כל המידע על נחל חזורי, גובתה ומבצר נמרוד

המסלול נכתב בעזרתו האדיבה של ראובן קרפ, מחברי אתר "טיולי" ועודכן בעזרתה של המדריכה אלונה גלבוע. רוצים לטייל עם אלונה? היכנסו לעמוד שלה בטיולי » 


איך מטיילים

על אף שהמסלול אינו ארוך, הוא מדורג כמסלול המתאים למיטבי לכת, מאחר ונדרשת בו מיומנות בהליכה בין סלעים גדולים. ובהתאם מתאים למשפחות, שהילדים שלהם מיטבי לכת. משך המסלול כ-5 שעות והוא מתאים לכל עונות השנה. עם זאת, מומלץ שלא לטייל בו בזמן ואחרי גשם, מפאת סכנת החלקה. במסלול אין מים, ומומלץ להיעזר במקל הליכה.

להלן מספר אפשרויות לטיול:

  1. טיול קווי שיורד מחניון נבי חזורי [3] ועד לבניאס [6]
    מסלול זה אינו מעגלי, ולכן דורש שני רכבים. המסלול עובר בנחל חזורי ונחל גובתה המרהיבים, הוא מוצל כמעט לכל אורכו ומתאים גם לטיול בקיץ.

  2. מסלול מעגלי שיוצא וחוזר לחניון נבי-חזורי [3]
    תחילת המסלול זהה למסלול הקודם, אלא שבאמצע הדרך הם נפרדים, והמסלול המעגלי עולה בעלייה תלולה אל מבצר נמרוד [5], כך שתוכלו ליהנות מביקור במבצר המרשים. בסוף המסלול הולכים בדרך עפר עד שחוזרים לחניון (ניתן להשאיר רכב שני בחניון גן לאומי מצודת נמרוד) – חלק זה במסלול אינו מוצל ולכן לא מומלץ בימים חמים.

  3. מסלול קווי נוסף שמתחיל חניון נבי חזורי [3]
    המסלול אינו מעגלי: הוא מתחיל בחניון נבי חזורי [3] כמו המסלול המעגלי, אלא שבמקום לחזור לרכב, הוא ממשיך מנקודה 5, דרך מבצר נמרוד (הכניסה למבצר בתשלום) מערבה, במורד הרכס, עד לנקודת הסיום של המסלול הראשון – הבניאס [6]. מסלול זה עובר בכל האתרים היפים ביותר במסלול (הנחל הירוק, המבצר והבניאס), הוא קשה יותר וחלקו השני אינו מוצל.

איך מגיעים

השארת הרכב המאסף (עבור המסלול הקווי): נוסעים בכביש 90 צפונה עד קריית שמונה וחוצים אותה. בקרבת היציאה הצפונית של העיר מגיעים לצומת המצודות, שם פונים ימינה בכביש 99 לכיוון מסעדה. בכביש זה נוסעים ישר כל הזמן עד לכניסה הראשית לשמורת הבניאס [נקודה 1 במפה] את הרכב המאסף נשאיר בחניון השמורה (או בסמוך, אם לא רוצים לשלם).

הגעה לתחילת המסלול: ממשיכים עם כביש 99 לצומת מפל סער – הצומת עם כביש 989 [2] שם פונים שמאלה לכיוון נווה אטיב (במקום ישנו שילוט לכיוון מצודת נמרוד).  לאחר כ-4.5 קמ נעבור ליד הכניסה למצודת נמרוד, ניסע עוד קילומטר עד נראה משמאלינו שלט לנבי חזורי ואתר ההנצחה לזכר חללי סיירת אגוז [3]. נכנסים לחניון העפר המסודר ומכאן עם שולחנות פיקניק ומים זורמים ובנקודה זו מתחיל הטיול הרגלי.

חניון נבי חזורי ואתר ההנצחה לחללי סיירת אגוז

בחניון המסודר אפשר ליהנות מכוס קפה לפני תחילת ההליכה. 

תוכלו לראות כאן עצי אלון בני למעלה מ-300 שנה. אתר ההנצחה והאנדרטה שבו מוקדשים לזכר 31 מלוחמי סיירת אגו''ז, שנפלו באזור זה בעת הניסיון לבלום את המחבלים הרבים שניסו להסתנן לישראל.

