הדרך אל מערת המייש – נקודה שווה לקפה בשטח

מערת המייש היא מערה קרסטית מרשימה הנמצאת בשולי זכרון יעקב (שכונת עדן). אורך המערה הוא כ-40 מטרים ובסופה ישנו עץ מייש גדול ועתיק היוצא מפתח גדול שבקצה המערה. אל המקום מוביל שביל, שסללו ילדי בית הספר החורש והוריהם כחלק מפרויקט אימוץ של המערה. מהספסלים שעל השביל נשקף נוף נהדר, שם אפשר גם לשתות קפה, להתרווח וליהנות מהיופי שסביב. ניתן לבקר בתוך המערה - מומלץ להביא פנסים.

לאורך המסלול המוביל למערה נפגוש בחורש ים-תיכוני אופייני הנשלט על ידי חברת אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית. את החורש מלווים מטפסים יפים כגון קיסוסית קוצנית ויערה איטלקית. מיוחד לחורש, במצלעות המערביות של הכרמל, הם שיחי זית בר הגדלים בין הטרשים : זוהי אחת האוכלוסיות החשובות של זיתי בר בעולם אשר החוקרים חושבים שממנה תורבת הזית על ידי האדם הקדמון.

מערת המייש

המערה קרוייה על שם המייש הגדל מתוכה. המערה הינה מערה מפולשת הנמשכת ממזרח למערב לאורך 40 מטרים. מהנקודה בה בולט העץ אפשר להמשיך עם שביל קצר המוביל לפתח המערה. ההליכה במערה נוחה, ואין צורך לזחול. הכניסה מוביל לחדר רחב המחובר לשני חדרים נוספים, באחד מהם אפשר לשמוע אוכלוסיית עטלפים הנהנת מבית נוח. המערה מסתיימת במקום בו עץ המייש פורץ החוצה.

עץ המייש

עץ המיש (להגות כמו "מים"), הינו עץ יער גבוה ונשיר ממשפחת המישיים, המגיע לגובה של כעשרים מטרים. עליו המשוננים אינם סימטריים, צדם הימני שונה מזה השמאלי והם מזכירים מעט לשון ציפור, ומכאן כינויו בפי חקלאים ערביים: "ליסאן אל-עצפור". בחורף הוא עומד בשלכת. פרחיו קטנים ופירותיו תפלים, אך ראויים למאכל ומצופים ציפה דקה. בארץ ניתן למצוא את העץ באזור צפת, ראש פינה, הגולן, ירושלים, פקיעין וביר-זית. עץ המיש חביב מאוד על הערבים כעץ נוי, והם מגדלים אותו בחצרות ובסמוך למבנים קדושים. על פי אמונתם, אדם המחזיק ענף נושא פירות מעץ המיש, מוגן באופן מוחלט מפני שדים ורוחות. ברפואה עממית: המיש מקובל כתרופה לכאבי פרקים, פטריות ומחלות עור. בדרך כלל מכינים את התרופה מהרתחת קליפות גדע העץ.