שמורת זיתא ותל זרור

בלב השרון, בשולי העיר חדרה שוכנת שמורת טבע קטנה שנקראת שמורת זיתא. מסלול רגלי מעגלי וקל יוביל אותנו בין פרדסים ובריכות דגים למפגש עם שרידי חקלאות מפוארת, עמדת שמירה חשובה, שרידי הרכבת התורכית, שמורת טבע ייחודית שהיא גם ביצה ותל ארכיאולוגי מעניין המרמז על עיר חשובה כבר לפני ארבעת אלפים שנה

מסלול הטיול באדיבות מורה הדרך טל אמיר | טלפון: 054-4309171


איך מטיילים

אורך המסלול כ-6 ק"מ ויש להקציב לו כ-4 שעות. המסלול הינו מישורי ברמת קושי קלה ומתאים למשפחות, אך ישנם קטעים חוליים, כך שהסיור לא נוח לעגלות. אל תשכחו להצטייד במים ומומלץ גם במשקפת. מאחר והמסלול אינו מוצל ברובו, לא מומלץ לטייל בו בימים חמים.

בחורף, שלוליות רבות מקשות על מעבר רכב פרטי ולכן רצוי להימנע מנסיעה במסלול.

איך מגיעים

נקודת ההתחלה של המסלול הינה בצומת הספורטן, שנמצא במפגש הרחובות העצאות ויפה נוף בבשכונת בית אליעזר בחדרה. כאן יש מגרש חניה גדול בו ניתן להחנות את הרכב.

מסלול הטיול

בכיכר ה"ספורטן" בכניסה לשכונת בית-אליעזר מוצב שלט עץ ועליו מצוירת מפה של מסלולי אופניים באיזור זיתא. שילוט מסלולי האופניים ושילטי המידע הם חלק מפרויקט סביבתי-קהילתי ביוזמת המתנ"ס של שכונת בית-אליעזר. הסיור שלנו מלווה את חלקו של מסלול האופניים המסומן בצבע כתום. המסלול מסומן לאורכו בעמודוני עץ שעל כל אחד מהם מסומן מספר העמודון וחץ בצבע המסלול. לסיור כדאי להביא את המפה המצורפת (קישור "למפת המסלול בראש עמוד זה), שכוללת את מספרי חלק מהעמודים שתפגשו בשטח ואת צבעי המסלולים השונים. מצומת הסופרטן [1 במפה] נמשיך כ-0.5 ק"מ מזרחה מהספורטן הכביש מתעקל ימינה והמשכו (מזרחה) הופך לשביל עפר טוב לכל רכב [מסומן בעמודון עץ מספר 2]. נמשיך בשביל העפר כ-600 מטר נוספים ונגיע לשלט עץ שעליו כתוב: "מגדל השמירה מעל בריכת ההשקייה: במרומי גבעת החמרה (שנגנבה ברובה) הוקמה בריכת הבטון. אל בריכות ההשקיה היו מעלים מים מהנחל או מבארות. ומהן היו שולחים את המים אל תעלות להשקיית הפרדסים (חקלאות שלחין). בימי הקיץ שימשה הבריכה גם כבריכת שחייה מאולתרת לילדי הסביבה. האזור היווה גם חיץ ביטחוני בין היישוב היהודי לבין ערביי הסביבה ולכן הוקמו בו בשנות השלושים עמדות שמירה. חלקן קיים עד היום".

שרידי בריכת הבטון הישנה, אולי האחרונה מסוגה, מספרים לנו את סיפור הימים המפוארים של ענף הפרדסנות. בתחילת המאה העשרים זוכה להכרה בעולם חשיבותם הרבה לבריאות של הוויטמינים, אחד המקורות החשובים לוטמין "סי" הם ההדרים. במקביל השתכללה הטכנולוגיה של חפירת הבארות ושאיבת מים מעומקים גדולים. איכרי היישוב גילו שאיזור השרון מתאים מאד לגידול פרדסים בזכות אדמת החול-האדום הקלה ומי תהום זמינים. מעל הבריכה עומד מגדל הבטון שהיווה עמדת תצפית ושמירה.

את חשיבות העמדה נוכל להבין מהכתבה הבאה: בעיתון "דבר" מיום ט"ו באב תרצ"ח (12 באוגוסט 1938) נכתב: "יריות ליד חדרה – חדרה יום ה'. כנופיה קטנה התקיפה הבוקר את הנוטרים העומדים במצפה ליד פרדסי זיתא מזרחית לחדרה. הנוטרים ענו [השיבו אש] ... אנשי הכנופיה נתפזרו".

נחזור לשביל ונמשיך להתקדם מזרחה בין הפרדסים עוד כ-1.5 ק"מ לפי העמודונים של השביל הכתום. בדכנו ניתן לראות ולהנות מהפרדסים והמטעים באזור זה.

נקיף מדרום את התל הדרומי של תל-זרור (עמודונים 8 ו-9). באוכף שבין התילים ליד שלט ההסבר נטפס אל פסגתו הצפונית של התל.

תל זרור

תל זרור הוא תל בעל מבנה יחודי של שני תילים סמוכים. על פי הממצאים, שנתגלו כאן בשנות השישים בחפירות של משלחת יפנית, הייתה כאן עיר מהחשובות ביותר בשרון בעת העתיקה. חשיבות העיר נובעת ממיקומה במרחב חקלאי מוצלח ובסמוך ל-"דרך הים". בתל וסביבתו נתגלו שרידי ישובים לאורך תקופות רבות. החל מיישוב עירוני מפואר בתקופת הברונזה התיכונה, מוקף חומות עפר מסיביות ותעלות הגנה.