אגו"ז (אנטי גרילה ולוחמה זעירה) הינה יחידת עילית שהוקמה לראשונה בשנת 1956 כסיירת פיקוד צפון, על ידי מפקד הפיקוד דאז, יצחק רבין. הסיירת הוקמה כחלק מההכנה לפלישה סורית בתגובה למבצע קדש, ולאחר שנה פורקה. היחידה הוקמה מחדש בשנת 1964, אך פורקה שנית לאחר מלחמת יום כיפור, בעקבות מצוקת כח אדם. בשנת 1995, כחלק משינוי תורת הלחימה כנגד ארגון הגרילה השיעי חיזבאללה, הוקמה היחידה שוב כחלק מחטיבת גולני וביצעה בשטח לבנון אינספור פעילויות מנע לטרור החיזבאללה. מאז הנסיגה מדרום לבנון בשנת 2000, היחידה פועלת גם באזור יהודה ושומרון, ובשנת 2005 אף זכתה לצל"ש הרמטכ"ל.

אתר ההנצחה נמצא בסמוך לקברו של השיח' עותמאן אל-חזורי, המקודש לדרוזים, שעולים לרגל אל הקבר הזה. במקום כשבעים קברים נוספים של מי שביקשו להיקבר לצידו. בחורשת האלונים המרשימה ישנם עצים שלא נכרתו מעולם מפאת קדושתם.

השיח' עותמאן חזורי, היה ידוע כמי שמבקש שלום ורודפהו. הוא היה יושב על אם הדרך לדמשק, שבה צעדו צבאות רבים: ארמים, צלבנים, ממלוכים ועוד, ומספרים כי השייח' היה מזמין כל אדם שהלך בדרך להתארח. השייח' היה תוהה על קנקנו וכוונותיו של עובר האורח ותמיד היה מכבדו בקומץ מלח מיוחד, לטבול בו את הפת. אם היו פניו של האורח לשלום, היה המלח מעצים כוחו, וברכת השייח' על ראשו. אולם אם לחירחור ריב ומלחמה היו פני האיש, היה המלח משכיח ממנו לחלוטין את מגמתו והוא היה שב במהירה לביתו, וברכת השייח' על ראשו.

נחל חזורי

מחלקו הצפוני של החניון (מצד ימין כשפנינו מהכביש) יוצא שביל מסומן בכחול (מספר 1132), שיורד אל נחל חזורי (ולא בשביל האדום, שעולה לאתר הנצחה וממשם ממשיך למבצר נמרוד). נשים לב כי לאחר 2 דקות הליכה השביל פונה ימינה וממשיך על גשרון אבן עתיק מאוד מעל הערוץ ועולה אל גדתו המזרחית של הנחל. במקום ניתן לשמוע את זרימת המים, אך הם נשאבים מיד. סימון השבילים הכחול ברור והשביל במגמת ירידה.

נחל חזורי הקצר יורד בתלילות רבה אל נחל גובתה. הנחל חותר ומפלס דרכו בסלע גירי רך המאפיין את הרי החרמון (בניגוד להרי הגולן, הנמצאים מעט דרומה, שעשויים מסלע בזלתי). השביל הכחול (1132) מוביל אותנו אל נחל חזורי, וכאן מתחילה החגיגה הגדולה: הנחל מתפתל כאחוז תזזית בין סלעים קטנים וגדולים, בולדרים ענקיים ועצי אלון וצפצפה לגמרי לא צעירים. המקום נראה קסום ומזכיר מאוד את שוויצריה הקטנה (נחל כלח ונחל גלים שבכרמל), ולפעמים אפילו מתעלה עליה. בנובמבר פורחות המוני סתווניות ענקיות על המצוקים שמעל הנחל.

בעת ההליכה במורד הנחל נוכל למצוא שלל צמחים המאפיינים את החורש הים תיכוני האופייני לאזור: אלון מצוי, אלה ארצישראלית, ער אציל (המוכר מתבלין עלי הדפנה), אדר סורי, כליל החורש שפורח בחודשי האביב בסגול-ורוד, הרדוף הנחלים, דולב מזרחי, קיסוסית קוצנית, ארנין ההרים ועוד. אם נמתין בסבלנות ובשקט, אולי נוכל גם להבחין בשפני סלע מקפצים ומשתזפים להם.

