שמורת נוב: מרבדים של נרקיסים ואירוס הביצות

טיילתם? צילמתם? דווחו לנו ושילחו את התמונות היפהפיות שלכם! »

איך מגיעים

הגעה ברכב: הכניסה לשמורה נמצאת בכביש הכניסה לישוב חיספין, סמוך לצומת כביש רמת מגשימים-נוב (כביש 98), בקילומטר ה-34. כ-200 מטרים לאחר הצומת, ישנה פניה שמאלה למגרש חניה מוקף גדר. 

ניווט בוויז: אחו נוב / שמורת טבע אירוס ביצות נוב

הגעה בתחבורה ציבורית למסעף נוב:

• אוטובוסים של אגד: 853, 966.
• אוטובוסים של מועצה אזורית גולן: 84,85,71,77,11,60,51,10,63

רמת הגולן

רמת הגולן הבזלתית משתפלת מרום של 1,100 מטר מעל פני הים בצפון ועד 330 מטר בדרום. רוב מי הגשמים והמעיינות בגולן מתנקזים מערבה אל בקעת הירדן, ורק חלק קטן מהם זורם מזרחה אל נהר הרקאד, אחד מיובלי הירמוך.

דרום רמת הגולן, שם שוכנת השמורה, הוא אזור מצוין לחקלאות וצמחייה, עם כמות משקעים של 550 מ"מ לשנה בממוצע, מיעוט נחלים עמוקים וקרקע מישורית. השמורה עצמה היא אחו ביצתי עם שתי שלוליות חורף, והיא מהווה את אחד השרידים הבודדים של צומח ביצות בשטח דרום רמת הגולן. את אחו נוב מנקז נחל נוב, שזורם לכיוון דרום-מזרח, עובר בשלולית שיבשה בקיץ וזורם למאגר נוב - מאגר התחום בסכר מדרום וכך מאפשר להשתמש במי הגשמים והמעיינות (השופעים רק כמה חודשים בשנה), גם באביב ובקיץ.

הביצה של נוב

היווצרות הביצה באזור זה נובעת מכמה גורמים, בהם ריבוי המשקעים, השיפוע המתון של השטח והקרקע החרסיתית באזור, שאינה מאפשרת את חילחול המים. לכך תורמת הזרימה החזקה הנוצרת בעת גשמים בעקבות מפגש ערוצי הנחל באזור. 

גובה המים בביצה אינו אחיד: ישנם שטחים בהם מים עומדים עם כיסוי של מספר סנטימטרים בלבד המוקפים באזורים יבשים, ישנן שלולית עונתיות רדודות בעומק של 20-30 ס"מ, וישנן שתי בריכות עמוקות בעומק של יותר ממטר, שנשארות לעיתים מלאות כל השנה. כמובן שכמות המים בביצת נוב תלויה בחלוקת המשקעים העונתית. לרוב עומדים מים בשטח במשך החורף (נובמבר-מרץ), כשעומקם וכמותם משתנים לפי משטר המשקעים השנתי.

הצומח בשמורה 

כמעט לאורך כל השנה פורחים בשמורה צמחים שונים. המוכרים שבהם הם הנרקיס המצוי, שפורח בינואר-פברואר, ואירוס הביצות הנדיר, שפורח בפברואר-מרץ. עם זאת, כמעט בכל עונה שבה תגיעו לשמורה תמצאו בה פריחה שובה לב.

מעגל הפריחה בשמורה נמשך לאורך השנה כולה: בספטמבר: גרגיר נחלים ועדשת המים הגיבנת | באוקטובר-נובמבר: סתוונית ירושלים, גרגיר נחלים, עדשת מים גיבנת וכרכומים ממינים שונים | בדצמבר-ינואר: נרקיס מצוי ועירית גדולה | בפברואר-מרץ: רומולאה סגלולית, אירוס הביצות, עיריוני צהוב ותורמוס ההרים | באפריל-מאי: תלתן הביצות ושעורת התבור | ביוני-אוגוסט: שיח-אברהם מצוי, כרפס הביצות, יינית חרוזה, כף-צפרדע אזמלנית וקנרס סורי.

בשמורה מתקיימים שלושה סוגים של בתי גידול:

• בתי גידול של מים במשך כל השנה: ובהם הצמחים ברוניקת המים, עדשת מים גיבנת - הגדלים עד סוף הקיץ.

• בתי-גידול לחים עונתיים – צורה של אחו מוצף לפרקים: ובהם הצמחים אירוס הביצות, נרקיס מצוי, בן-אפר מצוי (לחצו על הקישור כדי להגיע לאגדות).

