נחל משמר

נחל משמר יורד במצוק ההעתקים לעבר ים המלח במפלים מרהיבים, ומזמן למטיילים שפע אטרקציות יפות ומסעירות. מעיין עין משמר, שאליו נטפס במעלה הנחל, נובע כל השנה, ולכן הוא נקודת מנוחה אידיאלית, גם לבעלי חיים. מעל למעיין שוכנת מערת מטמון עתיק. החזרה עוברת דרך מעוק הרתפקני, סולמות וגבי מים, עם נוף מרהיב לים המלח והרי אדום. מסלול מעגלי חובה לכל חובב לכת

איך מטיילים

המסלול הוא מעגלי, ואורכו כ-9 ק"מ. משך ההליכה במסלול כ-6 שעות לפחות, ויש להצטייד במי שתיה (5 ליטר) ובכובע, שכן חלק מהמסלול אינו מוצל. בחציו הראשון אפשר לבחור לשוב בדרך בה באנו או ללכת בדרך שונה, בתוך מעוק הנחל. ההליכה במעוק מחייבת מעבר גבי מים, שמלאים ברוב ימי השנה. אין צורך להביא חבל - במסלול מותקנים ידיות וסולמות.

דגשים נוספים:

  • המסלול מיועד למטיבי לכת.
  • השהייה בשמורה בעות החשיכה אסורה בהחלט.
  • יש להקפיד על הליכה בנעליים סגורות.
  • לפני צאתכם למסלול יש לבדוק האם קיים חשש לשטפונות.
  • הקפידו להשאיר פתק על רכבכם עם מספר המטיילים וסוג המסלול אליו יצאתם.

איך מגיעים

נחל משמר נמצא בין מצדה בדרום לעין גדי בצפון, לחופו של ים המלח. לבאים מערד, יש לרדת לעבר ים המלח. בצומת זהר, לנסוע שמאלה (צפונה) לעבר עין גדי. להמשיך ישר בפניה המסומנת למצדה ובין הקילומטר ה-235 וה-236 של כביש 90, בעקבות שילוט לפנות שמאלה לעבר דרך עפר הטובה לכל רכב המסומנת בסימון שבילים אדום [1 במפה]. ממשיכים עם דרך עפר בנסיעה איטית כ-2 ק"מ עד לנקודת החניה [2] - כאן מתחיל ומסתיים המסלול. מומלץ לא להשאיר חפצי ערך ברכב.

נחל משמר

מנקודת החניה, מתחילים ללכת עם השביל האדום באפיק הנחל. נחל משמר, המתחיל באזור הר חלד, נשפך לאורך כ-12 ק"מ לים המלח. בדרכו מאבד הנחל כ-850 מטרים, בין השאר במפל מרשים שגובהו כ-100 מטרים. לרגלי המצור הסוגר ממערב על הקטע הקניוני של נחל משמר, בערבית נחל אלמחארס, נובע עין משמר, ומעליו נמצאת מערת המטמון אודותיה נספר בהמשך.

לאורך ההליכה נפגש בצמחיה מדברית שונה. בין השאר נפגוש: רכפתן מדברי, לוטמית דביקה, מציץ סורי, שכרון המדבר, צלף קוצני, רכפה מגובששת, חומעה ורודה, שיטה סלילנית, דרדר המדבר, קיפודן בלאנש, ריסן דק, שיטה סלילנית ועוד ועוד.

לאחר כ-1.5 ק"מ נגיע למפגש עם סימון שבילים כחול [3]. בנקודה זו עלינו לבחור האם ברצוננו להכנס למעוק עם הסולמות והגבים (מה שאומר גם להרטב), בו ההליכה אתגרית יותר, או להמשיך במעלה נחל בשביל האדום. השבילים נפגשים בחזרה לאחר כ-2 ק''מ. יש לזכור כי בשביל האדום נשוב בדרכנו חזרה ולכן מומלץ ללכת בשביל הכחול.

מעוק נחל משמר

מעוק הוא נקיק עמוק וצר, שנמצא על פי רוב בתחתית הקניון הגדול ממנו. קרקעיתו של מעוק נחל משמר עשויה שרשרת של גבים בסלע גיר צח כשלג, ובימות החורף והאביב הם מלאים במים קרים להפליא, המתמלאים אודות לשטפונות הפוקדים את הנחל בימי הגשמים.

