שביל העצמאות בתל אביב

לקראת שנת השבעים לישראל נחנך בתל אביב שביל העצמאות. המסלול עובר בין עשר תחנות שבונות את סיפור העיר העברית הראשונה, ובו זמנית את סיפור הקמתה של מדינת ישראל. השביל שנבנה ברוח שביל המורשת הידוע בבוסטון, מאפשר טיול עצמאי לכל אחד שיחפוץ בכך
| 13/05/2019

המסלול נכתב על ידי מדריכת הטיולים יפעת אביצדק קלפה, שתוכל גם להדריך אתכם במסלול זה. לפרטים נוספים על המדריכה »


איך מגיעים

כל שתצטרכו לעשות הוא להגיע לתחנה הראשונה בפינת הרחובות הרצל ושדרות רוטשילד, ולעקוב אחרי שביל הפליז הבולט, שיוביל אתכם מבלי להתבלבל מתחנה לתחנה. השביל מואר בלילה ומציין כל תחנה בדוגמת עיגול על המדרכה, בתוכו מצוין שמה.

על יד התחנה הראשונה בשדרות רוטשילד, קרוב מאוד לפינה עם רחוב הרצל, אפשר לקבל מפות והסברים. בקרוב (נכון ליוני 2018), כך מבטיחים מנהלי המיזם, יחולקו ערכות דיגטליות חינמיות להדרכה עצמית, בשמונה שפות שונות.

פירוט המסלול

הקיוסק הראשון של תל אביב | שדרות רוטשילד/הרצל

תחנה שהיא כולה החלום ושברו. תל אביב נוסדה בשנת 1909 על גבעות חול שוממות על ידי 66 משפחות יהודיות שיצאו מיפו. השכונה נקראה תחילה "אחוזת בית", ואולם בהמשך הציע מנחם שינקין לשנות את שמה של שכונת “אחוזת בית” ל-"תל אביב". 

באותה תקופה היו חוקים ברורים בעניינים שונים, כשאחד מהם אסר על הקמת בתי עסק. הקיוסק נולד זמן לא רב אחרי החוק – מה לעשות? כוחות השוק תמיד היו חזקים יותר מעקרונות ואידיאלים. בקיוסק המקורי (כיום נמצא במקום העתק), מותר היה למכור רק גזוז ולא משקאות אלכוהוליים. סמוך לקיוסק הוצב פנס לוקס, והמקום הפך למרכז משמעותי בחיי השכונה הקטנה 

מזרקת הפסיפס של נחום גוטמן | שדרות רוטשילד 1

בהזמנת העירייה יצר האמן נחום גוטמן, תלמיד גימנסיה הרצליה ותושב שכונת אחוזת בית מיומה הראשון, עבודת פסיפס גדולה שנחנכה בשנת 1976 ומציגה בשלל צבעים ודמויות את תולדות יפו בת אלפי השנים ותל אביב הצעירה שנולדה ממנה.

העיר תל אביב נולדה כפרבר של יפו ובשנותיה הראשונות נחשבה שכונה של עיר הנמל העתיקה. בפסיפסים ניתן להבחין בתמונות מפורסמות מתולדות יפו: יונה הנביא במעי הדג, הבאת ארזי הלבנון לבניית המקדש, אגדת אנדרומדה, מסע נפוליאון, ביקורי מונטיפיורי והרצל, שכונות "אחוזת בית" ונווה צדק, וטקס הכרזת העצמאות. 

הפסיפס עמד במקור בכיכר בית ביאליק והועבר לכיכר של רוטשילד 1 רק בשנים האחרונות, לאחר שעבר שיפוץ וחידוש ובהסכמת משפחתו של האומן.

בית וייס | הרצל 1

לכל עיר יש את המשוגע שחלם אותה, לתל אביב היה את עקיבא אריה וייס.  הוא הגה את רעיון הקמת השכונה, אסף את האנשים, רכש את הקרקעות, והוביל בפועל את הקמת הבתים הראשונים. עקיבא אריה וייס עמד בראש ועד השכונה אחוזת בית עד שהוחלף על ידי מאיר דיזנגוף. וייס ארגן את הגרלת המגרשים הנחשבת לרגע המכונן של תל אביב: הוא רשם את שמות המייסדים ואת מספרי המגרשים על גבי צדפים, ואחד מילדי המייסדים הגריל את מגרשי השכונה.

ביתו של וייס הוא אחד האחרונים שנותרו על תילם מאז ייסוד העיר ב-1909 – והוא בנוי, כראוי ליזמות של וייס, מלבנים משובצות בצדפים, שהיו חומר בניה חדשני באותן השנים. 

