רחובות: עיר המדע וההדרים

האתרים הללו מספרים את תולדות האזור בעבר ואת קורותיו בהווה בצורה חוויתי ומיוחדת. אסור לפספס.

מוזיאון מכון איילון

סיור במכון איילון הוא כמו חזרה במכונת זמן לתקופת טרם הקמת המדינה והפעילות החשאית של התעש הצעיר. הביקור מאוד חוויתי ומיוחד.

המוזיאון הוא האתר המשוחזר של אחד ממכוני התעש הגדולים של ארגון "ההגנה". המכון, שהוקם ביוזמת יוסף אבידר, מנהל התעש מ-1945, נועד לייצור כדורים עבור הסטן - הנשק האישי של חברי הפלמח. לתהליך הייצור (שחלק מהמכונות הדרושות לו נרכשו כבר ב-1938) נדרשו שני תנאים: א. מקום נרחב בו ניתן למקם את כל המכונות, החומרים ואמצעי הביקורת. ב. מקום מוסתר ומוסווה מפני גילוי בידי הבריטים.מפקדת ה'הגנה' החליטה על הקמת מכון תת קרקעי ב'גבעת הקיבוצים' שבין רחובות לנס ציונה, מקום הכשרה לגרעיני התיישבות לפני עלייתם על הקרקע. לאחר שהגבעה הוכשרה מחדש למגורי גרעין מתיישבים ונבחרה הקבוצה המתאימה- קבוצת 'הצופים' א (הקימו מאוחר יותר את מעגן מיכאל), הושלמו עבודות החפירה והיציקה בתוך 22 יום. המכון, שתוכנן בידי המהנדס יוסף אידלמן, הוקם בתוך בור בעומק שמונה מטרים, השתרע על שטח שאורכו 33 מטר, רוחבו שמונה מטרים, גובהו 3.5 מטרים ועובי קירותיו 0.5 מטרים. המבנה כולו כוסה בעפר והושארו שני פתחים חשאיים. על פתח אחד ניצב תנור אפיה גדול, שהופעל בידי חברי הקיבוץ, אשר שיווקו את הלחם לכל הסביבה. על הפתח השני ניצבה מכונת כביסה, שגם היא שירתה את האזור והופעלה בידי חברות הקיבוץ. רק החברים והחברות שעבדו במכון ידעו על קיומו. רעש מכונת הכביסה ושכבת מזרונים שהוצמדה לתחתית התנור החרישו את רעש המכונות ואפשרו את שמירת הסודיות בדבר קיומו של המכון, שאפילו חלק מחברי הקיבוץ לא היו שותפים לה. כשהחלו, בקיץ 1947, ההכנות לאפשרות של עימות כולל עם הערבים, הובאה לגבעה הכשרת פלמח חפצי-בה לתגבור העובדים במכון.

עד מלחמת העצמאות יוצרו במכון, בהנהלתו של פסח (אברמוביץ) אילון, 2.25 מיליון כדורי 9 מ"מ. תחמושת שהייתה חיונית ביותר ללוחמים בשלב הראשון של המלחמה. עד 1963 שימשה הגבעה אכסניה לגורמים שונים של התעשייה הביטחונית של מדינת ישראל.לאחר מכן הגבעה נעזבה וננטשה. מ-1975 החלה פעילות של גופים שהייתה להם זיקה למקום, למען שיקום ושימור האתר. ב-1986 הוקם ועד ציבורי ביוזמת חבר הצופים א לשעבר, שלמה הילל. לועד נשלחו נציגים מן התעשייה הצבאית, ארגון חברי ה'הגנה', קיבוץ מעגן מיכאל, עיריית רחובות,מכון וייצמן למדע, הקקל, החברה להגנת הטבע והמועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות, אשר קיבלה על עצמה את משימת השיקום. המוזיאון נחנך ב-1987 והאתר מוחזק ומופעל בידי אנשיביס שדה 'שורק', שהתמקם בגבעה.

• כתובת: מוזיאון מכון איילון - גבעת הקיבוצים קריית המדע, רחובות | טלפון: 08-9406552

• שעות פתיחה (בתיאום מראש בלבד): ראשון-חמישי: 8:30-16:00, שישי: 8:30-14:00, שבת: 9:00-16:00

• טלפון: 08-9406552 | למידע נוסף באתר המוזיאון >>

מוזיאון הפרדסנות

ליד מכון וייצמן ברחובות שוקם הפרדס הראשון שניטע במושבה, פרדס מינקוב, ובו בית אריזה משוחזר. לרחובות יש היסטוריה מפוארת של פרדסנות. בלב אזור התעשייה עתירת הידע בצפון העיר, בצמוד למכון וייצמן, מצוי הפרדס הראשון של המושבה, הידוע כפרדס מינקוב. באחרונה שוקם בית האריזה, ניטע פרדס חדש ובתוכנית לשקם מבנים נוספים במתחם.

