אבירים ואסורים

"זוהי עיר מבוצרת היטב, השוכנת על חוף הים. צורתה רבועה, שתיים מארבע צלעותיה, המתחברות בזווית אחת, מוקפות על ידי הים, בעוד שתיים אחרות מוקפות על ידי חפיר יפה, עמוק ורחב, מדופן אבנים מרומו ועד תחתיתו. בצלעות אלה, הפונות כלפי צפון ומזרח, נבנתה חומה כפולה המחוזקת על ידי מגדלים... המגדלים מוחזקים על ידי הברונים ועל ידי האגודות העירוניות, המציבים בהם משמרות. לעיר הזאת נמל טוב ובטוח, הנשמר על ידי מגדל גבוה, הנקרא מגדל הזבובים...". במילים אלה מתאר הצליין הגרמני ווילברנד מאולדנבורג את עכו בשנת 1211.

עכו העתיקה ליזי שאנן | באדיבות פיקיוויקי
 

תור הזהב בהיסטוריה של עכו התחיל במסע הצלב השלישי, בשנת 1191, והסתיים בנפילתה בידי צבאות הממלוכים, בשנת 1291. בשנים אלה שימשה עכו בירת ממלכת ירושלים הצלבנית ועיר מסחר בין-לאומית. 40,000 נפש חיו בה - אצילי הממלכה, בעלי האחוזות, ה"בורגנים" תושבי העיר, חברי המסדרים הצבאיים, אנשי הקומונות האיטלקיות, אנשי כנסיות ומנזרים, יהודים, מוסלמים, גנבים, זונות ורוצחים.

לאחר הכיבוש הממלוכי רוב תושביה של העיר נטשו אותה, מבניה המפוארים חרבו ועזובה כיסתה את הכול. על שרידיה של העיר הוקמה בשלהי התקופה העות`מאנית עיר מוסלמית קטנה, שמקימיה ניצלו לבנייה כל אבן שהייתה זמינה. אך מתחת לקרקע המתינו לגילויים מחדש שרידיה של העיר הצלבנית. במסלול טיול זה ננסה לגלות חלק משרידים אלה.

את הטיול נתחיל במרכז המבקרים. במקום מוקרן סרטון המספר את סיפורה של עכו בימי הביניים. לאחר צפייה בסרטון מומלץ לערוך סיור קצר בתערוכה. כדאי לשים לב לדגם של העיר העתיקה בימינו. אף על פי שמבני העיר המופיעים בדגם הם מהתקופה העות`מאנית, מראה העיר בתקופה הצלבנית היה מאוד דומה.

ממרכז המבקרים נרד לרחבת הכניסה אל מתחם אולמות האבירים, ונתבונן סביב. במקום זה עבר בתקופה הצלבנית רחובה הראשי של העיר, שחצה אותה מנמל העיר בדרום עד לשער מרים שבצפון. משם המשיכה דרך לכיוון הרובע החדש של העיר, רובע מונזימר, וצפונה לצור ולצידון. מגדל בורג’ אל ח’זנה שמצפון, אשר בו שוכן כיום מוזיאון הגבורה, נבנה כנראה על בסיס מגדל השמירה של השער הצלבני שכונה "מגדל גבירתנו".

נמשיך עם השילוט לאולם האסורים. במבנה חסר החלונות התגלו בקירות עשרות חורים מרובעים, שלדעת החוקרים שימשו לקיבוע ווי מתכת שאליהם היו קושרים את האסירים. זה היה כנראה הכלא העירוני. מאולם האסורים ניכנס לאולמות האבירים - מערכת של אולמות המחוברים זה לזה ששימשו כנראה כאולם השינה (הדורמיטוריום) של חברי מסדר ההוספיטלרים על שם יוחנן המטביל.

אולמות האבירים בעכו | itpow | depositphotosאולמות האבירים בעכו | itpow | depositphotos

מסדר ההוספיטלרים היה אחד משני מסדרי האבירים הגדולים של העיר עכו, והשטח שבבעלותו התפרס על חלק גדול מצפון-מערבה של העיר. במפות עתיקות מצוינים בתחומי המסדר ההוספיטלרי שלושה מבנים עיקריים - מתחם מבוצר ששימש כנראה קסרקטין לחברי המסדר, כנסייה ובית חולים. אולמות האבירים הם חלק מאותו קסרקטין.

