איך מטיילים

הסיור בחרבת חנות, עין מטע ושביל הקיסר בנוי משני חלקים שניתן לעשות לחוד או ביחד:

  • אפשרות ראשונה: טיול מעגלי לעין מטע ועין תנור. הסיור מתחיל ומסתיים בחרבת חנות [4], אורכו כ-1.5 ק"מ, והוא כולל עלייה לא קשה בסופו.

  • אפשרות שנייה: טיול קווי ההולך בירידה קלה של כ-3 ק"מ מחרבת חנות [4], לאורך שביל הקיסר עד לנקודת בית הבד [3].

הטיול מתאים לכל גיל אך אינו נגיש לעגלות ולכן מחייב מנשאים או הליכה רגלית.

איך מגיעים

נוסעים בכביש ירושלים-תל אביב (כביש 1) עד מחלף שער הגיא. פונים דרומה לכיוון בית שמש וכביש 38. בדרך עוברים ליד הישובים צרעה ואשתאול, העיר בית שמש ומנזר בית ג'ימאל. מגיעים לצומת האלה ופונים שמאלה (מזרחה) בכביש 375. עוברים את קיבוץ נתיב הל"ה משמאלנו [1] ואת תחנת הלוויינים של עמק האלה. בצומת עדולם וצומת עציונה [2] ממשיכים ישר ומטפסים בכביש לכיוון צור הדסה ומבוא ביתר.

סיום המסלול: כ-3 ק"מ מצומת עציונה נראה מימין לכביש חניון קק"ל ובו מקום לחנות את הרכבים [3]. זהו בית בד, בו מסתיים המסלול הרגלי של שביל הקיסר. כאן משאירים רכב אחד (אם הגעתם ברכב אחד, מכאן תוכלו לתפוס טרמפ קצר אל נקודת ההתחלה).

נקודת ההתחלה: מבית הבד [3] ממשיכים כ-3 ק"מ במעלה כביש 375 עד לחרבת חנות [4], שנמצאת משמאל לכביש, כ-1.5 ק"מ לפני מושב מטע. במקום חנייה מוסדרת, שולחנות פיקניק, מפה ושלטי הסבר.

  • הידעתם?
    הישובים צרעה ואשתאול נקראים כך בעקבות הסיפור המקראי שמספר על הולדתו של שמשון הגיבור "בין צרעה ואשתאול", שהיו באזור זה.

חרבת חנות

שמה של חרבת חנות (חרבת אל חאן) והממצאים שנמצאו בה מעידים על כך שבעבר הייתה תחנת דרכים בדרך שעברה מעמק האלה בואכה ירושלים - הדרך שנקראית דרך הקיסר. בחרבת חנות נמצא מבנה קדום ובו רצפת פסיפס, מאגר מים קדום וגת בעלת משטח דריכה מרוצף בפסיפס לבן. הפסיפס הינו שריד לכניסה ביזנטית מהמאה השישית לספירה שנבנתה במקום, לפני הפיכת המקום לחאן. הפסיפס בחרבת חנות נשאר כפי שנמצא בחפירות הארכיאולוגיות ולא הועבר למוזיאון, כדי לשמור על אותנטיות המבנה.

על מנת לשמור על הפסיפס כיסו אותו בחול, ועד שנת 2012 המבקרים במקום היו מוזמנים לחוש מהי עבודת הארכיאולוג ולחשוף את הפסיפס המרהיב שכולל מוטיבים מוכרים מפסיפסים של בעלי חיים ועוד על ידי הזזת החול. בשנת 2012 הושחת הפסיפס ועל קירות המבנה רוססו הכתובות "עומק ההרס כעומק החילול" ו "שוקה אתה הבא בתור" כאשר שוקה מתייחס ליהושע (שוקה) דורפמן, מנכ"ל רשות העתיקות. נכון לשנת 2015 שופץ הנזק ונמצא תחת פיקוח.

עין מטע ועין תנור

מחרבת חנות [4], נצא למסלול מעגלי אל עין מטע ועין תנור. אורכו של המסלול כ-1.5 ק"מ, והוא כולל עלייה בסופו חזרה לחרבת חנות. הירידה למעיינות מומלצת מאוד למרות העלייה בסוף המסלול. מי שלא רוצה יכול להמשיך ישר לתאור המסלול בשביל הקיסר הממשיך מחרבת חנות.

