כל המידע על מקורות הירקון, מגדל צדק ומבצר אנטיפטרוס

עדכון מרשות הטבע והגנים: כדי לבקר באתר מומלץ להזמין מקום מראש, אחרת הכניסה על בסיס מקום פנוי. יש לקחת בחשבון שבסופי שבוע ובחגים יש ביקוש רב למקום.

בגן לאומי ירקון קיימים שני מתחמים – מתחם תל אפק ומתחם מקורות הירקון. יש לתאם ביקור נפרד לכל מתחם. כרטיס הכניסה מקנה כניסה לשני המתחמים באותו היום.

איך מטיילים

  • הטיול מתחיל בטיול רגלי קצר במגדל צדק שנמצא מדרום לראש העין, ומשם ממשיך בנסיעה לשמורת הטבע והגן הלאומי מבצר אנטיפטריס - מקורות הירקון. 

  • ישנם שלטים במגדל צדק אשר אומרים כי האתר נמצא תחת עבודות שיקום. בכל זאת מומלץ להגיע אליו ולהכיר את ההיסטוריה ואת הנוף. לעיתים ניתן להכנס.

  • הביקור במבצר אנטיפטריס ומעיינות הירקון מתאים לתינוקות בעגלות ובחלקו גם לנכים בכיסאות גלגלים. עם זאת, ישנם חלקיים חוליים שלא עבירים לעגלה. מומלץ להתייעץ עם הפקחים במקום.

  • הכניסה לגן הלאומי בתשלום.

  • הכניסה לכלבים לגן הלאומי מחייבת מחסום ורצועה. 

  • שימו לב: אל תתבלבלו עם שמורת הטבע עין אפק שנמצאת ליד עכו.

איך מגיעים

את הטיול נתחיל במגדל צדק. נגיע לכניסה הדרומית לראש העין, שנמצאת בכביש מספר 444, וניכנס לעיר לרחוב יהודה הלוי. 10 מטרים מהפנייה נראה עלייה חדה לדרך עפר, המובילה לאנדרטה לזכר לוחמים שנפלו באזור ראש העין. נמשיך בדרך העפר עד למבצר, שניתן לראותו בבירור, ונחנה את הרכב בסמוך אליו.

 גן לאומי מגדל צדק

גן לאומי מגדל צדק ראש העין נפתח למבקרים ביום הבחירות, 23.3.21, לאחר ביצוע עבודות שיקום, פיתוח ושימור נרחבות. להנאתכם שבילי טיול להולכי רגל ורוכבי אופניים, מצודה קדומה מהתקופה הצלבנית עם נוף פתוח מרהיב, מחצבות נטושות שעברו שיקום נופי ואקולוגי ובריכות חורף עשירות בערכי טבע. 

המצודה הקדומה מהתקופה הצלבנית, המעטרת את ראש הגבעה, ניצבת בגובה 140 מטר בקצה שלוחה הררית של השומרון. היא נקראת כיום על שם שייח' צאדק אלג'מעיני, שהיה ראש החמולה סביבות המאה ה-19. בתקופה הצלבנית נקראה המצודה מירבל (מראה יפה). 

מעבר אפק, שעליו שולט המבצר, הינו מעבר גאוגרפי ברוחב של שני ק"מ, המאפשר תנועה מדרום הארץ לצפונה ולהפך. התמונה הנשקפת מראש המבצר לכיוון מערב (וניתן לראות בברור מכפר קאסם וכפר סבא בצפון, דרך הרצליה, תל אביב, גבעת השלושה ועינת במערב, ועד לנמל התעופה בן-גוריון ויפו בדרום מערב), שונה מכפי שהייתה עד לפני כמה עשרות שנים.

הירקון שאנו מכירים היום כנחל, היה לא פחות מאשר ביצה ענקית שלא אפשרה מעבר. למעשה, המעבר היחיד בין מישור החוף ושפלת החוף לבין הרי שומרון היה באותם שני קילומטרים שבין מגדל אפק לבין מקורות הירקון. לאורך ההיסטוריה היווה מעבר זה קבר לאלפי לוחמים שניסו להתקדם מצד אחד של הארץ לצידה האחר.

