איך מטיילים

יש שתי אפשרויות לטיול בנחל ספונים:
1. מסלול קצר קווי, מסומן בסימון שבילים אדום, לאורך כ-4 ק"מ (3-4 שעות), המגיע עד מערת ספונים וחוזר לחנייה. מסלול זה מתאים לכל עונות השנה, היות והוא מוצל ברובו. 

2. מסלול מעגלי ארוך ומאתגר, המתחיל בסימון השבילים האדום עד מערת ספונים ומשם ממשיך בסימון שבילים כחול. אורכו כ-6.5 ק”מ ודורש טיפוס בעלייה. מסלול זה לא מתאים לימים חמים, כיוון שהחלק העובר בשביל הכחול חשוף לשמש. ליוצאים למסלול זה, יש להצטייד בהרבה מאוד מים.

שימו לב: 

  • לאחר גשמים המסלול עלול להיות חלקלק ומסוכן.
  • העלייה בנחל עלולה להיות קשה לילדים מתחת לגיל 6. אל תשכחו לקחת פנס! 
  • במערת ספונים חיה אוכלוסיית עטלפים שישנים שנת חורף, ולכן אין כניסה למערה בתקופה שבין 1 בנובמבר עד 1 באפריל.

איך מגיעים

מצומת בית אורן בכביש 4 [1 במפה]  ממשיכים צפונה כ-3 ק"מ, חולפים על פני הכניסה למגדים, ואז, בסמוך לאבן הקילומטר ה-194 רואים שלט המפנה ימינה לתחילת מסלול נחל ספונים [2]. המסלול עצמו מסומן בסימון שבילים אדום. במקום אין חניה נוחה ובימי שבת וחג יתכן עומס מכוניות במקום. ניתן לחנות בקיבוץ מגדים הנמצא מעט דרומית, אך הדבר מאריך את ההליכה.

המסלול

נחל ספונים הוא אחד הנחלים המנקזים את רכס הכרמל. הכרמל הינו קמר גיאולוגי גירני ברובו, שנשבר מהרי שומרון ונשפך לים התיכון. על קמר זה הנראה לנוסע בכביש החוף כרכס ארוך, קיים עולם ומלואו של אוצרות טבע ונוף. החורש הים תיכוני שמהווה הצמחייה השלטת בכרמל משמש ככר מרעה לבעלי חיים רבים שניצודו בתקופות פרהיסטוריות על ידי האדם הקדמון ששרידים רבים שלו נמצאו במערות בכרמל. המטיילים בנחל ספונים יכולים להרגיש ולדמיין לרגע קט, כאילו הם בתקופת האדם הקדמון מחפשים ציד לארוחת הערב. נחל ספונים הינו נחל אכזב, ומים זורמים בו רק בימי החורף הגשומים (אז לא מומלץ לטייל בו).

לאחר חנית הרכב, יוצא מכביש 4 שביל המסומן בסימון שבילים אדום. השביל עובר לאורך כ-500 מטר בין מטעי הבננה של חקלאי ישובי הסביבה, עד שהוא מגיע לפתחו של הנחל ולפיצול שבילים. מן השביל האדום מתפצל ימינה סימון שבילים כחול. אנו נמשיך במעלה הנחל בשביל האדום ונשוב בשביל הכחול.

לאחר הליכה קצרצרה עם השביל האדום, נראה בצד שמאל של הנחל שרידי מחצבה שאינה פעילה עוד. המחצבה סיפקה בעבר חומר גלם לתעשיית הצבעים. פעילות המחצבה הופסקה בהתערבות רשות הטבע והגנים. נטפס עם השביל האדום אט אט במעלה הנחל.

זאת ההזדמנות להסתכל על שתי גדות הנחל ולשים לב להבדל בכיסוי הצמחייה בין שתי הגדות. הצמחייה מצד ימין עשירה יותר לעומת הגדה השמאלית. הסיבה לכך היא שהצד השמאלי (שהוא הצד הצפוני של הנחל), פונה לצד דרום הצד שהשמש מכה בו רוב שעות היום. חום השמש מקשה על הצמחייה. הצד הדרומי של הנחל לעומת זאת מוצל שעות רבות יותר ותנאים אלו נוחים יותר לצמחים במיוחד בחודשי הקיץ, אז פחות מים מתאדים מהם. הצד שפונה לכיוון דרום (שהוא הצד הצפוני של הנחל) מכונה מפנה דרומי ואילו הצד שפונה לכיוון צפון מכונה מפנה צפוני. ההבדלים בכיסוי הצמחייה בין המפנה הדרומי לצפוני ניכר היטב בכל נחלי הגליל והכרמל.