• בית-גידול באדמה לא מוצפת: שם שולטת חברת הצומח העשבוני שאופיינית לדרום רמת הגולן ובו הצמחים: דודא רפואי, עירית גדולה, ומינים נדירים כמו: רומולאה סגלולית, דמסון כוכבני, נורית קושטא, צללית הדורה וכן אבי הארטישוק התרבותי - הקנרס הסורי.

בעלי החיים בשמורה

בחורף מגיעים לשמורה שלל עופות ממאגר חיתל: ברווזים, סיקסקים, תמירונים, טבלנים גמדיים, זרזירים ועוד.

שטח השמורה מצוין גם למרעה בקר בזכות אופיו המישורי והצמחייה הרבה שבו. הרעייה משתלבת היטב עם עיקרון שמירת הטבע: עדר בקר רועה בשמורה על-פי הסכם שמאשר רעייה בתחילת הקיץ, אז הבקר אוכל את העשב וכך מקטין את סכנת השרפה במקום. בסתיו העדר יוצא מהשמורה לקראת עונת הגשמים.

איך נהנים מהשמורה ושומרים על הטבע

מקור המשיכה העיקרי של מטיילים לשמורה הוא גל הפריחה הגדול, על פני שטח קטן יחסית ולמשך זמן ארוך. כדי למנוע נזקים בשמורה ובמיוחד לפריחה המרהיבה, אך גם לאפשר למטיילים ליהנות ממנה, נסלל שביל טיול טבעתי באורך קילומטר, שחלקו מתאים גם למוגבלי תנועה. השביל עובר בריכוזי הפריחה העיקריים בשמורה, וחוזר לכניסה.

• מסלולים נוספים באתר בעקבות הנרקיסים: מעיינות עמינדב (הרי ירושלים), נחל חצץ (הנגב).

הנרקיס המצוי - מלך הביצה

ראשו הלבן של הנרקיס המצוי מעוטר בכתר זהב, והוא פורח בסתיו ובחורף, מתחילת נובמבר עד דצמבר בשטחים סלעיים בהרים ובינואר עד מרץ בשלוליות, באזורים לחים ובביצות. גובה הגבעול מגיע עד ארבעים ס"מ והוא נושא 3-10 פרחים בעלי שישה עלי כותרת לבנים. עטרת הנרקיס היא בצבע צהוב חלמוני בצורת קערית, כשבמרכז הכותרת הלבנה.

הנרקיס הוא מהידועים שבפרחי מדינת ישראל, ובעבר הוא גם היה מהנפוצים שביניהם. ריחו הנעים והחזק הפך אותו לאחד הפרחים המבוקשים והנקטפים ביותר בארץ, וזו אחת הסיבות להתמעטותו. לכך יש להוסיף את השימוש בטכניקות חדשות של עיבוד קרקע ואת צמצום השטחים הפתוחים: ייבוש הביצות והשטחים הלחים שהם בית חיותו העיקרי של הנרקיס המצוי. בתקופת הפריחה ניתן להריח את ריחו החזק כבר מאיזור החנייה.

כל אלה הביאו להתרוקנות שטחים נרחבים, שהיו בעבר לבנים מפרחי נרקיס ומשכרים בניחוחו המיוחד. אתר הקישון הוא בין האתרים האחרונים של נרקיסי הביצה בארצנו. גם עליו איימה סכנת הכחדה, אך ביוזמה משותפת של רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל, הסתיים לפני מספר שנים מבצע הצלה רחב, שבו הועתקו בצלי שדה של הנרקיסים ליד הקישון לשטח דומה בתנאיו באזור קיבוץ יגור.

אירוס הביצות וייחודו של אחו נוב

להעשרת הידע של המטיילים בשמורת נוב, אנו מביאים כאן מאמר מעניין של החוקר עופר כהן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, על הצמחייה הייחודית בשמורה (המאמר התפרסם בשם "אחו אחו אין כמוך", ארץ הגולן 10/3/999):

אירוס הביצות - צמח נדיר, שתפוצתו העולמית מצומצמת ללוונט (הרצועה הצרה המשתרעת מהפינה הצפון-מזרחית של הים-התיכון ועד ישראל). בעבר גדל האירוס הזה, שפרחיו הצהובים חריגים בצבעם בין מיני האירוסים בישראל, גם בקרקעות כבדות ומוצפות מים בשרון, בעמק-יזרעאל ובגליל-התחתון. כיום נותר אירוס הביצות שם לפליטה רק באתרים בודדים והוא מצוי על סף הכחדה. בספרות הבוטנית על סוריה ולבנון ישנם דיווחים על הימצאותו גם שם, במיוחד ממזרח לגבול עם סוריה בגולן, אך שמירת הטבע בשטחים אלה היא אפסית וסביר שרוב האתרים עליהם דווח על הימצאות אירוס הביצות, במחצית הראשונה של המאה העשרים הם כיום שטחים חקלאיים, ולכן סביר להניח שהם נכחדו שם.