באותם שני קילומטרים נפלו לוחמים פרעונים מהאלף השני לפני הספירה, לוחמים ישראלים שנלחמו בפלישתים, לוחמים חשמונאים בני המאה הראשונה לפני הספירה ואפילו לוחמים בריטים ואוסטרלים בפיקודו של גנרל אלנבי, שרצו לחצות את הירקון במלחמת העולם הראשונה. במעבר אפק עברה דרך הים המפורסמת, דרך מסחר בין מצרים לעבר הירדן וסוריה. קל לראות שמי ששלט במבצר ובתל אפק השוכן שני קילומטרים מערבית לו, שלט במעבר חיוני בין צפון ודרום הארץ.

בראש הגבעה עליה ניצב המבצר ישנו מסלול הליכה מעגלי קצר ויפה, שמספר את האירועים במקום בתקופת מלחמת העצמאות, עובר בין מערות קבורה, קבר שייח', תצפיות נוף ועוד. מדובר ב-20 דקות הליכה קלילה. מומלץ!

מה עוד תמצאו בגן הלאומי החדש מגדל צדק, (נכון למרץ 2021)? הקרן לשיקום מחצבות פעלה לשיקום נופי ואקולוגי של המחצבות הנטושות, שפעלו בעבר במקום. במסגרת השיקום האקולוגי, הקימו על בסיס המחצבות שפעלו במקום שלוש בריכות חורף בשטח של כ-80 דונם. בריכות אלו התמלאו לאורך עונות החורף האחרונות במי גשמים והפכו למשכנם של מיני חי וצומח האופייניים לבית הגידול המיימי, שהולך ונעלם מנופי הארץ והעולם כולו.

לזה נוספו טיילת נוף מרכזית משובצת עצים ופינות ישיבה, מבואת כניסה, שבילי טיול באורך כולל של כעשרה ק"מ, ביניהם שבילים להולכי רגל, שבילי אופניים ושבילים מונגשים ואלפי עצי בוסתן ושיחים.

רצף השטחים הפתוחים בין הרי השומרון, נחל שילה ושטחי הגן מאפשר קיום של בעלי חיים בין שבילי הגן, ביניהם תוכלו לפגוש צבוע מפוספס, תן זהוב, שועל מצוי וצבי ישראלי. בעונת נדידת הציפורים חולפים מעליו מילוני עופות נודדים ועופות דורסים כמו עקב חורף ובז מצוי. את עופות המים וציפורי השיר תוכלו לפגוש בביקור בבריכות החורף, שם חיים מיני דו חיים שונים ביניהם קרפדה ירוקה, אילנית מצויה, צפרדע נחלים, סרטנים ירודים וחרקי מים.   

צילום דניאל ליזרוביץ רשות הטבע והגנים

צילום: דניאל ליזרוביץ רשות הטבע והגנים

טיול בשבילי הגן יפגיש אתכם כל ימות השנה עם צומח ים תיכוני, פיקוס התאנה, זית ודקל התמר, עצי פרי וצמחי נוי רבים ובאביב עם מרבדי פריחה עונתיים. בטראסות החקלאיות הנטושות צומחים מיני מטפסים כמו פרסיון גדול וזלזלת הקנוקנות. בבורות הסיד - סמר חד וטבק השייח ובשרידי החורבות ניתן למצוא חרדל לבן, סרפד כדורים, ברקן סורי וגדילן מצוי.  

מידע שימושי

  • שעות פעילות: שעון קיץ: ראשון – חמישי ושבת, 9:00-17:00, שישי וערבי חג, 9:00-16:00 | שעון חורף: ראשון – חמישי ושבת, 9:00-16:00, שישי וערבי חג, 9:00-15:00

  • מחירים: מבוגר: 28 ₪, ילד: 14 ₪, ותיק: 14 ₪, סטודנט: 24 ₪

  • יש להירשם מראש לביקור בגן הלאומי באמצעות מערכת הרישום באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים

ממגדל צדק נחזור לכביש 444, ובצומת ראש העין נפנה לעבר פתח תקווה בכביש 483. נטפס בכביש 483 בגשר מעל לכביש 6, ולאחר כ-100 מטר נפנה בעקבות השילוט לעבר תל אפק - מבצר אנטיפטריס.

