הר מסור

הערות למסלול

המסלול מתאים מאוד גם לרוכבי אופניים שיכולים להשאיר את רכבם בבית ספר שדה חצבה, ולרכב עד להר מסור באופניים. המסלול המעגלי עצמו, מיועד להולכי רגל בלבד.

אף על פי שאורכו של המסלול הוא כ-2.5 ק''מ בלבד, הוא אינו קל מאחר והוא דורש טיפוס לא פשוט על הסכין שבראש ההר ובהמשך ירידה במעוק שבעונת החורף יתכן וגביו מלאים במים. מתאים למשפחות מטיבות לכת. הכניסה לאזור כרוכה בכניסה לשטח אש ולכן אין לטייל במסלול זה באמצע השבוע ללא תאום עם הצבא. בסופי שבוע וחגים אין צורך בתאום. (יש לחייג למתא”ם פיקוד דרום במספר – 08-9902927 לפחות יומיים לפני היציאה לטיול, בין השעות 8:00 ל-17:00, לא כולל שישי-שבת). יש להכנס לשטח, לפחות 4 שעות לפני השקיעה.

איך מגיעים

נוסעים על כביש הערבה (כביש 90), עד לפניה לחצבה ולבית ספר שדה חצבה. בצד הדרום מערבי של הצומת (צד ימין לאלו שבאים מצפון), פונים לדרך עפר המשולטת נחל מסור והמסומנת בסימון שבילים ירוק הפונה מהכביש מזרחה [1 במפה]. דרך עפר זו, נמצאת כ 150 מטרים מצפון לאבן דרך 155. על דרך עפר זו יש לנסוע כ 12.4 ק''מ. הדרך מתאימה גם לרכב פרטי עם עבירות בינונית בתנאי שהנהג/ת נוהגים בזהירות. מומלץ לאפס בתחילת הדרך את מד הקילומטרים ברכב כדי לראות כמה עוד נשאר.

עוד נמשכת שיירה במסלולי הערבה 

בואו לגלות מסע שטח קליל עם כל המשפחה בשמורת עין יהב המרהיבה

לפרטים וצפייה במסלול

הנסיעה בדרך העפר

לאחר כ 2.2 ק''מ, חוצה את הדרך, דרך עפר נוספת המסומנת בסימון שבילים שחור [2], דרך זו נקראת ציר המעיינות מאחר והיא עוברת לאורך מעיינות אשר בשולי נחל הערבה.

נמשיך עם דרך העפר הירוקה. לאחר כ-7 קמ לערך מתחילתה של דרך העפר [3], נגיע לאזור שנקרא בחיל האוויר, מטווח 90. זהו אזור אימונים של חיל האוויר. יעידו על כך שרידי כלי הרכב והמטוסים (בינם זוג סקייהוקים) המשמשים כמטרות לאימוני מטוסי חיל האויר.

לאחר כ-10 קמ נכנסת הדרך לתוך ערוץ הנחל. מרגישים זאת לפי הזיפזיפ שעלינו לחצות עם הרכב. לאחר ק''מ נוסף [4], האפיק, ואנו איתו, נצמדים לקיר זקוף שהנחל התחתר בו ולאחר כ 12.4 ק''מ מבראשית הנסיעה, נגיע לנקודת תחילת המסלול שבו נפגש השביל הירוק עם שביל אדום [5].

נסיעה בדרכי עפר | צילום: ארז דגן

המסלול הרגלי

נשאיר את הרכב (מוטב לא להשאיר דבר ברכב מחשש לפריצה) ונלך עם הסימון הירוק הפונה שמאלה והופך עד מהרה לשביל המתאים להולכי רגל בלבד. כעבור כ-250 מטרים, מתחיל השביל לטפס לעבר הר מסור הנראה מעלינו [6]. הטיפוס להר לא קל בכלל. לקראת סופו, ההליכה היא בשיפוע חד המצריך לעיתים להיעזר בידיים ואף ביתדות התקועות בסלע. גם לאמיצים בינינו, יכולה ההליכה לגרום לרטט קל בלב ומומלץ להיעזר בישבן ובידיים לשם התקדמות בטוחה.

הר מסור

הנוף המרהיב הנשקף מכל עבר מבטיח כי הטיפוס היה שווה כל טיפת זעה. בנקודה זו מומלץ לעשות הפסקה לקפה וארוחת קלה. אנו נמצאים בהר מסור המתנשא לגובה של 180 מטרים מעל פני היה, שהם כ-150 מטרים מעל פני השטח באזור זה. ממזרח ניתן לראות באופק את הישובים (מצפון לדרום): עידן, עין חצבה, חצבה ועין יהב. מעבר להם מתנשאים הרי אדום.

מתחת מתחתר נחל מסור, אשר בדומה לנחלים האדירים אשר מעבר לגבול, בהרי אדום, נשפך על נחל הערבה ומתנקז לים המלח צפון לו. נחל הערבה זורם מדרום לצפון ומנקז אזור עצום של הנגב, מנחל פארן ועד הנחלים צפית ותמר. מתחתנו נחל מסור – המנסר את פני השטח מזרחה.

הנחל, הנקרא בערבית ואדי מונשר או ואדי אבו סוירה, יורד מרכס מחמל אל צפון הערבה ומתחת לאורך השלוחה הצפון מזרחית של השבר הגיאולוגי סעד – נפחא. אמנם, אין שבר זה ידוע ומוכר לציבור כשבר הסורי אפריקאי, בו זורם נחל הערבה, אך כבודו במקומו מונח שכן נחל זה מבתר את הנגב לכל רוחבו (ואף ממשיך לסיני), ויוצר את פני השטח המרהיבים הנשקפים מהתצפית.

אכן מדבר סביב, וצמחיה מתרכזת בעיקר באפיקי הנחלים החורצים את המרחב. נוכל להבחין בעצי שיטה סלילנית ושיטה סוככנית (עליהם מטפס הרנוג השיטים) הבולטים במרחב. לצידם צומחים צמחים אשר הסתגלו לחום וליובש כגון: מלוח קיפח, ימלוח פגום, יפרוק המדבר, זוגן השיח, חומעה ורודה, כתלה חריפה, רותם המדבר ועוד.

לאחר ששבענו מהאוכל, מהתצפית ומהצילום, נמשיך מערבה עם השביל הירוק המתחיל לרדת מההר. לאחר כ-300 מטרים משנה השביל את צבעו והופך לסימון שבילים אדום. נמשיך עם סימון זה במורד צלע ההר בשביל יפה היורד לעבר נחל מסור [7].

תצפיות מרהיבות | צילום: ארז דגן

המעוק

השביל מוביל אותנו במעלה הגדה השנייה של הנחל, לטיפוס קליל שאורך כ15 דקות המביא אותו לתחילתו [8] של מעוק מרשים של אחד היובלים של נחל מסור המתחתר באבן גירנית. הירידה במעוק הרפתקנית וכיפית, ודורשת שימוש זהיר בישבן, בידיים וברגלים בעת הירידה את המפלונים הקטנים. לאחר גשם סביר כי הגבים יהיו מלאים. לקראת סוף המעוק באחד הגבים מומלץ להעזר בגזע עץ אשר בחר לצמוח דווקא באמצע המעוק, אולי בכדי לשמש לנו כסולם.

לאחר היציאה מהמעוק [9] יוביל אותנו השביל האדום, לאחר כ-200 מטרים בבטחה לרכב.

תראו איזה יופי! | צילום: ארז דגן