ההליכה מאופיינית בקיפוץ מסלע לסלע, כשהצל תדיר מעל ראשינו. ההליכה איטית בכל מקרה, גם למטיבי הלכת שאצה להם הדרך. הדרך מתובלת באינספור מפלים קטנים שבהם צריך לרדת ובשיפועים חלקלקים  היזהרו ושימרו על עצמכם, כי פינוי פצועים מהמקום הזה הוא בעייתי.

לאחר כ-700 מטר של דילוגים, גבוה למעלה יתגלה לעינינו מבצר נמרוד במלוא הדרו, ממש מעל השביל. המראה פשוט מהפנט ביופיו. לאחר כ-400 מטר נוספים נגיע לצומת שבילים כחול-שחור [4].

נקודת הבחירה בין המסלולים

השביל השחור (1131) שמימיננו יורד מנווה אטי''ב, ואילו המשכו של המסלול הכחול, שבו צעדנו עד כה, פונה שמאלה ומטפס בחדות במסלול תלול אל מצודת נמרוד. בצומת 4 כיוונים מסומ"שים ושלט ברור עם ציון היעדים לאן מוביל כל שביל: השביל הראשון – השחור איתו הגענו לצומת, השביל השני – שחור שעולה ימינה לנווה אטי"ב, השביל השלישי – כחול שעולה שמאלה למצודת נמרוד והאחרון – ממשיך לבניאס.

  • הרוצים להמשיך במסלול הקווי לבניאס ימשיכו לרדת בשביל השחור, שמכאן נכנס למעשה אל נחל גובתה. מנקודה זו ועד סוף המסלול נותרו עוד כ-3 ק"מ בירידה.

  • הרוצים להמשיך במסלול המעגלי או במסלול מספר 3 ימשיכו בשביל הכחול ויתחילו בהליכה במעלה השביל התלול עד למבצר נמרוד.

להלן התיאור של מסלול 1, בהמשך ישנו התיאור של מסלולים 2 ו-3.

נחל גובתה

נחל זה חותר אף הוא דרכו בסלעי גיר רך, ונשפך בסוף דרכו אל נחל חרמון – הוא הבניאס. ניתן לחלק את המסלול בנחל גובתה שבהמשך דרכנו לשלושה חלקים. המסלול בשליש הראשון דומה מאוד באופיו למסלול בנחל חזורי, אולי מעט קל יותר. אף הוא מוצל, ושופע סלעים, בולדרים, מפלים, אך השיפוע בו מתון יותר. השליש הבא אומנם מתון אפילו יותר, אלא שהוא נעשה כבר מתחת לשמש.

השליש האחרון הוא הפתעה גמורה. השביל עוזב את ערוץ הנחל ומתקדם על גדותיו, פעם על הימנית ופעם על השמאלית, בתוך חורש ים-תיכוני צפוף, סבוך ומקסים. פה אנו צועדים, ולא קופצים ומדלגים לשם שינוי, עד לשלט הברור – סוף מסלול נחל גובתה [6]. מכאן ועד לחניון נשארו כ-350 מטר נוספים.

במקום נפגוש בכביש צדדי סלול ונפנה בו ימינה, בניגוד לחוש הכיוון שלנו שטוען דווקא שמאלה – הבניאס אכן נמצא משמאל, אבל האתר מגודר ולכן נוכל להגיע לרכב שהשארנו רק על ידי איגוף האתר מימין. בסופו של הכביש יש לפנות שמאלה לכיוון החניון.

  • שימו לב: יש ללכת בכביש בזהירות רבה – מדובר כביש פעיל מאוד, שלפעמים אין בו שוליים כלל, והמכוניות מגיעות במהירות בפניות חדות ללא ראות.

נחל חרמון (הבניאס)

נחל חרמון הוא אחד משלושת מקורות הירדן, הוא נחל איתן שבו זרימה חזקה כל ימות השנה, ולכן הוא מתאים לטיול אפילו בימי אוגוסט החמים ביותר. הפארק הלאומי נחל חרמון כולל כמה אתרים: מעיינות הבניאס, בריכות נוי מלאכותיות, שרידי עיר צלבנית עתיקה, מקדש לאל פאן, מסלול הליכה לאורך הנחל, וכמובן מפל הבניאס. הכניסה בתשלום.

