אמות המים לקיסריה

באזור זה, בין קצה רמות מנשה לאזור חוף הים, מחכים לכם רכסי כורכר, אפיקי נחלים, מעיינות ודיונות חול. בחורף תראו כאן פריחה מרהיבה, הרבה ירוק וים סוער, ובקיץ תוכלו לטבול במעיינות צוננים ולסיים שוב ברחצה - הפעם בים, מול שקיעה רומנטית. צאו למסלול רגלי יפהפה שמשלב גם כניסה למים

שימו לב: המסלול אינו מעגלי, אך לא חובה לטייל בו במלואו, וניתן להגיע לרוב המקומות המוזכרים בו גם ברכב.

איך מגיעים

נקודת ההתחלה - פארק אלונה: מצומת עדה, דרומית לבנימינה, נפנה מזרחה. מעט לפני גבעת עדה, ישנה פניה שמאלה לכיוון אביאל. ממשיכים עם הכביש כ-2 ק"מ ופונים איתו ימינה. לאחר כ-3 ק"מ נראה משמאל את פארק אלונה, שבו מתחיל המסלול.

נקודת הסיום - בכניסה לישוב בית חנניה: מצומת בנימינה נוסעים צפונה כ-2 ק"מ, ופונים שמאלה לכיוון הכניסה לבית חנניה וג'סר א-זרקא.

רגע לפני שיוצאים לדרך - קצת על ההיסטוריה של האזור

ישנן דרכים רבות להגיע לקיסריה. אחד המסלולים היפים ביותר שמובילים אליה מתחיל בשמורת נחל התנינים, ונגמר בכניסה לעיר. המסלול נמשך כמעט כולו לאורך תוואי אמות המים לקיסריה, הנמוכה והגבוהה.

קיסריה נבנתה גדולה ומבוצרת ממש לפני תחילת הספירה הנוצרית, על ידי הורדוס, שקיבל אותה במתנה מהקיסר אוגוסטוס, וקרא את שמה קיסריה אוגוסטה על שמו (ראו ציר זמן היסטורי). הוא בנה בה נמל גדול ומפואר, מרכז לסחר עם מדינות מעבר לים. לפני כן הייתה במקום עיר נמל קטנה צידונית, שהשתייכה לזמן קצר גם לממלכתו של אלכסנדר ינאי.

בתקופה הרומית הייתה קיסריה לעיר הגדולה בארץ, מושב הנציב הרומי וחיל-המצב הרומי. היא הייתה מיושבת באוכלוסיה מעורבת של יהודים, שומרונים ונכרים, ולעיתים קרובות פרצו ביניהם סכסוכים, שאחד מהם היווה עילה לפרוץ המרד הגדול בשנת 66 לספירה. אחרי המרד וחורבן הבית השני, הפכה קיסריה לבירת הפרובינציה הרומית יודיאה. במאה השנייה התחדש הישוב היהודי בה, ובימי המשנה והתלמוד היא הייתה מושב לתנאים ואמוראים רבים. רבי עקיבא ותלמידיו פעלו בה, ומרד בר כוכבא החל כאן.

בתקופה הביזנטית הייתה קיסריה מרכז נוצרי חשוב, ואז הגיעה אוכלוסייתה לשיאה, כאשר ישבו בה כמאה אלף איש. במאה השביעית נכבשה העיר על ידי הערבים, ובמאה ה-12 כבשו אותה הצלבנים, שהתבצרו בה והקימו בה נמל. הסולטן הממלוכי כבש אותה במאה ה-13, ויורשו, אל-אשרף, החריב אותה עד עפר. במשך מאות שנים עמדה קיסריה חרבה, עד שבתקופה התורכית יישבו בה פליטים מוסלמים, שהקימו בה כפר חקלאי קטן. אדמותיהם נרכשו על ידי פיק"א, וקיבוץ שדות ים עלה עליהן בשנת 1940.

אמות המים
בתקופות פריחתה של קיסריה כעיר נמל בינלאומית וכמושב שלטון, הייתה רמת החיים בה גבוהה על-פי הנהגים המקובלים ברחבי האימפריה הרומית: מים זורמים בבתים, מזרקות לנוי, מרחצאות ומשחקי מים - אבל מאיפה מביאים כל-כך הרבה מים? לשם כך נבנו אמות המים. 