נצא מהאולמות לחצר המתחם ונוכל לראות את צורתו. המתחם מרובע והוא בנוי סביב חצר מרכזית. מבנה כזה אופייני למבצר צלבני מדגם קסטלום. בפינה הצפון-מזרחית של המתחם היו מגורי האבירים (אולמות האבירים). במרכז הצלע הצפונית נמצא פתח של בור מים תת-קרקעי, ושער עתיק שכנראה הוליך לחומות העיר ולמגדל ההוספיטלרים. ממערב לשער התגלה מבנה של שלוש קומות ששימש כשירותים של המתחם. ניתן להיכנס לקומת הקרקע של המבנה ולהבחין בספסלי ישיבה ובבור לאגירת שפכים. את השפכים שטפו בתעלה תת-קרקעית אל מחוץ למתחם. מן הראוי לציין שזהו אחד ממבני השירותים היחידים בעולם שהשתמרו מתקופת ימי הביניים.

כיכרות וכנסיות

ממזרח לחצר נמצא אולם מפואר המכונה הגראנד מוניר. האולם המרשים שנחשף בחפירות שימש לאירוח האורחים המכובדים של המסדר, ובשנים האחרונות הוא עובר תהליך של שיקום. בסמוך לקיר החיצוני של האולם גרם מדרגות מונומנטלי. על פי תיאורים שונים שימש גרם המדרגות לעלייה אל ארמון המגורים של ראש המסדר ההוספיטלרי, שהתנוסס לתפארה מעל המתחם. צדה המערבי של החצר עדיין לא נחפר, ואילו מצדה הדרומי נמצא אולם הרפקטוריום. אולם זה, שכונה בעבר בטעות ה"קריפטה", היה חדר האוכל של המסדר. באולם ניתן להתרשם משלושת העמודים המסיביים, שקוטר כל אחד מהם כשלושה מטרים, אשר שימשו תמיכה לגג האולם ולארמון ראש המסדר שהיה מעליו, וכן מהקשתות הגותיות בפינה הצפון-מזרחית של האולם ומסמל האירוס החצוב על אחת מהן, ששימש השראה לסמל בית המלוכה הצרפתי (ה-Fleur de lis).

מהרפקטוריום נצא לחצר ונרד אל התעלה ההוספיטלרית. אמנם בחלק מהספרים מתוארת תעלה זו כמנהרת מילוט, אולם במקור היא שימשה להובלת שפכים ממבנה השירותים. נמשיך בתעלה עד ליציאה ממנה אל סדרה נוספת של אולמות תת-קרקעיים. אולמות אלה, הקודמים לתקופה הצלבנית, שימשו בסיס למבנה כנסיית יוחנן המטביל, שהיה הפטרון הקדוש של המסדר. הכנסייה עצמה נהרסה עם הכיבוש הממלוכי, ועל חורבותיה נבנתה במאה ה-19 הסראייה - אז מבנה השלטון של העיר של עכו והיום בית ספר. באולמות נמצאים כמה פריטים ארכיטקטוניים שהתגלו בחפירות. את מיקומו של המבנה השלישי ברובע ההוספיטלרי, בית החולים שנמצא דרומית לכנסייה, עדיין לא הצליחו החוקרים לזהות בוודאות.


נצא מהאולמות דרך הבזאר המקורה אל רחוב ריצ’ארד לב הארי, שהיה ממנהיגי מסע הצלב השלישי וכובשה של עכו, ונפנה בו צפונה עד רחוב פורצי המבצר, שם נפנה שמאלה לרחוב נור א-דין אלישירוטי, ואחר כך נפנה ברחוב לואי התשיעי דרומה. רחוב זה חוצה את הרובע שכונה בתקופה הצלבנית הרובע המרובע. משני צדי הרחוב ניתן להבחין בפתחי הדירות הצלבניות, המשמשות עד היום למגורים.

בהמשך נגיע לכיכר גנואה, מרכזו של הרובע הגנואזי של עכו. קומונת הסוחרים הגנואזית, שסייעה למלך באלדווין בכיבושה של העיר בשנת 1104, קיבלה רובע אוטונומי בתחומי העיר. בעקבות הגנואזים קיבלו קומונות איטלקיות נוספות אישור להתיישב בעיר, וכל אחת הקימה בשטחה מתחם מגורים במתכונת הערים האיטלקיות, כשבמרכז הפיאצה - הכיכר המרכזית. נפנה מזרחה מהכיכר ונגיע אל כנסיית סנט ג’ורג’. כיום זוהי כנסייה יוונית-אורתודוקסית, אך בתקופת הצלבנים שכנה בה כנסיית סן לורנצו, על שם פטרונם של הגנואזים.

