קטע מספר 7: מאמפי גולן לעין תאופיק

• דרגת קושי: בינוני | משך הטיול: 6-8  | אורך המסלול: 15 קילומטרים

• נקודות למילוי מים: קיבוץ אפיק, קיבוץ מבוא חמה (מוסך טרקטורים)

• נקודות להספקת אוכל: קיבוץ מבוא חמה

• לינה: עין תאופיק, הר נמרון

נתחיל את היום באמפי גולן.

מאמפי גולן יוצא שביל הגולן דרומה וחוצה את כביש 98. לאחר 1.25 קילומטרים של ירידה תלולה יחסית אנו מתחברים לאפיקו של "ואדי ברברה", יובלו העיקרי של נחל מיצר, ולאחר 500 מטר נוספים נמצא את עצמנו מעל אפיקו של נחל מיצר עצמו, המגיע ממזרח. מעלינו, באזור אמפי גולן, קיים "המיצר" – האזור הצר ביותר ברמת רמת הגולן, ועל שמו נקרא הנחל בו אנו נמצאים כעת.

המיצר הוא שמו של רצועת שטח צרה בדרום רמת הגולן. רמת הגולן היא אזור שטוח ומישורי, שממנו מתחתרים נחלים בעיקר לכיוון עמק הירדן והכנרת. בערך במרכז הגולן מתחיל להתחתר נחל גדול במיוחד הנקרא הרוקאד, המהווה גבול טבעי בין רמת הגולן הישראלית לרמת הגולן הסורית. הרוקאד מתחתר דרום-מערבה ומתחבר לירמוך, שגם הוא מושך אליו נחלים, כמו נחל מיצר.

לכן, ככל שהולכים דרומה ברמה הולך האזור המישורי ונהיה צר, עד שבנקודה מסוימת הוא נהיה צר כל כך שרוחבו כרוחב כביש 98 – מטרים ספורים בלבד! זהו המיצר. מישור צר זה נמצא בין אגן הניקוז של נחל עין גב, הנשפך לכנרת, לאגן הניקוז של נחל מיצר, הנשפך לירמוך, ואורכו כמה מאות מטרים. המיצר מסתיים בכך שהאזור המישורי חוזר ונהיה רחב מעט יותר (שטח המכונה "ארד אל בלוטה") עד לירידה הסופית של הגולן לכיוון ערוצו של נהר הירמוך.

נחל מיצר הוא הנהר הגדול שהינו הגבול הדרומי של רמת הגולן והוא גם היחיד בשביל הגולן שמימיו אינם מגיעים לבסוף לכנרת אלא לירמוך. קטע ההליכה בנחל מיצר הינו מרהיב, ובאביב הפריחה כאן מטורפת. כמו כן גדלים באזור עצי אלון תבור, ואחד גדול במיוחד במרכז הנחל מזמין אותנו לעצירה, ואנחנו מריחים כבר את סיומו של שביל הגולן.

לאחר 2 קילומטרים אנו נפגשים עם דרך שחוצה את אפיק הנחל, ומכאן שביל הגולן פונה ימינה (מערבה) ומטפס עם הדרך, שמסומנת אדום, מהאפיק. מנקודת הפיצול אפשר להמשיך לאורך אפיק הנחל, תחילה בדרך הרחבה ובהמשך בשביל רגלי (שניהם מסומנים כחול), מרחק 1.25 קילומטרים, עד שנגיע לתצפית על מפל נחל מיצר. המפל הינו ייחודי בעיקר בשל צבע הסלע שלו – אם התרגלנו לשחור של הבזלת, פתאום אנו רואים לבן של קירטון! לאן נעלמה הבזלת?

במפל נחל מיצר נבחין פתאום בסלע לבן בוהק, שאינו הבזלת או הסקוריה שהתרגלנו לראות לאורך שביל הגולן. בכמה מקומות בגולן ניתן לראות את הסלע הלבן הזה, ששמו קירטון, כאשר המפורסם בהם הוא המפל הלבן בנחל אל על. אבל מה בעצם הוא עושה שם? הגולן הוא קער גאולוגי – במהלך ההתרוממות של החרמון ורכס הגלעד למעלה, הגולן, שנמצא ביניהם, הלך ושקע בצורה של מעין קערה, והתכסה בשכבת סלעי קירטון –  סלע ששוקע בים עמוק יחסית.

לאחר שהים נסוג החלה פעילות געשית באזור, והקערה הלכה והתמלאה בסלעי בזלת. כיוון שתשתית הסלע מתחת לבזלת הינה בצורת קערה, שכבת הבזלת בקצוות הרמה (בצפון ובדרום) דקה יותר, ולכן הנחלים הצליחו להגיע בהתחתרותם לסלעים שמתחת לבזלת – סלעי הקירטון. לכן רואים קירטון בנחלים רבים בדרום הגולן.

מנקודת הפיצול עולה שביל הגולן, כאמור, לאורך הדרך בסימון אדום, ולאחר עלייה מתונה של 2.25 קילומטרים נגיע למישור. הדרך האדומה פונה ימינה (מערבה), ואילו אנו נמשיך דרומה, לאורך המצוק מעל נחל מיצר. 