ההליכה בנחל אתגרית, ובין הגבים מפטס הנחל במפלונים שיתדות וסולמות הותקנו בהם להליכת המטיילים. המעוק, בו עובר השביל הכחול, מתפתל לאורך שני ק"מ. והוא דוגמה להתמודדות הנחל עם השבר הסורי אפריקאי, והצורך להתחתר ולרדת לעבר ים המלח בקצב מהיר.

ההולכים בשביל האדום, עוברים בשביל העובר מעל המעוק, בצידו הצפוני של הנחל.

לאחר כ-2 ק"מ נפגשים השביל האדום והכחול בחזרה [4], ואנו נמשיך במעלה הנחל עם השביל אדום. לאחר כ-300 מטרים, השביל האדום מתחיל לטפס צפונה במעלה משמר [5], ואילו אנו נבחר בשביל השחור המטפס לעבר עין משמר.

עין משמר ומערת המטמון

השביל השחור מגיע תוך כדי טיפוס המדלג בין אבני הגיר וטרוורטין, לעבר עין משמר [6]. המעיין, הנובע כל ימות השנה, נוטף לאיטו בתחתית מפל יבש ומרהיב בגובה של כ-100 מטרים. המעיין הוא נקודת מפגש לבעלי חיים רבים, בינהם טריסטרמית ים המלח (זרזיר ים המלח), ציפורים נוספות, יעלים ומכרסמים. זו נקודה נהדרת למנוחה, בין הצמחייה הירוקה והשקט הטבעי. הקפידו שלא ללכלך נקודה מרהיבה זו.

מעל למעיין נמצאת מערה שנקראה בעבר מערת הסיירים. בעקבות גילויי מגילות קומראן בשנת 1947, יצאו משלחות ארכיאולוגיות שונות לבחון את המערות שבנחלי ים המלח בתקווה למצוא מגילות וממצאים ארכיאולוגיים נוספים שהשתמרו תודות למזג האויר היבש.

בעקבות חשש מבזיזת בדואים את המערות, התארגנו בשנים 1960-1961 ארבע משלחות ארכיאולוגית לתור את נחלי מדבר יהודה שבין נחל דוד בצפון לנחל צאלים בדרום. במבצע החפירות השתתפו גם מאות חיילים מפיקוד הדרום המלווים במתנדבים רבים. בראש המשלחת שהקימה את המחנה שלה מעל לנחל משמר עמד הארכיאולוג פסח בר-אדון.
במהלך החפירות בחודש מרץ 1961 נמצא במערה מטמון מרהיב ובו 429 כלים מהתקופה הכלכוליתית (תקופת הנחושת שחלה בין השנים 4000-3150 לפני הספירה ראו רצף תקופות היסטורי).

הכלים שנמצאו, רובם ככולם עשויים נחושת, כללו: ראשי אלות, עשר עטרות, עשרים קרדומים ואזמלים וכשמונים קנים ושרביטים מעוטרים שאחדים מהם נושאים דמויות צבאים ויעלים, תאו ונשר. מלבד כל אלו, נמצאו במטמון גם חמישה כלים דמויי חרמש, עשויים שיני סוס יאור ומחוררים.

לדעת הארכאולוג בר-אדון, המטמון הוא של כלי פולחן שנטמנו כאן כאשר תושבי האזור נאלצו לנוס בבהלה בשל מאורע בלתי ידוע, ששם קץ לכל יישובי התקופה הכלקוליתית בארץ. יתכן כי אלו היו כליו של המקדש מן הכלכוליתי שנחפר בעין כדי ולא נמצאו בשטחו כלי פולחן. כלי המטמון הועברו לאחר 5000 שנים, מהרגע בו הם הוטמנו ועד לרגע בו נמצאו, לתצוגה במוזיאון ישראל שבירושלים.

חזרה בשביל האדום

לאחר הביקור והמנוחה בעין משמר [6], נשוב חזרה עם השביל השחור על מפגש עם השביל האדום [5], כאן נחזור על עקבותינו בשביל האדום, והפעם במפגש עם השביל הכחול העולה מהמעוק [4] נמשיך עם השביל האדום. השביל יורד עם נחל משמר ומאפשר תצפית מרהיבה לעבר ים המלח והרי אדום בערך בשני שליש הדרך לקראת מוצא המעוק, ישנו סימון שבילים שקוף המוביל לגבעה קטנה ממנה ישנה תצפית יפה על המעוק [7].

מכאן נמשיך עם השביל האדום עד שובנו לרכב.

חוות דעת על נחל משמר

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...