לטייל בין ראשון לנס ציונה

שמורת הכורכר של נס ציונה

בין ראשון לציון לנס ציונה נמתח שביל ארוך. השביל נמתח בחלק הגבוה של רכס הכורכר, ממנו מסתעפים שבילים רבים. למערב לעבר כביש 42, הכביש ההולך ליבנה, בצד המזרחי השבילים גולשים לכביש המחבר את ראשון לציון עם נס ציונה, לשמורת האירוסים שסמוכה לנס ציונה. מהשביל הראשי יוצאים שבילים קטנים המובילים לנקודות תצפית, מהן אפשר לצפות על השכונות החדשות, אלה, קמות במהירות, דוחקות את הטבע, נוגסות בצמחיה, מייבשות פרדסים ומוסיפות לתמונות הנוף כתמים אדומים של גגות רעפים המנסים להתחבר לטבע. אבל, שתי פסיעות למטה, מנקודות התצפית, נעלמת הסביבה האורבנית.

פרדסים עוטפים אתכם, ציפורים שובבות מציצות בעליזות בין העצים, שתי פסיעות חזרה לתצפית ושוב מתגלה שורות המכונית הצפופות הנראית כשורות חגבים פעילה, הבתים מזדקרים כקוביות צבעונית, באי סדר. מעטים מתושבי ראשון לציון ונס ציונה מכירים את המקום, רבים חולפים בכבישים הסמוכים ואינם מעלים בדעתם שכאן, ליד הבית, יש להם מסלול קל"ב (קרוב לבית), מסלול טיול חמוד לא מחייב. מקצהו אפשר תוך דקות לחזור הביתה - לארוחת צהרים. לרחוקים יותר, תושבי המרכז יקח עוד כמה דקות. 

על המפה טיולים וסימון שבילים, השטח נראה כלוא בין ארבעה כבישים ראשיים. בחלק הדרום מזרחי, מסומנים נקודות שחורות וכמה כבישים קטנים, אלה בתי נס ציונה. בפינה הדרום מערבית נקודות קטנות המסמלות את בתי המושב, בית עובד. השטח המסומן בעיגולים ירוקים, סימון במפה לעצי פרי. הכביש הצפוני מתחיל מצומת עין הקורא מזרחה, לעבר צומת ראשונים, לב ליבה של המולת כלי רכב צפופה. במשך היום, צומת עין הקורא סואן. חמישה נתיבים בכל כיוון שמעבירים מאות כלי רכב בצומת מרומזר. בבוקר המולה זו המולת ציפצופים, עם ריח של דלק שרוף העומד באוויר. בנוסף לעומסי התנועה כבדים, מתווספים למחול הזורם של התנועה כלים מכניים כבדים.

אלה נוסעים בשוליים, גוררים אחריהם חלקי בטון וברזלים. מול עיניו של הנהג הממתין לאור הירוק מתקיים מיצג חי, שלל עמודי בטון שהולכים וצצים, עליהם מניחים קורות בטון כבדות, זהו גשר עתידי לרכבת, מסילת המשך מראשון לתל אביב. לאחרונה התווסף להמולת התנועה הרועשת גם שינוי בנתיבי הנסיעה, העומס על הנהג האומלל, הוכבד. ובתוך כל ההמולה הגדולה, מסתתרת לה שמורה קסומה, כלואה בין ארבעת הכבישים הסואנים. שמורה בה שולט הרוגע, שלווה עטופה בפרדסים, ופריחה משגעת, כאן בשמורת הכורכר של נס ציונה נשתמרו המראות של ישראל הישנה והטובה.

גבעת האורנים

מי שהתגבר על סידורי התנועה החדשים בכניסה המערבית של ראשון לציון, בצומת עין הקורא, יגלה במהרה שנסללו כבישים חדשים. מה שהיה פעם שטחים חקלאיים, מקודשים, הפכו מהר מאוד לאוטוסטרדות שחורות. הכביש בצומת עין הקורא מוליך מזרחה, לראשון לציון, ממשיכים מזרחה צומת אחת, ברמזור של רחוב רמז, פונים ימינה ואנו ברחוב קטן, תש"ח. תושבי ראשון מכירים היטב את המקום, הכביש המשובש מוליך ל`קאונטרי קלאב `גלי הדר`. מיד אחרי הקאונטרי הכביש מסתיים, מכאן נמתח שביל כורכר ארוך, מכאן מתחילה ההרפתקה שלנו. ראוי ללכת את המסלול ללא הרכב, ברגל. רכב פרטי עשוי לשקוע בחול או בבוץ. רוכבי האופניים מוזמנים להעצים את חוויה הטיול בכמה מסלולים אתגריים.

