לפני כמעט שנה קרה דבר נדיר – נחל חדש נולד בישראל. בעצם, נכון יותר לומר שנחל ישן קם לתחייה. נחל צלמון זרם אל הכנרת במשך דורות, וטחנות הקמח הרבות לאורכו מעידות על הזרימה השופעת שהייתה בו. גם השביל הכחול שעובר בו לא סומן לאחרונה. מפת סימון השבילים הישנה שלי מספרת שהוא קיים לפחות עשרים שנים. ובכל זאת, לא הייתה לי סיבה טובה מספיק לטייל שם.
עד לפני שנה, מי שהלך בחלק הזה של הנחל מצא בו ערוץ יבש, חשוף לשמש בחלקו ולא מאוד אטרקטיבי. היום לעומת זאת, קשה לגלול בטיקטוק או באינסטגרם בלי להיתקל בתמונות ובסרטונים של אנשים שטובלים בבריכות שנוצרו בו.
לקראת חג סוכות יצאתי לבקר בנחל צלמון המתחדש, כדי להבין איך תוך שנה הפך המקום מאחד המסלולים הפחות מטוילים בצפון לאחד הטרנדים המרעננים באזור הכנרת.
עד
לפני שנה לא היה פה נחל | צילום: שי קדם
בעקבות המים שחוזרים אל הנחל
את הדרך התחלתי בחניון הכלניות, מתחת לגשר צלמון. לשמחתי, העזובה והלכלוך בתחילת המסלול לא מעידים בשום צורה על ההמשך שלו. משם הלכתי מזרחה עם השביל המסומן כחול, מתחת לכביש 65. אחרי מעבר של שער בקר ירידה במסלעה, כבר לא היה זכר להתחלה הפחות נעימה, ואפשר היה להתחיל ליהנות מההליכה ומהנוף.
חלקו הראשון של המסלול יחסית מוצל, אבל בהמשך זה יהיה משאב קצת יותר נדיר. בחלק הזה לא תמיד קל לאתר את סימוני הדרך, ונראה שאנשים ובעלי חיים פתחו מסלולים שונים בסבך. צריך להיות ערניים באיתור סימוני השבילים. בכל מקרה, כל מעבר נוח שתאתרו לכיוון מזרח יאפשר לכם את ההתקדמות בכיוון המסלול.
אחרי בערך 40 דקות הליכה התחלתי לשמוע רעש חריג לנוף הגלילי והפסטורלי, מעין פכפוף מים חזק ועצבני. הצצה קצרה על המפה לא השאירה מקום לספק - עין רביד נמצא לא רחוק ממני.
ככה
נראה היום מעיין? | צילום: שי קדם
לעומת מעיינות אחרים, שלרוב נובעים בשקט, עין רביד הוא משהו אחר. עד אמצע שנות ה-70 כאן נבע מקור המים העיקרי של מזרח הנחל. ההתייבשות של המעיין הובילה ברבות השנים גם להתייבשות של כל המקטע התחתון של הנחל.
ליד מקומו של המעיין החרב הוצבה כאן תחנה חריגה של חברת מקורות, הפעם לא מדובר בקידוח שנועד לשאוב מים, אלא בנקודת הקצה של צינור שמזרים מים אל הנחל. עוצמת המים שמוזרמים, יחד עם ההד שנוצר ממבנה הנחל, גורמים לרעש שמהדהד למרחקים.
ליד נקודת פריצה המים נוצרה בריכה קטנה, ומכאן, כמו בקסם, יש נחל. ההגעה אל ה"נביעה" דורשת ירידה של כמה מטרים מהשביל. שימו לב שאין צורך לחצות את גדרות הבקר כדי להגיע אליה.
הרבה
מקומות לטבילה לאורך הנחל | צילום: שי קדם
מטיילת נחמדה שפגשתי סיפרה שבעבר היא טיילה לאורך הגדה הדרומית של הנחל, ולא עם השביל הכחול. ניסיתי לקחת את העצה שלה וללכת בשביל ברור ולא מסומן, שהוביל אל גדר תיל בלי מעבר. כך שנראה שהדרך הזו נחסמה בשנה האחרונה, והמשך הדרך הוא רק עם השביל הכחול שמקיף את השטח המגודר.