מחניון חרבת חנות יוצאת דרך עפר המסומנת בסימון שבילים כחול. לאחר כ-2 דקות הליכה דרך העפר מתפצלת לדרך עפר נוספת בסימון אדום ולשביל הליכה בסימון שחור. אנו נרד בשביל השחור במורד השלוחה לעבר עין מטע [5], שנמצא בנחל זנוח. המעיין נמצא בסמוך לעצי אקליפטוס גדולים ומספר מבנים נטושים, וקל למצוא אותו. מי המעיין מתנקזים לבריכה קטנה ורדודה שנעים לטבול בה רגליים.

בדרך לעין מטע תפגשו עצי דקל ענקיים מסודרים לצידי השביל. הידעתם שגם שביליסטים עוברים כאן? בואו לראות את לונלי פלג עובר בעין מטע כחלק מהמסע שלו בשביל ישראל » 

מעיין מטע נמשיך לביקור במעיין נוסף - עין תנור [6]. כדי להגיע למעיין נחזור מעט על עקבותינו ולאחר כ-50 מטר נגיע למפגש עם דרך עפר המסומנת בסימון אדום, שיורדת בנחל לכיוון מערב. נלך בדרך זו כ-300 מטר מערבה עם הנחל ונגיע לפנייה שמאלה מדרך העפר לעין תנור [6]. נקודת הפנייה שמאלה למעיין, מסומנת בסימון שבילים שקוף שמאלה מדרך העפר. הפנייה הזו אינה ברורה דיה ויש לשים לב היטב לסימון על האבן בצד הדרך המעיד על הפנייה שמאלה למעיין.

עין תנור הינו מעיין נקבה שנמצא בין עצי תאנה ולימון מרשימים. הנקבה נחצבה כדי להגיע עמוק יותר לעבר מקור המים כדי להגדיל את שפיעתו. המים בנקבה מגיעים במקומות העמוקים ביותר עד הברך ובעזרת פנס מומלץ להיכנס לנקבה עד סופה. לאחר הביקור במעיין נחזור על עקבותינו, בחזרה לשביל השחור ועימו נעלה בחזרה לחרבת חנות כדי להתחיל את ההליכה בשביל הקיסר.

הכניסה לעין תנור

הכניסה לעין תנור | צילום: יוחאי כורם

שביל הקיסר

קק”ל והוועדה לסימון שבילי חנכו לאחרונה (23.1.2024) את התוואי החדש של שביל הקיסר האהוב. התוואי הקודם, שחיבר את חורבת חנות עם חניון בית הבד, עבר דרך כביש 375 המסוכן ומסיבה זו נסגר. 

שביל הקיסר החדש הוא שביל משודרג ובטוח שיורד מאזור “בית היערן” אל חניון בית הבד”. השביל החדש שמשולט ומסומן בשחור עובר דרך יער אורנים נטוע, שרידי חורש טבעי ומשטחי סלע טבעיים שעוברים לאורכם של שרידי גת עתיקה. המטיילים במקום יוכלו ליהנות מתצפיות נהדרות אל בית שמש, הרי השפלה והרי יהודה המתנשאים לגובה.

תחילתו של השביל השחור עוברת בדרך סלולה המסומנת בירוקה, שיוצאת מכביש 375 וממוקמת מול הכניסה לחורבת חנות, לכיוון דרום אל יער יערן. כעבור כ-800 מטר מימינכם תוכלו להבחין בשלט הכניסה לשביל. לקראת סיומו של המסלול, השביל מתפצל לכיוון המדרגות הרומיות ויוצר תוואי מעגלי עבור מטיילים שלא מעוניינים ללכת את כל המסלול.

השביל שמסומן באדום, מהווה את המקטע שנשאר מהשביל המקורי, המוביל מחניון בית הבד אל המדרגות הקדומות ובחזרה באותה דרך ואורכו כ-750 מטרים לכיוון. בסמוך לחניון תמצאו את שרידיו של בית בד קדום אשר מנגנון הסחיטה שלו דומה לבורג עשוי מעץ.

