כל המידע על גן לאומי עיר דוד והסביבה: אבנים מספרות היסטוריה

מסלול הטיול:

איך מגיעים

  • הדרך הפשוטה והנוחה ביותר להגיע לגן הלאומי עיר דוד היא באמצעות הסעות חינם (במתכונת "שאטל") ממתחם התחנה בירושלים. במתחם התחנה (נקרא גם: "התחנה הראשונה") ישנה חנייה בשפע, והנסיעה ממנו קצרה ובטוחה. הכניסה לחניון מדרך חברון.
  • למגיעים מכיוון הכותל: פונים שמאלה בשער האשפות ובתום הליכה של שתי דקות תגיעו לעיר דוד.

עיר דוד – תחילתו של עידן

1. תצפית על האזור

ירושלים מוזכרת לראשונה בכתבי המארות המצריים במאה ה-18 לפנה"ס. כתבי המארות היו טקסטים מאגיים שלאחר כתיבתם נהגו לשבור אותם בבחינת "ככה ייעשה למורד במלך מצרים". ירושלים נזכרת בכינוי "רשלמם" על ידי המושל עבד חפה. כדי לענות על שאלת בחירת מיקום ירושלים דווקא כאן נתבונן מסביבנו: אנחנו נמצאים על גבעה נמוכה יחסית המוקפת הרים, מה שממחיש את הפסוק "ירושלים הרים סביב לה". כמו כן, העיר לא נמצאת על דרך ההר הראשית אלא מרוחקת ממנה מעט. אז מדוע בכל זאת בחר בה דוד כבירת ממלכתו?

ראשית: מים. הימצאות מקור מים בתקופות הקדומות הינו תנאי הכרחי לקיום ומעיין הגיחון הנמצא בשטחה של עיר דוד סיפק תנאי זה. שנית, מיקומה של עיר דוד מבחינה פוליטית הוא ניטרלי. מדרום שכן שבט יהודה, מצפון שכן שבט בנימין, ובתווך ישבה עיר יבוס, שלימים הפכה לירושלים. כך לאף שבט לא הייתה חזקה על המקום ודוד המלך יכול היה להשתית את שלטונו ביד חזקה וללא סכסוכי שכנים מיותרים.

גם אם במבט ראשון נראית לנו עיר דוד כנשלטת, הרי שאם נעמיק מבט נוכל לראות שמשלושת צדדיה העיר מבותרת על ידי מדרונות תלולים ועל ידי שלושה נחלים - קדרון, הגיא וגיא בן הינום. נקודת התורפה היחידה היא מצפון, וכאן, מומחש לנו היטב הפסוק "מצפון תיפתח הרעה". כל הסיבות האלו חברו יחדיו להחלטה של דוד להקים כאן את ממלכתו.

מהתצפית נרד במדרגות ולפי השילוט נמשיך לשטח החפירות. 

2. קריית השלטון (שטח G)

קריית השלטון מכונה “שטח G” בשל סימון החפירה הארכיאולוגית במקום, שנוהלה על ידי פרופ’ יגאל שילה בשנות השמונים של המאה הקודמת. בשטח זה נבחין בשרידים של בתי מגורים שנבנו בצורה מדורגת, המותאמת לתוואי השטח. האזור היה שייך כנראה לשכבת האצולה והשלטון של העיר, ומכאן שמה – “קריית השלטון”.

3. בית אחיאל

בית זה הוא מסוג “בית ארבעת המרחבים”, האופייני לתקופת ההתנחלות (התקופה שבה הגיעו בני ישראל ממצרים והחלו להתיישב בארץ). בית אחיאל מורכב מארבעה חדרים. שלושה מהם מלבניים והרביעי, מלבני גם הוא, תוחם אותם בצורה אנכית. בית זה נקרא כך משום שנמצאו בו שברי חרס שעליהם נכתב השם “אחיאל”.

4. האסלה הראשונה

מצפון לבית אחיאל בנויים שני תאים. בתא הדרומי מבין השניים, הסמוך לבית אחיאל, נמצאה אסלת בית שימוש חצובה מאבן. האבן שקועה ברצפה ומתחתיה נמצא בור שקיעה. ככל הנראה, זוהי האסלה הקדומה ביותר שנמצאה בארץ ישראל.

5. החדר השרוף

מבנה נוסף מצפון לאסלה הוא החדר השרוף. המבנה השתמר למלוא קומתו הראשונה.

6. בית הבולות

במבנה התחתון שלפנינו נמצא בית הבולות. במקום נמצאו כחמישים בולות - פיסות טין ששימשו כחותמות ונקשרו אל הפפירוסים ששימשו כמסמכים. הבולות נשרפו בדליקה שבערה כאן במהלך חורבן הבית הראשון. דבר זה גרם להן להתקשות וסייע לשמירתן לאורך השנים. רוב הבולות נושאות שמות משפחה ואחת מהן אף נושאת את שמו של גמריהו בן שפן, שהיה סופרו של המלך צדקיהו.

נמשיך לרדת במדרגות לכיוון פיר וורן (משולט).

טיול רטוב במעיינות עיר דוד

7. פיר וורן

הפיר נתגלה לראשונה על ידי צ'ארלס וורן בשנת 1867. וורן היה ארכיאולוג בריטי מטעם הקרן הבריטית לחקירות ארץ ישראל, קצין בחיל ההנדסה הבריטי וראש משטרת לונדון בתקופת הרציחות של ג'ק המרטש. כשגילה את הפיר סבר וורן שדרכו התגנב יואב בן צרויה, שר צבא דוד, ופתח את העיר בפני המלך ואנשיו. הבסיס לתיאוריה זו נעוץ היה בעובדה שמקור המים היה מחוץ לעיר ולתושבים לא הייתה גישה חופשית אליו בזמן מצור ומלחמה. וורן סבר שבעזרת הפיר היו עולים בסתר ושואבים דרכו את המים.

בספר שמואל מתואר באופן מסתורי אופן כיבוש עיר יבוס: "וילך המלך ואנשיו ירושלים אל היבוסי יושב הארץ. ויאמר לדוד לאמור לא תבוא הנה כי אם הסירך העוורים והפיסחים לאמור לא יבוא דוד הנה. וילכוד דוד את מצודת ציון, היא עיר דוד ויאמר דוד כל מכה יבוסי ויגע בצינור..."

לפי התיאוריה של וורן, “הצינור” הינו הפיר, שדרכו יצאו בסתר אל מחוץ לעיר, שאבו מים וחזרו. עד שנות התשעים של המאה הקודמת הייתה תיאוריה זו מוסכמת לכל. אך הארכיאולוגיה היא מדע מסובך, תיאוריה זו הוחלפה בחדשה הסוברת שפיר וורן מעולם לא שימש לשאיבת מים ושהפיר התגלה רק במאה השמינית לפנה"ס, כלומר לאחר ימי דוד. הממצאים במקום רבים ולארכיאולוגים נותרה עוד עבודה רבה בהוכחת התיאוריה. אנחנו נשאר בינתיים עם התענוג של שכשוך בנקבה הקרירה ולא נשבור את הראש בנושא זה.

נרד עוד במדרגות ונעבור דרך בית המעיין.

8. בית המעיין

אנחנו נמצאים בליבה של חפירה ארכיאולוגית. מי שניחן בדמיון יוכל להרכיב מאבני הענק שנחשפו כאן מגדל ובריכה – ענקית אף היא. המגדל שמר על המעיין והגן על הבריכה, מה שפתר את בעיית שאיבת המים בעת מצור, לשביעות רצונם של החופרים. נמשיך לרדת מטה ולפני הכניסה לנקבת חזקיהו, נספר מעט על מעיין הגיחון.

9. מעיין הגיחון

שמו של מעיין הגיחון בא לו בשל אופיו: המים המחלחלים אל האדמה נקווים בחלל קרסטי בעל פתח צר. כשהחלל מתמלא, מתרוקנים המים בבת אחת דרך הפתח הצר בגיחות קצובות. על שם הגיחות הללו נקרא המעיין “גיחון”.

10. נקבת חזקיהו

הגיחון, כאמור, נמצא מחוץ לחומות העיר ומעליו ריחפה הסכנה כי בשעת מלחמה האויב ירעיל את המים או ישתמש בהם. מטרת חציבת הנקבה הייתה להעביר את המים שמחוץ לעיר אל בריכת אגירה בתוך תחומי העיר. נקבת חזקיהו נחצבה בו זמנית משני הצדדים לאורך כחצי קילומטר. הפרש הגבהים בין מעיין הגיחון למוצא המנהרה הוא 33 סנטימטר בלבד. השלמת החציבה נחשבת להישג הנדסי כביר. מי אחראי למפעל המרשים הזה?

בשנת 701 לפנה"ס צר על ירושלים סנחריב מלך אשור. חזקיהו מלך יהודה נוקט בצעדי חירום לפני המצור הצפוי וכמתואר בספר ישעיהו: "ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו, ותקבצו את מי הבריכה התחתונה ואת בתי ירושלים ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה. ומקווה עשיתם בין החומותיים למי הבריכה הישנה".

