יער קולה ובריכת צרטה

באזור שבין ראש העין לבן שמן תוכלו למצוא כמה מסלולים קלילים ונעימים, בעיקר בחורף ובאביב. אחד מהם הוא זה שלפניכם: טיול קצר ביער קולה, ששזורות בו פיסות היסטוריה, טבע וארכאולוגיה. את הטיול מומלץ לקנח בפיקניק באחת מפינות החמד של האזור | עדכון מתאריך 26.2.17: התחילה פריחת נוריות המים בבריכת צרטה!

איך מגיעים

מכביש תל אביב-ירושלים נרד במחלף בן שמן לכביש 443 לכיוון מודיעין. לאחר כ-100 מטר נפנה שמאלה לכביש 444, המוביל לשהם וראש העין. נמשיך עד לצומת רנתיס [1 במפה] ונפנה ימינה (מזרחה) לכביש חוצה בנימין, בעקבות השילוט לאנדרטת אלכסדרוני ויער קולה. נמשיך כ-1.5 ק"מ ונפנה שמאלה [2] לדרך עפר בסימון שבילים אדום וסימון שביל ישראל, בעקבות השילוט לאנדרטת אלכסנדרוני. לאחר כ-100 מטר נראה מימין את האנדרטה ושם נחנה את הרכב.

על האזור

האזור של יער קולה מחבר את מישור החוף עם שיפולי הרי השומרון. אזור זה היווה לאורך רוב תקופות ההיסטוריה כאזור מיושב מאוד. שתי סיבות עיקריות לכך, הראשונה היא השטחים החקלאיים והאדמות הפוריות באזור גיאוגרפי זה, והשניה היא העובדה כי אזור זה היווה אזור מעבר אסטרטגי בין אזור דרום מישור החוף לשומרון, השרון וצפון הארץ.

יש לזכור כי עד אמצע המאה העשרים נחל הירקון, שנובע במעיינות הירקון הסמוכים לראש העין, היווה מכשול למעבר מדרום לצפון. רק בשני מקומות התאפשר המעבר: מעבר אחד קטן באזור תל אביב של היום, בשפך הנחל לים, ומעבר ראשי באזור שבין מעיינות הירקון לבין הרי השומרון. באזור זה, שרוחבו כ-4 ק"מ בלבד ובו נמצאת ראש העין כיום, התאפשר המעבר, שהפך עד מהרה לצומת דרכים אסטרטגית. דרך הים, שדרכה הובילו סחורות ממצרים ועד לסוריה, עברה בנתיב זה. באופן טבעי, התפתחו באזור מגדלי שמירה, תחנות גבית מס, אורחנים, מקומות לינה ועוד. העיר המרכזית שהתפחה בתקופות השונות היתה אנטיפטריס – צדק ותוכלו ללמוד עליה עוד במסלול למעיינות הירקון ומבצר אנטיפטרוס.

יער קולה, בו נבקר היום, נקרא על הכפר הערבי ששכן באזור זה ונכבש במלחמת השחרור.

אנדרטת קולה

במלחמת השחרור היה כפר קולה חלק ממערך המוצבים של הליגיון הירדני. במבצע דני הוחלט לכבוש את האזור ולטהר אותו מכוחות ערביים. המשימה הוטלה על גדוד 89 של חטיבת אלכסנדרוני, וכוחותיו כבשו את הכפר והגבעות השולטות על האזור ב-10 ביולי 1948. בימים הבאים התנהלו כמה קרבות בין כוחות צה"ל לכוחות הליגיון הירדני, שבמהלכם נתפס הכפר על ידי הליגיון ובהתקפת נגד נכבש מחדש על ידי צה"ל. בקרבות נפלו 32 לוחמים: 28 מהם מגדוד 32 (על שמם נקראת אנדרטת כ"ח) וארבעה מגדוד 33.

סיור ביער קולה

לאחר הביקור והתצפית מהאנדרטה, נמשיך עם הרכב (או ברגל) עוד כ-800 מטר עד לפיצול שבילים שמאלה [3]. כאן נשאיר את הרכב ונתחיל בצעידה רגלית. ביער עצמו אין שבילים מסומנים, וכל הכיף בטיול זה הוא לשוטט באופן חופשי בין העצים והפרחים. לא חובה ללכת דווקא בדרך העפר ואפילו מומלץ שלא.

נתקדם מערבה. בדרכנו נחלוף על פני שרידי הכפר הערבי בינם פורחים אלפי פרחים. בסוף החורף נפגוש במרבדי רקפות וכלניות, באביב נפגש ב: סחלב פרפרני, הרדופנין הציצית, חבלבל השדה, פרג אגסני, נורית אסיה, עכנאי יהודה, נץ-חלב צרפתי, מקור חסידה, מרגנית השדה, דם המכבים ועוד ועוד.

נעקוב בעין אחר מהלך דרך העפר, ולאחר כ-1.5 ק"מ, נתעקל איתה ימינה (צפונה) [3ב] עד שנגיע לכניסה הצפונית ליער. מנקודה זו, נמשיך ללכת בכביש המוביל צפונה, לעבר המוזילואום הרומאי [4]. בדרכנו נעבור בצד ימין, אזור ריק. אזור זה, שנקרא חצרות כ"ח, שימש עד לפני כמה שנים כאתר קרוואנים לעולי אתיופיה שיושבו באתר זה כפתרון זמני, מיוני 1992. כיום האתר ריק.

