המסלול

הראשונים שראו את הערך הנדלנ"י של המקום היו אנשי הישוב הכנעני, שנקרא רשף (על שם אל האש, הפריון והשאול הכנעני). אלו עסקו בצביעת בדים והפקת צבע הארגמן מחלזונות ים (זאת אפשר ללמוד מהקונכיות הרבות הפזורות באזור ממש כפי שנעשה בחוף דור). במאה השלישית לפני הספירה החליפו היוונים את הכנעים והקימו את  העיר אפולוניה (על שם אפולו, אל השמש היווני שזוהה עם רשף הכנעני). בשנת 80 לפנה"ס נכבשה על ידי המלך היהודי לשושלת החשמונאים, אלכסנדר ינאי שעסק בכיבושים רבים בכל הארץ. תקופת ממלכת החשמונאים הייתה קצרה ולאחר זמן לא רב, בתקופה הרומאית, הפכה שוב לעיר נוכרית.

בתקופה הערבית נקראה העיר ארסוף, והיא שימשה ככל הנראה כבירת האזור ונודעה כאחת הערים החשובות בארץ. בשנת 1101, כחלק ממסעות הצלב, היא נכבשה על ידי המלך הצלבני בודואן הראשון בסיוע הצי של גנואה (עיר נמל גדולה באיטליה). האוכלוסייה המקומית פונתה אז לאשקלון והעיר קיבלה שם נוסף: ארסור.

כאילו לא הספיק לה לעיר ממלחמות, ב-1187 כבש אותה צלאח א-דין האיובי, אך גם זה לא החזיק מעמד זמן רב, ובשנת 1191 כבש אותה מחדש ריצ'ארד לב-ארי, המוכר מסיפורי רובין הוד, שבא בראש מסע הצלב השלישי, והיא שבה לידי הצלבנים.

הפעם החליטו הצלבנים כי העיר לא תיכבש שנית. לשם כך הוקם בשנת 1241 בחלק הגבוה ביותר בתל, מבצר הכולל שלוש מערכות ביצורים וחפיר. מערכת הביצור החיצונית, כללה חומת תמך, מגדלים חצי עגולים ושער. המערכת הפנימית הייתה קיר היקפי בגובה שישה מטרים שהיה גבוה מן הביצור החיצוני. בצורה זו יכלו המתגוננים, גם אם החומה החיצונית נפלה, להמשיך ולהגן על העיר. בין שתי החומות היה חפיר עמוק, מעליו עבר גשר שחלקו אבן וחלקו עץ. על כל אלו נוסף מגדל העוז, החלק המוגן ביותר והגבוה ביותר במבצר. מבנה זה שהיה בנוי משמונה צלעות, אפשר תצפית על הנמל הצלבני, וכן העברת מסרים בין מבצרי הצלבנים הסמוכים ביפו ובקיסריה.

למרות הביצורים המסיביים והכוח הגדול ששכן בעיר והמבצר שבראשה, נכבשה העיר בשנית לאחר מצור על ידי ביברס הממלוכי. הקרב שנערך באביב 1265 ארך ארבעים יום. גם היום אפשר להבחין בעצמת הלחימה ונחישות רצונם של שני הצבאות. הממלוכים מילאו את החפיר בקורות ובעפר, קירבו את החומה מכונת מלחמה, חפרו מנהרות לכיוון המבצר, וירו אבני קלע וחצים. מנגד, הלוחמים הצלבנים, ששליש מהם נפלו בהגנה על המבצר, שרפו את קורות העץ, ירו אבני קלע וחצים, ושפכו שמן ומים רותחים על הצרים. לבסוף עוצמת הצבא הממלוכי גברה והמבצר נפל, נהרס ונשרף.  

לאחר תקופת הממלוכים, ועד להקמת הרצליה העברית במאה העשרים שימשו חורבות העיר בעיקר ככפר דייגים.

בביקור בגן הלאומי, ניתן לראות שחזור יפה של העיר (שרק חלקים קטנים ממנה נחפרו), רצפות פסיפס, את מגדל העוז הצלבני, שרידי הנמל, את קו החוף שעליו הגנה המצודה, את החפיר, הגשר, ומערך ההגנה המרשים.

בין השרידים ניתן לראות לא מעט צמחייה האופיינית לאדמת הכורכר שבמקום וגם לרסס מי הים, שנישא ברוח. ביניהם עדעד כחול, אטד, מלוח קיפח, נר הלילה החופי, אשל ומדחול דוקרני. את הסיור במקום אפשר לקנח ברחצה בחוף הים שלמרגלות התל (חוף לא מוכרז) או בחוף סידנא עלי או הרצליה הסמוכים.

מידע שימושי

  • שעון קיץ: ראשון-חמישי ושבת 8:00-17:00 | שישי וערבי חג 8:00-16:00
  • שעון חורף: ראשון-חמישי ושבת 8:00-16:00 | שישי וערבי חג 8:00-15:00
  • בערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00-13:00
  • הביקור בגן הלאומי מתאים גם לנכים / תינוקות בעגלות.
  • דמי כניסה: מבוגר 22 ₪ , ילד 9 ₪ , אזרח ותיק 11 ₪
  • למידע נוסף:  09-9550929 | www.parks.org.il