הגימנסיה העברית הרצליה | אחד העם 9

במקום בו ניצב מגדל שלום מאיר, שהיה לעת בנייתו בשנות השישים של המאה העשרים, המגדל הגבוה במזרח התיכון, עמדה פעם הגימנסיה העברית הרצליה, שנבנתה בהשראת דגם בית המקדש השני. הריסת הגימנסיה, בעדר חוקי שימור במדינת ישראל הצעירה, גרמה להקמתה של המועצה לשימור אתרים, הנלחמת על שימור המורשת הפיזית והרוחנית.

חשיבותה של הגימנסיה הרצליה לנס התרבותי שהתחולל בתל אביב – החייאת השפה העברית אחרי אלפיים שנים בהן שימשה כשפת קודש, לא תסולא בפז. הגימנסיה הייתה בית היוצר לחינוך ולתרבות העברית החדשה, מוסד בו טופחה הזהות הלאומית. חיי השכונה הקטנה סבבו סביב המוסד התרבותי הזה, והיא הייתה אבן שואבת לישוב היהודי בארץ ובעולם כולו.

במגדל שלום, שנבנה במקום הגימנסיה, נמצא כיום המרכז לתולדות תל אביב הפתוח לקהל הרחב ללא תשלום ובו תערוכות היסטוריות המתעדות את ימיה הראשונים של העיר. במהלך השנים הקרובות, בזמן שבית העצמאות יהיה סגור לשיפוצים, יפעל במקום מרכז מבקרים ומוקד חינוכי לתולדות המדינה ומגילת העצמאות. 

בית הכנסת הגדול | אלנבי 110

אחת מההחלטות של מקימי שכונת אחוזת בית, הייתה ההחלטה על הקמת בית כנסת גדול למען התושבים. בית הכנסת הגדול נועד מתחילתו לשקף את חשיבות הזהות היהודית של העיר ולאחד בין כתליו את התל אביבים כולם - דתיים וחילוניים, ספרדים ואשכנזים. בראש הוועד להקמתו עמד ראש העיר מאיר דיזנגוף, שגם גייס כספים לבנייתו. ממדיו העצומים שיקפו את רצונה של העיר להיות מרכז רוחני, והבית שימש לא רק לתפילות אלא גם לטקסים לאומיים, התכנסויות, חגים והלוויות של גדולי היישוב ונפגעי פרעות.

בית הכנסת שנחנך באמצע שנות העשרים של המאה העשרים, עבר שינויים במהלך השנים, ואת חלקם אפשר לראות במהלך הסיור.

מוזיאון ההגנה | שדרות רוטשילד 23

ביתה הפרטי של משפחת שרתוק, שנבנה בשנות העשרים, הפך בעזרתה ובהתערבותה של גולדה מאיר למוזיאון ההגנה. אליהו גולומב, שהתחתן עם בת המשפחה, התגורר בו והיה ממייסדי ארגון ה"הגנה" ומפקדו. הבית היה המטה החשאי של הארגון וגם מקום התכנסות משפחתי ל"ארבעת הגיסים" שהיו בין המנהיגים של היישוב היהודי  בימים של טרום מדינה – גולומב, משה שרת (לימים ראש הממשלה ושר החוץ), דב הוז (מראשי ההגנה ומחלוצי התעופה העברית) ושאול אביגור (ממגיני תל חי, מראשי ההגנה, מפקד המוסד לעלייה ב') .

כיום שוכן במקום מוזיאון המציג את תולדות ה"הגנה" וכוחות המגן השונים שקמו בקרב היישוב העברי.

בנק ישראל |  לילינבלום 37

בניין שעלה על מפת הטיולים, בזכות הכנסתו למסלול שביל העצמאות. במקום שבו עמד בית הדואר והטלגרף של פיינגולד ונהרס, הוקם בשנות השלושים בניין זה עבור בנק אשראי, בהמשך אחרי שזה פשט את הרגל, שכנו במקום משרדי מס ההכנסה הבריטי.

