ראו גם עמוד מידע בנושא ט"ו בשבט - החג ושמירת טבע
סדר ט"ו בשבט
מקור: מחוברת שיצאה לאור בט"ו בשבט תשנ"ו.
ליקוט ועריכה: צבי גיל, יעקב יוסף כהן, ציפי ווהב
עריכה לשונית: אמנון ששון, עיצוב והפקה: משה סיטבון
מהלך הסדר
עורך:
ארבעה ראשי שנים הם:
באחד בניסן: ראש השנה למלכים ולרגלים.
באחד באלול: ראש השנה למעשר בהמה.
באחד בתשרי: ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות,
לנטיעה ולירקות.
באחד בשבט: ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי.
בית הלל אומרים: בחמישה עשר בו.
(מסכת ראש השנה א, א)
קריין 1:
מה נשתנה סדר ליל טו בשבט
מסדר ליל פסח?
שבסדר ליל פסח אנו אוכלים מצות - הלילה הזה כולו פירות.
שבסדר ליל פסח אנו שותים יין בכל צבע - הלילה הזה יין לבן ויין אדום.
שבסדר ליל פסח אנו מספרים ביציאת מצרים - הלילה הזה אנו מספרים בשבחם של פירות ארצנו.
יום טו בשבט יחיד ומיוחד בין חגי ישראל ומועדיו. חג ארץ ישראלי, צמיחתו בקרקעה וגידולו באדמתה. אי אפשר לקיימו כהלכתו - אלא בארץ ישראל.
וכי תבואו אל-הארץ
ונטעתם כל-עץ מאכל (ויקרא יט, כג)
ונתן העץ פריו
והארץ יבולה.
עת לנטוע אילנות
עת לנטוע ולבנות.
קריין 2:
רבי נחמן מברסלב היה אומר: דע כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם, כי כל עשב ועשב יש לו שירה, ומשירת העשבים נעשה ניגונו של רועה.
הוא היה אומר: הלוואי והייתי זוכה לשמוע את קול השירות והתשבחות של העשבים, איך כל עשב ועשב אומר שירה לשם יתברך בלי תהייה ובלי שום מחשבות זרות ואינם מצפים לשום גמול. כמה יפה ונאה כששומעים את השירה שלהם וטוב מאוד ביניהם לעבוד את האלוהים ביראה.
שירת העשבים
מילים ולחן: נעמי שמר
א.
דע לך
שכל רועה ורועה
יש לו ניגון מיוחדמשלו
דע לך
שכל עשב ועשב
יש לו שירה מיוחדת משלו
ומשירת העשבים
נעשה ניגון של רועה
ב.
כמה יפה
כמה יפה ונאה
כששומעים השירה שלהם
טוב מאוד
להתפלל ביניהם
וביראה לעבוד את השם
ומשירת העשבים
מתמלא הלב ומשתוקק
ג.
וכשהלב
מן השירה מתעורר
ומשתוקק אל ארץ ישראל
אור גדול
אזי נמשך והולך
מקדושתה של הארץ
עליו
ומשירת העשבים
נעשה ניגון
של הלב.
קריין 3:
ויהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שבכוח סגולת אכילת הפירות שנאכל ונברך עליהם עתה ואשר נהנה בסוד שורשיהם העליונים אשר המה תלויים בם להשפיע עליהם שפע רצון ברכה ונדבה, וגם הממונים והמושטרים עליהם יתמלאו מעוז שפע הודם לשוב שנית להגדילם ולהצמיחם מראשית השנה ועד אחרית השנה לטובה ולברכה לחיים טובים ולשלום.
שבעת המינים
שירה:
ארץ חיטה ושעורה - ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש.
חיטה
קריין 4:
מה היה אותו האילן, שאכלו ממנו אדם וחוה? ר' מאיר אמר: חיטים היה. כשאין באדם דעה, אומרים: לא אכל אותו האיש פת חיטים מימיו.
ר' שמואל בר' יצחק שאל לפני ר' זעירא. אמר לו: אפשר חיטים היו? אמר לו: הן. אמר לו: והרי נאמר עץ! אמר לו: מיתמרות היו כארזי הלבנון.
