונות באופן בטוח. רעיון להרפתקה מדברית לימות החורף. כל מה שרציתם וצריך לדעת על צפייה בשיטפונות בעונת החורף – כדי לצאת, ליהנות ולחזור הביתה בשלום
| 20/11/2018

הנחיות בטיחות לצופים בשיטפון

שיטפון במדבר הוא תופעה מרשימה אך גם מסוכנת. טיול בנחל בעת שגל שיטפון בלתי צפוי שוטף אתכם מהווה סכנה מהותית ועלול לעלות באובדן חיים. אתם עלולים לטייל במורד נחל שאין בו זכר לעננות בשמיים, אך בכל זאת יפתיע אתכם שיטפון אם מעל חלקו העליון של הנחל מתרחשת סערה והגשם היורד מתנקז אל חלקו התחתון. תופעה זו מסוכנת בעיקר במדבר יהודה, בנחלים כמו ערוגות, משאש, קומראן, צאלים ומשמר, שבהם מקור המים בנחלים הוא בהרי ירושלים והרי חברון. כדי להימנע ממצבים מסוכנים, אנא קראו את ההנחיות הבאות:

  • יש להתעדכן לפני הטיול אם קיימת סכנת שיטפונות באזור בו מעוניינים לטייל.

  • יש להקשיב לתחזית המשודרת בחדשות ברדיו ובטלוויזיה, במקרה של ספק ניתן להאזין לתחזית מוקלטת של השירות המטאורולוגי 03-5600600 או להתעדכן באתר השירות המטאורולוגי.

  • אם קיימת סכנת שיטפון אין לטייל בערוצי נחלים!

  • אין לטייל בנחלים אם יש עננים גדולים ואפורים.

  • אם למרות כל האזהרות, מצאתם את עצמכם בנחל כשיש חשש שיגיע שיטפון, יש לטפס למקום גבוה מעל ערוץ הנחל ולחכות עד שיחלוף גל השיטפון והזרימה תיפסק.

  • אין לישון בשטח בערוצי נחלים, מחשש שיגיע שיטפון בלתי צפוי באמצע הלילה.

  • מומלץ להיעזר באתר מוקד טבע המספק עדכונים שוטפים (תרתי משמע) לגבי סכנות בטיולים.

אסון טבע או הזדמנות?

הידעתם כי בוויקיפדיה שיטפון מוגדר כאסון טבע? באירוע השיטפונות בינואר 2010, מהגדולים שנצפו בארץ אי פעם, נהרסו כבישים, גשר ניצנה קרס, משאיות נסחפו בנחל פארן ולמרבה הצער אישה וגבר טבעו בנחל ערבה. ולמרות זאת, מי שמכיר ומוקיר את המדבר, יתקשה להסכים עם ההגדרה הזאת. שיטפון הוא אכן תופעת טבע סוערת שעלולה לסכן את מי שמזלזל בסכנות שטמונות בה, אך במדבר השיטפון הוא בעיקר הזדמנות וברכה לכולם – צמחים, בעלי חיים ואנשים.

השיטפון במדבר הוא "שיטפון בזק" – הוא מגיע פתע פתאום וללא כל אזהרה. מי הנגר של גשם, שירד לעיתים במרחק רב, מצטרפים טיפה לטיפה, נעזרים בכוח המשיכה וזורמים קדימה, סוחפים איתם כל שנקרה בדרכם. הזרם העז מביא בעקבותיו חיים חדשים, נביטה וצמיחה. צמחים כמו ריסן דק או שושנת יריחו, ששכבו מאובקים ויבשים בקרקע, סופגים את המים, מתעוררים לחיים ומשחררים אל המדבר את הזרעים היקרים ששמרו לכבוד השיטפון. הגבים המתמלאים מספקים לבעלי החיים מי שתייה חיוניים, נבטים חדשים מקיימים בעלי חיים קטנים ולאורך זמן מה מאירים החיים פנים לשורדי המדבר הצחיח. וכמובן, גם בני האדם מנצלים את ההזדמנות – מי לחוויה מרגשת ומלאת עוצמה של צפייה בשיטפון זורם, ומי לשכשוך בגבים מלאי מים גשם מטהרים.
 