הבריכה שפרסמה את הנחל ברשת
הליכה של עוד כארבעים דקות הובילה אותי אל גולת הכותרת של הנחל המשתקם – גשר הטרוורטין. הגשר הוא בעצם חלק מאמה שהובילה מים מהנחל אל טחנת הקמח הסמוכה. עם השנים, המים שזלגו מהאמה השאירו עליו משקעי סידן, שיצרו את מראהו המחוספס, עם סלע מסוג טרוורטין. אם ראיתם את הנחל ברשת, כנראה נתקלתם בתמונות של הבריכה מתחת לגשר. בהתאם, זו כנראה תהיה הנקודה הכי עמוסה במסלול.
נוף
לאינסטגרם | צילום: שי קדם
אחרי עצירה ארוכה לטבילה והתרעננות המשכתי עם המסלול הכחול, הדרך עולה ויורדת, מתקרבת ומתרחקת מהזרימה. כחצי שעה של הליכה מהגשר הביאה אותי אל עץ שקמה גדול שמצל על הנחל. הבריכה שמתחתיו היא מקום נעים לעצירה נוספת ולטבילה, ויש סיכוי טוב שתהיו פה כמעט לבד.
בהמשך מגיעים לדרך שחלקה סלול, והיא מובילה למפגש של הסימון הכחול עם שביל ישראל. אם תמשיכו עם הסימון הכחול, תגיעו אל הצומת בכניסה לקיבוץ גינוסר. משם פונים דרומה והולכים בדרך המקבילה לכביש 90, עד לתחנת הדלק ולמסעדת ״קצה הנחל״. אפשר להשאיר כאן רכב לסוף המסלול.
אפשרות נוספת לסיום המסלול היא לעזוב את השביל הכחול ולהמשיך דרומה עם שביל ישראל, שייקח אתכם אל עין נון. אם בחרתם להשאיר פה רכב, שימו לב שהחנייה היא בכחול-לבן, אל תשכחו להפעיל את אפליקציית התשלום שלכם.
טחנות
קמח לאורך הדרך | צילום: שי קדם
המים הוחזרו לנחל כחלק מפרויקט "המוביל ההפוך" שנועד להוליך מים מותפלים אל הכנרת. הבחירה להעביר אותם דרך הערוץ היבש החזירה גם את המטיילים אל השביל הישן. במהלך הטיול פגשתי קבוצת נוער, חיילים בחופשה, זוגות, משפחות עם ילדים, ואפילו סבתא ונכדה.
השינוי אינו מסתכם במטיילים שבאו בעקבות המים. הזרימה מתבטאת גם בסימני שיקום של המערכת האקולוגית. על גדות הנחל אפשר לראות שיחי אברהם, הרדופים וקנים, ובמים אפשר להבחין בדגים. עוד מוקדם לקבוע כיצד תשפיע ההתערבות האנושית הזו על הטבע, אבל כבר עכשיו ברור שהחזרת המים החזירה אל הנחל גם את החיים.
טיול בנחל צלמון במסלול המוצע מחייב שני רכבים – אחד בתחילת המסלול ושני בסופו.
תחילת המסלול בחניית כלנית, נחל צלמון. סוף המסלול סמוך למסעדת “בקצה הנחל”, סמוך לקיבוץ גינוסר, או סמוך לעין נון.
יש אפשרות להגיע אל עין רביד ואל גשר הטרוורטין בהליכה קצרה, בלי מסלול הטיול המלא. הוראות מלאות אפשר למצוא באתר למטייל בישראל:
אפשר לטייל גם בחלקים העליונים יותר של נחל צלמון:
.jpeg?&width=576&height=600)
היי,
מה תרצה לכתוב על "הבריכה מתחת לגשר הטרוורטין: טיילנו בנחל שהציף את הטיקטוק"?