בשביל תמצאו חיבור חדש בין השביל האדום והשחור שיוצר מסלול מעגלי שאורכו כ-2 ק”מ. המסלול החדש יוצא מחניון בית הבד אל המדרגות הקדומות וחוזר אל בית הבד דרך השלוחה עם השביל השחור, או לחילופין בכיוון ההפוך.

עין קובי – מעיין ומסלול מעגלי קצר

בשלב הזה התיאבון נפתח לשכשוך בבריכת מים ממי מעיין. לשם כך ניסע עוד כמה ק"מ מזרחה בכביש 375 שבו באנו. לאחר מבוא בית"ר וצור הדסה נראה מצד שמאל כניסה לפארק בגין. נתעקל עם הכביש, שהופך לדרך עפר טובה, ימינה בירידה המסומנת בסימון שבילים ירוק. בצומת הראשון שמצטלב עם סימון שחור נחנה בצד הדרך ונצעד כ-30 מטר שמאלה לעבר שרידי הכפר הערבי קאבו, שתושביו נמלטו במלחמת העצמאות במבצע ''אל ההר''. הכפר הערבי משמר בשמו את הישוב הקדום קובי שנזכר בתלמוד. בחורבה אפשר לראות כיום שרידים בני כ-1700 שנה מהתקופה הביזנטית.

המעיין של הכפר, הלא הוא מחוז חפצנו, הינו מעיין שכבה. הוא נובע לתוך חדר תת קרקעי עם קשתות, המשמש כמערכת איגום קדומה שמטרתה הייתה לאגור מים לשתייה ולהוביל את יתרת המים לגידולים החקלאיים דרך מנהרה לעבר מאגר מים חיצוני וממנו לתעלות השלחין. ליד המעיין נוכל לראות מסגד נטוש בתוך מבנה מהתקופה הביזנטית. הביקור במעיין עין קובי הוא נחמד מאוד ולמי שיש אומץ להתגבר על הקור הראשוני מומלץ בחום לטבול במי המעיין. הבוסתנים סביב מעודדים ליהנות מפיקניק איכותי. אולי מעט לפני האוכל שווה ליהנות ממסלול מעגלי בנחל קובי. המסלול אינו קשה ולוקח כשעה.

המסלול המסומן בסימון שבילים אדום והיורד מהמעיין אינו ארוך והוא יפהפייה עם נוף שגורם לתחושת השתאות. אחרי הליכה של חצי ק"מ בירידה המוקפת בצמחייה עבותה, נחבור עם דרך העפר המסומנת בסימון שבילים ירוק. דרך זו היתה בעבר דרך הפטרולים מול הגבול עם ירדן לפני שנת 1967. נפנה ימינה עם השביל ולאחר הליכה לא ארוכה אך בעלייה, נגיע למכוניות.

מעיין עין קובי

עין קובי | צילום: עומר זיו

קיבוץ נתיב הל"ה

נתיב הל"ה, שנקרא על שם השיירה המפורסמת בפיקודו של דני מס שבמרץ 1948 הלכה רגלית לסייע ליישובי גוש עציון הנצורים. השיירה פגשה בדרכה ברועה ערבי. החיילים והמפקד התלבטו האם לשחררו או להורגו (לא הייתה אפשרות לצרף אותו למסע). הם החליטו לשחררו והוא חזר לכפרו שם הזעיק מאות אנשים ואלה ארבו לשיירה. הקרב היה ארוך ובסופו נשארו ללוחמי הל"ה רק אבנים אולם הם נלחמו גם בעזרתם. בסופו של הקרב כל הלוחמים נהרגו. בקיבוץ אנדרטה ובית תרבות על שם הל"ה.

גבעת התורמוסים (תל שוכה)

בחודשים מרץ-אפריל פורחים התורמוסים במלוא הדרם, אז מומלץ לקנח את הטיול בגבעת התורמוסים הסמוכה. לשם כך יש לחזור בכביש 375 לכיוון צומת האלה כ-1 ק"מ. לאחר הפנייה שמאלה לקיבוץ נתיב הל"ה, ישנה פנייה שמאלה לדרך עפר בסימון כחול, שמובילה לגבעת התורמוסים (תל שוכה). כאן מחנים את הרכב, ועולים לתל בשביל הכחול. שימו לב שהתורמוס הוא פרח מוגן ואין לקטוף אותו!

לתחילת המסלול >>