את הפרדס בשטחו המקורי, 150 דונם, נטע זלמן מינקוב בשנת 1904, והוא ניטע בצד הדרך בין  יבנה לרמלה ולוד בנתיב דרך הים הקדומה. מינקוב קבע כי כל העבודה בפרדס תיעשה רק על ידי יהודים. מדובר בתקופת העלייה השנייה, ועשרות פועלים יהודים שהגיעו לרחובות נקלטו בידי מינקוב. סמוך לפרדס הקים מינקוב חצר מוקפת חומה עם שני שערים. ליד אחד מהם בנה רהט, שהיה ידוע בשם סביל בייארת מינקוב (בייארת - פרדס בערבית). בתוך החצר נבנו בית אריזה, מחסנים, אורוות, חדר אוכל ורחצה לעובדים וחדר לשומר (ששוקם ממש בימים אלה). בפינה הצפון-מזרחית הוקם מבנה בן שתי קומות, כאשר בקומה השנייה היה משרדו של מנהל הפרדס ועל הגג פעמון שהכריז על תחילת העבודה וסיומה. מעבר לחומה נבנתה בריכת אגירה גדולה להשקיה, שנוצלה גם לשחייה. הבריכה נשמרה במצב סביר. מינקוב מת בשנת 1911. המשפחה ירדה מנכסיה וחלקים מהפרדס נמכרו. הבעלים האחרון של 50 דונם מתוך הפרדס המקורי, כולל החצר (2.5 דונם) הוא עוד בן ציון צנעני מרחובות, שעבד בילדותו בפרדסי הסביבה. הגעתי למסקנה שלא אוכל לעמוד לבדי במימון פרויקט השימור של המבנים שהלכו ונהרסו, והחלטתי לתרום עשרה דונמים לרשות הציבור, מספר צנעני.

בשנת 1995 אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את תבע הפרויקט (רח-2005 ח/1) לגבי עשרת הדונמים בתוכם אתר לשימור. עבודות השימור החלו ב-1998, וכמו בכל פרויקט שימור התעוררה בעיית המימון. עלות העבודות נאמדת בכשני מיליון דולרים. כאן נכנס לתמונה נכדו של אחיו של זלמן מינקוב, איש העסקים השווייצרי פרנסיס מינקוב. על כניסתו של פרנסיס לתמונה אחראים נשיא המועצה לשימור אתרים, שלמה הלל, ומי ששימשה שנים רבות מנהלת סניף החברה להגנת הטבע ברחובות, ישראלה קומפטון. הלל, באחד מביקוריו בשווייץ נועד עם פרנסיס ועניין אותו בפרויקט. זה נענה לאתגר והכריז כי יתרום מיליון דולר (בשלבים), אם עיריית רחובות תשקיע סכום זהה. העירייה לא יכלה לסרב.

שילוב בין ישן לחדש - בשלב הראשון ניטע פרדס, אולם להבדיל מהפרדס המקורי, ניטעו בו כל זני ההדר הקיימים כיום. בשלב שני שיקמו את בית האריזה שפתוח לקהל (בתיאום מראש). בית האריזה ממחיש את תהליכי האריזה בתקופות השונות והוא מושך ילדים ומבוגרים כאחד. את התצוגה הכינה חברת תמוז. המבנה עצמו, בשטח של כ-100 מר, בנוי כיתר המבנים מאבני כורכר שטויחו. הגג עשוי רעפים מרסליים שנאספו מבתי אריזה שפורקו. בחזית ישנה סככת פח, כפי שהיתה במבנה המקורי. הרצפה עשויה עץ כדי למנוע פגיעה בפרי. מהחלונות עדיין נשקף נוף פסטורלי של שדות וחורשת אקליפטוסים.

• כתובת: אבינועם נחמני, רחובות.

• שעות פתיחה (בתיאום מראש בלבד): ראשון-חמישי: 9:00-15:00, שישי-שבת וחגים: ניתן לקיים פעילויות לקבוצות מאורגנות מראש.

• טלפון: 08-9469197 | מייל: [email protected] | למידע נוסף באתר המוזיאון >>

גן המדע במכון ויצמן

סיפור ידוע של אוסקר ויילד מספר על ענק שלא הצליח להפיק הנאה ותועלת מגנו, כל עוד לא הרשה לחבורת ילדים לשחק ולהשתובב בין עצי הגן. במובן מסוים, גן המדע על-שם קלור,הפועל בקמפוס המטופח של מכון ויצמן למדע, מזכיר את גנו של הענק. מדעני המכון לא היו יכולים ליהנות מתכנון הגן ומוצגיו ללא מעורבותם הפעילה של הילדים בהפעלתו. המבקרים בגן לא היו יכולים ליהנות ממוצגים מושכים ומלהיבים, אילמלא המדענים שתכננו ובנו אותם. כך, למעשה, גן המדע על-שם קלור מאפשר לילדים ולמדענים גם יחד -  כל אחד על פי דרכו -  ליהנות מעשייה מדעית תוך התענגות על יופיו של הטבע.

בין עצי הגן ממוקמים מתקנים ומוצגים שונים שמאפשרים למבקרים במקום ללמוד תוך כדי משחק והתנסות בגוף ראשון, על עקרונות מדעיים ותופעות טבע. אפשר לומר שהתפיסה הכוללת שהנחתה את מתכנני גן המדע על-שם קלור נובעת בין היתר מהכרת הרגלי הבילוי של תושבי ישראל, הנוהגים לבלות זמן רב תחת כיפת השמיים. העובדה שהמוצגים ממוקמים בשטח פתוח, לעתים על משטח מרוצף ולעתים על הקרקע הטבעית עצמה, מאפשרת להמחיש עקרונות מדעיים וטכנולוגיים שונים, באמצעות מתקנים ומכשירים אמיתיים (ולא באמצעות דגמים).

גן המדע עש קלור הוא מוזיאון מדע, יחיד מסוגו בעולם תחת כיפת השמים אשר הוקם במטרה לקרב בני נוער ומבוגרים למדע ולהבין תופעות טבע המוסברות הדרך חווייתי ומרתקת. תופעות מדע כגון קרינת השמש, הרוח והמים, ממלאים תפקיד חשוב בחלק ממוצגי הגן. בגן תוכלו להפעיל מנופים ולבנות גשרים, לקפוץ על הירח ללכת על בורק, לדבר בלחש ולהישמע מרחוק, ליצור קשת בלי ענן, להסתובב בעמידה הלי להניע רגלים ועוד.

• שעות פתיחה בספטמבר-יוני: שני-חמישי: 10:00-17:00 | שישי: 10:00-14:00

• שעות פתיחה ביולי-אוגוסט: שני-חמישי: 8:30-12:30, 17:00-20:30 | שישי: 8:30-14:00

• מחירי כניסה: מבוגר: 30 ש"ח, ילד: 20 ש"ח , כרטיס משפחתי: 90 ש"ח.

• למידע נוסף באתר גן המדע >>

בית הנשיא ויצמן

במכון ויצמן, שהוקם בשנת 1934 ונקרא בתיחלה מכון זיו, הקים הנשיא הראשון של מדינת ישראל, דר חיים ויצמן את ביתו. חיים ויצמן שהיה לפני כן יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית היה אישיות מיוחדת במינה, הן בפעילות המדעית שעשה בתחום הכימיה (יותר מ-100 פטנטים רשומים על שמו) והם בפעילות המדינית הדיפלומטית שלו למען ישראל והעם היהודי (הצהרת בלפור ועוד) לאורך כל חייו.  בבית המפואר, אשר שופץ ושוחזר לאחרונה, ניתן ללמוד על חייו ופועלו שלדר חיים ויצמן ואישתו וורה, להתרשם מאורך החיים הנשיאותי כמו גם בהאשנים הרבים, שועי עולם איתם הוא היה בקשר. ביתו נמצא בסוף הכביש הראשי מהכניסה למכון ויצמן.

מזכרת בתיה הישוב הקטן וההיסטורי הנמצא סמוך לרחובות זכור לכולנו היטב מהסרט 'שירת הסירנה'. אבל להוציא את נח חברה המיתולוגי של טלילה גיבורת הספר, יש במקום גם מוזיאון קטן שנעים לבקר בו וללמוד על ההיסטוריה של המקום. המוזיאון שוכן בבית שנבנה עם ראשית ההתיישבות במקום, בית פקידות הברון.במושבה קיים מסלול סיור העובר במספר אתרים מראשית ההתיישבות.