גן לאומי תל אפק

מידע שימושי

  • שעות פעילות: שעון קיץ: ראשון – חמישי ושבת, 8:00-17:00, שישי וערבי חג, 8:00-16:00 | שעון חורף: ראשון – חמישי ושבת, 8:00-16:00, שישי וערבי חג, 8:00-15:00

  • מחירים: מבוגר: 28 ₪, ילד: 14 ₪, ותיק: 14 ₪, סטודנט: 24 ₪

תל אפק

תל אפק נזכר פעמים רבות במקורות השונים החל מתקופת הפרעונים דרך התקופה הישראלית (תקופת הברזל א', 1000-1200 לפנה"ס), התקופה החשמונאית, הרומאית, הצלבנית והתורכית.

כיום ניתן לראות את מבצר פינאר באשי (ראש העין בתורכית) מהתקופה העות'מאנית. העיר אנטיפטריס, עיר גדולה שישבה על תל אפק נבנתה על ידי הורדוס במאה הראשונה לפנה''ס ונקראה על שם אביו - אנטיפטר האדומי, שהיה יועץ ונציב בתקופת מלכי החשמונאים האחרונים. העיר בנויה בסגנון רומי וניתן לראות ליד המצודה מעט חפירות לאור ה'קארדו' - הרחוב הראשי (שכיוונו מצפון לדרום והוא מאפיין בניה רומית, קארדו מרשים ניתן לראות בעתיקות בית שאן). העיר נהרסה ברעש אדמה בשנת 363 ונבנתה חלקית בתקופות מאוחרות יותר. בתקופה הצלבנית עיקר הפעילות היתה במגדל צדק ובתל אפק היתה רק אחוזה קטנה.

המבצר המרשים שרואים היום נבנה בשנים 1572-1574 והוא כולל ארבעה מגדלים, אחד מהם מתומן, וחומות מרשימות. הקמת המצודה הרסה את רוב השכבות הקודמות עם זאת, הצליחו הארכיאולוגים למצוא בחפירות של התקופה המצרית (המאה ה-15 לפנה''ס) את בית המושל מהתקופה ובו תעודות הכתובות על לוחות טין במספר שפות המעידות על היחסים בדיפלומטיה האזורית בתקופה ועל מסחר ענף.

בשטח התל רואים ניתן לראות גם מבני וברכות בטון שנבנו בשנת 1935 לטובת קו המים ירקון - ירושלים (ירושלים גדלה מאוד באותם שנים מהעליות אך לא היו באזורה מקורות מים עצמיים). קו זה חובל קשות במלחמת העצמאות.

בשטח האתר יש פארק נופש פעיל, בריכת שכשוך ומקום מצויין לפיקניקים (אבל כדאי להמתין עם האוכל כי הטיול עוד לא נגמר...)

מקורות הירקון

משער הצפון מערבי של הגן הלאומי נצא להליכה קצרה של כ-1 ק"מ לעבר הירקון ובריכות הנופרים.

לקבוצות להן יש יותר מרכב אחד, ניתן להשאיר את הרכב השני בכניסה של גן לאומי מקורות הירקון. לשם כך, מהכניסה לגן הלאומי תל אפק, יש להמשיך בכביש 483 עד לצומת גנים, שם לפנות ימינה לצומת סגולה. בצומת סגולה להמשיך צפונה עד לפניה ימינה לכפר הבפטיסטים (לפני מחלף ירקונים) לאחר הפניה ימינה מגיעים לשער הפארק והגן הלאומי מקורות הירקון.

הירקון הוא הנחל האיתן והגדול ביותר באזור החוף. בעבר זרמו בן מים רבים כל השנה (ולכן הביצות) ומאז שנת 1955, שנת הפעלת צינור המים ירקון-נגב (שבהמשך חובר למוביל הארצי), זורמים בו אחוזים בודדים בלבד (שאר המים נשאבים). את הירקון מזינים ארבעה נחלים: נחל קנה, נחל שילה, נחל רבה ונחל אילון (הנשפך לירקון 3 ק"מ לפני השפך לים).