נעים ללכת בנחל שמוצל על ידי צמחייה ים תיכונית: אלון מצוי, אלה ארץ ישראלית, חרוב, אלת מסטיק, קטלב, אורן ירושלים, ער אציל, אשחר רחב עלים ועוד. מבין הפרחים נעים להבחין בחודשי החורף והאביב ברקפת, בכלנית הנורית והפרג, בלוטם, במרווה המשולשת, הסירה הקוצנית, עיריוני צהוב ועוד ועוד.

מערת ספונים

שימו לב: העטלפים שחיים במערה ישנים שנת חורף, ולכן אין כניסה למערה בתקופה שבין 1 בנובמבר עד 1 באפריל.

לאחר מעט יותר מ-1 ק"מ הליכה במעלה אפיק הנחל, נראה הפניה ימינה לעבר מערת ספונים [4]. המערה נמצאת מעל אפיק הנחל ואי אפשר לראות אותה מהשביל. לשם כך עשו בשבילנו סימון שבילים שקוף המפנה לעבר המערה. אם הגעתם לפיצול עם סימון שבילים כחול, סימן שעברתם על פני ההפניה למערה מבלי לשים לב וכדאי לחזור שתי דקות אחורה.

מערת ספונים הינה מערה קארסטית, כלומר מערה שנוצרה על ידי פעילות המסת מי הגשמים את אבן הגיר. אורך המערה הוא כ-50 מטר והיא מורכבת משני אולמות. באולם העמוק יותר ניתן לראות נטיפים וזקיפים שעל חלקם עדיין ניתן לראות טיפות מטפטפות - דבר המעיד על כך שהפעילות הקרסטית עודנה נמשכת.

שרידים רבים מעידים כי במערה השתמש האדם הקדמון. מספר חפירות ארכיאולוגיות שנערכו בה מעידות על שימוש במערה כבר לפני שישים אלף שנה כתחנת ציד לאדם הקדמון, כמקום מגורים ובתקופות אחרות כבית מלאכה לעיבוד צור וכלי עץ. לפני המערה אף קיים סלע שנוצר מעצמות בעלי חיים שניצודו עי האדם הקדמון והתאבנו. בתקופה מאוחרת הרבה יותר המערה שימשה את ערביי האזור להכנת אבק-שריפה ומכאן שמה - עיראק אל-בארוד (מערת אבק השריפה).

במערה מתגוררת אוכלוסיית עטלפי חרקים. עטלפים אלו מסייעים רבות לחקלאות בכך שהם אוכלים חרקים מזיקים. בחודשי החורף (סוף אוקטובר עד סוף מרץ), העטלפים נכנסים לתרדמת חורף, ולכן בתקופה זו אין להיכנס למערה כדי שלא להפריע להם - הפרעה כזו עלולה להוציא אותם מתרדמת החורף בטרם עת, כאשר בגופם מעט אנרגיה, דבר דבר שעלול להרוג אותם מתשישות.

לאחר הביקור במערה, נמשיך במעלה הנחל כ-100 מטר עד שנגיע לפיצול שבילים [4]. אנו נמשיך בשביל הכחול הפונה ימינה מהשביל האדום ומתחיל בטיפוס קצר בגדה הדרומית של הנחל. לאלו שתוהים לגבי השביל האדום שאותו אנחנו עוזבים - הוא ממשיך במעלה הנחל לכיוון בית אורן או טירת הכרמל במסלול שאורכו כ-5 ק"מ.

נוף מהכרמל

כבר אחרי דקות קצרות של עליה עם השביל הכחול, הנוף המרהיב משכיח את העלייה. לפנינו נגלה חוף הכרמל במלוא הודו. לפנינו הליכה של כ-1 ק"מ על הרמה הזו עד למצוק מגדים. תוך כדי ההליכה הנעימה ניתן להבחין במבצר עתלית ומחנה המעפילים עתלית מדרום, במושב מגדים בכיוון מערב ובקיבוץ החותרים בכיוון צפון מערב.

השביל מוביל אותנו לעבר מצוק מגדים [5], ממנו התצפית יפה במיוחד, ניתן גם להתבונן אחורה לעבר ראשית נחל ספונים והכרמל הירוק שבאזור זה נפגע בשריפה הגדולה של שנת 1989. יפה לראות את ההתחדשות של החורש.

השביל מתחיל לרדת במצוק מגדים ובאמצע הדרך ישנו עץ חרוב גדול שצומח ליד מערה. זוהי נקודה יפה לעצירת התפעלות מהנוף.

בסמוך למעבר השביל מתחת לקו המתח הגבוה, ניתן לראות אגן חצוב בקרקע. אגן זה שימש בתקופות קדומות כגת (מקום לדריכת ענבים) ובהמשך גם בית בד (המקום בו עושים שמן זית). ניתן להבחין באבן הממל ששימשה לפריכת הזיתים.לידו ניתן לראות את הבור אליהם ניגר שמן הזית שנלחץ מהזיתים השבורים.

עוד מספר דקות הליכה ונפגוש בחזרה בשביל איתו התחלנו את הטיול, כדי לחזור לרכב.