כל המידע על יער ירושלים
בשנים האחרונות החלו ארגונים ירוקים שונים לצאת בפעילות למען היער ולהעלות למודעות הציבורית את חשיבותו דרך פעילות חינוכית ומאבקים בכרישי הנדל"ן.
המסלול יפה כל השנה ובמיוחד בחודשי הפריחה: פברואר-מאי.
איך מגיעים
לבאים מתל אביב: עולים לירושלים ופונים ימינה
בגינות סחרוב. עולים עם הכביש עד הצומת ה-T של רחוב כנפי נשרים.
ברמזור לפנות שמאלה, עד לרמזור הבא, שם לפנות ימינה לרחוב פרבשטיין,
חולפים על פני מאפיית אנג'ל, בצומת שנייה פונים ימינה לדרך מרדכי איש
שלום הכביש מתעקל ולאחר מספר מאות מטרים מגיעים לפניה ימינה עם אין
כניסה פרחי חן. שם , קרוב ככל האפשר לשלט האין כניסה ,להחנות את
הרכב. הולכים רגלית וחולפים על פני שלט האין כניסה, מצד שמאל גן
אוסטרליה, שם נתחיל את מסלולנו.
נבחין בסימון שבילים כחול. בגן אוסטרליה יש מדרון גלישה וטיפוס להנאת
הילדים משם עולה השביל בגרם מדרגות.
גן אוסטרליה [1]
כיצד הכל התחיל?
בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, הייתה ירושלים עיר קטנה מוקפת
בהרים. יוסף וויץ, מראשי קק"ל ואחד האישים הבולטים ברכישת קרקעות
ובייעור, היה זה שיזם את נטיעתו של יער גדול, ששטחו התפרש על פני
כ-3500 דונם. אולי לא רבים יודעים, אבל קק"ל בהחלט לא היו
הראשונים שהמציאו את הייעור. הראשונים שייערו את הארץ באופן שיטתי
ומסודר היו הרומאים.
בשלהי המאה התשע עשרה הוסיפו במלאכה זו הטמפלרים שנטעו בעיקר אורנים, ובתקופת המנדט הבריטי חוקק חוק 'פקודת היערות'- שנותר עד ימינו ומטרתו ,כמובן ,לשמור על היערות מכריתה ללא השגחה. לאחר מלחמת ששת הימים העיר גדלה בקצב מסחרר, ושטחו של היער צומצם למחציתו.
אנחנו הולכים בשביל הארז, שביל צר אך נוח מאוד. מדי פעם נפגוש במערות קטנות בסלעים, אלו הן מערות של דורבנים ואולי יתמזל מזלנו לפגוש באחד כזה. לחובבי הסחלבים, הסיור כיף שבעתיים, שכן מינים שונים של סחלב פורחים באביב.
לאחר הליכה של כמה עשרות מטרים, נפנה את ראשנו מעלה, לכיוון מזרח.
חניון הגמלאים [2]
מקום מצוין לתצפית. כאן אפשר להבין באופן מוחשי כיצד כלוא יער ירושלים בתווך שבין שכונות הר נוף ובית הכרם. אנחנו רואים את הקסטל, מבשרת ציון, מעלה החמישה, ואם נמקד את מבטנו מטה נבחין במאגר גדול, זהו סכר בית זית, שהוא דוגמא ומופת לתוצאותיה של עבודה רשלנית.
הסכר נבנה בשנות החמישים כפיתרון לבעיית הידלדלות מי התהום של אקוויפר החוף, בשל צפיפות האוכלוסין באזור זה. המתכננים יצרו מאגר שמימיו אמורים היו לחלחל מערבה ולהעשיר את אקוויפר החוף. אך הם לא ערכו בדיקה מקיפה ולא למדו את גיאולוגיית האזור.
לאחר כמה חודשים התברר שמים לא מגיעים לאקוויפר החוף. חומר -טסט שהושם במאגר נמצא בוואדי קלט ורק אז הבינו שקו פרשת המים הטופוגרפי אינו חופף את קו פרשת המים הגיאולוגי. הסיבה לכך נעוצה בשבר הסורי אפריקאי, בעקבותיו נוצרה בקעת ים המלח. נחלי מזרח ארץ ישראל וכן נחלי עבר הירדן החלו זורמים לבקעת ים המלח, הנמוכה יותר. כך גם המים שזורמים באיזור הזה נוטים עם השכבות מזרחה לכיוון ים המלח.
המאגר לא הועיל לאקוויפר החוף והתעוררה מחלוקת בנוגע להשארת המאגר. המצדדים במאגר רצו להשאירו כפנינה תיירותית, המתנגדים פחדו מסכנות טביעה ולבסוף הוחלט להשאירו כאתר תיירותי.
נרד לשביל ונמשיך על פי סימון המסלול. בדרך נפגוש מצד ימין במערה שממנה צומחת תאנה מרשימה. לאוהבי הרומנטיקה – מקום מומלץ להתבודדות.