בערבית נקרא הנחל - אלעוג'א - הפתלתל וזאת לאור ההבדל בין אורכו בקו אוירי (14.5 ק''מ) לאורכו האמיתי (כ-28 ק''מ). פתלתלותו של הירקון נובעת מהשיפוע המתון בו זורמים המים (ירידה של שישים ס"מ לכל קילומטר). רק 3-5 אחוזים ממימי הירקון מגיעים אליו כמי נגר עילי (דהיינו מזרימת מים מהנחלים), שאר המים מגיעים ממעיינות אקוויפר ההר שבראש העין (אקויפר - שכבה אטימה למים הנמצאת מתחת לפני האדמה עליה נאגרים המים המחלחלים. מים אלו יוצאים לפני השטח במעיינות).

בקילומטרים הראשונים של הירקון, עד לשפכו של נחל קנה, הנחל הוא נקי ובו עולם צומח וחי עשיר במינים לרבות מינים נדירים כגון הצמחים נימפאה תכולה ונופר צהוב הדג לבנון הירקון וצב רך. לאחר שפכו של נחל קנה הופך הנחל למזוהם ובעלי החיים והצמחים שחיו בו נעלמו. ב-4 ק"מ האחרונים זורמים בירקון מי ים המשמשים לקירור הטורבינות של תחת הכח רידינג הנמצאת בשפך הנחל.

בשנת 1998 הוקמה רשות נחל הירקון העוסקת בהסדרת דרכי השימוש והזרמת המים בנחל, במניעת זיהום הירקון ושמירת נופו.

למי שהמשיך ברגל יראה בסמוך למסילת הרכבת את בריכת הנופרים בה רואים את הנופר הצהוב, את הקנה המצוי ואת הפטל הקדוש. הכניסה למים אסורה. ממשיכים בסמוך למסילת הברזל שנבנתה בשנת 1921 בין פתח תקווה לראש העין, כדי לתת יכולת לחקלאי הסביבה אפשרות לשלוח את תוצרתם ברכבת לנמלים ליצוא לחול. ליד מפגש המסילה עם נחל הירקון נוכל לראות עמדת פילבוקס (עמדת שמירה העשויה מבטון ונראית כקופסת כדורים מבית המרקחת ולכן שמה), שהוקמה בשנת 1937 כדי להגן על המסילה בתקופת המרד הערבי הגדול. מכאן נכנסים לשער האחורי של הגן הלאומי מקורות הירקון.

בריכת הנופרים נמצאת בין מתחם מקורות הירקון למתחם תל אפק, במתחם מגודר אליו ניתן להיכנס רק בשעות הפתיחה – בחודשי הקיץ בימים ראשון עד חמישי ושבת, 8:30-16:30, בשישי ובערבי חג, 8:30-15:30

בגן, בו הוכשרו מקומות לפיקניקים ונופש פעיל, ניתן לראות את זרימתו המפותלת של הירקון, וכן את תחנת מיר, אחת מתחנות הקמח הרבות הפזורות לאורכו. התחנה, שנקראת על שמ של הכפר מיר ששכן סמוך לה, פעלה בכח מימי הירקון שהוטו אליה בעזרת סכר ותעלות. בתחנה היו 13 זוגות ריחיים והיא פעלה בראשית שנותיה של המושבה פתח תקווה.

ליד מגרש החניה אליו נמשיך נמצאת חצר קצאר שהיתה שייכת במאה ה-19 לסוחר מיפו אנטון קצאר. במקום נחפרה באר ממנה העלו את המים בעזרת אנטיליה (דליים על סרט העולים מהבאר) להשקיית שטחי קנה הסוכר והפרדסים.

ניתן להשאיר רכב במגרש חניה זה או לחזור ברגל למבצר אנטיפטריס (הליכה של כ-15 דקות).

ולקינוח: קפיצה קטנה לטחנה

בסמוך למסלול תמצאו גם את טחנת אבו רבאח, פינת חמד קסומה שידועה רק למעטים. המקום היפהפה ששימש במאה ה-19 כטחנת קמח שפעלה באזור, שופץ ושוחזר בשנת 2004 וכעת משמש כנקודת שכשוך אידיאלית במרחק קצר מהבית. 

איך מגיעים? בוויז: טחנת אבו רבאח

ועוד כמה דברים שיעניינו אותך בסביבה: