שמורת פורה ותל נג'ילה

נוסעים בכביש 40 (תל אביב-באר שבע). כ-14 ק"מ דרומית לצומת פלוגות, באזור הקילומטר ה-218, נראה שלל דגלים מעטרים את צד הדרך. דגלים אלו מסמלים את חוות פיליפ, שבה אפשר לעצור בתחילת המסלול. משם נמשיך עם מפה ביד דרומה בכביש 40 כ-3 ק"מ נוספים, ונרד מהכביש בשלט המפנה לשמורת פורה. כאן נחנה את הרכב, נצטייד במצלמה ובמים ונתחיל במסלול הרגלי.

שמורת פורה

השמורה משתרעת על פני 12 דונם באפיק נחל פורה, שהוא אחד מיובליו של נחל שקמה. היא נקראת על שם חורבת פורה, שנמצאת בגבולה המערבי ומכונה בערבית ח'רבת אלפורה. השמורה שוכנת באזור מעבר אקלימי בין החבל הים תיכוני לחבל המדברי (בתת הספר). באזור זה קיים צומח אופייני, המורכב בעיקר משיחים ובני שיח שמוצאם ים תיכוני, יחד עם מינים ממוצא מדברי. ייחודה של השמורה הוא בהיותה מהמקומות הבודדים במישור חוף הנגב שבו פני השטח מכוסים בסלעים חשופים מגיל האיאוקון, ולא באדמת לס כסביבתה. גם שמורת פורה, כמו האזור כולו, סבלה במשך שנים רבות מרעיית יתר של צאן הבדואים, אך בשנת 1965 גודר שטחה, והצמחייה שבה החלה להתאושש.

נתחיל ללכת בשביל השחור המסומן בינות לפרחים הרבים, וניזהר לא ליצור שבילים חדשים או לפגוע בצמחיה (אין לקטוף כמובן). צמחיית החולות מורכבת משיחי רותם, מלוח ולענה, ושזורים בהם מיני פרחים רבים ומגוונים. בעונה יתגלו לעינינו מרבדים אדומים של כלניות, נוריות אסיה ופרגים. נטייל בין הפרחים השונים ובגבעה. נוכל לראות גם את פרחי הדבורנית הרמאים-המתחזים, שמתחפשים לדבורה ומדיפים ריח אופייני לדבורה-נקבה. זכרי הדבורה, הנמשכים לריח הפרח, מנסים להזדווג עמו וכך מאביקים את הפרח. עוד נוכל לראות את לשון הפר הסמורה, שפרחיה כחולים וקטנים, אבל את שמה היא קיבלה מצורת העלים, דמויי לשון פר.

בדרכנו נוכל לראות צמח בעל עלים רחבים, שרועים על הקרקע, ופרח סגול במרכזו. ננסה להרים מעט את העלים: אם מסתתרים שם פירות עגולים, זהו הדודא הרפואי, שלו מייחסים סגולות רפואיות וכושר לעורר אהבה. השורש של הדודא דומה לצורת אדם, ויש הטוענים כי אם תעקור אותו תרבוץ עליך קללה, אך אם תקבל אותו מאחר, הוא יביא לך מזל. אז מה עושים? פשוט מאוד: קושרים כלב פראי לצמח ומגרים אותו לרוץ. הכלב עוקר את הצמח, וכך אין הקללה רובצת עלינו.

פרחים נוספים שפורחים בהתאם לעונה הם וינקה עשבונית הייחודית לשמורה, דמומית השדה, עכנאי יהודה, ערטנית השדות, כלח מצוי, עירית נבובה, עירית גדולה, להבית קצרת שיניים - מרווה ריחנית המפליאה בפריחיה הלבנים הקסומים, שמשון הדור, לשון הפר הסמורה, לענת המדבר, נואית קוצנית, חלמונית גדולה, אירוס מצוי, צמר מפוצל ולוענית מצויה.

