מקווה טהרה עתיק, בן כ-2,000 שנים, נחשף לאחרונה במהלך עבודות לבניית שכונת כרמי גת בעיר קריית גת. כדי לשמור עליו הוחלט ברשות העתיקות להעביר אותו בשלמותו לבית גוברין, והוא מיועד לחזור למקומו בסיום העבודות על השכונה. נשארה רק בעיה אחת – איך מעבירים גוש סלע במשקל כ-25 טונות?

ההכנות להעברה נמשכו כשבועיים, ובמהלכן עבדו ארבעה מאנשי מינהל השימור סביב המקווה, שהיה טמון באדמה. תחילה הם חפרו סביבו, וחשפו אותו מכל צדדיו. לאחר מכן בוצעו מתחתיו קידוחים צפופים, ובתוכם הושחלו קורות פלדה שחיזקו את המבנה ואפשרו לנתקו מן הקרקע.

המקווה, לפני שנותק מהאדמה | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקותהמקווה, לפני שנותק מהאדמה | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

גם הטיח העתיק על דופנות המקווה חייב טיפול מיוחד, כדי למנוע את התקלפותו בשל הרעידות הצפויות במהלך ההנפה והנסיעה. המבנה כולו דופן וחוזק בחומר מוקצף, והטיח כוסה בגאזות ובחומרי הדבקה, כדי להגן עליו בזמן ההרמה ובטלטלות הדרך.

העבודות לחשיפת המקווה | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקותהעבודות לחשיפת המקווה | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

גם לאחר שהמקווה נותק מן הקרקע, נותר האתגר של הנפתו והובלתו. בשל המרחק בין המיקום בו עמד המנוף לבין המקווה, נדרש מנוף ענק בעל כושר הרמה של 300 טונות שיניף את המקווה הכבד. רוחבו החריג של המקווה, כ-4 מטרים, חייב שימוש בעגלה ייעודית להובלת מטענים רחבים. גם הובלת המקווה לבית גוברין הייתה מבצע בפני עצמה, שדרשה את סיוע המשטרה: הכביש נסגר לתנועה, ורכבי ליווי נסעו לפני המשאית ומאחוריה

ככה הונף המקווה באוויר | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקותככה הונף המקווה באוויר | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

“ברגע שמרימים מבנה כזה, אין דרך חזרה", אמר אייל קאחו, משמר בכיר ברשות העתיקות, שניהל את המבצע. "אם הוא מתפרק - איבדנו את המקווה. לכן, צריך לחשוב על כל פרט מראש. יום לפני מבצע כזה אתה לא ישן. אתה בלחץ, כי האחריות היא שלך ואין מחיר לטעויות. גם אחרי 36 שנה ברשות העתיקות, בכל פעם האדרנלין עולה מחדש".

מציאתו של מקווה טהרה מספקת עדות נדירה וייחודית לקיומו של יישוב יהודי במקום הזה לפני כ-2,000 שנים. לצידו התגלו גם כלי מידה מאבן. לפי ההלכה, כלים כאלו לא מקבלים טומאה, והיו נפוצים בשל כך בשימוש בקרב יהודים בתקופת בית שני. החפירות נוהלו על ידי רשות העתיקות ובמימון בהיקף של כ-28 מיליון שקל של רשות מקרקעי ישראל.

העמסת המקווה על המשאית | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקותהעמסת המקווה על המשאית | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

על פי הממצאים בחפירה, היישוב ננטש, ככל הנראה, בימי מרד בר כוכבא. רק לאחר כ-500 שנה, בתקופה הביזנטית, התחדש היישוב במקום, בהרכב אוכלוסייה אחר.

לדברי, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, אלנה קוגן זהבי, מעין מרגוליס ושירה ליפשיץ, "היישוב היהודי שגילינו כאן, הוא הראשון והיחיד המוכר באזור זה. בשפלת יהודה מוכרים אמנם יישובים יהודיים רבים מהתקופה הרומית, אבל בתפר שבין שפלת יהודה לצפון הנגב לא היה ידוע עד עכשיו על יישוב יהודי".