לטיול יצאנו – מסלולים

האופק זהוב, האוויר צחיח והשקט רועם באוזניים. את תמונתו הפסטורלית של מדבר יהודה שובר בצבעי, כחול, טורקיז וירוק – נחל פרת. הנחל השוצף הוא מוקד משיכה אטרקטיבי לאורך כל השנה והוא מציע מסלול קצר ומסלול ארוך. על הקצר נרחיב במעט כאן, שאר הפרטים ופרטי המסלול הארוך בלינק המצורף.

נצא למסלול מהחניון בישוב עלמון, שנודע בעבר כענתות, ושמו שונה משנתגלה כי חירבת עילמית הקרובה, היא ככל הנראה, מקום מושבו של הישוב עלמון המקראי. בשלב זה, לא נראה הנחל, אך על דאגה, 10 דקות קדימה בהליכה, ומעיין פרת, אחד משלוש קבוצות הנביעות המרכזיות בנחל, נגלה בתפארתו.

לא פשוט למצוא מים במדבר ומשנמצאו, היו בני האדם ובעלי החיים עטים עליהם כמוצאי שלל רב. כך גם הנזירים, שברחו מפני הרומאים אל המדבריות בישראל ומצרים. מעל לעין פרת, נמצא מנזר חריתון, בו נכלא הנזיר חריתון, על ידי הרומאים. את חריתון הציל, על-פי האגדה, נחש ולאחר הנס, הוא החליט להקים במקום מנזר. מנזרו של חריתון נהרס, על ידי הפרסים, בשנת 614, אך שוקם, בכספי הממשלה של רוסיה הצארית, במאה ה-19. ניתן לבקר במנזר, אך חדי העין מוזמנים להוסיף ולחפש נזירים מתבודדים במערות בקרבת מקום. הם ימצאו כאלה.

בהמשך השביל נבחין בשרידי כנסייה, טחנת קמח וקיר טיפוס מוכרז, שהוא חלק מהמצוק הצפוני של הנחל. בקלות נבחין, לאורך הדרך, בשרידי אמת מים קדומה, ולבסוף נגיע אל מבנה גדול, הוא בית משרדיה של רשות הטבע והגנים בו ניתן לנוח ולסעוד במסעדה. את חורשת האיקליפטוסים הסמוכה נטעו הבריטים בשנת 1917 ובבריכות הטבעיות שלצדה, התאנה והתמר, פשוט כיף לרחוץ.

למסלול המלא נחל פרת – ואדי קלט >>

הגן הלאומי קומראן מספר את סיפורם של מי שיצרו את אחת מהתגליות הארכיאולוגיות החשובות ביותר בארץ ישראל: בני כת קומראן, כת האיסיים, שישבו במדבר יהודה, בימי בית שני, מתוך אמונה שאין להיכנס לירושלים שעה שהמשיח עוד לא הגיע אל העיר. התגלית החשובה היא: המגילות הגנוזות, שנמצאו במרוצת 60 השנים האחרונות ושוכנות לבטח בהיכל הספר, במוזיאון ישראל בירושלים.

על האתר, הממצאים שנמצאו בגן ודרכן של המגילות להתגלות (רמז: רועה צאן בדואי תאב בצע), מספר סרט המבקרים, בו צופים עם הכניסה לגן. לאחר שהשכלנו קמעה, נמשיך אל החדרים השונים ונעמיק את היכרותנו עם בני כת קומראן. במסדרון המעבר, מוצגים כלי האוכל, ששימשו את תושבי המקום, וניכרים עליהם נזקי רעידת האדמה, שפקדה את הקומראן בשנת 33 לספירה.

נמשיך אל חדר הסופרים, אותם מעתיקי כתבים קדומים או מי שהעלו על הכתב סיפורים שונים ומעשי ידיהם, המגילות הגנוזות, שופך אור, יחיד כמעט, על תקופת החשמונאים. כך למשל, מגילת המקדש, מתארת מה היה בבית המקדש.