(בראשית רבה טו, ח)
שעורה
קריין 5:
מהר קח את הלבוש ואת הסוס... ויקח המן את הלבוש ואת הסוס , הלך לו המן אצל מרדכי. כיוון שהגידו למרדכי שהוא בא, נתיירא עד מאוד, והיה יושב ותלמידיו לפניו. אמר להם לתלמידיו, בני, רוצו והיבדלו מכאן שלא תיכוו בגחלתי, שהרי המן הרשע בא להרגני.
אמרו לו: אם תמות, נמות עמך.
אמר להם: אם כן, נעמוד בתפילה וניפטר מתוך התפילה.
גמרו תפילתם, ישבו ועסקו בהלכות מצוות העומר, שהרי אותו היום טז בניסן היה ובאותו היום היו מקריבין עומר בזמן שבית המקדש קיים.
(אסתר רבה פרשה י' פסוק ד')
לוקחים פרוסת עוגה ומברכים: ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם בורא מיני מזונות.
כוס ראשונה
השנה נחגוג גם אנו בסימן המעבר מלבן לאדום בטבע, ונשתה ארבע כוסיות כדרך המקובלים בצפת.
עורך: הקהל מתבקש למזוג כוס ראשונה של יין לבן - וכך נאמר:
הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות כוס ראשונה של טו בשבט - כוס יין לבן, כוס המסמלת את החורף במלוא עוזו וכוחו. לבן הוא השלג בפסגת החרמון, ולבנה היא הקרה בראשי הדשאים בבוקר חורף צונן.
מרימים כוס ראשונה ומברכים: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, בורא פרי הגפן.
גפן
קריין 6:
למה נמשלו ישראל לגפן? אלא מה הגפן שבעליה מבקשים שתשביח מה הם עושים? עוקרים אותה ממקומה ושותלים אותה במקום אחר והיא משבחת. כך ישראל, כיוון שביקש הקבה להודיע ישראל בעולם, מה עשה? עקרם ממצרים והביאם למדבר והתחילו מצליחים שם. קיבלו את התורה ויצא להם שם בעולם.
מלאו אסמינו בר
מילים: פ' אלעד
לחן: ד' זהבי
מלאו אסמינו בר, יקבינו יין
בתינו הומים מתינוקות
ובהמתנו פורה.
מה עוד תבקשי מאתנו, מכורה,
ואין עדיין?
זית
| |
קריין 7:
זית רענן יפה פרי תואר , כשם שהשמן מאיר כך בית המקדש מאיר לכל העולם, שנאמר (ישעיה ס) והלכו גוים לאורך , לכן נקראו אבותינו זית רענן שהם מאירים לכל באמונתם. לכך אמר הקדוש ברוך הוא למשה ויקחו אליך שמן זית זך.
(שמות רבה פרשה לו)
ואתה תצוה - שמן זית זך כתית למאור, למה לא שמן אגוזים ולא שמן צנונות ולא שמן דגים או שאר שמנים, אלא שמן של זית? לפי שהזית סימַן אור לעולם.
(תנחומא תצוה ו' פ' א')
יקח זית שלם ויפה בידו ויברך בורא פרי העץ ויכוון בברכתו על כל פירות האילן.
אתן במדבר נטע ארז
שיטה והדס ועץ-שמן,
אשים בערבה ברוש
ברוש, תדהר ותאשור יחדיו.
(ישעיהו מא, יט)
תמר
קריין 8:
למה נמשלו ישראל לתמר?
מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא תמרים לאכילה, לולבין להילול, חריות (כפות) לסיכוך, סיבים לחבלים, סנסינים לכברה, שפעת קורות לקרות בהן הבית - כך הם ישראל: אין בהם פסולת. אלא מהם בעלי מקרא, מהם בעלי משנה, מהם בעלי אגדה, מהם בעלי מצוות, מהם בעלי צדקות.