שמורת הטבע אירוס הביצות נוב, היא השטח היחיד בעולם בו מוגן האירוס הזה מהכחדה.

האטרקציה הראשית בשמורת נוב, לתושבי האזור וגם ל"עולים לרגל" – הם הנרקיסים. הריכוז הצפוף הגדול בארץ של "מלך הביצה" – הנרקיס המצוי. כאן הנרקיסים פורחים באמצע החורף. כבר מרחוק אפשר להריח את ניחוחו הכבד של הנרקיס האופף את האחו בימים בהם ה"אוויר עומד" (תופעה נדירה למדי באזור סחוף רוחות זה). גם מי שעוצר את רכבו על הכביש הראשי יכול להתבשם בריחו המשכר של הנרקיסים. ברוב השנים חל שיא פריחת הנרקיסים במחצית השנייה של חודש ינואר. שיא פריחת אירוס הביצות הוא באמצע חודש פברואר.

צמחים אחדים הגדלים בגולן תוארו לאחרונה על-ידי החוקרים כמינים חדשים למדע. בשנת 1987 תואר על-ידי פרופסור עוזי פליטמן מין חדש למדע בקית הבזלת, אותה מצא י' עברי לראשונה בשנת 1980, באזור תל יוספון. הבקיה הזו נמצאה בשנים האחרונות גם באתרים אחרים בקרקעות הכבדות המוצפות לפרקים במים במזרח דרום הגולן. בשנת 1988 הבדיל א' דנין את מין החוחן הנפוץ בקרקעות בזלתיות בכל הגולן מהמין הקרוב (חוחן קרדני) וסיווג אותו כמין חדש למדע חוחן בלאנש. בשנת 1992 זיהתה החוקרת השוודית ק' פרסון, כמין חדש למדע את הסתוונית המרהיבה, המוכרת לנו שנים רבות במרכז ובצפון הגולן בדגם המפוספס והמיוחד של פרחיה. סתוונית התשבץ כפי שאנו קוראים לה בעברית, קרויה בשמה המדעי לכבודה של פרופ' נעמי פיינברון, מראשוני הבוטנאים בארץ – Colchicum feinbruniae.

תיאור המינים החדשים למדע הביא לחיזוק העובדה הידועה כי הגולן הוא חבל ארץ שצמחייתו לא נחקרה דיה. בנוסף, התברר לי במהלך מחקר על המינים האנדמיים בישראל, כי קבוצה גדולה מתוכם אופיינית דווקא לקרקעות כבדות, לרוב נטולות גיר. קרקעות כאלה נפוצות בייחוד בגולן וברמות הבזלת של הגליל העליון המזרחי וגם בעמקים בכל רחבי הארץ, בהם הקרקע היא תוצר סחף ושטופה מגיר. הרשימה שערכתי כללה 27 מינים אנדמים לקרקעות כבדות, ומיד שמתי לב לכך שמינים אחדים מוכרים לי היטב, במיוחד מאחו נוב. יתרה מכך, חמישה מבין הצמחים - דבקה זנובה, טופח דביק, מרוות איג, מסרק ארצישראלי וצללית הדורה הם גם צמחים אנדמיים וגם נדירים ביותר. מין חדש למדע שנתגלה בגליל-העליון המזרחי ובדרום הגולן בלבד של טופח. בלבד, בכלל זה באחו נוב, הוא מסרק ריסני. מין נוסף חדש למדע שהתגלה כאן הוא הטופח הגולני ועוד כמה תתי-מינים של טופח.

פרופסור עוזי פליטמן מכנה את אחו נוב "האחו האבולוציוני". מבחינת תהליך התפצלות ויצירת מינים חדשים זהו מיקרוקוסמוס "חם" ממש. "אם עומדים בשקט ניתן 'לשמוע' את חריקת גלגלי התהליך האבולוציוני בין עשבי האחו. זה גם מקום מוצלח במיוחד ללמוד ולהבין את התופעות הללו, שהן התהליך הבסיסי המביא למגוון העצום של המינים הצומחים בעולם".

הדרכה: בימי שישי ושבת בחודשים פברואר – מרץ 2021 יפעלו במקום בשעות 9:30-14:00 תחנות הסברה של רשות הטבע והגנים סביב פריחת אירוס הביצות, צמחי האחו וחיות הבר. 

מידע שימושי

מומלץ לבוא עם נעלי הליכה טובות ובחורף אפילו מגפיים וגרביים להחלפה, כיוון שהשמורה יכולה להיות בוצית ומוצפת.