שיטפון בנחל מעריף | צילום: אפי פרי

תופעת טבע חורפית מדהימה

המדבר מוגדר כך בשל מיעוט הגשמים שבו ומתאפיין ב"מצבי רוח קיצוניים". צמחי מדבר רבים התאימו את עצמם למצב ויכולים לשרוד תקופות ארוכות ביותר בהמתנה להבשלת התנאים הסינופטיים המיוחדים, שיובילו ליצירת אירוע שטפוני שיגאל אותם מ"תקופת היובש". בשיטפון, כשיורדת כמות גשם המספיקה להרטבת אדמת המדבר, קרקע הלס דקת הגרגירים נאטמת במהירות. מי הגשם, המחליקים עליה, מוצאים את דרכם אל יובליהם העליונים של הנחלים ומשם אל אפיקי הנחלים, תוך שהם צוברים תאוצה בדרכם.

לשיטפונות בנגב אחראים תנאים מטאורולוגיים שונים, שהעיקרי שבהם הוא "אפיק ים סוף". אפיק זה, שבו מוסעת לאזורנו לחות טרופית מרחק של כאלף ק"מ מאפריקה, הוא השכיח ביותר בין הגורמים לשיטפונות בנגב ואחראי לכמעט ארבעים אחוז מאירועי הזרימה (אירועי אפיק ים סוף שכיחים בסתיו באביב ונדירים למדי בחורף). אחראי בולט נוסף הוא "שקע סורי", שבמהלכו חודרת לחות מהים התיכון, עננות מרובה ומשקעים בעיקר בצפון הנגב. אירועי שיטפונות מסוג השקע הסורי מתרחשים בעיקר בחורף ומהווים מעל שלושים אחוז מאירועי השיטפונות בנגב.

מדהים! צפו ברגעי השטפון הראשונים במדבר יהודה:

ציידי השיטפונות

שיטפון הוא תופעת טבע משמעותית שיש לה תפקיד חשוב מאד ביצירת נופי המדבר בארץ ישראל. בעגה המקצועית הוא מכונה "אירוע שיטפון" ועם המינוח הזה חובבי השיטפונות יסכימו בשמחה, כי שיטפון הוא אכן אירוע: חשמל באוויר מורגש בדרך כלל עם התעבות עננים אפורים, וכבר אז הציפייה מחלחלת לנשמה וניכרת בשיחות החולין. מכאן קצרה הדרך אל נבירה בתחזית מזג האוויר, בעיקר באינטרנט, ובהמשך מתחילים להגיע בפלאפון עדכונים על חזית זו אחרת.

השלב הבא הוא השאלות של כל מי שגר רחוק, אבל יודע ששווה לו להיות עם היד על הדופק. מכ"מ הגשם הוא ידידו הטוב ביותר של צייד השיטפונות. הציידים המנוסים יוכלו לזהות בעזרתו את מכת הגשם הנכונה ולפי כמות ועוצמת הגשם ומיקומו יחשבו לאן תגיע הזרימה ובאיזו שעה. או אז מתחיל המרוץ אל עבר הגל הראשון, כי לראות שיטפון זה מרגש, אבל כל מי שמכיר שיטפונות יודע שאין כמו לחוות גל ראשון. הטלפונים לא מפסיקים לצלצל, רכבים הומי אדם יוצאים אל נקודות אסטרטגיות ברחבי המדבר, ורק אם הגעתם ואפיק הנחל עוד יבש, אפשר לנשום לרווחה. עם הידיעה שלא פספסנו את הגל הראשון אפשר להירגע, להתמקם היטב בנקודת התצפית, לשים על הגזיה קומקום תה ולחכות לפלא הזה של מים הממלאים את אפיקי המדבר, שוצפים במפלים ועושים שמות בשבילים המוכרים.

 

שיטפון בנחל מעריף | צילום: אפי פרי

מקומות מומלצים לצפייה בשטפונות

צפייה בשיטפונות היא חוויה מדהימה ומהנה, אך חשוב להגיע רק לנקודות התצפית הבטוחות והמומלצות על ידי אנשי השטח של החברה להגנת הטבע. הנקודות המומלצות הן:

נחל זהר
הנחל מתחיל ליד ערד וזורם בכיוון מזרח, אך רק כשיורד גשם חזק. על מנת להגיע לנחל, יש לנסוע בכביש המוביל לערד ועין בוקק. כשמסתיימת הירידה יש לפנות שמאלה (ניתן להבחין בשלט עם הכיתוב 'קידוח זהר 4'). ממשיכים בנסיעה ונעצרים לפני חציית הנחל. בנקודה זו נמתין לזרימה.