אמר רבי דב-בר, המגיד ממזריטש: זה שנאמר צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה , ללמדך כי יש שני סוגים של צדיקים: צדיקים המעורבים בדעת עם הבריות, מלמדים אותם ומקרבים אותם אל התורה והמצוות; וצדיקים המתבודדים בד' אמות שלהם ויושבים על התורה ועל העבודה. הראשונים הם כמו תמר -נושאים פירות, מזון מחיה לארץ ולדרים עליה. והאחרונים הם כמו הארז - נעלים וגבוהים, אבל עקרים מן הפירות.
צדיק כתמר יפרח
מילים: תהילים צב
לחן: עממי
צדיק כתמר יפרח
כארז בלבנון ישגה.
ויניקהו
ויניקהו דבש מסלע
ושמן מחלמיש צו
(דברים לב, יג)
אוכלים תמר.
תאנה
קריין 9:
מעשה ברבי יונתן בן אלעזר שהיה יושב תחת תאנה אחת והיתה התאנה מלאה תאנים ופרי, ירד הטל והיו התאנים מתמלאות בדבש, באה עז אחת והיתה מנטפת חלב בדבש. קרא לאחד התלמידים ואמר בוא וראה דוגמא מעין עולם הבא שנאמר: והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב (יואל ד, יח).
(תנחומא הקדמון , תצוה אות י')
שרים: ארץ זבת חלב ודבש.
אוכלים תאנה או דבלה.
רימון
קריין 10:
הרימון נזכר פעמים אחדות בשיר השירים.
על הפסוק כפלח הרימון רקתך דרשו חזל את המדרש הבא:
אמר ר' שמעון בן לקיש -אל תקרי רַקָתֵך אלא רֵיקָתֵך ללמדך שאפילו רֵיקָנִין שבך (שבעם ישראל) מלאים מצוות כרימון.
עץ הרימון
מילים: יעקב אורלנד
לחן: עממי בוכרי (עיבוד: י' אדמון)
עץ הרימון נתן ריחו
בין ים המלח ליריחו.
שב, חומתי, גדודך מנדוד,
שב, תמתי, דודך מדוד.
אוצרות אופיר וצרי גלעד,
רכב מצרים שללתי לך, בת.
אלף הזמר אתלה לך מגן
מן היאור עד הירדן.
אוכלים גרגרי רימון.
כוס שנייה
עורך
נרים כוס שנייה , ובה יין שרובו לבן ומיעוטו אדום, על שום הלובן שעודנו מושל בארץ בענפי האילנות ובפרחי השקד המתעוררים, ועל שום טיפות האודם של הכלניות הראשונות והפירות.
הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות כוס שנייה של טו בשבט שרובה יין לבן ומיעוטה יין אדום.
כוס זו מסמלת את ניצני האביב הראשונים בתוך החורף הקר.
מרימים כוס שנייה ומברכים: ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם בורא פרי הגפן.
עורך: ר' חיים ויטאל, מחשובי המקובלים בצפת, מלמד אותנו כי אכילת פירות טו
בשבט הִנָּה כנגד שלוש מדרגות המתגלמות בעולם שאנו חיים בו.
א. מדרגת עולם הבריאה וכנגדה פירות שכולם פרי ללא קליפה בחוץ או גלעין מבפנים, כגון:
ענבים, תאנים, תפוחים, חרובים.
ב. מדרגת עולם היצירה וכנגדה פירות שיש גלעין בפנים, כגון: זיתים, תמרים, משמשים.
ג. מדרגת עולם העשייה וכנגדה פירות בעלי קליפה מבחוץ, כגון: רימונים, אגוזים ושקדים.
א. פירות כנגד עולם הבריאה
קריין 11:
חרוב
חרוב זה אנו אוכלים על שום מה? על שום שמזכירים ונזכרים כי חרב בית המקדש.
חוני המעגל היה מהלך בדרך, ראה אדם נוטע חרוב.
אמר לו: החרוב לכמה שנים טוען פירות?
אמר לו: לשבעים שנה.
אמר לו: כלום יודע אתה שתחיה שבעים שנה?
אמר לו: אני מצאתי את העולם בחרובים. כשם שנטעו אבותַי לי, אף אטע אני לבנַי!
