איך מטיילים פה?

נחל צלמון תחתון הפך להיות מסלול רטוב ואטרקטיבי למטיילים אחרי עשרות שנים שבהן חלקו התחתון היה יבש.. זה קרה בסוף שנת 2025 בזכות פרויקט המוביל ההפוך שמזרים מים מותפלים ומי קידוחים מקומיים אל הכנרת דרך אפיק הנחל. סמוך למקום שבו נבע בעבר עין רביד, פורצים המים מהצינור דרך מבנה בטון נמוך. מכיוון שהמים מוזרמים לנחל באופן יזום, זרימת המים עלולה להשתנות לפי החלטות של רשות המים ומקורות.

פריצת המים אל הנחל | צילום: שי קדםפריצת המים אל הנחל | צילום: שי קדם

המסלול במקטע הזה של הנחל קווי. הוא מתחיל מתחת לגשר צלמון בכביש 65, ויש לו שתי אפשרויות לסיום שלא משנות באופן משמעותי את אורכו  – בכניסה לקיבוץ גינוסר או בעין נון. בשני המקרים נדרשת הקפצת רכב לפני תחילת ההליכה.

אורכו הכולל של המסלול הוא כ-8 ק”מ. דרגת הקושי בינונית, ומשך ההליכה הוא כ-4-5 שעות. המסלול חוצה את הנחל, לכן מומלץ להצטייד בסנדלים או נעליים מתאימים להליכה במים בשביל החלקים האלו. חלקים נרחבים מהדרך חשופים לשמש, והמסלול אינו מומלץ בימים חמים מאוד.

למעוניינים להגיע לעין רביד או לגשר הטרוורטין בלי ללכת את המסלול המלא, קיימת אפשרות להגיע למקומות חנייה קרובים, ומשם ללכת כעשר דקות. 

הגעה והקפצת רכבים

התחלת המסלול – חניית כלנית, נחל צלמון. במחלף צלמון יורדים מכביש 65 צפונה, לכיוון היישוב כלנית. במעגל התנועה שמצפון לכביש 65 פונים שמאלה לכביש צר שיורד אל אפיק נחל צלמון. ניתן להחנות את הרכב באזור הגשרון. בוויז: נחל צלמון - חניית כלנית.

אפשר לסיים את המסלול בשני מקומות:

סיום בגינוסר: מכביש 90 יורדים לכיוון קיבוץ גינוסר, מיד לאחר מכן פונים ימינה אל כביש קטן שנוסע דרומה ובמקביל לכביש 90. חונים מצפון למתחם תחנת הדלק ומסעדת “קצה הנחל”. וויז: קצה הנחל גינוסר.

סיום בעין נון: עין נון נמצא מצפון למגדל ומדרום לקיבוץ גינוסר, מערבית לכביש 90. ווייז: עין נון. החנייה בעין נון מסומנת בכחול-לבן, תשלום באמצעות אפליקציות ( חפשו מגדל – חניון עין נון) במקום מתבצעת אכיפה. בעין נון הוצבו שלטים לפיהם הכניסה בתשלום, אולם מדיווחי מטיילים עולה שבפועל אין גבייה בכניסה למעיין.

מתחילים לטייל: מגשר צלמון אל עין רביד

מהחניה הולכים מזרחה עם הסימון הכחול ועוברים מתחת לגשרי הכבישים. תחילת המסלול מעט מוזנחת, אבל אחרי שחוצים מעבר בקר ויורדים במסלעה קטנה הלכלוך של תחילת הדרך נעלם. באזור הזה הדרך מוצלת חלקית ועוברת בתוך סבך נחלים. השביל המסומן לא תמיד ברור ונראה שאנשים ובעלי חיים פתחו שבילים שונים בצמחייה. אם איבדתם את סימון השביל, תמשיכו ללכת עם כיוון האפיק ותצליחו למצוא אותו שוב בהמשך.

תחילת המסלול, מתחת לגשר צלמון | צילום: שי קדםתחילת המסלול, מתחת לגשר צלמון | צילום: שי קדם

אחרי כ-2 ק”מ מתחילים לשמוע רעש חזק שמהדהד מכל הכיוונים, זה אומר שאתם מתקרבים אל עין רביד. תמשיכו עם השביל הכחול שעוקף גדר בקר. אחרי שעוברים את השטח המגודר פונים ימינה מהשביל עם דרך עפר שמובילה אל נקודת “נביעת” המים מתוך הצינור. במקרה הזה, אם אתם לא בטוחים לאן ללכת תוכלו לעקוב אחרי הרעש.

עין רביד היה בעבר המעיין הגדול בנחל צלמון, אך הנביעה הטבעית שלו פסקה בשנת 1975. המים שרואים כאן כיום מגיעים מקו שהחל להזרים מים לנחל בסתיו 2025. החזרת המים לנחל מתבצעת במסגרת מפרויקט ״המוביל ההפוך״, שמחבר את הגליל המזרחי למערכת המים הארצית כדי להוביל מים מותפלים ומי קידוחים אזוריים אל הכנרת, ולהגדיל את כמות המים בה.