המשך מסלולים 2 ו-3

ממפגש השבילים [4] ממשיכים עם השביל הכחול, שמתחיל בעלייה של כ-400 מטר לעבר מבצר נמרוד. סוף העלייה הוא בשביל הכניסה למבצר נמרוד [5].

להולכים במסלול המעגלי (2) – מנקודה זו ניתן לחזור לחניון שבו נמצא הרכב דרך הכביש, בהליכה של כ-1 ק"מ נוסף. אפשרות נעימה יותר היא לצעוד ממבצר נמרוד בשביל אדום (1133) מזרחה עד לחניון נבי-חזורי.

המשך מסלול (3) ומצודת נמרוד

אנו נמשיך עם כביש הגישה למבצר נמרוד ונהנה מביקור במצבר העתיק (הכניסה לאתר בתשלום).

מצודת נמרוד או בשמה הערבי קלעת א-צוביבה (מצודת המצוק), היא מבצר ממלוכי מרשים מימי הביניים, מוקף חומה וצריחים, שהשתמר בצורה מרשימה עד ימינו. המצודה נבנתה ככל הנראה במאה ה-12 או ה-13 לספירה, על הדרך בין ביירות לדמשק, ומאז, במשך כמה מאות שנים עברה כמה פעמים מידיים נוצריות לידיים מוסלמיות. בכל פעם התרחש הקרב קשה יותר מקודמו, ובכל פעם חוזקו הביצורים והחומות עוד ועוד. הקרב האחרון על המצודה נערך במלחמת ששת הימים.

המבצר עצמו ענק ויפהפה, ותוכלו ליהנות בו מנוף יפיפייה על כל אצבע הגליל, במיוחד מהדון ז'ון – מגדל העוז (הארמון הפנימי בתוך המצודה). הביקור במבצר הוא הזדמנות נהדרת לכל מטייל ומטיילת לדמיין את עצמם בתקופת הצלבנים. עוד אנקדוטה מעניינת: הסרט הישראלי "בופור", שהיה מועמד לסרט הזר הטוב ביותר באוסקר 2008, צולם במבצר נמרוד, שדומה למבצר הבופור שבלבנון.

שעות פתיחת הגן הלאומי ומחירים

  • שעות הפתיחה בשעון קיץ: ראשון-חמישי ושבת: 8:00-17:00 | שישי וערב חג: 8:00-16:00.
    שעות הפתיחה בשעון חורף: ראשון-חמישי ושבת: 8:00-16:00 | שישי וערב חג: 8:00-15:00.
    (הכניסה לגן נסגרת שעה לפני השעות הרשומות)

  • דמי כניסה: מבוגר: 22 ₪ |  | ילד: 10 ₪  | אזרח ותיק 11 ₪.
    דמי כניסה בקבוצה: מבוגר: 19 ₪ | ילד: 8 ₪ | אזרח ותיק 11 ₪.

  • טלפון: 6949277- 04.

הירידה ממבצר נמרוד לבניאס

לאחר הביקור במצודה העתיקה, נמצא את השביל הירוק (1151) המתחיל מאזור החנייה שבצידה המערבי של המצודה. מכאן נלך כ-2 ק''מ בירידה עם נוף מרהיב של אצבע הגליל ורכס הרי נפתלי. באביב ילוו את הליכתנו שיחי קידה שעירה, בצבעם הצהוב ובריחם המשכר, לכל אורך השביל שמוביל עד לכניסה לשמורת הטבע הבניאס [6], שבה השארנו את הרכב המאסף.

שיר על מצודת נמרוד

מצודת נמרוד | דב ליפשיץ

שגיאי הר בהר יגעו
קיר אדיר עולה
והד עמום יענה.
עץ אלון יעל מסלע
ופירותיו כה זעירים
לעומת הוד ההרים.

מדרגות מדרגות לה
למצודה רבת כח
נצמדת ברוב און
לרגלי הר חרמון.

צופיה אלי העמק
בוכיה על העבר
תל חרבות נותרה
על אף עמידת גבורה
הנה

פרחי סתיו עדינים
יעלו בינות הריסותיה
כמידי עונה בשנה
המבצר האדיר נחרב
אך הנה פורח החצב.


והנה עוד טיולים שיעניינו אתכם: