אתרים בירושלים בכתבה זו:

עיר דוד | קניות בעיר | הכנסת | גנים ופינות חמד | תרבות | גסטרונומיה | לינה ואירוח

לכל המשפחה

עיר דוד מזמינה אתכם לתצפית מרהיבה על האזור כולו ולמפגש עם ההיסטוריה המפוארת של עם ישראל. פרקי תנ"ך שלמים מתעוררים לחיים במקום שנחשף בחפירות ארכאולוגיות במאה ה-19, והתגלה כשלוחה של העיר העתיקה הנמצאת מדרום להר הבית, מחוץ לחומות ובסמוך למעיין הגיחון. משלוחה זו צמחה למעשה ירושלים כולה. התנ"ך מתאר את עלייתו של דוד לעיר וכיבוש מידי היבוסים, בספר דברי הימים: "וילכד דויד את מצדת ציון, היא עיר דויד. ויאמר דויד כל מכה יבוסי ברִאשונה, יהיה לראש ולשר, ויעל בראשונה יואב בן-צרויה, ויהי לראש. וישב דויד במצד, על-כן קראו לו: עיר דויד. ויבן העיר מסביב, מן המלוא ועד הסביב, (דברי הימים א' י''א ד-ח(. 3,000 שנים מאוחר יותר יושב עם ישראל גאה בבירתו.

הממצאים מראים כי לפני כיבושה בידי המלך נפרשה ירושלים על פני שישים דונם - מנחל קדרון במזרח ועד הגיא (שער האשפתות) במערב. כבר כשנבנתה החומה לראשונה בתקופה הצלבנית (לפני כאלף שנה), לא נכללה עיר דוד בתחומה, כמו גם בתחומי החומה העות'מאנית הקיימת עד היום. בתקופת "הקו העירוני", טרם מלחמת ששת הימים, שכנה עיר דוד בצד הירדני של העיר. מיד לאחר הכיבוש חזרו אליה היהודים וגם המחקר הארכאולוגי במקום. בין הממצאים שנמצאו בחפירות: אוסף "בולות" עם שמות עבריים, שרידי מבני מגורים מתקופת הבית הראשון, שרידי אתרים בירושלים מתקופת הברונזה התיכונה, נקבת חזיקהו המוזכרת בתנ"ך ובריכת השילוח מימי בית שני.

כאמור, חומות העיר המוכרות לנו היום הקיפו את העיר העתיקה החל משנת 1541, אז הסתיימו עבודות הבנייה שעליהן החליט הסולטן העות'מאני סולימאן המפואר. החומה נועדה להגן על תושבי העיר, ולאורך ארבעת הקילומטרים שבהם היא פרוסה ניתן להבחין באשנבי הירי ומגדלי השמירה. עד לשנות השבעים של המאה ה-19, נהגו לנעול בלילות את שמונת שערי העיר (ציון, האשפתות, הרחמים, האריות, הפרחים, שכם והשער החדש). בתקופה זו החלה היציאה מחומות העיר וסגירת השערים איבדה מנחיצותה. שער הרחמים חתום עד היום באבנים.

העיר העתיקה כולה הייתה תחת שלטון ירדני ועל חומותיה ישבו חיילי הלגיון. במלחמת ששת הימים, בשבעה ביוני 1967 נפרצו שער האריות, בידי כוחות הצנחנים, ושער האשפתות, בידי כוחות חטיבת ירושלים והעיר שוחררה.

טיילת החומות מחולקת לשניים, משער יפו אל שער האריות ומשער יפו אל שער האשפתות. בחלקו של הר הבית לא ניתן לעבור כמובן. הצעידה על החומות מאפשרת לחוות את הניגוד היפהפה שמציעים אתרים בירושלים, בין העבר להווה.

הקונים ברינה

אין מעבר חד יותר מאשר זה המזדמן למטייל בסמטאות העיר העתיקה ויוצא מהחומות לשדרות ממילא. ואולי זה מה שיפה בה בבירה, המעבר החד על פני רצף היסטורי בלתי נתפש. שדרות ממילא, מצומת אגרון ועד שער יפו, היא מרכז החיים של ירושלים המתחדשת. בצידי השדרה מבנים משומרים מן המאה ה-19, מופעי רחוב ופינות חמד, לצד חנויות מותגים נוצצות ובתי קפה אופנתיים. במתחם מבני מגורים ומלונות יוקרה והוא תוכנן כך שתישמר התצפית על אתרים בירושלים הסובבים אותה: מגדל דוד, שער יפו, חומת העיר העתיקה, בריכת הסולטן, המתחם הצרפתי, הר ציון ומשכנות שאננים.

