גן לאומי עיר דוד והסביבה: אבנים מספרות היסטוריה

תהליך גיבושה של ירושלים כעיר בירה החל כשדוד כבש את העיר יבוס. הייתה זו בירה צנועה ביותר: גבעה צרה של כשישים דונם. מדוע הקים דוד את בירתו דווקא במקום קטן ומוקף הרים, שאינו נמצא על דרך ראשית? שאלות רבות יעלו בכם ולא על כולן יש תשובה, סיורנו בעיר דוד והסביבה יחשוף רק טיפה מן הסודות החבויים בין האבנים | מאת: גלית קרליבך
| 16/09/2018

המסלול נכתב על ידי מדריכת הטיולים גלית קרליבך. לפרטים נוספים על המדריכה »

מסלול הטיול:

איך מגיעים

  • לבאים ברכב: חניון גבעתי ליד עיר דוד. החניון נמצא בצומת הרחובות מעלה השלום ומעלות עיר דוד (בסמוך לעיר העתיקה).
  • תחבורה ציבורית: נסיעה לשער האשפות ברגל ומשם הליכה קצרה לעיר דוד.

עיר דוד – תחילתו של עידן

1 . תצפית על האיזור

ירושלים מוזכרת לראשונה בכתבי המארות המצריים במאה ה-18 לפנה"ס. כתבי המארות היו טקסטים מאגיים שלאחר כתיבתם נהגו לשבור אותם בבחינת "ככה ייעשה למורד במלך מצרים". ירושלים נזכרת בכינוי "רשלמם" על ידי המושל עבד חפה. כדי לענות על שאלת בחירת מיקום ירושלים דווקא כאן נתבונן מסביבנו: אנחנו נמצאים על גבעה נמוכה יחסית, הנשלטת על ידי הרים, מה שממחיש את הפסוק "ירושלים הרים סביב לה." כמו כן, העיר לא נמצאת על דרך ההר הראשית אלא מרוחקת ממנה מעט. אז מדוע בכל זאת בחר בה דוד כבירת ממלכתו?

ראשית: מים. הימצאות מקור מים בתקופות הקדומות הוא תנאי הכרחי ומעיין הגיחון הנמצא בשטחה סיפק תנאי זה. שנית, מיקומה של עיר דוד מבחינה פוליטית הוא ניטרלי. מדרום- שוכן שבט יהודה ומצפון שבט בנימין, בתווך עיר יבוס כך שלאף שבט אין חזקה על המקום ודוד יכול להשתית את שלטונו ביד חזקה וללא סכסוכי שכנים מיותרים.

גם אם במבט ראשון נראית לנו עיר דוד כנשלטת, הרי שאם נעמיק מבט נוכל לראות שמשלושת צדדיה מבותרת העיר על ידי מדרונות תלולים ועל ידי שלושת הנחלים, קדרון, הגיא וגיא בן הינום. נקודת התורפה היחידה היא מצפון, ושוב, מומחשת לנו היטב מהפסוק "מצפון תיפתח הרעה". כל הסיבות האלו חברו יחדיו להחלטה של דוד להקים כאן את ממלכתו.

מהתצפית נרד במדרגות ולפי השילוט לשטח החפירות. 

2. שטח G

השטח נקרא כך בשל סימון החפירה הארכיאולוגית שנוהלה על ידי יגאל שילה בשנות השמונים. בשטח זה נבחין בשרידים של בתי מגורים שנבנו בצורה מדורגת, המותאמת לתוואי השטח. האזור היה שייך כנראה לקריית השלטון של העיר.

3. בית אחיאל

בית זה הוא מסוג בית ארבעת המרחבים, האופייני לתקופת ההתנחלות (התקופה בה הגיעו בני ישראל ממצרים והחלו מתנחלים בארץ). בית אחיאל מורכב מארבעה חדרים. שלושה מהם מלבניים והרביעי, מלבני גם הוא, תוחם אותם בצורה אנכית. בית זה נקרא כך משום שנמצאו בו שברי חרס עליהם נכתב 'אחיאל'.

4. האסלה הראשונה

מצפון לבית אחיאל בנויים שני תאים. בתא הדרומי ביותר מביניהם, הסמוך לבית אחיאל, נמצאה אסלת בית שימוש חצובה מאבן השקועה ברצפה ומתחתיה בור שקיעה. ככל הנראה, זוהי האסלה הקדומה ביותר שנמצאה בארץ ישראל.

5. החדר השרוף

מבנה נוסף מצפון לאסלה הוא החדר השרוף. המבנה השתמר למלוא קומתו הראשונה.

6. בית הבולות

במבנה התחתון שלפנינו נמצא בית הבולות. במקום נמצאו כחמישים בולות - פיסות טין הקשורות כטבעות אל הפפירוסים ששימשו כמסמכים. הבולות נצרפו בחום הרב של הדלקה שבערה כאן ונשמרו לאורך השנים. רוב הבולות נושאות שמות משפחה ואחת מהן נושאת את שמו של גמריהו בן שפן ואולי מדובר בסופר המלך צדקיהו שנזכר במקרא.

נמשיך לרדת במדרגות לכיוון פיר וורן (משולט).

למידע נוסף על גן לאומי עיר דוד » | או במספר – 073-782-4270

למידע נוסף על הקרנת הסרט פורץ הדרך “הללויה” בעיר דוד » 

טיול רטוב במעיינות עיר דוד

7. פיר וורן

הפיר נתגלה לראשונה על ידי צ'ארלס וורן בשנת 1867. וורן היה ארכיאולוג בריטי מטעם הקרן הבריטית לחקירות ארץ ישראל, קצין בחיל ההנדסה הבריטי וראש משטרת לונדון בתקופת הרציחות של ג'ק המרטש. כשגילה את הפיר סבר וורן שדרכו התגנב יואב בן צרויה, שר צבא דוד, ופתח את העיר בפני דוד. הבסיס לתיאוריה זו נעוץ היה בעובדה שמקור המים היה מחוץ לעיר ולתושבים לא הייתה גישה חופשית אליו בזמן מצור ומלחמה. וורן סבר שבעזרת הפיר היו עולים בסתר ושואבים דרכו את המים.

בספר שמואל מתואר באופן מסתורי אופן כיבוש עיר יבוס: "וילך המלך ואנשיו ירושלים אל היבוסי יושב הארץ. ויאמר לדוד לאמור לא תבוא הנה כי אם הסירך העוורים והפיסחים לאמור לא יבוא דוד הנה. וילכוד דוד את מצודת ציון, היא עיר דוד ויאמר דוד כל מכה יבוסי ויגע בצינור..."

כלומר לפי התיאוריה של וורן, 'הצינור' היה הפיר, דרכו יצאו בסתר אל מחוץ לעיר, שאבו מים וחזרו. עד שנות התשעים של המאה הקודמת הייתה תיאוריה זו מוסכמת לכל. אך הארכאולוגיה מדע מסובך, ותיאוריה זו הוחלפה בחדשה האומרת שפיר וורן מעולם לא שימש לשאיבת מים ושרק במאה השמינית לפנה"ס, כלומר לאחר ימי דוד גילו את הפיר. הממצאים רבים ולארכיאולוגים עוד עבודה רבה בהוכחת התיאוריה, מה שמותיר לנו את התענוג להשתכשך בנקבה הקרירה ולא לשבור את הראש בנושא זה.

נרד עוד במדרגות ונעבור דרך בית המעיין.

8. בית המעיין

אנחנו נמצאים בעיצומה של חפירה ארכיאולוגית. מי שניחן בדמיון יוכל להרכיב מאבני הענק שנחשפו כאן מגדל ובריכה ,ענקית אף היא. המגדל שמר על המעיין והגן על הבריכה, מה שפתר את בעיית שאיבת המים בעת מצור, לשביעות רצונם של החופרים. נמשיך לרדת מטה ולפני הכניסה לנקבת חזקיהו, כמה מילים על הגיחון.

9. מעיין הגיחון

שמו של הגיחון בא לו מאופיו: המים המחלחלים אל האדמה נקווים בחלל קרסטי בעל פתח צר. כשמתמלא החלל במים מתרוקנים המים בבת אחת דרך הפתח הצר. שם הגיחון על שום הגיחות הללו.

10. נקבת חזקיהו

הגיחון, כאמור, נמצא מחוץ מחוץ לחומות העיר וכך, בשעת מלחמה האויב עלול להרעיל את המים או להשתמש בהם. מטרת חציבת הנקבה הייתה להעביר את המים מחוץ לעיר אל בריכת אגירה בתחומי העיר. נקבת חזקיהו נחצבה בו זמנית משני הצדדים לאורך חצי קילומטר הפרש הגבהים בין מעיין הגיחון למוצא המנהרה הוא 33 סנטימטר בלבד זהו הישג הנדסי כביר. מי אחראי למפעל המרשים הזה?

בשנת 701 לפנה"ס צר על ירושלים סנחריב מלך אשור. חזקיהו מלך יהודה נוקט בצעדי חירום לפני המצור הצפוי ככתוב וכמתואר בספר ישעיהו: "ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו, ותקבצו את מי הבריכה התחתונה ואת בתי ירושלים ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה. ומקווה עשיתם בין החומותיים למי הבריכה הישנה"

לפי המתואר במקרא חזקיהו מבצר את העיר ומביא את המים לעיר על ידי חציבת נקבה. בנקודת המפגש נמצאה כתובת השילוח שמתארת את המפגש בין שתי קבוצות החופרים. כתובת המקורית  נמצאת כיום במוזיאון באיסטנבול. נכנס אל הנקבה, יש לשים לב שהנקבה היא חד סטרית, בכיוון אחד, המים קרים מאוד, אבל אסור להחמיץ את החוויה.