תחילה נבנתה אמת המים הגבוהה, שחלקה המזרחי נבנה כנראה על ידי הורדוס, וחלקה המערבי נבנה על ידי אדריאנוס בתקופת מרד בר כוכבא (סביב 135 לספירה). על כך מעידות הכתובות המופיעות לאורכה, שבהן מצוין שמו של אדריאנוס ושמות הלגיונות השני, השישי והעשירי. אורכה של האמה הגבוהה 17 ק"מ, והיא הביאה מים ממעיינות שוני ומאזור נחל תנינים העילי - מעיינות שופעים שאיכות מימיהם הייתה טובה.

אבל זה לא הספיק והיה צורך בעוד מים, לכן במאה הרביעית לערך, נבנו הסכר שעל נחל התנינים ואמת המים הנמוכה, שהייתה בחלקה בנויה ובחלקה חצובה. אורכה כ-5 ק"מ, ומעניין לציין שכמות המים שהעבירה הייתה גדולה מזו של האמה הגבוהה! כיום מי נחל תנינים הם מליחים (לא מתאימים לשתייה), ולכן עולה השאלה האם גם בעבר היו המים מליחים, או שאנשי קיסריה השכילו להשתמש בהם לצרכי רחצה, מזרקות וכו', ושמרו את מי האמות לשתייה והשקייה.

גורלן של אמות המים קשור בעליות והירידות בתולדותיה של קיסריה, וכך, בתקופה הצלבנית נבנתה תעלה חדשה בחלקה של אמת המים הגבוהה, אך לאחר מכן שקע כל האזור בחולות ובעזובה.

פארק אלונה

נתחיל בחניון עין עמי [1], ליד הישובים עמיקם ואביאל, שהוקמו על ידי יוצאי האצ"ל. בסמוך לחניון זה בו אפשר לעשות פיקניקים, התגלו פירים שמובילים אל האמה התחתונה שמהווה את חלקו הראשון של מוביל המים לקיסריה. לפני מספר שנים נוקו הפירים והכניסה אליהם הוסדרה. כיום המקום נקרא פארק אלונה ומופעל על ידי המועצה המקומית. הכניסה למקום בתשלום ופרט לאפשרות להליכה מתחת לבטן האדמה, בנקבה שגם כיום זורמים בה מים (עד גובה האגן), תזכו גם לקבל הסבר יפה. הסיור עם המדריך בניקבה (המלאת המים כל השנה) הוא חוויה חוויה למבוגרים וילדים כאחד - אסור לפספס. זכרו להביא עמכם בגדים ונעלים להחלפה - ישנם שירותים מסודרים במקום.

פארק אלונה - מידע שימושי

  • שעות הפתיחה: ראשון-חמישי: 9:00-16:00, שישי וערבי חג: 9:00-13:00.

  • מחירים: מבוגר: 24 ש"ח, ילד (5-18): 18 ש"ח | אין כניסה לבעלי חיים.

  • טלפון: 046388622 | לאתר האינטרנט של מי קדם >>


מכאן נמשיך במקביל לכביש, מזרחה עם כיוון אמת המים, בסמוך לאפיקו של נחל תנינים, שזורם בחורף. לאחר מספר מאות מטרים נראה דרך עפר הלוקחת אותנו שמאלה לעבר חציבה במצלעות הגבעה שמצפון. חציבה זו נעשה כחלק מעבודת המוביל הארצי העובר בתוואי זה. אנו נכנס עם דרך העפר לעבר הגבעה (באם השער אינו נעול). לאורך הדרך החצובה, ליד אמת המים המודרנית, רואים מספר פתחים. 'פירים' אלו נחשפו במהלך עבודות סלילת אמת המים המודרנית והם שימשו לכניסה לבטן האדמה לשם חפירת האמה התת קרקעית. המרחק בין פתח לפתח שווה. בעבר חסמו את הכניסה לפירים ברשת אך מטיילים רזים, שנהנים לזחול בין הפירים באמה, שנעזרים בפנס חסין למים (ועטוף בשקית ניילון) הסיטו אותה. שימו לב כי בתקופת החורף והאביב יתכן כי מפלס המים גבוה יותר מהקיץ והסתיו, אז הזחילה באמה מסוכנת ממש. על דפנות הפירים אפשר לראות משקע של אבן הגיר המכונה נטף נחלים או בלעז: טרוונטין. משקע זה יוצר מעיין נטיפים על הדפנות. כמו כן אפשר לראות את סימני החציבה ואת כיוון החציבה ואפילו לראות את נקודת המפגש של החופרים, כפי שראינו בסיור בפארק אלונה.