שוק מחנה יהודה שהוקם בשנת 1928 כשוק הלוואה וחיסכון, אויש אז בדוכניהם של סוחרי האזור. השלטון הבריטי הסבו לשוק קבע ובנה את חנויותיו, ולאחרונה שופץ השוק בידי העירייה ורמת ההיגיינה והניקיון בו השתפרו. חיי השוק הצבעוניים ואווירתו המיוחדת הפכו את השוק לסמל ירושלמי ושמו נקשר במאות כתבות, שירים וקטעי ספרות, בהם ניתן ביטוי להווי הססגוני והדמויות הצבעוניות שבין יושביו. בשוק, שהוא היום פסיפס של שכונות ובתים בין רחוב אגריפס לרחוב יפו, תמצאו חוויה אותנטית ייחודית מתובלת בפירות וירקות, תבלינים ומזון, הלבשה, כלי בית ותשמישי קדושה.

למה לי פוליטיקה עכשיו

הכנסת, בית הפרלמנט של מדינת ישראל, שוכן בגבעת רם החל משנת 1966. אל הגבעה הגיעה הכנסת לאחר שנדדה בין תל אביב (בית הקרן הקיימת לישראל וקולנוע 'קסם') למספר אתרים בירושלים (בניין הסוכנות ובניין 'פרומין' אותו מכנים הירושלמים עד היום, 'הכנסת הישנה'). את כספי ההקמה העביר הברון ג'יימס דה-רוטשילד. על התכנון הופקד יוסף קלרוין שתוכניתה המקורית זכתה להתנגדויות רבות ועברה תיקונים רבים על ידי דב ורם כרמי. לתוהים לפשר העצים הרבים הנישאים ומקיפים את הכנסת נגלה, כי מדובר בסיבות ביטחוניות. הכנסת, שהוקמה עוד לפני איחודה של העיר, שכנה אל מול הגבעות הדרומיות מהן השקיפו עליה הצלפים הירדנים. זו גם הסיבה לכך שפתחו של המשכן פונה צפונה.

בכניסה למשכן ניצב העתק מדויק של מגילת העצמאות. הטרקלין, שעוצב על ידי האומן מארק שאגאל, כולל גם שלושה שטחי קיר המספרים את קורותיו של עם ישראל, פסיפס על הקיר ושנים עשר פסיפסים על הרצפה. אולם המליאה, בו נערכים דיוני הכנסת, מסודר בצורת סמל המדינה, המנורה. 120 חברי הכנסת סבים לשולחנות על פי סיעותיהם כאשר סביב השולחן המרכזי ישובים ראש הממשלה ושריו. ממול המנורה ניצבת הבמה ממנה נישאים נאומי חברי המשכן. על הבמה ניצבים גם שולחנם של יו"ר ומזכיר הכנסת ומעליה מתנוססת תמונתו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל.

בעברו הצפוני של המשכן נמצאים מנורת הכנסת וגן הוורדים שהביקור בהם מומלץ אף הוא.

גבעת התחמושת, אתר ההנצחה הממלכתי לציון שחרורה ואיחודה של העיר במלחמת ששת הימים, הייתה מקום מושבו של בית הספר לשוטרים בתקופת המנדט הבריטי. לאחר שנפלה לידי הירדנים במלחמת העצמאות הפך המבנה למוצב ירדני, שחלקים ממנו שימשו כמשרדים הראשיים של סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים של האו"ם (אונר"א) וכמחסני מזון. גם היום, המבנה, השוכן בשכונת מעלות דפנה, משמש את אונר"א ודגל האו"ם מתנוסס מעליו.

בבוקרו של השישי ליוני 1967, בקרב הירואי, כבשו הצנחנים את המתחם. סיפור הקרב הפך לשיר "גבעת התחמושת". בשנת 1975, נשתלו במקום 182 עצי זית, כמניין הנופלים בקרבות על ירושלים ונחנך מוזיאון גבעת התחמושת. בשנת 1987 הוכרז המקום כאתר הנצחה ממלכתי.

יצאנו לראות

האתרים בירושלים שופעים בפינות חמד ומקומות בילוי. גן החיות התנ"כי (02-6750111, www.jerusalemzoo.org.il), שהוקם עוד לפני קום המדינה מושך אליו מאז מבקרים רבים. במרוצת השנים ניצב הגן בחמישה אתרים שונים בעיר. בשנת 1993 נחנך הגן במקום בו הוא נמצא היום, בגבולה המערבי של ירושלים. המעבר האחרון הותיר מאחור את הכוונה המקורית, השלטים שעטרו את כלובי החיות ועליהם פסוקי התנ"ך בהן מוזכרות החיות. מצד שני, תיבת נח שהפכה לאחד מסמליו, ממשיכה לעגון באחת מפינותיו ואילו החיות השתחררו מכלוביהן והן מהלכות במרחבים פתוחים כשרק גדרות ותעלות מפרידות בינן למבקריהן.