ארז בן גוריון [3]
עוד מהשביל רואים ארז קטן קומה, אולי רמז לנוטעו, בן גוריון. מדוע דווקא כאן נטע בן גוריון את הארז? התשובה איננה ידועה אבל זהו מקום מצוין להחכים ולשמוע על הארז. בימי קדם, הובאו הארזים מלבנון, והיוו מקור מצוין לבנייה איכותית. בהקשר זה אפשר לפתוח את התנ"ך ולקרוא על ההזמנה המיוחדת של שלמה המלך מחירם מלך צור. כולנו מכירים את הביטוי :"אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי הקיר" שהוא ממחיש יפה את הניגוד שבין האזוב הגמיש והקטן לעומת חוסנו ויופיו של הארז.
הקולמבריום והתעלות [4]
עוד לפני שנגיע ממש לרחבת הארז נבחין בכוכים החצובים באבן. אלו עדויות לקולומבריום - שובכי יונים המתוארכים לתקופת הברונזה. התיאוריות לגבי שובך היונים הן רבות ומגוונות. במחקר משערים שהם נועדו לגידול יונים כדי לדשן בהפרשותיהן את שדות החקלאות וכן לזבח היונים לאלים.
מאחורי הקולומבריום המרשים, נבחין בתעלות ארוכות. אלו נחפרו בידי התורכים במלחמת העולם הראשונה, כשהתכוננו לקרב קשה עם הבריטים.
מצפה כרם-חרבת חמאמה [5]
לאוהבי הלכת שבינינו מומלץ להעפיל מרחק קצר בשביל שנמתח בין הארז לבין הפסגה.
במלחמת העצמאות התבצר כאן כוח ערבי גדול שיצר רצף בין השכונות הערביות. בקרב קשה ועקוב מדם הצליחה פלוגת הגדנ"ע 'יהונתן' לכבוש את המקום. מפקד הפלוגה, עודד חי, נהרג בפעולה זו. בזכות שחרור חרבת חמאמה התאפשר כיבוש שאר הכפרים באזור כבית מזמיל (קריית יובל של היום) ומאוחר יותר את הכפר עין כרם.
נסייר באתר בין שרידי גת בור מים גדול, ושיחי אוג גדולים. בחודשים יוני –יולי מתכסה אוג הבורסקאים בשלל ענבות אדומות ומהן מכינים את הסומאק הזכור לטובה מהפלאפליות.
מהארז נרד חזרה לשביל ונלך לפי השילוט עד שנגיע לחניון אונטריו, גדול ומרווח דיו לצרכי ארוחה ומנוחה, בזמן שתטרחו על ארוחה טובה ייהנו הילדים ממתקני השעשועים הפזורים בו.
הטרסות ומערכת השלחין [6]
לאורך כל הדרך אנו פוסעים על הטרסות-אותן מדרגות-הר שנעשו בידי אדם ונשתמרו אלפי שנים ללא בטון ומלט.
מקובל לתארך את בניית הטרסות לתקופת הכיבוש וההתנחלות הישראלית, שאז המקום היחיד שנותר למגורים עבור בני ישראל היה אזור ההר. כאן, על ההר ,התפתחה מערכת מיוחדת "חקלאות שלחין" הכוללת מעיין ממנו יוצאת נקבה חצובה, המזרימה את מימיה לבריכת אגירה גדולה, יחסית. מהבריכה נמשכו תעלות השקיה לבוסתנים ולשדות החקלאות. שפיעת המעיינות דלה מאוד הן בגלל ההזנחה וכיסוי המעיינות והן בגלל הבצורת. חקלאות השלחין מובדלת מ"חקלאות הבעל" - שהייתה צורת גידול המבוססת על השקיה ממי גשמים. שמה של חקלאות זו נגזר, ככל הנראה משמו של אל הפריון והסערה הכנעני - בעל. והחקלאים בתקופה זו תלו את תנובת השדה בתפילות לאל ובהיענות מצידו.
מבנה נוסף מעניין נוסף ששרידיו נמצאו ביער ירושלים הוא השומרה - מבנה שמירה קדום המשמש להגנה על החלקה הקרקעית בעונה בה היא מעובדת. המבנה בנוי משתי קומות. הקומה התחתונה עשויה מאבני גוויל ובעלת קירות עבים מאוד, שם היו מאחסנים את התוצרת, ובשל הקרירות הייתה התוצרת נשמרת טרייה לזמן רב.
בקומה העליונה מוקמה סוכת שמירה ובה השומר. לעיתים לנה כל המשפחה בשומרה למשך כל העונה.
מחניון אונטריו יש ללכת בעקבות הסימון הכחול: השביל חוצה כביש וממשיך דרך חורשת ברושים ואלונים יפה ועולה בחזרה לנקודת ההתחלה לגן אוסטרליה.
היי,
מה תרצה לכתוב על "יער ירושלים"?
מסלול קל ונעים בטבע. עשינו את כל המסלול אך נהננו יותר בחציו הראשון (לפני הפרסה).
שביל הארז הוא פשוט מעולה! גם ביום חם אין בעיה, כי הכול כמעט מוצל.
השביל קל להליכה ומאוד מהנה. נוף יפה, וכיף.
למי שרוצה לקצר את המסלול, במקום לעשות אותו מעגלי (3 ק"מ), אפשר להשאיר אוטו נוסף בקצה השני (מגיעים דר… ך הכביש של יד ושם).
בסוף לעשות פיקניק באחד מהשולחנות במקום, אין יותר כיף מזה.