קצת רקע...

החוקרים מניחים כי הנבטים היו עם ממוצא ערבי אשר נדד לאזור דרום ירדן והנגב כ-300 שנה לפני הספירה. בכתבים, מכונים הנבטים בשם "נבטו" ועיקר עיסוקם היה סחר בבשמים ותבלינים. לאורך נתיבי השיירות, אשר המוכרת בהן היא ''דרך הבשמים'', הקימו הנבטים תחנות דרכים, אשר שימשו למנוחה וצבירת אנרגיה. עם הזמן הפכו נוודי המדבר לתושבי קבע, שינוי שבא לידי ביטוי גם בצורת פרנסתם ואורח חייהם, למשל ייצור יין וחקלאות. בתקופה הביזנטית קיבלו עליהם הנבטים ברובם את הנצרות (ולכן הוקמו בכל עריהם כנסיות גדולות). סופם לא ברור לחלוטין, אבל ככל הנראה הם נטמעו בעמי הסביבה ואט-אט נטשו את עריהם שנותרו שוממות. ''דרך הבשמים'' והערים הנבטיות הוכרזו כאתר מורשת עולמית.

מהבקעה להר - נחל גוב ומעלה עקרבים

אז אחרי שיצאו מתימן, נחו בפטרה, וחצו את הערבה, הגיעו הנבטים אל רכס חצרה שבצפון הנגב. על הרכס נמצא המכתש הקטן, ודרומית מערבית לו נמצא כביש מעלה עקרבים הבריטי. הכביש ידוע בתלילותו הרבה והוא מסתלסל כזנב של עקרב מטה אל בקעת צין. הכביש, שנסלל על-ידי הבריטים והיה לחלק מהדרך הראשית לאילת, אינו המצאה אנגלית. ממש מעבר לו, ממערב, נמצא מעלה עקרבים הרומי, הנקרא גם מעלה צפיר. בין המעלה הבריטי לרומי נמצא נחל גוב. בואו לחוות את האתגר הראשון שהציבה ארץ ישראל בפני הנבטים.

למסלול הטיול - נחל גוב ומעלה עקרבים >>

למעוניינים בלינת שטח מפנקת - כל חניוני הלילה הקרובים למסע >>

אז מה שותים במדבר? טיול בעיר הנבטית ממשית

המסע במדבר והעלייה לרכס חצרה חייבה מנוחה. כאן, נכנסת לתמונה העיר ממשית, שהייתה תחנת מעבר ועיר חקלאות נבטית בדרך הבשמים העתיקה. מקור השם ממשית הוא בשם הרומי-ביזנטי של העיר: ממפיס. השם הערבי הוא כורנוב, וזהו שמו של משקה חלב עם דבש ותמרים. כמו המשקה האקזוטי, כך הביקור בנגב בכלל ובעיר העתיקה ממשית בפרט, משאיר טעם של עוד.

לטיול בעיר הנבטית ממשית >>

דרך מקור המים הגדול במדבר – עין עבדת והעיר הנבטית

מספר דרכים היו לנבטים להגיע אל חופי הים התיכון. אחת מהן, עברה דרך העיר עבדת. שמה של העיר מנציח את מלך הנבטים עבדת השני. זהו גם מקור השם לרמת עבדת ולשמורת עין עבדת הנמצאת למרגלות מצוק הצינים, בסמוך למדרשת שדה בוקר. היישוב, שהחל במאה השלישית לפני הספירה, וגדל עם הזמן, הפך לעיר פרזות קטנה. מומחיות הנבטים הייתה בניצול המשקעים בצורה מיטבית תוך אגירה ואכסון של המים לתבואות ולמרעה. באקרופוליס של העיר (החלק המרכזי של העיר) הוקם מקדש שניתן לראותו בצורה יפה בסיור במקום. מומלץ לשלב ביקור בשמורת עין עבדת, אחת מן המקומות היותר שמורים באזור, מעצם חשיבותו לבית הגידול של ולנוף.

למסלול הטיול בעין עובדת ועיר הנבטים עבדת >>

לאטרקציות נוספות באזור כנסו >>

חייבים קצת ירוק בעיניים – העיר הנבטית שבטה

לפעמים, בשביל מקום טוב ומפנק, שווה לסטות מן הדרך. כאן, באה לידי ביטוי העיר הנבטית שבטה, שאינה נמצאת על נתיב הסחר הראשי אבל בכל זאת שווה ביקור. היכולת של נוודי המדבר להפריח את השממה הייתה מזכה אותם בהמון נקודות אצל דוד בן גוריון. בעיר קיימים לא מעט בורות מים, המוזנים על-ידי מערכת מרזבים מהגגות ומהרחובות. בשבטה  - כל טיפה נאספת. עוד במקום כנסייה ביזנטית, שרידי גת וחדרי אורוות, המעידים על שימוש בסוסים לרכיבה והעמסת משאות.

למסלול הטיול בגן לאומי שבטה >>

דרך הים לאירופה – נחל הבשור

היעד הסופי של כל השיירות הנבטיות היה נמל עזה. מכיוון שאנחנו לא ממש יכולים לשלוח אתכם לשם, טיול בשמורת נחל הבשור, הנשפך בסופו לים התיכון דרך רצועת עזה, מהווה אקורד סיום נהדר לתום המסע הנבטי שלכם. לאורכו של הנחל תמצאו פינות חמד רבות ובחלק מהמקומות, מים בכל השנה. בעונה זו, הנחל מרשים ופורח ומציג מספר מסלולי הליכה קצרים וביניהם נסיעה ברכב.

לטיול בשמורת נחל הבשור >>

לאטרקציות נוספות באזור כנסו >>

לתחילת הכתבה