(תענית כג עב)
קריין:
מעשה באדם שהיה הולך במדבר והיה רעב, עייף וצמא, ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצלו נאה ואמת מים עוברת תחתיו. אכל מפירותיו ושתה ממימיו ויש בבצלו. וכשביקש לילך אמר: אילן, אילן, במה אברכך? אם אומר לך שיהיו פירותיך מתוקין - הרי פירותיך מתוקין; שיהא צלך נאה -הרי צלך נאה; שתהא אמת מים עוברת תחתיך -הרי אמת מים עוברת תחתיך. אלא יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך - יהיו כמותך.
(תענית ח)
פירות חמישה עשר
מילים ולחן: נעמי שמר
שלג על עירי כל הלילה נח
אל ארצות החום אהובי הלך
שלג על עירי והלילה קר
מארצות החום לי יביא תמר.
דבש התאנה, מתק החרוב
ואורחת גמלים עמוסי כל טוב
הנה שוב ישוב שמש לבבי
ומשם תפוח זהב יביא.
שלג על עירי נח כמו טלית
מארצות החום מה הבאת לי
שלג על עירי, שלג על פני
ובתוך הפרי כל געגועי.
צימוקים
קריין 13:
אמר רבי שמעון בן לקיש: אומה זו כגפן נמשלה. זמורות שבה -אלו בעלי בתים. אשכולות שבה - אלו תלמידי חכמים. עלים שבה - אלו עמי הארץ. קנוקנות שבה - אלו ריקנים שבישראל. והיה ששלחו מארץ ישראל וביקשו האשכולות רחמים על העלים שאילמלא העלים לא יתקיימו האשכולות.
קום והתהלך בארץ
מילים: יורם טהרלב
לחן : יאיר קלינגר
א. קום והתהלך בארץ ב. זאת אכן אותה הארץ,
בתרמיל ובמקל. זו אותה האדמה
וּודאי תפגוש בדרך ואותה פיסת הסלע
שוב את ארץ ישראל. הנצרבת בחמה.
יחבקו אותך דרכיה ומתחת לאספלט
של הארץ הטובה. לבנייני הראווה,
היא תקרא אותך אליה מסתתרת המולדת
כמו אל ערש אהבה. ביישנית וענווה.
ג. וכרמי עצי הזית
ומסתור המעיין
עוד שומרים על חלומה
וחלומנו הישן.
וגגות אודמים על הר
וילדים על השבילים,
במקום שבו הלכנו
עם חגור ותרמילים.
כוס שלישית
עורך : מוזגים כוס שלישית יין אדום מהול בקצת יין לבן.
הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות כוס שלישית של טו בשבט -שרובה יין אדום ומיעוטה לבן, שהיא כאיתני החורף והאביב הנאבקים בטבע. הקור כאילו מבקש להקפיא את החיים העולים באילן, עד שיפרח האגס, ופקעיו המתפוצצים שולחים סביבותם קריאות אביב.
ציצים אדומים עולים ומכסים את הענפים הלבנים, ומרבדים אדומים של כלניות הולכים ונפרשים בשדות הבור.
כוס זו מסמלת את האביב. הצמחים נהנים באחת מן האדום -הוא חום השמש השופע, ומהלבן -הם גשמי החורף שנאצרו בקרקע. שילוב זה הוא המעניק את האון והחִיות שיש לו לאביב.
ב. פירות כנגד עולם היצירה
משמש
אוכלים משמש.
שזיף
אוכלים שזיף.
בפרדס ליד השוקת
מילים: יורם טהרלב
לחן: נורית הירש
א. בפרדס ליד השוקת ב. עוד אני פוסע
צל ערביים וירוקת לחפש אחריה
וציפור שותה אהבת חיי,
אשכולית תלויה עדיין ואני יודע
בין החורף והקיץ תמה העונה
ואני כמותה. תמו נעורי.
ג. במרום חמה בוערת ד. ריח מים, צל ערביים
אבל פה עמוק הערב נח על המשעול
וכמעט הסתיו בין ערביים
אם תתעי ושוב תבואי עוד נשובה שניים
עוד אהבתנו פה היא חפים בחול.
ואני איתה.
עוד אני פוסע... עוד אני פוסע...