נצא מהנקבה המרעננת לעבר בריכת השילוח.

11. בריכת השילוח

כפר סילואן הערבי משמר את השם הקדום "שילוח". הבריכה מוזכרת בספר נחמיה: "ואת ברכת השלח לגן המלך ועד המעלות היורדות לעיר דוד". השם שילוח רומז לחקלאות השלחין בה נשלחו תעלות השקיה לגנים ולשדות.

מכאן נחזור אל הכניסה לאתר. אפשרות א: ברגל במעלה רחוב מעלות עיר דוד. אפשרות ב: הקפצה ברכב האתר (בתשלום)

מהכניסה לאתר נרד מזרחה בדרך העופל לכיוון הר הזיתים ונסטה ב'משעול האחרון' אל הקברים היפים שבעמק נחל קדרון.

12. נחל קדרון

נחל זה, התוחם ממזרח את עיר דוד, שימש כנקרופוליס (עיר המתים) של ירושלים. הנביאים ניבאו שבמקום זה יישפטו העמים באחרית הימים, ואולי בשל כך רבים העדיפו להיקבר כאן.

נלך לאורך הכביש עד שנפגוש במבנה מונומנטאלי בעל חלק עליון חרוטי.

לסיור וירטואלי בנקבת השילוח באתר עיר דוד » 

סיור בקברי מלכים

13. יד אבשלום

המסורת קושרת את המצבה המפוארת לסיפור אבשלום שהציב לו יד בחייו משום שהיה חשוך בנים. אך המבנה מתוארך למאה הראשונה לספירה, שנים רבות לאחר מות אבשלום. בעקבות מסורת זו התפתח מנהג מעניין: אבות נהגו להגיע לכאן עם ילדיהם ,לסקול באבן את המצבה ולהזהיר את ילדיהם במצוות כיבוד הורים שלא יהיה סופם כאבשלום.

המצבה משלבת מספר סגנונות: הכרכוב, לדוגמא, מצרי, וכותרות עמודי החזית בנויות בסגנון יוני.צורה זו של המצבה מוכרת ממצבות רבות בעולם מהתרבות היוונית. למבנה שני חלקים: החלק התחתון חצוב בסלע והחלק העליון מסותת. ההפרדה הזו נותנת ביטוי להפרדת הנשמה מהגוף. ניתן להיכנס אל הקבר השדוד והריק.

נלך לצד האחורי של יד אבשלום.

14. קבר יהושפט

הקבר מתקופת בית שני. יהושפט מלך יהודה נקבר,כשאר מלכי יהודה, בעיר דוד, וכלן יכול להיות שהקבר קיבל את שמו מעמק יהושפט. בתוך הקבר כוכי קבורה.

15. קבר בני חזיר

הקבר פשוט מאוד במראהו, ועליו חקוקה כתובת  בעברית: "זה הקבר והנפש של אלעזר חניה יועזר יהודה שמעון יוחנן בני יוסף בן עובד יוסף ואלעזר בני חניה כוהנים מבני חזיר" מערת קבורה משפחתית מהתקופה החשמונאית. כנראה משפחת כוהנים אמידה שיכלה לרכוש כאן חלקת קבורה מפוארת.

16. קבר זכריה

גם קבר זה מהמאה הראשונה לספירה, אך מסורת קושרת אותו לזכריה בן יהוידע הכהן, בתקופת המלך ישעיהו, שנרצח על ידי העם בבואו כשהוכיח אותם על מעשיהם הרעים. הדים לרצח נמצאים בדברי חז"ל המתארים את דמו הרותח עם חורבן בית המקדש הראשון.

כאן מסתיים מסלולנו,  שהיה גדוש במלכים, ביצורים, מפעלי מים וקברים. נעלה בחזרה אל הכביש ונוכל לחזור בתחבורה ציבורית משער האשפות.

שימו לב:

  • הכניסה לעיר דוד בתשלום | טלפון: 073-782-4270

  • הכניסה לנקבת חזקיהו מחייבת להצטייד בפנס ובנעליים מתאימות להליכה במים. המים קרים ומגיעים לגובה של כחצי מטר. לסובלים מקור מומלץ לא להיכנס לנקבת חזקיהו בחורף.

חוות דעת על גן לאומי עיר דוד והסביבה: אבנים מספרות היסטוריה

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...