לאורך ההסטוריה, היישוב בתל חודש פעמים רבות בזכות מיקומו ושימושו כתחנת מעבר סמוך לדרך הבינלאומית. בין היתר נתגלו שרידי התנחלות ישראלית, התיישבות של "גויי הים", ישוב מימי ממלכת ישראל שנחרב על ידי ארם, ועוד. התל היה מיושב גם בתקופות הפרסית, ההלניסטית והרומית. ולאחר הפסקה של כאלף שנה גם בתקופה הממלוכית ולאחריה. ממרומי התל יש תצפית אל השומרון והמרזבה שלמרגלותו בה עברה הדרך הבין-לאומית הקדומה ובה עוברת היום הדרך המהירה היא כביש 6.

נרד מהתל אל עמודון 10 ומשם בכיוון כללי מערבה לפי עמודונים 11-15. כדאי לשים לב שמשמאלנו מלווה אותנו סוללה עפר נמוכה אותה ניתן לראות יפה ליד עמודון 14 סוללה זו היא מה שנשאר מתוואי המסילה המזרחית (עמודוני העץ לא תמיד בולטים, בכל מקרה, הדרך נוחה וברורה) המסילה נסללה במקור על ידי העות'מאנים בימי מלחמת העולם הראשונה, מלוד לחדרה על-מנת להוביל את העצים של יערות השרון לשימוש הצבא. לאחר המלחמה הבריטים מחליפים את המסילה הטורקית במסילה ברוחב תקני ומחברים אל קו המסילות מעפולה עד באר-שבע. לאחר קום המדינה היה האזור בו עובר קו המסילה, אותו אנו רואים, לאזור גבול, ולכן בין השאר משקולי בטחון נסללת בשנות החמישים המסילה המערבית (זאת המוכרת לנו כיום) ליד החוף ותנועת הנוסעים מועברת לשם.מבין משימותיה האחרונות של המסילה היו העברת צינורות הענק של המוביל הארצי. בסוף שנות השישים המסילה פורקה. אך בימים אלה נרקמת תכניות להחיות את המסילה המזרחית.

בריכת זיתא

ליד נקודה 16 כדאי להתקדם בשקט ולהקשיב מכיוון שממש מעבר לסבך נוכל לשמוע ציוצי ציפורים וקירקורי צפרדעים. השביל עובר בין בריכות הדגים ובין שמורת הטבע - "ביצת זיתא". זוהי שמורת הטבע מוכרזת בשטח קטנטן של 47 דונם בלבד, השמורה מגינה על בית הגידול האחרון מסוגו באזור ובו צמחי מים ואזורים לחים נדירים, מקום לינה לציפורים, וסביבת מחייה לבעלי חיים רבים נוספים. שימו לב ששלוליות בעונת החורף עשויות להקשות על המעבר. במידה ותרצו לעקוף, פנו לכיוון צפון לעבר בריכות הדגים. בין הבריכות יש שבילי עפר שיאפשרו לכם לעקוף את הביצות ולהתחבר חזרה אחר 1 ק"מ לערך.

שמה של השמורה, הנמצאת צפונית מזרחית לשכונת בית אליעזר, משמר את העובדה שהאיזור שימש בעבר את תושבי הכפר זיתא שלמרגלות השומרון לחקלאות עונתית. אדמות זיתא נרכשו בתחילת המאה העשרים והפכו לחלק משטחה של העיר חדרה.

שלט מידע ירוק ממוקם ליד "חלון" המאפשר הצצה יפה בין עצי האשל אל האיזור המוצף רוב ימות השנה. נציץ בדממה מבעד "לחלון" אולי נראה אנפות, קורמורנים, מגלנים או אפילו נוטריות שוחות במים. בהזדמנות זו נזכר בהשפעת הביצות על ראשית ההתישבות בשרון בכלל ובחדרה בפרט, על המלחמה בקדחת ואפילו על מלך הצפרדעים.הביצא מייצגת את הנוף האופייני של השרון מימי ראשית ההתיישבות. הצבע הירוק ששלט בשטח גם בימי הקיץ הוא שמשך את המתיישבים לאזור והוא שנתן לחדרה את שמה.

כבר עם מכירת אדמות חדרה למתיישבים מתחייב יהושע חנקין לייבש את הביצות בכדי לאפשר חקלאות בשטחים שייובשו. ראשוני המתיישבים סברו שהמקור למחלת הקדחת בה חלו הוא אדים רעילים ומסריחים שעלו מהביצות בימי הקיץ. רק שנים מאוחר יותר התברר שהמקור לקדחת אכן בביצות אך בגלל העובדה שהן מהוות ביתגידוללהתרבות היתושים. היום מטפלים בבעיית היתושים בשיטות מודרניות של הדברת ממוקדת שלא פוגעת בחי ובצומח.

סוף מסלול הסיור

מכאן ניתן לפנות בין בריכות הדגים צפונה אל עבר גשר הרכבת להצצה אל תחנת הרכבת הישנה. או להמשיך על השביל מערבה עד לצומת שבה נבחין בעמודון עץ (18) וכן בסימון שבילים כחול על עץ האיקליפטוס. נפנה שמאלה בשביל שיוביל אותנו חזרה אל הכביש כאן נסיים את הסיור.

חוות דעת על שמורת זיתא ותל זרור

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...