את הרכב אפשר להשאיר במגרש החניה של הקאנטרי קלאב, (אופציה לעצלים, שיאספו אתכם בקצה המסלול). השביל מתחיל במתנה ירוקה של הטבע, שדה ענק של גידול חקלאי שמוסיף את החן הירוק לצבעי חורף. מכאן כבר רואים את כביש 42 (ההולך ליבנה), בתי המושבים נטעים ובית חנן. ממשיכים הלאה בשביל, שהופך להיות קצת חולי, לצד הדרך שדות חרושים. אלה שדות שהחיטה בהם לא נקלטה ולכן חרשו וזרעו מחדש, אבל, אל דאגה, בהמשך אתם פוגשים את החיטה במלוא יופיה, הפלומה הרכה של לפני כמה שבועות הפכה לגבעולים דקים וגמישים, שנעים קלות ברוח, לפי כללי מחול שידועים רק להם, גובהם כארבעים ס"מ. על שביל כורכר משתרעות בנחת כמה שלוליות, שרידים מהגשם האחרון. שולי השביל הפכו לירוקים ועדיין מציצה צמחיית הקיץ היבשה שעדיין לא נעלמה מהנוף. 

השביל ממשיך דרומה, (לכיוון נס ציונה) והופך חולי, יורדים במורד בו השביל מעט משובש, תמונת הנוף של משתנה ומשני הצדדים משתרעים פרדסים, תפוזים, קלמנטינות (לא לקטוף! המטעים שייכים לחקלאיים), אשכוליות ועוד. העצים מנוקדים בכתום, צבעו של הפרי שלא נקטף. צומת השבילים מביא אותנו לסטייה קלה מהשביל הראשי, מיד אחרי הירידה הגדולה בשביל הכורכר, פונים ימינה, שביל קטן שבהמשכו שורה של ברושים חסונים. משמאל פרדס ומולו חצר גדולה, בה עץ פיקוס ענק, צמרתו בולטת מכל מקום.

על העץ חרוטים סימני אוהבים, לבבות שחץ נעוץ בהם, (עצה קטנה: אל תוסיפו את שלכם, במקום לחרוט, הפתרון הנכון, להגיד את אהבתכם אחד לשני, העץ המסכן, למד משך שנות הארוכות, לשנוא אוהבים). חלק מהשמות נחרטו כאן בשנות השישים, אולי הזוגות נשואים באושר ואינם זוכרים שתחילת הרומן היתה כאן, ליד העץ. ליד הפיקוס הענק, מבנה נטוש בן שתי קומות. עץ פיקוס ענק, סוכך על הבית, כולא בין ענפיו עץ תמר שהולך ומצהיב, אור השמש אינו חודר אליו, עד שייחנק וימות.

חוזרים לשביל הראשי וממשיכים דרומה, אחרי עליה, (קצת קשה), פונים שמאלה בשביל, לדרך קצת משובש. מכאן נפרסת, מזרחה, תמונת נוף של בתי נס ציונה. על כביש 412 מראשון לציון לנס ציונה מתרוצצות מכוניות רבות, בצידי השביל משתוללת פריחה הרותם, פרחיו הקטנים, הלבנים, זוהרים באור רך, כשמלת כלה יפה, פריחת הרותם ממלאת את צידי השביל ובמדרון פזורות כוורות רבות של דבורים. 

תמשיכו עם השביל הזה, גם הוא ממשיך מזרחה, מקביל לשביל הראשי. בקצהו תראו גבעת אורנים מקסימה. המקום מתאים לפיקניק בתנאי שטרחתם להביא את הציוד. מישהו גם דאג לספסל מאולתר. מסביב מתרוממות גבעות כורכר גבוהות חרוצות בשבילי סינגל`ס לרוכבי אופניים. ליד הגבעה פריחה אחרונה של כלניות אדומות, גבוהות. אם תמשיכו עם השביל הראשי תפגשו את הכביש שמחבר את נס ציונה ובית עובד. ההליכה אורכת כחמישה וחצי קילומטר.

כדאי לדעת:

•  האתר המועדף על רוכבי האופניים, נמצא בהמשך השביל, מול נס ציונה, עליה נוחה מצד מערב, ואחריה ירידה אתגרית מהגבעה בכמה מקומות.
• עץ הפיקוס הענק מעניק לנו מראות מיוחדים, בזווית מסויימת רואים בגזעו צורה של ג`ירפה.
• הבונבונרייה של הטיול היא חורשת עצי האורן שנמצאת על גבעה יפה. שווה לטפס בשביל הנוף, זו פינה מקסימה להפסקת קפה.
• לנהגי השטח - מומלץ הפעם ללכת ברגל, יש אחדים שאת הצעידה היומית שלהם מעדיפים לערוך בשבילים קסומים אלה. לכן כדאי להתאפק להשאיר את הרכב וללכת הפעם ברגל.
• לנכים - אפשר להגיע עם רכב שטח לנקודות תצפית יפות, צריך להיזהר, הגשמים לעיתים סוחפים חלק מהשבילים.
• בשטח שתי שמורות אירוסים (לא רחוק מהכביש בין ראשון לנס ציונה), בהמשך הגן הלאומי כורכר נס ציונה. 

מאת: דובי זכאי