לפי המתואר במקרא, חזקיהו ביצר את העיר והביא את המים לתחומי העיר על ידי חציבת הנקבה. בנקודת המפגש בין קבוצות החוצבים נמצאה כתובת השילוח, שמתארת את פגישתם המרגשת. הכתובת המקורית  נמצאת כיום במוזיאון באיסטנבול. בכניסה אל הנקבה יש לשים לב שהיא חד סטרית ושהמים קרים מאוד, אבל אסור להחמיץ את החוויה.

נצא מהנקבה המרעננת לעבר בריכת השילוח.

11. בריכת השילוח

כפר סילואן הערבי משמר את השם הקדום "שילוח". הבריכה מוזכרת בספר נחמיה: "ואת ברכת השלח לגן המלך ועד המעלות היורדות לעיר דוד". השם שילוח רומז לחקלאות השלחין, שבה נשלחו תעלות השקיה לגנים ולשדות.

מכאן נחזור אל הכניסה לגן הלאומי עיר דוד בשתי דרכים: אפשרות א’ – לעלות ברגל במעלה רחוב מעלות עיר דוד. אפשרות ב’ – הסעה ברכב של הגן הלאומי (בתשלום).

מהכניסה לאתר נרד מזרחה בדרך העופל לכיוון הר הזיתים ונסטה ב”משעול האחרון” אל הקברים היפים שבעמק המלך (נחל קדרון).

12. עמק המלך (נחל קדרון)

נחל זה, התוחם את עיר דוד ממזרח, שימש כנקרופוליס (עיר המתים) של ירושלים. הנביאים ניבאו שבמקום זה יישפטו העמים באחרית הימים, ואולי בשל כך רבים העדיפו להיקבר כאן.

נלך לאורך הכביש עד שנפגוש במבנה מונומנטאלי בעל חרוט בחלקו העליון.

סיור בקברי מלכים

13. יד אבשלום

המסורת קושרת את המצבה המפוארת לסיפור של אבשלום, שהציב לעצמו יד בחייו משום שהיה חשוך בנים. אך המבנה מתוארך למאה הראשונה לספירה, שנים רבות לאחר מות אבשלום. בעקבות מסורת זו התפתח מנהג מעניין: אבות נהגו להגיע לכאן עם ילדיהם ,לסקול באבן את המצבה ולהזהיר את ילדיהם במצוות כיבוד הורים שלא יהיה סופם כסופו של אבשלום.

המצבה משלבת מספר סגנונות: הכרכוב, לדוגמא, מצרי, וכותרות עמודי החזית בנויות בסגנון יווני. צורה זו של המצבה מוכרת ממצבות רבות בעולם מהתרבות היוונית. למבנה שני חלקים: החלק התחתון חצוב בסלע והחלק העליון מסותת. ההפרדה הזו נותנת ביטוי להפרדת הנשמה מהגוף. ניתן להיכנס אל הקבר השדוד והריק.

נלך לצד האחורי של יד אבשלום.

14. קבר יהושפט

הקבר מתקופת בית שני. יהושפט מלך יהודה נקבר בעיר דוד, כשאר מלכי יהודה, ולכן יכול להיות שהקבר קיבל את שמו מעמק יהושפט. בתוך הקבר קיימים כוכי קבורה.

15. קבר בני חזיר

הקבר פשוט מאוד במראהו, ועליו חקוקה כתובת  בעברית: "זה הקבר והנפש של אלעזר חניה יועזר יהודה שמעון יוחנן בני יוסף בן עובד יוסף ואלעזר בני חניה כוהנים מבני חזיר". מדובר במערת קבורה משפחתית מהתקופה החשמונאית, שהייתה שייכת ככל הנראה למשפחת כוהנים אמידה שיכולה הייתה לרכוש כאן חלקת קבורה מפוארת.

16. קבר זכריה

גם קבר זה מתוארך למאה הראשונה לספירה, אך המסורת קושרת אותו לנביא זכריה בן יהוידע הכהן, מתקופת המלך יואש, שנרצח על ידי העם כשהוכיח אותם על מעשיהם הרעים. הדים לרצח נמצאים בדברי חז"ל המתארים את דמו הרותח עם חורבן בית המקדש הראשון.

כאן מסתיים מסלולנו,  שהיה גדוש במלכים, ביצורים, מפעלי מים וקברים. נעלה בחזרה אל הכביש ונוכל לחזור בתחבורה ציבורית משער האשפות.

שימו לב:

  • הכניסה לעיר דוד בתשלום | טלפון: 073-782-4270

  • הכניסה לנקבת חזקיהו מחייבת להצטייד בפנס ובנעליים מתאימות להליכה במים. המים קרים ומגיעים לגובה של כחצי מטר. לסובלים מקור מומלץ לא להיכנס לנקבת חזקיהו בחורף.