מצודת גלאון ביער גוברין

המצרים שלטו בכנען בין המאות ה-12-16 לפנה"ס במשך 400 שנה. בראשית המאה ה-12 לפנה"ס, שמוכרת גם כתקופת ההתנחלות והשופטים, חלו שינויים גיאו-פוליטיים בארץ ישראל. הפלשתים התיישבו לאורך מישור החוף ממערב, הישראלים - בשדרת ההר במזרח ובתווך נשארו הכנענים בחסות מצרית. השינוי הגיע עם עזיבתם של המצרים וחזרתם למצרים, אז ערים כנעניות כמו לכיש ועזקה נכבשו ונחרבו, כנראה על ידי הפלשתים, שהגיעו ממערב. 

בחפירות של רשות העתיקות, שהתקיימו במהלך שנת 2020 ביער גוברין, התגלתה מצודת גלאון – מבנה חד שכבתי בצורת ריבוע בגודל 18x18 מ'. ממצאי כלי החרס שהתגלו בחפירות הביאו את החופרים למסקנה, שהמצודה נבנתה במאה ה-12 לפנה"ס והפסיקה להתקיים בראשית תקופת הברזל (1000-1200 לפנה"ס) בשנת 1150 לפנה"ס לערך. 

מצודת גלאון שוכנת על גבי שלוחה בגובה 197 מ' מעל פני הים מדרום לנחל גוברין. היא הוקמה על הגבול בין אזור אחיזתם של פלשתים לבין הכנענים, כך שהמתיישבים בה יכלו לתצפת על הדרך הראשית, שעברה לאורך הנחל וחיברה בין מישור החוף במערב לשפלת יהודה ושדרת ההר המרכזית במזרח. 

הקירות החיצוניים נבנו בשתי שורות של אבנים גדולות וביניהן אבנים קטנות. רוחב הקירות הממוצע 1.90 מ' והם שימשו מסד למבנה לבנים, שבארבע פינותיו מעין מגדלים בולטים, שהביא את החוקרים למסקנה, שארבע פינות המצודה שימשו כמגדלי שמירה. 

מה עוד היה במצודה? אבן סף מלבנית במזרח, משמשת כניסה למבנה המכיל שלוש עשרה יחידות, בהן חצרות, מגדל וחדרים המסודרים בצורה סימטרית משני צדדי הציר המרכזי של המבנה.