החלוקה בין חיות הגן נעשית על פי סוגן ויבשות המוצא שלהן. מדי כמה שנים משקיע הגן כסף ומשאבים בפרויקט נבחר שנועד לשמור על בעלי החיים הנמצאים בסכנת הכחדה מנופי ארצנו. בגן עמלים על יצירת גרעיני רבייה במטרה לגדל את החיות ולהחזירן אל הטבע.

אחת מריאותיה הירוקות של העיר מתחבאת בין חומות העיר העתיקה. צמוד לחומה מדרום ובתחומי הרובע היהודי נמצא גן התקומה (www.rova-yehudi.org.il). הגן הוא חלק מתוכנית אב לשיקום הרובע שהחלה לפעול מיד עם איחוד העיר ב – 1967. בתחילת המאה ה – 19 שימש חלק זה ברובע כמושבת מצורעים ובמחצית השנייה של המאה, כאשר הוצעו המצורעים למוסדות מסודרים מחוץ לחומות, נהרסו בתיהם והמתחם סופח לרובע והפך למקום מושבם של יהודי ספרד. בימי השלטון הירדני ברובע, כמעט ולא התגוררו בו אנשים, מה שאפשר לחוקרים ולארכיאולוגים לחפור בו ביסודיות עם סיפוחו למדינת ישראל.

הממצא החשוב ביותר שהתגלה היה מאגרי מים קדומים ששימשו את כנסיית "הניאה" הביזנטית, שהייתה הגדולה בכנסיות ירושלים במאה ה – 6. עמודי התמיכה העבים, שנבנו במדרון התלול שבגבולה הדרומי של החומה, על מנת לשמור על מאגרי המים, נשתמרו כמעט בשלמותם. על גבי מאגרי המים, בתחומי גן התקומה, הותקנו מתקני שעשועים לילדים והוקם תיאטרון פתוח למופעים.

בחלקו המערבי של גן התקומה נתגלו שרידיו של שער ציון מתקופות קדומות. שער ציון של ימינו, הקבוע בחומת העיר הטורקית, שוכן למעשה בנקודה מערבית וגבוהה יותר מהשער ההיסטורי. השער הקדום עמד בקצהו של הקראדו העתיק, ושרידיו, בדמות בית שער גדול בעל קירות עבים, נראים יפה במקום.

קצת תרבות

מוזיאון ישראל (02-6708811, www.imjnet.org.il) פתח את שעריו לאחרונה לאחר שיפוץ כולל שנועד לשפר את נגישותו לקהל כמו גם את ההתמצאות באולמיו. כאן תבקרו בהיכל הספר – בו שמורות המגילות הגנוזות שנתגלו במערות ים המלח, תראו את דגם ירושלים כפי שהייתה בימי בית שני ותפסעו בינות הפסלים בגן האומנות. זהו המוזיאון הגדול בישראל והוא עשיר בתצוגות קבועות ומתחלפות בנושאי ארכיאולוגיה, אתנוגרפיה יהודית ופולקלור. עוד במוזיאון בית כנסת עתיק שהועבר לירושלים מאיטליה ואגף ארכיאולוגי עשיר בממצאים מתקופת האבן והברונזה.באגף הנוער במוזיאון מתקיימים קורסים וסדנאות לבני נוער במשך כל השנה.

מסע מסוג אחר מספקת מעלית הזמן (02-6248381, www.time-elevator-jerusalem.co.il/) שכפי שמרמז עליה שמה, לוקחת את הישובים בה למסע תגליות על פני שנים ויבשות. מדובר במיצג שבו יושב הצופה על כסא מיוחד הנע על שישה צירי תנועה. האולם מלא אפקטים המקנים לצופה תחושה כאילו הוא במהלכה של טיסה או ירידה אל מעמקי ההיסטוריה של אתרים בירושלים.

במקום ניתן לקחת חלק במסע מרתק אל עברה של ירושלים ולפגוש במלך שלמה, בירמיהו ובהורדוס, להלך ברחובותיה של העיר ובסמטאותיה בתקופה הביזאנטית ועוד. מסע ברחבי הזמן והתרבות ההודית יפגיש אתכם עם גנדי, הקיסר אשוקה ושאח ג'אהאן, מי שבנה את הטאג' מאהאל. מיצג גוף האדם יכניס אתכם, פשוטו כמשמעו, אל המכונה המשוכללת ביותר ביקום כולו, אל גוף האדם ונסתרותיו. ואילו "מסע ביקום" יחשוף בפניכם את המפץ הגדול ויוביל אתכם בנבכי הגלקסיות וסודות קיומן.