ג. פירות כנגד עולם העשייה
אגוז
קריין 14:
אל גינת אגוז ירדתי - אמר רבי יהושע בן לוי: נמשלו ישראל כאגוזה...
ר' עזריה אמר: תַרתֵי. מה אגוז זה משמר פריו, כך עמי הארץ שבישראל מחזקין בדברי תורה. ואמר חורי: מה אגוז זה אם נופל לתוך הטינופת, אתה נוטלו ומורקו ושוטפו ומדיחו והוא יפה לאכילה, כך כל מה שישראל מתלכלכין בעוונות כל ימות השנה, בא יום הכיפורים ומכפר עליהם...
מה אגוז זה אתה נוטל אחד מהכָּרי וכולן מידרדרין ומתגלגלין זה אחר זה, כך הן ישראל: לקח אחד מהן, כולן מרגישין.
(מדרש רבה, שיר השירים ו, יז)
אל גינת אגוז
מילים: שיר השירים
לחן: שרה לוי תנאי
אל גינת אגוז ירדתי
לראות באיבי הנחל
לראות הפרחה הגפן
הנצו הרימונים.
אוכלים אגוז.
שקד
קריין 15:
השקד, הפורח בימים אלה, הינו סמל לחריצות, לשקידה ו-לעקביות, שנאמר:
מה אתה רואה ירמיהו? ואומר מקל שקד אני רואה: ויאמר אלי ה' היטבת לראות כי שוקד אני על דברי לעשותו (ירמיהו יא, יב).
וכן נאמר : והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרוס ולהאביד ולהרע כן אשקוד עליהם לבנות ולנטוע נאום ה'(ירמיהו לא, כז).
השקדייה פורחת
מילים: דושמן
לחן: מ' רבינא
השקדייה פורחת
ושמש-פז זורחת.
ציפורים מראש כל גג
מבשרות את בוא החג:
טו בשבט הגיע
חג לאילנות.
אוכלים שקד.
בננה
לוקחים בננה ומברכים: ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם בורא פרי האדמה.
כוס רביעית
עורך: מוזגים כוס רביעית יין אדום בלבד.
הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות כוס רביעית של טו בשבט כוס יין שכולו אדום - כוס האביב בהדרו, כוס פרחי דם המכבים והצבעוני, כוס הנוריות והפרג, כוס ציצי הרימונים.
מרימים כוס רביעית ומברכים: ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם בורא פרי הגפן.
ברכה אחרונה
ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, על המחיה ועל הכלכלה, על הגפן ועל פרי הגפן, על העץ ועל פרי העץ ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה. שרצית והנחלת לאבותינו לאכול מפריה ולשבוע מטובה. רחם-נא ה' אלקינו על ישראל עמך, ועל ירושלים עירך, ועל ציון משכן כבודך, ועל מזבחך ועל היכלך. ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו, והעלינו לתוכה ושַמחֵנו בבניינה ונאכל מפריה ונשבע מטובה, ונברכך עליה בקדושה ובטהרה.
כי אתה ה' טוב ומטיב לכל ונודה לך על הארץ ועל המחיה ועל פרי גפנה ועל פירותיה. ברוך אתה ה', על הארץ ועל המחיה ועל פרי גפנה ועל פירותיה.
לסיום: נשיר כולנו את השיר על הדבש ועל העוקץ.
על הדבש ועל העוקץ
מילים ולחן: נעמי שמר
על הדבש ועל העוקץ על כל אלה, על כל אלה,
על המר והמתוק שמור נא לי, אלי הטוב
על בתנו התינוקת על הדבש ועל העוקץ
שמור אלי הטוב על המר והמתוק
על האש המבוערת אל נא תעקור נטוע
על המים הזכים אל תשכח את התקווה
על האיש השב הביתה השיבני ואשובה,
מן המרחקים. אל הארץ הטובה.
שמור אלי על זה הבית,
על הגן, על החומה
מיגון, מפחד פתע
וממלחמה
שמור על המעט שיש לי
על האור ועל הטף
על הפרי שלא הבשיל עוד
ושנאסף.
פזמון: על כל אלה...
היי,
מה תרצה לכתוב על "סדר טו בשבט"?