כעת נגיע לרחבה ולחפירות שונות. נוכל להבחין באמת מים, היורדת ממפל קומראן, אל 13 המקוואות במקום, אותן רואים בהליכה על הגשר.על-פי הממצאים השונים וכתביו של יוסף בן מתיתיהו, נעמד בכ-70-250 מספרם של בני הכת במקום. הטוהרה הייתה בראש מעייניהם של בני כת הקומראן, שנהגו לטבול שלוש פעמים ביום. סביר שמי הגשמים לא יכלו לספק את כמות המים הנדרשת לבני הכת ולכן משערים שאת המים הרבים למקוואות, סיפק מעיין סמוך שהיה ויבש.

נמשיך אל המבנה ונגיע אל חדר הסופרים והגנזך. ראשית דמיינו את המבנה כשהוא מכוסה בגג כנפות התמרים המקורי שלו. שנית, ממצא מרתק נמצא ממש בכניסה למבנה, שולחן עץ שבור, ששוקם ומוצג כיום, במוזיאון רוקפלר. לבסוף, נגיע לרחבה נוספת ששמשה, כנראה, לייבוש עורות הצבי, עליהם נכתבו המגילות.

למסלול המלא קומראן ועינות צוקים >>

רגעים למזכרת – אטרקציות

מדבר יהודה ובפרט אזור טיול צפון ים המלח, הם בבחינת גן עדן לחובבי הספורט האתגרי, בני כל הגילים. בית הספר לרכיבה, אורוות קלי"ה, מתמחה ברכיבה מערבית (ווסטרן) ומזמין רוכבים, מגיל 9, חסרי ובעלי ניסיון, לרכוב במרחבים עוצרי הנשימה של המדבר. האורווה מציעה מספר מסלולים, באורכים שונים, כולל מסלול רומנטי במיוחד, לאור ירח.

גם שלומי פישמן, שהקים את פרא המדבר, מציע לרכוב בשטח, אלא שבפרא המדבר הרכיבה היא על גבי אופניים או בטיולים רכובים על גבי ג'יפים וטרקטורונים. הסיורים מתחילים בשעתיים ויכולים להתארך, כרצונכם, על פני מספר ימים. המסלולים מגוונים, חלקם מלווים במורה דרך, הם כוללים ארוחות בשטח ולעיתים, גלישה מצוקים.

סנפלינג וגלישה מצוקים הם כמעט שם נרדף לפעילות שמציעה חברת מצוקי דרגות. אך פעילויות המרכז הבין-לאומי לתיירות מדברית, מצוקי דרגות, רבות ומגוונות: לינה בחדרים, חושות, קמפינג ועוד, ימי כיף לקבוצות, אירוח וטיולי ג'יפים באזור.

לכל כיס - נקודת חן

נקודת החן שלנו בסקירה קצרה זאת היא: המדבר, וליתר דיוק, מסלולי טיול בעקבות השיטפונות. אך לפני שנרחיב, זהירות! שטפון, גם אם המרדף אחריו צובר תאוצה כסוג של ספורט לאומי, מסוכן, לא צפוי ויכול לגרום לשלל פגיעות, פציעות ואף מוות. בררו היטב את תנאי השטח וודאו, כי אתם לא מסכנים את עצמכם בשום צורה.

ועכשיו, בואו לא נצוד את השטפון, אלא נהנה מפירותיו. טיול אחרי השיטפונות: נחל דוד-הר ישי, הוא הזדמנות, מלהיבה ומרהיבה, ליהנות מגבים כחולים וצלולים, מלאים במים, שעשויים להגיע אף לעומק רב ביותר, בהם אפשר לרחוץ ולשחות, כשהטמפרטורה מחוץ למים, מטפסת ומתחממת חזרה במהירות. אתם לא חייבים להיכנס לכל הגבים ולכל הנקודות במהלך המסלול, אך מומלץ שלא לדלג על מפל החלון, אליו הגישה רק דרך המים וממנו התצפית, אל ים המלח, מרהיבה.