רקע היסטורי
מזכרת בתיה, מושבה במרחק 5 קמ דרומית מזרחית לרחובות, נוסדה ב- 1883 על ידי 11 משפחות של איכרים, עובדי אדמה מנעוריהם, יוצאי רוסיה הלבנה. הרב שמואל מוהליבר העלה לפני הברון רוטשילד את הרעיון להקים מושבה של יהודים עובדי אדמה מרוסיה בארץ ישראל. תחילה עלו ארצה 11 ראשי משפחה והתקבלו לעבודה במקוה ישראל. העולים עמדו על כך שמושבתם תתבסס על תבואה, כפי שהורגלו ברוסיה, ולא על מטעים. לבסוף נרכשה אדמת פלחה טובה מן הכפר עקיר. הברון רוטשילד היה זה שרכש את האדמה ואת הציוד החקלאי ובנה את בתי המגורים. הודות ליכולתם ולניסיונם החקלאי הצליחו המתיישבים לגדל יבול נאה בתוך זמן קצר, אולם סכסוכים על רקע הדרישה של פקידי הברון להעדיף את המטעים על פני הפלחה העכירו את יחסי האיכרים והפקידות. המושבה נקראת תחילה בשם המקראי עקרון, ומאוחר יותר הוסב שמה למזכרת בתיה, על שם אמו של הברון, לפי בקשתו. המושבה הצטיינה במשך כל השנים בפשטות החיים של תושביה ושמרה על צביונה הכפרי, שבלט במיוחד על רקע המושבות האחרות באזור, שהפכו זה מכבר לערים. מזכרת בתיה מילאה תפקידים חשובים בהגנה ובביטחון בתקופות שונות, החל ממלחמת העולם הראשונה ועד מלחמת העצמאות. בתקופת המנדט היתה במקום תחנה של משטרת היישובים העבריים, אשר איבטחה את כל הדרכים באזור. במלחמת העצמאות שימשה המושבה כבסיס התארגנות לשיירות העולים לירושלים הנצורה וכבית חולים שדה בקרבות לטרון.

המוזיאון
המוזיאון שוכן בבית שנבנה עם ראשית ההתיישבות במקום, בית פקידות הברון. במשך כל השנים שימש הבית כבית ציבור. היתה בו כיתת לימוד, ובקומה העליונה שכנה תחנת איתות של משטרת היישובים העבריים. המוזיאון, שנחנך ב- 1987, שם לו למטרה להמחיש את הווי החיים של מושבה חלוצית בארץ ישראל. המוזיאון מתעד ומשמר את ההיסטוריה של המושבה, משחזר מבנים ומתקנים ומפעילם במתכונתם המקורית. התצוגה מחולקת למדורים הבאים: תולדות המושבה, החינוך במושבה, חקלאות במושבה, שחזור בית הכנסת הראשון, חדר הביטחון ובו תצוגה על תולדות ההגנה והשמירה במושבה, בית מגורים טיפוסי ובו רהיטים וחפצי בית. המוזיאון מקיים טיולים, סיורים, הרצאות ומשחקי הפעלה. במושבה קיים מסלול סיור העובר במספר אתרים מראשית ההתיישבות, וביניהם: בית הכנסת הגדול; הנפחייה הישנה - נפחיית אשבל (אחד הנפחים הראשונים בעלייה הראשונה), ולצדה גם הפסלים שיצר בנו של הנפח; בית משק הברון, באר אנטיליה משוחזרת ופעילה והבאר הראשונה עם מנוע חשמלי; בית מרקחת; חצר איכרים טיפוסית; משוריין מקורי ממלחמת העצמאות; בית העלמין ובו קברות המייסדים ואחוזת הקבר של הרב מוהליבר.

• אתר האינטרנט של המוזיאון: http://www.mazkeret.org/museum
• שעות ביקור: ימים א'-ה', 13.00-08.00 יום ו' 12.00-08.00 ימי שבת 13.30-09.30 (מומלץ להתקשר מראש). בחגים: פתוח ביום העצמאות .
• משך הביקור: שעה עד שלוש שעות  הדרכה באתר: בתיאום מראש ובתשלום נוסף; ההדרכה כוללת סיור באתרים נוספים.
• חומר רקע: ניתן לרכוש במקום חוברות וגלויות הערות: במקום חזיון אור קולי בעברית בלבד באורך של 17 דקות. 
• ניתן לערוך במקום אירועי תרבות במתחם המשוחזר. איך מגיעים: אוטובוס: קו 26 מרחובות.

סמוך למוזיאון ישנו בית קפה איכותי בשם קזרמה שנעים לעצור בו לאחר הביקור. טלפון - 089358808. לאלו שרוצים להשאר ללון במזכרת בתיה מוזמנים להנות מהפינה של מיכל טלפון 089340415 שמפעילה גם חנות תכשיטים ומתנות.