טיול עם ילדים פותח עיניים לקטנים ולגדולים כאחד. הוא מחזיר אותי לפשטות של ילד השואל שאלות על מראות אליהם הוא נחשף בפעם הראשונה. מסב את ליבי לדברים שונים שברבות המסלולים והשנים כבר עוברים מולי בלי שימת לב מיוחדת, ועתה, בזכותו, חוזרים ומעלים מחשבות ארכאיות מימי החניכות בתנועת הנוער – תמונה מתוך תוכן באתר למטייל בישראל (טיולי)

"מה זה מכתש", "מהיכן באים מים לנביעה" והאמירה האהובה עליי מכל "אבא תראה איזה יופי אנחנו לא רואים כאלו דברים בבית...". באותו רגע אני עומד דומע ומתמוגג מגאווה כאילו בזכותי ילדיי ניצלו ממלתעות קונסולות המשחקים מול הטלוויזיה ויצאו לנשום קצת אוויר פסגות.

מעבר לכל הנאמר, עם ילדים אפשר לעשות המון דברים שכבר הפסקנו לעשות בבגרותנו, כמו מופע בובות צל באוהל, סיפורי צ'יזבטים מפחידים עם הפנס מתחת לסנטר, הנאה טהורה מקצת חול ואבק וכמובן שירת ג'ימאליה צוהלת לפני האוכל. אני גם מוצא שבשטח רמת המוטיבציה של הקטנים לעזור בתהליך הכנת האוכל מרקיעה שחקים ולכן, למרות שאפשר להסתייע בילדים בבישול כל ארוחה, החלטנו לתת כמה מתכונים שממש כיף להכין ולאכול עם הילדים. והכי חשוב – תהנו ותתלהבו זה מדבק.

ביצה אינדיאנית

ביצה אינדיאנית "נולדה", לדעתי, כמה ימים אחרי תפוח האדמה במדורה. למעשה זה מתכון עתיק יומין שאני אישית למדתי עוד בהיותי נער בצופים. אף על פי כן, דברים שאינם שבורים לא זקוקים לתיקון ואני מוצא את עצמי חוזר לביצה האינדיאנית מדי פעם בשביל הטעם וקצת בשביל הנוסטלגיה.

רכיבים (מנה אחת):

1 תפוח אדמה

1 ביצה

2 קיסמים

ניר כסף

אופן ההכנה:

  1. קוטמים את תפוח האדמה ושומרים את כיפת התפוח בצד. בעזרת כף "מגלענים" את פנים תפוח האדמה, משאירים דפנות בעובי של 1 ס"מ לערך.
  2. שופכים את הביצה לתוך החור במרכז תפוח האדמה וסוגרים את תפוח האדמה על ידי הכובע ששמרנו מהחיתוך. מחזקים את הכובע על ידי החדרת הקיסמים באלכסון.
  3. עוטפים היטב בניר כסף, חשוב לא להשאיר נקודה חשופה כיוון שזה עלול לשרוף את תפוח האדמה ולהרוס את המנה. את הקיסמים חותכים שלא יבלטו מחוץ לניר כסף וישרפו. מניחים את הביצה האינדיאנית בפאתי המדורה למשך שעה ורבע. מקלפים את ניר הכסף ואוכלים.

תזכורת חשובה מניסיון אישי – אם אתם מעריכים את שלמות הפה שלכם אל תשכחו להוציא את הקיסמים לפני שאתם נותנים ביס בביצה האינדיאנית.

לאפות ממולאות בדברים מגניבים

מתכון מעולה לשטח, מאמץ מינימלי ותוצאה מצוינת. אני הולך לרב, על הגרסאות המלוחות יותר אבל מאז שדפני, אשתי, הבינה את הפוטנציאל המתוק הטמון במנה הזו, התחלנו לגוון במליות עשירות ומתקתקות. והאמת, לא רע בכלל (אבל אל תגלו לה שאמרתי לכם).

רכיבים (6 מנות עיקריות או 12 מנות ראשונות):

6 לאפות (פיתות עירקיות)

אחד מהממרחים המוצעים במתכון

אופן ההכנה:

מניחים את הפיתה העיראקית על שולחן ומורחים בנדיבות את אחד הממרחים. מגלגלים את הפיתה בצורה הדוקה מאוד ועוטפים בשתי שכבות ניר כסף. מניחים על גחלים במדורה במשך 20 – 5 דקות (תלוי בממרח). הופכים מדי פעם. אחרי שמוציאים מהמדורה, פורסים לפרוסות בעובי 2 סנטימטר, לקבלת שבלולים יפים של הרולדה שיצרתם.

רעיונות לממרחים: עוד לא נתקלתי במלית שלא תתאים – אלו רק מספר רעיונות שניסינו אבל תתייחסו אליהם בהחלט כמדגם מייצג ותו לא:

נשנושי- טפנד זיתים, ממרח עגבניות מיובשות, חומוס עם גרגירים ופטרוזיליה עם צנוברים, לבנה עם זעתר, צ'ימצ'ורי, ממרח פסטו, רוטב עגבניות וגבינה צהובה מגוררת ועוד.

מתוקי– ממרח שוקולד וחמאת בוטנים, שוקולד עם שברי אגוזי פקאן, ממרח תמרים, ריבות ומרקחות שונות ועוד.

אופציות לגיוון

אם אתם רוצים שהמנה תהיה אסטתית יותר, חיתכו את שולי הפיתה וצרו מרובע, כך בגלגול הפיתה תהיה שכבה אחידה של בצק. אופציה נוספת לגיוון היא לשנות את סוג הבצק, השתמשו בטורטיות בכדי לייצר שבלולים קטנים ודחוסים יותר או לחילופין בבצק עלים לקבלת מנה משביעה יותר. במידה ומשתמשים בבצק עלים יש להכפיל את הזמן במדורה בכדי שהבצק יהיה מוכן.

גלידת שטח

כן, ראיתם נכון. אפשר להכין גלידה בשטח. זה אמנם לא המתכון הכי מהיר בעולם אבל הוא אחלה ריפוי ועיסוק לילדים שבסופו ממתינה גלידה משובחת או לפחות מילקשייק גבישי.

רכיבים:

למתקן הגלידה:

בקבוק ריק של 5 ליטרים

בקבוק ריק של ½ ליטר

קרח

מלח גס

מסקינטייפ

לגלידה:

1 כוס חלב (200 מ"ל)

½ כוס סוכר

1 כוס שמנת מתוקה עמידה (200 מ"ל)

1 כפית תמצית וניל איכותית

לגיוון: 5 עוגיות אוריאו (Oreo)מפוררות, שוקולד צ'יפס, אגוזים טחונים, 1 כף ריבת חלב או כל מה שבא לכם בגלידה.

אופן ההכנה:

הכנת המתקן– חוצים בקבוק 2 ליטר לחצי ב- 2/3. ממלאים אותו בקרח עד ל - 80% גובה ומוסיפים 2 כפות גדושות מלח גס אשר יעכבו את המסת הקרח. לאחר הכנסת כלל המרכיבים לבקבוק הקטן מכניסים את הבקבוק הקטן לתוך הבקבוק הגדול עם הקרח וסוגרים היטב עם מסקינטייפ למניעת בריחת נוזלים.

הכנת הגלידה– שופכים את כוס החלב והסוכר לבקבוק הקטן, סוגרים את הפקק ומנערים היטב מספר דקות להמסת הסוכר לחלוטין. מוסיפים את השמנת המתוקה וסוגרים היטב את הבקבוק בשנית. במידה ורוצים לגוון לגלידת וניל בטעמים זה הזמן גם להוסיף את שברי העוגיות, השוקולד או מה שהחלטתם להוסיף. מכניסים את הבקבוק הקטן לגדול ומסיימים את הכנת המתקן.

שרשרת מזון בריאה

בכל טיול שטח עתיר ילדים אני חוזה בתחכומם של הזאטוטים, המנצלים את סיטואציית הפינוק המיוחדת ומצליחים לארגן התנגדות מינימלית בלבד מצד הוריהם לדרישתם לשוקולד, ביסלי ושאר חטיפים נטולי ערכים תזונתיים חיוניים. הבטחתי לחברים שפנו אליי אובדי עצות, שאספק להם רעיון מהיר ויצירתי להשתקת מצפונם הזועק, בזכות אבות מזון איכותיים שיצטרפו למסלול הטיול. ולא שמדובר באיזה חידוש מהפכני באגף מאכלי המוטיבציה, אבל מה שחשוב זה שהוא עובד.

רכיבים (שרשרת אחת = מנה אחת):

חופן פירות יבשים "רטובים" – משמש, תמר, תאנה, אננס, שזיף ודומיהם – מגולענים וחתוכים לגודל של כ - 1X1 סנטימטרים.

½ כוס קורנפלקס מהסוג הטבעתי עם החור (כמו צ'יריוס).

כלי עבודה: חוט דייגים או חוט דק וחזק אחר באורך 60 סנטימטר, מחט עבה, מצית (או קופסת גפרורים), כפפה (או חתיכת קרטון או פלסטיק), שקית ניילון .

אופן ההכנה:

  1. מרכזים את הצ'יריוס ואת חתיכות הפירות היבשים בערמות נפרדות על השולחן.
  2. משחילים את חוט הדייגים בתוך המחט, ומחדירים את המחט לפירות היבשים ודרך החורים של יחידות הצ'יריוס בכל סדר שמתחשק לכם ולילדים, עד להיווצרותה של שרשרת אכילה מועילה לאורך החוט.  
  3. לאחר שהילדים סיימו להכין את שרשרת האכילה הבריאה לשביעות רצון הוריהם, קושרים את חוט הדייגים בקצהו ובעזרת מצית או גפרור שורפים את קצה הקשר ומהדקים מיד כדי שהחוט והשרשרת לא ייפרמו. רצוי להשתמש בחומר מתווך כגון, כפפה, קרטון או פלסטיק, בין האצבעות וחוט הדייגים השרוף.
  4. את השרשרת המהודרת מכניסים לשקית ניילון, ואת זו מכניסים לתרמיל. כשהילדים עוטים פרצוף חטיפִי, שולפים את שרשרת האכילה ומשקיטים את המצפון.

מאת: גלעד מאירי, מיטיב לֶסֶת שאוכל ומטייל כבר יותר משלושים שנים, הוא טבח מנוסה ובשלן הרפתקני ומחבר הספר "בישולי הדרך – המדריך המקצועי לבישול בשטח".