כל המידע על נבי שועייב
נבי-שועייב מיוחס על ידי הדרוזים ליתרו חותן משה.
ההיסטוריה של המקום
אתר נבי-שועייב נמצא מצפון-מערב לטבריה, ליד כפר זיתים. במסורת היהודית ישנה מחלוקת האם עזב יתרו את בני ישראל עוד לפני מתן תורה או נותר במחיצתם עד לאחריה, אך בתנ"ך מופיעים כמה וכמה אזכורים המעידים על היות צאצאי יתרו מתגוררים בארץ ישראל, כל למשל בספר שופטים פרק א' הם מוזכרים באזור ערד, ובפרק ה' באזור הצפון.
שני מופעים אלו הטביעו את חותמם על שמות נחלים, נחל קינה שמדרום לערד, ונחל קיני שממזרח למגידו (פרופ' אדם זרטל מייחס את תל קדיס הסמוך לקדש בו התגוררה יעל אשת חבר הקיני).
המסורת המוסלמית ובעקבותיה הדרוזית מייחסת את אתר נבי-שועייב למקום קבורתו. יש מהדרוזים הקובעים שתחילתה של מסורת זו נעוצה בחלום שחלם צ'אלח א-דין לילה לפני הקרב ההיסטורי (4 ביולי 1187) בקרני חיטין הסמוכה, קרב בו הביס צ'אלח א-דין את הצלבנים, והחל תהליך העלמותם מעל במת ארץ הקודש.
באתר עצמו ניתן לראות שרידים צלבניים, שריד לאותה תקופה.
הדת הדרוזית, תחילתה במאה ה 11, ומוצאה מתוך פלג של האסלאם השיעי במצרים. עם השנים בעקבות רדיפות נדדו הדרוזים לסוריה ולבנון, ובשלב מסוים אף הגיעו לארץ ישראל.
בשלב מסוים הייתה לדרוזים סוג של שלטון עצמי בהר הדרוזים שבסוריה, אולם כיום אין להם שאיפות שלטוניות והמוטו המוביל הוא נאמנות לשלטון הקיים.
הדרוזים מאמינים בחמשה נביאים, בהם אליהו הנביא שכינויו "אל חאדר" כלומר "הירוק", על שם הר הכרמל בו פעל, זבולון בן יעקב "נבי סבאלאן", ועוד, ועל כולם נבי-שועייב הלא הוא יתרו חותן משה. אתר נבי שועייב נחשב בעיניהם למקום המקודש ביותר.
חג נבי שועייב
מידי שנה בתאריך 25 באפריל נחוג חג נבי שועייב, בחג נפתח בימי תפילה בהם משתתפים חכמי העדה והדתיים, ונמשך בחג עממי בו משתתפים גם החילוניים (ההגדרות דתיים-חילוניים ומערכת היחסים ביניהם שונה לחלוטין מאלו המוכרות לנו בדת היהודית). השנה יחול נבי שועייב ביום הזכרון לחללי צה"ל, וזה מזכיר לי שלפני כשנתיים התקיימה בבני ברק חגיגת בר-מצווה צנועה לנינו של הרב אלישיב (חגג השבת את יום הולדתו ה 102, עד מאה ועשרים שנה) ועובדה זו גררה ביקורת קולנית מצד העיתונות הישראלית, האם היחס לחגיגות הדרוזיות יהיה זהה? אני מסופק.
הביקור באתר
אתר נבי-שועייב פתוח לכל המעוניין, מעבר לרחבת החניה והחגיגות (מנגל, אלא מה) שבצידה מעיין יפה, נמצא המבנה שעיקרו מוסד לימודי דת, נעלה במדרגות, נחלוף דרך הקמרונות הצלבניים, ונגיע אל רחבת הגג ממנה נשקפים נופי הכנרת והגולן.
בקצה המערבי של הרחבה, אולם הקבר של נבי-שועייב, הכניסה אפשרית אולם תחילה יש לחלוץ נעלים ולכסות את הראש והזרועות. באולם נמצא הקבר, ובצידו גומחה ובה לוח שיש ובמרכזו גומחה, הדרוזים טוענים שזו טביעת כף רגלו של הנביא.
מותר לצלם בשטח האתר אך לא באולם הקבר.
היי,
מה תרצה לכתוב על "נבי שועייב"?