המאוזוליאום הרומי

לאחר הליכה קצרה בכביש הגישה הצפוני ליער, נגיע לאחר המבנים הבודדים מהתקופה הרומאית (לפני למעלה מאלפיים שנה) שהשתמרו בשלמותם. מבנה זה, שמתנשא לגובה 4.8 מטרים, שימש כמונומנט קבר מרשים. בחפירות שנעשו בו נתגלו שני חדרים: הראשון הוא חדר קבורה ובו שני סרקופגים, והשני הוא חדר מלבני ששימש כקולומבריום (מקום לגידול יונים). הפתח בין החדרים נפרץ רק בתקופה מאוחרת יותר, עת הפכו המוסלמים את המקום לקברו של נבי יחיא.

שימו לב לפאר של המבנה. את העמודים מקשתות כותרות קורינתיות הנושאות מעליהן סטיו. בתוך החדר, הקשתות המחזקות את גג הבניין, הם מאבני גזית מסותתות. ללא ספק, כמו היום, גם בתקופה הרומית, מבנה זה שימש כקבר מרשים לעשירים שנקברו בו.

כדי לחזור לרכב, ניסוב לאחור, ונצעד דרומה. לפני המקום בו שכנו הקרוואנים, נראה פניה שמאלה לדרך עפר המסומנת בסימון שבילים של שביל ישראל (לבן כחול כתום). נפנה מזרחה לדרך זו ונצעד איתה כ-2 ק"מ עד שנגיע בחזרה לרכב. שימו לב, כי ישנן שפע של נקודות נהדרות בדרך למנוחה ופיקניק.

המשך הסיור – ברכב

לאחר מנוחה ופיקניק נמשיך בסיור. חלק זה כולל נסיעה ברכב (או באופניים) לביקור בשני אתרים יפים: הראשון הוא שרידיו הארכאולוגיים של מבנה מפואר והשני הוא שמורת הטבע הקטנה של בריכת צ'רטה.

נחזור ברכב לכביש שממנו פנינו לאנדרטה [2]. בכביש זה נפנה שמאלה ומיד ימינה [6] לדרך עפר. שימו לב שאזור זה נמצא בשטח אש ורק בסופי שבוע וחגים ניתן לטייל בו ללא תאום עם צה"ל. בימי חול יש לתאם את הטיול עם מתא"ם פיקוד מרכז. ניסע בדרך העפר וניהנה מנוף שיפולי השומרון המאפיין את המקום. הכביש מתעקל מספר פעמים: שמאלה > ימינה > שמאלה > ימינה > שמאלה. בפניה זו [7] (החמישית במספר), שבאה לאחר עליה ושוברת 90 מעלות שמאלה (דרומה), נעצור את הרכב. מהכביש רואים אך בקושי את השרידים הארכאולוגיים, ולשם כך יש לטפס בזהירות על המדרון המזרחי (השמאלי) מהכביש.  לאחר חיפוש קצר תתגלה לעיננו חרבת חני.

זהו אתר מהתקופה הביזאנטית (לפני כ-1500 שנה), שהיה ככל הנראה חווה חקלאית. בחרבת חני מספר בתים עם מספר חדרי מגורים. בסיור תמצו מספר בורות מים, וכן גתות ובית בד.

בחרבת חני נמצא גם פסיפס מרהיב (כפי שניתן לראות בתמונות בצד הסיור). כיום הפסיפס מכוסה בחול כדי שהוא ישמר שנים קדימה, עד שניתן יהיה לדאוג לשימור לאורך זמן. במרכז האתר תוכלו לראות חדר שברצפת החול והאבן שלו בולטים סמרטוטים, כאן, אם תחפרו בעדינות בחול כחמישה ס"מ תוכלו להגיע לאבני הפסיפס. הקפידו להחזיר הכל למקום.

בריכת צרטה

עדכון מתאריך 26.2.17: התחילה פריחת נוריות המים בבריכת צרטה!


לאחר הביקור בחרבת חני נחזור לרכב ונמשיך בנסיעה בדרך העפר עוד כ-2 ק"מ, עד שנגיע לשלט המפנה לשמורת ברכת צ'רטה [8]. שמורה זו היא למעשה מחצבה עתיקה שמידותיה 5x9 מטרים, שמתמלאת בחורף במים. שלולית חורף זו מאכלסת מיני צמחים רבים, בהם חוטית הביצות, ביצעוני מצוי ודמסון כוכבני. כמו כן חיה במים אוכלוסייה של סרטני התריס. באביב ובקיץ הבריכה מתייבשת, ולבעלי החיים יש כמה פתרונות לעונתיות הבריכות: הדו-חיים נזקקים למים רק בשלבים הראשונים של חייהם, ועוזבים את המים כבוגרים. בעלי חיים מסויימים, כמו סרטנים ירודים ותולעים, צריכים להשלים את כל מחזור החיים הקצר בתקופת החורף, ובסופה להטיל ביצים שיהיו מסוגלות לעמוד בשלום בתנאי הטמפרטורה והיובש של הקיץ. בעלי חיים אחרים, כמו הצדפוניות, ישקעו בתרדמת ארוכה בבוץ שבתחתית הבריכה עד החורף הבא.

לאחר ההתרשמות מהבריכה, נמשיך עוד כמה עשרות מטרים ישר, ונפנה ימינה (מערבה) עם הכביש שיוביל אותנו בחזרה לכביש 444 בדרכנו הביתה.
 


המסלול נכתב בעזרת הספר "אגן הירקון: אתרים ומסלולי טיול" מאת רן בר-נר, מורי ומדריכי ואלי בוך.

חוות דעת על יער קולה ובריכת צרטה

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...