מכנסיית סנט ג’ורג’ נפנה דרומה ומזרחה ברחוב הדרומי, לרחוב רבי יהודה אלחריזי, המתחבר אל רחוב פח’ר א-דין מדרום למסגד אל מועליק. היציאה לרחוב היא דרך השער המבוצר של הרובע. מרחוב פח’ר א-דין נמשיך מזרחה ברחוב יוליוס קיסר עד לכניסה לח’אן אל פראנג’י. במקום זה שכן בתקופה הצלבנית הפונדקו (האכסניה) של הרובע הוונציאני של העיר שעיקרו השתרע מצפון-מזרח לפונדקו. במאה ה-17 שוקם הפונדקו על ידי האמיר פח’ר א-דין ושימש את הסוחרים הצרפתים של עכו, ולכן שמו הערבי הוא "ח’אן אל פראנג’י" (אכסניית הצרפתים).


מח’אן אל פראנג’י נחצה את כיכר ונציה לנמל העיר. הנוסע האנדלוסי אבן ג’וביר שביקר בעכו בשנת 1185 תיאר את נמל עכו ואת חשיבותו במילים אלה: "עכו היא העיר הראשית של הפרנקים (הצלבנים) בסוריה.
בה נמצא גדול נמלי הים והמעגן הראשי של הספינות הגדולות כמו הרים. היא השנייה בחשיבותה רק לקונסטנטינופול. זהו מקום מפגש לאניות ולאורחות של הסוחרים המוסלמים והנוצרים מכל הארצות...".

בפינתו הדרום-מזרחית של הנמל ניתן להבחין בשרידי מגדל המכונה מגדל הזבובים. עם הגיעם לעכו החליפו הצלבנים בטעות את העיר עם העיר הפלשתית עקרון, שבה נהגו לעבוד את האל בעל זבוב, ואת שרידי המבנה, ששימש רציף פיניקי בתקופה הפרסית, ראו כשרידי מקדשו של בעל זבוב. על הרציף הפיניקי הקימו הצלבנים מגדל להגנה על הכניסה לנמל. מהתצפית על הנמל נחזור לכיכר ונציה וניכנס לח’אן אל עומדן. במקום זה שכן בתקופה הצלבנית הקתנה - בית המכס המלכותי. כאן גבו מסים על יותר מ-100 מוצרים שונים שנסחרו בעיר, ביניהם תבלינים שונים כפלפל שחור, כורכום, זנגוויל ולבונה, צבענים שונים, סוכר וכלי זכוכית.

מגדל הזבובים בעכו | efesenko | depositphotosמגדל הזבובים בעכו |  efesenko | depositphotos

מח’אן אל עומדן נחצה מערבה את הרחוב לח’אן א-שונה, שהיה בתקופה הצלבנית חלק מהרובע הפיזאני, הקטן יחסית לרובעים אחרים. בשנים האחרונות נחפרה מתחתיו חלק מהמנהרה הטמפלרית. אורכה המקורי של המנהרה היה 350 מטר, והיא חיברה את נמל עכו במזרח עם הרובע הטמפלרי במערב. נלך לאורך המנהרה ונצא אל רחבת חניון המגדלור.

המנהרה הטמפלרית בעכו | ariy65 | depositphotosהמנהרה הטמפלרית בעכו | ariy65 | depositphotos 

נחצה את הכביש ונתבונן מערבה. למרגלותינו אפשר להבחין במשטח גדול השקוע בעומק של כחצי מטר מתחת למים. מבט בוחן יוכל לזהות גם שרידים של קירות אבן. אלו הם שרידי הארמון של מסדר הטמפלרים, מסדר האבירים הגדול השני של עכו. כאן התרכזו אחרוני הצלבנים בעת הכיבוש הממלוכי של העיר בשנת 1291, ורק לאחר קרב קשה הצליחו הממלוכים לקעקע את חומות הארמון ולהשתלט על המתחם הצלבני האחרון בעיר. במקום שבו הסתיימה תקופת שלטון הצלבנים בעיר עכו נסיים גם את טיולנו.

*הערה חשובה ליוצאים לטייל בעכו - רחובות עכו אינם מסומנים עדיין בשטח לכן מומלץ להיעזר במפת עכו העתיקה שיש להשיג במרכז המבקרים.


לתחילת הכתבה