נחל ערוגות
הצפייה בשיטפון מתבצעת היכן שממוקם הגשר, על הכביש הראשי. את השמורה עצמה סוגרים כשמתעורר חשש לשיטפונות.

גן לאומי עין עבדת – חניון עליון
על כביש 40, במרחק של כ-7 קילומטרים דרומית לשדה בוקר. התצפית היא על המפל שנמצא מעל עין מעריף שבמסלול נחל צין.

נחל הבשור
נוסעים מאופקים לכיוון פארק אשכול. אחרי שעוברים את הפארק ישנו גשר, ממנו ניתן לראות את הזרימה. לאחר מכן, נפנה שמאלה לכיוון 'דרך נוף נחל הבשור'. בתל שרוחן נמצא מגדל תצפית והגשר התלוי המשקיף על זרימת הנחל, המנקז את מימיו של נחל באר שבע.

מצבת הזיכרון מעל נחל תמר
נקודת תצפית זו ממוקמת על כביש 25 בדרך לדימונה, במרחק קילומטר אחד מערבה לצומת הערבה.

מצוקי דרגות – מצפה העץ
נוסעים על כביש 90, העובר לאורכו של ים המלח. נמצא את הפנייה למצוקי דרגות (בקילומטר ה-259). נעלה בכביש הארוך והמפותל, המוליך לכיוון רמת המדבר. לקראת סוף העלייה נפנה לשמאל ונעלה על דרך עפר, המגיעה עד לתצפית על הנחל. יש לשים לב, כי בעת שיטפונות חזקים, כביש 90 נחסם. יש להתעדכן בדיווחים המועברים ברדיו ולברר אם הכביש פתוח.
 


צילום: אפי פרי

זכרונות מהשיטפון הראשון

כמעט כל חובב שיטפונות יספר בהתלהבות אין קץ על חווית השיטפון הראשונה שלו. זה כולל את מי שהשיטפון הראשון נקרה בדרכו לגמרי במפתיע, וגם את מי שיצא בדעה צלולה ושקולה לחפש את נתיבי הזרימה. השיטפון הראשון שלי תפס אותי ביום ההולדת שלי, או יותר נכון – אני תפסתי אותו. יצאנו לטיול של כמה ימים במדבר, מהנגב התיכון לערבה, וכל כך ייחלתי לשיטפון במשך ימי הטיול שזה הפך לבדיחה. במשך השבוע לא נראה כלל כי מזג האוויר משתף פעולה עם שאיפותיי. בבוקר האחרון של הטיול התעוררנו באזור הערבה כשטיפות גשם מטפטפות על שקי השינה. המחשב הופעל במהירה ומכ"מ הגשם הראה מכת גשם רצינית באזור מכתש רמון. ידענו שנותר לנו רק לצאת לנקודות תצפית בטוחות כדי לראות גל ראשון – בשלושה נחלים ברצף!

יודעי דבר, שכבר חוו שיטפון אחד או שניים, יודעים כי בקניונים צרים זרם המים מגיע בחטף ובשאון רב, אך יידעו גם לספר על הגל הראשון: חום, סמיך וקצפי, שנע באיטיות ובחרישיות באפיקים רחבים של הנחלים. רק זמן מה אחריו (והזמן אינו קבוע לכן נדרשת זהירות רבה) יגיע אחיו, הגל השני, עוצמתי רועש וסואן, סוחף איתו עצים וסלעים משקשקים, ממלא אפיקים, קניונים ומפלים. בתחילת קיץ 2011 למשל, התחולל אירוע שיטפון אחרון שהפתיע את כל שוכני המדבר וחובבי השיטפונות. ב-30 ביוני, יום קיץ חם, ירדו הטמפרטורות באזור שדה בוקר באופן דרסטי וגשם כבד ירד על האזור במשך פחות משעה. חיבור נחל חווארים לנחל צין הפך בריכת שחייה לתושבי האזור כולו. ילדים קטנים, צעירים וקשישים, ממדרשת שדה בוקר, ממצפה רמון ומטיילים שנקלעו לאזור בוססו בצהלה בתוך מפלי הבוץ וחגגו את המאורע הנדיר. גל ראשון וגם שני של שיטפונות כבר זרם השנה בנחלי הנגב וההתרגשות גדולה.


צפו ברגעי השיטפון בנחל חבר שבמדבר יהודה:

 

הכתבה באדיבות החברה להגנת הטבע, שמציעה טיולי שיטפונות מודרכים | לפרטים: 03-6388688

לתחילת הכתבה

תגובות

טוען תגובות...