לאחר 1.75 קילומטרים עוזב השביל את קו המצוק ופונה מערבה לתוך המישור השטוח המיוחד, המכונה "ארץ האלונים" (ארד אל בלוטה). מישור זה הוא החלק הדרומי ביותר בבמה של רמת הגולן, הוא מוקף בכל עבריו במצוקים תלולים לכיוון נחל מיצר, הירמוך, נחל עין גב והכנרת, ומאופיין בשכבת אדמה עבה המאפשרת גידולים חקלאיים.

נחצה את המישור לכיוון מערב בין מטעי אפרסקים, ולאחר 1.5 קילומטרים נגיע לכביש 98 ולקיבוץ מבוא חמה – הדרומי ביותר ברמת הגולן. טיפה לפני הכביש נראה משמאל מוסך טרקטורים שבו אפשר למצוא ברז מטיילים.

מהכניסה לקיבוץ מבוא חמה ממשיך שביל הגולן דרומה לאורך כביש 98, ולאחר 500 מטר פונה ימינה (מערבה) לכיוון בית העלמין של הקיבוץ. לאחר 300 מטר נגיע לשפת המצוק של רמת הגולן, וכמובן – נוף נהדר לכנרת! אנו פונים שמאלה (דרומה), ומתחילים ללכת לאורך קו המצוק.

לאחר 400 מטר נגיע להר נמרון – אתר קפיצה לחובבי ספורט האקסטרים של מצנחי הרחיפה. חלק זה של רמת הגולן הינו התלול ביותר כלפי עמק הירדן והכנרת, מה שמייצר תנאים טובים לתפיסת זרמי אוויר.

מצנחי הרחיפה הם לא מחזה נדיר בשמי רמת הגולן. מקומות בהם קיים מצוק פתוח ורחב, שגבוה משמעותית מסביבתו, חביבים על חובבי ספורט האקסטרים של מצנחי הרחיפה. במקומות כאלו, הפרשי הגובה הניכרים יוצרים זרמי אוויר טובים, שעליהם ניתן לדאות למרחקים ארוכים ולמחוזות לא נודעים. מצנח הרחיפה הוא מצנח גדול ורחב, חסר מנוע, אך בעל יכולת תמרון.

הצונחים מתמקמים על שפת המצוק, רצים וקופצים מעבר לו – זרמי האוויר תופסים אותם, והם מתרוממים באמצעות תרמיקות האוויר החם, ודואים בין תרמיקה לתרמיקה, בדומה לעופות דואים. כך ניתן לגמוע קילומטרים רבים בדאייה בלבד. אמנם המצנח מאפשר תמרון, אך בסופו של דבר הם נתונים לחסדי זרמי האוויר המשתנים, ולכן, צונח לרוב לא יודע לאן יגיע, מה שמוסיף לספורט המיוחד מימד של הפתעה.

אנו ממשכים דרומה, ולאחר 400 מטר נוספים תתחבר אלינו דרך רחבה, מסומנת ירוק, המגיעה ממזרח – וכעת שביל הגולן הולך ביחד איתה דרומה.

לאורך הדרך נוכל לראות שרידים למוצבים סוריים שהשקיפו מן הרמה אל עבר העמק. לאחר 2 קילומטרים של הליכה על שפת המצוק נגיע לעיקול בכביש 98, וגם השביל שלנו מתעקל כאן ימינה (צפונה) ומתחיל לרדת מהבמה של רמת הגולן, לאורך חורשת אורנים.

לאחר 2 קילומטרים בירידה נגיע לצומת דרכים: הדרך הירוקה פונה כאן ימינה (מערבה) ומתחילה בירידה של 5 קילומטר לעבר קיבוץ האון וחוף הכנרת. זוהי דרך עתיקה המכונה דרב אל-חווארנה, ועד לתקופת המנדט ובניית כביש 98, העולה מחמת גדר, הייתה זו הדרך העיקרית לטפס לדרום רמת הגולן.

שביל הגולן פונה שמאלה (מזרחה) ומטפס מעט, ולאחר 500 מטר מגיע לעין תאופיק – מעיין קטן ונחמד ובו תעלות מים ותצפית יפה דרומה אל בקעת הירדן וממלכת ירדן. גם כאן תמצאו חניון לילה מוסדר. יש למקום ריח ואווירה מיוחדים ביותר – ריח של סיום המסע.

מכאן ממשיך שביל הגולן דרומה, ולאחר 500 מטר נוספים מגיע לכביש 98 – נקודת הסיום של השביל!

אופציה לסיום שביל הגולן בכנרת: אם חפצתם בסיום יותר "רומנטי" לשביל, עם טבילה בחוף הכנרת, תוכלו לחזור אחורה מעין תאופיק לדרך העפר הירוקה ולפנות שמאלה (מערבה). זוהי דרך חשופה, בימי שמש אף מעיקה מעט, אך במהלכה ניתן לסטות ולקפוץ למעיין נחמד - עין שוירח (שילוט ושביל יוצאים מהדרך למעיין, 5 דקות הליכה).

לאחר 5 קילומטרים מגיעה הדרך לכביש 92, הכביש המזרחי של הכנרת. בדרך נעבור על פני אנדרטה לטייסים תורכים שמטוסם התרסק כאן בשנת 1914. נחצה את כביש 92, עוד כמה מאות מטרים - ואנחנו בחוף! מכאן ניתן להמשיך לקיבוץ האון ולקחת אוטובוס לתחנת המרכזית בטבריה (קווים 51/57/147).

מפת המסלול