בשנת 1944 התקיימה כאן פעולה מפורסמת של מחתרת האצ"ל, כשלוחמיה פוצצו את המקום במקביל לפיצוץ משרדי מס ההכנסה בירושלים ובחיפה, ללא קורבנות בנפש. כיום פועל בבניין הסניף התל אביבי של בנק ישראל ומרכז מבקרים לתולדות הכסף. המרכז נפתח בשנת השבעים למדינה והוא פתוח לקהל הרחב  ללא תשלום. כל שעליכם לעשות  הוא להרים טלפון, ולתאם את בואכם.                                                                      

האנדרטה למייסדי העיר תל-אביב | רוטשילד 22

חזרנו לשדרות רוטשילד, ולתחנות המשמעותיות ביותר של השביל. האנדרטה למייסדי תל אביב הוקמה בשנת 1949 במלאות ארבעים שנה לייסוד העיר. במקום הזה ממש נערכה הגרלת המגרשים ההיסטורית ביום ייסודה של תל אביב. ממול במקום בו מתנוסס מגדל רוטשילד 22, ובו בין השאר בית קפה מיוחד ומלון עסקים מודרני, שכן בית וועד העיר הראשון, ומגדל המים של השכונה הקטנה. 

על האנדרטה חקוקים שמות מייסדי העיר וכן תבליט המציג שלושה שלבים בהתפתחות תל אביב: כיבוש החולות; הקמת "אחוזת בית" וגימנסיה הרצליה ;והעיר הפורחת בשנות הקמת האנדרטה. משני צִדי האנדרטה מתנוסס סמל העיר ההיסטורי, שעיצב נחום גוטמן, ובליבו מגדלור, אשר לדברי האמן מסמל את הייעוד שמייסדי תל אביב הועידו לעיר: להיות "שער לעלייה ומאור לגולה".
 
פסל דיזנגוף | שדרות רוטשילד 16

בשדרות רוטשילד, סמוך לבית העצמאות, ניצב פסל מאיר דיזנגוף רכוב על סוסתו האצילה- מהירה. דיזנגוף נבחר בשנת 1911 לראשות ועד תל אביב, ובמשך עשרים וחמש  שנים (לא רציפות) ובהתנדבות, הנהיג את העיר. המנדט הבריטי, נתן ב1921 מעמד חוקי לעיר הקטנה, ודיזנגוף הפך במידה רבה ראש הריבונות העברית הראשונה מאז היציאה לגלות. אישיותו המיוחדת השפיעה מרוחה על אופייה של תל אביב שבחזונו הייתה עיר עברית מודרנית, נאורה, יוצרת ושוקקת חיים. על אף שתל אביב בימי דיזנגוף  הייתה לא יותר מעיירה, הוא ייעד אותה לגדולות וראה חשיבות עצומה בהשקעה במוסדות תרבות, אמנות, חינוך, קהילה, בריאות ורווחה כמודלים שישמשו את המדינה העתידית. כדבריו: "ראויה תל אביב שתהיה מרכז העולם".

בית העצמאות | שדרות רוטשילד 16

זהו ביתם ההיסטורי של מאיר ורעייתו צינה דיזנגוף, אחד מהבתים הראשונים של אחוזת בית, שבשנות השלושים אחרי מות צינה, הסב דיזנגוף ושיפץ לצורך הקמת מוזיאון תל אביב לאמנות, כחלק מהחזון על אופייה התרבותי של העיר, בו האמין. הוא עצמו עבר להתגורר בקומה העליונה, ופתח את סלון ביתו כבית תרבות לתושבי עירו. 

ביום שישי, ה' באייר תש"ח  (14.5.1948), התכנסו ראשי היישוב באולם המוזיאון לטקס הכרזת העצמאות ההיסטורי. בבית זה התחבר החלום המקומי של העיר העברית הראשונה, עם החלום הלאומי אחרי אלפיים שנות גולה.
בית העצמאות שימש בחודשי המדינה הראשונים גם את מועצת המדינה הזמנית שהתכנסה בו במקביל לקרבות מלחמת העצמאות.

בית העצמאות ייסגר באוגוסט 2018 לשיפוץ-שימור מקיף. עם פתיחתו המחודשת בשנים הקרובות יהפוך הבית לאתר מורשת לאומי שיוקדש להקמת המדינה ועצמאותה. מקום של כבוד יוקדש לאבי העיר תל אביב ובעל הבית מאיר דיזנגוף, ולתפקידו ההיסטורי בבניין העיר ופיתוחה.

עוד כמה מקומות ששווה לבדוק בסביבה

  • בשנת השבעים למדינה, אוהל המרכז הישראלי לדמוקרטיה, ובו חיזיון אורקולי על שבעים שנות מדינה, יהיה פתוח לקהל הרחב חינם אין כסף. לפני או אחרי ההליכה בין תחנות השביל, ניתן לשלב כניסה אליו.
  • נחלת בנימין
  • שוק הכרמל
  • מוזיאון הרצללילנבלום

חוות דעת על שביל העצמאות בתל אביב

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...