סמוך למתקן שממנו פורצים המים נוצרה בריכה קטנה ומזמינה שאפשר לטבול בה. עוצמת הזרימה חזקה בסמוך למתקן ההזרמה.

הבריכה ליד מתקן ההזרמה | צילום: שי קדםהבריכה ליד מתקן ההזרמה | צילום: שי קדם

מכאן והלאה הטיול הופך לטיול רטוב וממשיך לצד הזרימה. לאורך הדרך יש עוד בריכות שונות שאפשר להיכנס לטבול בהן, מעבר לאלו המתוארות כאן. המים בטמפרטורה פושרת, כך שגם מי שמתקשים לקפוץ למעיינות קרים ייהנו מהם.

מעין רביד אל גשר הטרוורטין

חוזרים לשביל הכחול וממשיכים איתו מזרחה, עם כיוון הזרימה. שימו לב שבעבר עברה דרך צמודה יותר אל הנחל, מדרום אליו אך היא נחסמה בהמשך בגדר בקר.

השביל עובר בין גדות הנחל, ובאחד המעברים חוצים את המים. שבילים לא מסומנים שנמשכים לצד גדרות הבקר אינם בהכרח מתחברים בחזרה לתוואי הכחול.

אחרי כ-1.5 ק”מ מגיעים לשרידי טחנת קמח גדולה ולגשר הטרוורטין. הגשר נבנה כחלק ממערכת מים שהובילה את מי הנחל לטחנה. הקשת התכסתה במשך השנים במשקעי גיר שהותירו מים שזלגו מאמת המים. המשקעים התקשו על האבנים ויצרו סלע טרוורטין, עם בליטות שמזכירות נטיפים. מתחת לגשר נמצאת בריכה צרה ועמוקה ומפלונים. זו אחת הנקודות האהובות והמזוהות ביותר עם המסלול.

גשר הטרוורטין | צילום: שי קדםגשר הטרוורטין | צילום: שי קדם

לאורך נחל צלמון תועדו כ-25 טחנות קמח, מרביתן בחלקו התחתון של הנחל. הטחנות העות’מאניות מעידות על כמות המים הרבה שזרמה בו בעבר, ועל הפעילות האנושית סביבו. הטחנות האלו הן מסוג “טחנת ארובה”: מי הנחל הוטו באזור גבוה יותר אל תוך אמת מים שהובילה אותן אל הטחנה. משם הן הופלו באצעות פיר אנכי – ארובה – דרכה המים נפלו בעוצמה רבה וסובבו גלגל עם כפות. הגלגל היה מחובר לאבני ריחיים מאבן, וסובב את אבן הריחיים העליונה. החיטה שהוכנסה בין האבנים נטחנה לאבקה – קמח. 

מגשר הטרוורטין הדרך ממשיכה הגדה הצפונית של הנחל. המעבר על הגשר חסום, ואין אפשרות להסתמך עליו לחצייה. אפשר למצוא נקודות למעברים דרך המים אל הצד השני.

מגשר הטרוורטין אל עץ השקמה

ממשיכים במורד הנחל עם הסימון הכחול. הדרך עולה ויורדת מעט, מתקרבת למים ומתרחקת מהם, ובין העצים אפשר לזהות שרידים נוספים של טחנות קמח ואמות מים. אחרי כ-2 ק”מ מגיעים לעץ שקמה גדול שמצל על המים. הבריכה שמתחתיו היא מקום נוח נוסף לעצירה ולטבילה.

בריכת עץ השקמה | צילום: שי קדםבריכת עץ השקמה | צילום: שי קדם

מעץ השקמה ממשיכים עם השביל הכחול לצד הנחל והמטעים, עד שמגיעים לדרך סלולה בחלקה. פונים ימינה (דרומה) והולכים עם הכביש כ-800 מטר עד למפגש עם שביל ישראל. ממשיכים ללכת דרומה עם שני סימוני השביל כ-70 מטר. ליד מטעי הבננות השבילים נפרדים, וכל אחד מוביל לאפשרות אחרת לסיום המסלול:

שמאל לגינוסר, ימין לעין נון | צילום: שי קדםשמאל לגינוסר, ימין לעין נון | צילום: שי קדם

סיום בגינוסר

במפגש השבילים נפרדים מהנחל, וממשיכים עם הסימון הכחול מזרחה (פנייה שמאלה) לכיוון כביש 90 וצומת הכניסה לקיבוץ גינוסר.

סיום בעין נון

במפגש עם שביל ישראל עוזבים את הסימון הכחול וממשיכים דרומה עם סימון שביל ישראל. חולפים ליד טחנת קמח נוספת – טחנת אל קבו, ומיד אחריה חוצים את נחל צלמון בפעם האחרונה, הפעם על גבי גשר שמיועד לרכבים. ממשיכים בהליכה בין המטעים עד חניית עין נון, בה השארתם את הרכב.