במוזיאון הדגמים של קוֹנְרָד שִיק, (02-6277727 ,www.jerusalem.muni.il) מוצגים מבחר מדגמי העץ המיוחדים שיצר האומן במאה ה-19. שיק, שהגיע ארצה כמסיונר ב – 1846, נטש במהרה פעילות זו ועסק באדריכלות, ארכיאולוגיה, נגרות וקרטוגרפיה. במסגרת המיסיון היה המורה לנגרות ולמלאכה ויצר דגמים מוקטנים לבניינים שבנה אחר כך כ'טליתא קומי', 'בית החולים הנסן' שבטלביה, שכונת מאה שערים ועוד אתרים בירושלים. שיק נקרא על ידי הוואקף המוסלמי לבצע עבודות שיפוץ במסגדי ההר וניצל את גישתו הבלתי מוגבלת, כמעט, אל הר הבית על מנת לחקור את ההר ומערותיו וליצור דגמי עץ של ממצאיו. דגמים אלה, הוצגו בתערוכה בווינה ושימשו אבן דרך לחוקרי ההר היהודים, שההר נותר בלתי נגיש אליהם. בין הדגמים שניתן למצוא במוזיאון נמנה גם את דגם אוהל מועד ששימש את בני ישראל כמקדש נייד בדרכם במדבר ואת דגמי כנסיית המשיח, כנסיית הקבר ועוד דגמים ייחודיים של אתרים בירושלים.

אוכל, קדימה אוכל

נופה הקולינרי של ירושלים דינמי ומשתנה עם השנים וחלק ממסעדותיה נטמעו בנופה ובג'ארגונה. מהבולטות שבהן נמנה את: רשת מסעדות פינתי, מסעדה בשרית כשרה למהדרין שמזה 50 שנה יוצאים ממטבחה תבשילים ביתיים, בשרים הנצלים על הגריל וטעם החומוס שלה נודע למרחקים.  חומוסייה אחרת שלא ניתן לפספס היא חומוס אבו חסאן (02-6284449) שבתחילת רחוב אנטוניה בכיוון שער הפרחים. במסעדת מחניודה (בית יעקב 10, מתוך אתר: 02-533344 , www.2eat.co.il/) לא משאירים מקום לספק. כאן אוכל הוא הכוכב הגדול ואל המטבח שבקומה הראשונה ניתן לתצפת מכל עבר. זוהי מסעדתם של שלושה שפים ירושלמים אסף גרניט, יוסי אלעד ואורי נבון.  תמצאו כאן מנות דגים, בשר ומנות צמחוניות מרכיבים שקונים השלושה ישירות בשוק. אבל, כדי לדעת מה מגישים שם, תצטרכו להגיע ולקרוא את התפריט מהלוח הגדול המתמלא בכל יום בהתאם למה שמונח בסירים. מסעדה אותנטית נוספת היא מסעדת רחמנו (האשכול 5, 02-6234595) השוכנת בבניין קשתות מיוחד ומגישה אוכל מזרחי, כשר, בהגשה עצמית ובמחירים נמוכים. מסעדת מסריק האיטלקית (עמק רפאים 31, מתוך אתר:  02-5636418 ,www.rest.co.il),  מציעה תפריט חלבי עם מנות דגים ופסטות. המסעדה כשרה, המחירים ממוצעים ומומלץ להזמין מקום מראש בשעות הערב. חובבי המטבח הצרפתי יפקדו בוודאי את שכונת בקעה, וליתר דיוק את בית האבן בו שוכנת לה גוטה (דרך בית לחם 34, 02-6232322), בא מענג השף גיא בן שמחון את אורחיו ברביולי כמהין על קרם שורשים, צלעות טלה על תבשיל עדשים שחורות, ארטישוק ועוד. המקום כשר וניתן לאכול ארוחת טעימות. מסעדת שף אחרת שמושכת אליה סועדים מכל קצוות הארץ היא ארקדיה של השף עזרא קדם (אגריפס 10, 057-9438500) ונסיים באוכל היפני שמוגש במסעדת סאקורה (יפו 31, חצר פיינגולד, 02-6235464 ,www.sakura.co.il) מקומם של המאקי, האובנטו, הנגירי וחבריהם.

השמש כבר שוקעת

בתום יום טיול ארוך בין האתרים בירושלים, מומלץ להישאר ולהתארח באחד מבתי המלון שבעיר. ירושלים מציעה מלונות מהשורה הראשונה, שעל יצועיהן עלו לא מכבר שועי עולם. בין מלונותיה הבולטים של העיר, אמריקן קולוני (02-6279777, www.americancolony.com), מלון המלך דוד (www.danhotels.co.il), מלון קראון פלזה (3993*, www.h-i.co.il)  לאונרדו אין ירושלים (03-5110050, http://www.fattal.co.il), מלון רמת רחל (02-6702555 ,www.ramatrachel.co.il/), מלון מונטיפיורי (02-6221111,www.montefiorehotel.co.il), מלון רימונים (6333*, www.rimonim.com) ומלון ממילא (02-5482222,www.mamilla-jerusalem.co.il).

לתחילת הכתבה