אגם עונתי

מדרום-מערב לשביל נראה בחורף אגם קטן, ונמשיך לעברו עם השביל. אגם זה נוצר למעשה בזכות סכר שנבנה במורד הנחל כדי לאגור מי שיטפונות ולהחדירם לקרקע. עופות החולפים בסביבה אוהבים מאוד להגיע לכאן, משום שנוסף על צמחים אכילים יש באגם גם צפרדעים, סרטנים קטנים ועוד מטעמים אהובים על בני הכנף.

מהאגם נמשיך עם הנחל (ולא עם סימון השבילים השחור) לכיוון הסכר. הערוץ מתחתר כאן בסלעי גיר קשה, מה שיוצר מפלונים. בחורף זורמים בהם מים, ויוצרים תחתם בריכות מים רדודים, שאפשר להשתכשך בהן (בקיץ המקום יבש לחלוטין).

גשר הרכבת

מכאן נמשיך במסלול המסומן בסימון ירוק לעבר גשר הרכבת התורכית. הגשר, שנמצא מעל אפיק נחל פורה, התמוטט בשיטפון של שנת 1970. גשר זה נבנה במסגרת סלילת הרכבת לבאר שבע וסיני על ידי התורכים בזמן מלחמת העולם הראשונה (ראו עוד במסלול על באר שבע ובמסלול על ניצנה). הגשר קרס ככל הנראה בעקבות בזיזת האבנים שבנו את יסודותיו לבניית בתים באזור.

תל נג'ילה

ממולינו ניתן לראות את תל נג'ילה המרשים. תל נג'ילה (תל העשב בערבית) נקרא על שם עשב הבר יבלית הרב שגדל בו (מערבית). תל זה, שסמוך לו ניתן למצוא שרידים מהתקופה הכלכוליתית, הינו למעשה שריד לעיר גדולה שהתקיימה בתקופת הברונזה התיכונה 2 ב', כלומר לפני כ-4,400 שנה בקירוב. העיר, שכיום לא נותר ממנו דבר, היתה מוקפת חומה, סוללה וחפיר, ששמרו על רובעי מגורים ומסחר. בצד הצפוני והמזרחי של התל ישנן מערות קבורה, בהן נמצאו שרידי מנחות למת. התל שימש בזמן מלחמת העצמאות כמוצב קדמי לאבטחת שדה התעופה שהוקם ברוחמה במבצע אבק  ונזכר בספרו של אורי אבנרי בשדות פלשת.

על התל ניצב בודד עץ אשל ענק, שגילו המוערך הוא כ-400 שנה. עד לאמצע שנות השישים שימש האשל כאמצעי זיהוי עבור טייסי חיל האוויר, כמו גם לנוודים וסיירים לאורך תקופות קדומות יותר. האגדה מספרת כי סמוך לעץ קבור אוצר זהב, שהסתירו התורכים בעת בניית מסילת הרכבת. התורכים נאלצו לברוח מפני הבריטים, ולכן לא יכלו לשאת את הזהב שנועד להוות תשלום למניחי המסילה. כדי לזכור את מקום מחבואו, הטמינו אותו בסמוך לעץ. אגדה זו מדרבנת שודדי עתיקות לחפור חפירות לא חוקיות בתקווה למצוא את הזהב, אך במהלך החפירות הם מוצאים שרידים עתיקים בהם מעוניינים סוחרי עתיקות. את התוצאות של החפירות ניתן לראות בבורות בסמוך לעץ.

מן התל ניתן להמשיך לביתרונות חוות פיליפ, שהם מהיפים והתלולים בארץ, לבאר המנדטורית, לערוץ נחל סיד שחתר וחפר קניון קטן באדמת הגיר, ולמעיין עין נגיל, ששופע כל ימות השנה.

מכאן נחזור על עיקבותינו לעבר הרכב, ובדרך נוכל לעצור לפיקניק בחורשה הסמוכה לגשר.