פיר סנונית

נמשיך עם הדרך אל הפיר בנחל סנונית [3], שנמצא מעט צפונה ממפגש דרכי העפר. לאחר הפנייה צפונה, לעבר הגבעה שמסומנת כשמורת בורייקה במפה, יש להיצמד לצד שמאל (מערב) של המטע שמשמאלה לדרך, ובין המטע והגדר של שמורת בורייקה נראה כניסות לשלושה פירים. מקרקעית הפיר יוצאת ניקבה באורך כתשעה מטרים, כעשרים מדרגות מובילות לקרקעיתו המוצפת מים.

מפיר סנונית נמשיך צפונה עם הדרך בסמוך לשמורת בורייקה שהינה שריד נדיר ליער שצמח פעם באזור זה. ממקרים שונים עולה כי רובו של היער נכרת לשמש כעצים ליצירת קיטור לקטרים. בשמורה נמצא את אלון התבור הוא העץ ששלט ביער זה. אך היו בו גם עצים אחרים: לבנה רפואי, עוזרר קוצני, אלת המסטיק, ופה ושם חרובים, זיתי בר ועצי אלון מצוי. מתחת לעצים צמחה קידה שעירה ועל גזעיהם השתרג אספרג החורש. לקריאה נוספת, מומלץ המאמר היה היה יער.

מהאוכף בו עובר השביל נשקף נוף עוצר נשימה מערבה לעבר הים. בתווך ניתן לראות את בנימיה, אור עקיבא וקיסריה.

נמשיך צפונה במורד דרך עפר, ולאחר כ-1 ק"מ נגיע לצומת T שבה נפנה שמאלה. לאחר כ-1.5 ק"מ של הליכה נפלאה בינות לצמחייה טבעית ומטעים, נחבור לכביש סלול.

שוני ובנימינה

נמשיך בכביש הסלול ולאחר כ-500 מטר נגיע לפנייה נוספת [4], ונפנה ימינה (צפונה). לאחר כ-300 מטר ניפגש עם שביל ישראל ונפנה איתו שמאלה ואז ימינה, עד שנגיע לכביש זכרון יעקב-בנימינה. כאן נעזוב את שביל ישראל, ונמשיך לצד הכביש עד למבצר שוני [7], שסמוך אליו נמצאים עינות שומי. מומלץ להיכנס לפארק שוני, בו שוכן מוזיאון מרשים על תולדות האצ"ל, חפירות ארכיאולוגיות של הישוב הקדום בו נערכו חגיגות המים  - מיומאס. במקום פארק מצוין לפקניקים.

מעינות שומי ועין צור, שעליו תוכלו למצוא בהסברים של המסלול ברמת הנדיב, התחילה האמה הראשונה לעבר קיסריה. רק בשלב מאוחר יותר, בו המים ממעיינות אלו לא הפסיקה, חפרו הרומאים גם את האמה ממנה התחלנו את טיולנו.

מכאן נמשיך כ-1.5 ק"מ בסמוך לחוטם הכרמל (ולא עם הכביש לעבר בנימינה). לאחר המפגש עם מסילת הברזל [8] נחבור מחדש לשביל ישראל ונמשיך ללכת לאורכו. בכניסה לישוב בית חנניה [9] נמצאת הכתובת הרומאית העתיקה, שבה מסופר על הלגיונות הנמצאים באזור ובה מוקדשת בניית האמה לאדריאנוס. על האבן השמאלית - סמל הלגיון הרומי העשירי - נשר היוצא מכוך מעל לכתובת ''אימפרטור טריאנוס הדריאנוס (נעשה בידי) יחידת הלגיון העשירי פרטנזיס''. באבן הימנית - "אימפרטור קיסר טריאנוס הדריאנוס אוגוסטוס נעשה בידי יחידה של הלגיון העשירי פרטנזיס". במקום הזה ניתן לראות כי האמה היא עליונה, מעל לפני הקרקע ונישאת בעזרת קשתות. חלק מאמת המים במקום זה נבנה בשנית עקב הצפת האזור של תוואי האמה המקורי.

כאן ימתין הרכב המאסף.

אפשרות להמשך

אמת המים ממשיכה מתחת ליישוב ג'סר א-זרקא, שנמצא על רכס כורכר המפריע לאמה בדרכה. לכן, בקטע זה האמה נכנסת שוב אל מתחת לפני האדמה ועוברת מתחת לכפר. לא ניתן ללכת לכל אורכה מפני שהכניסה אליה חסומה, אך מומלץ להיעזר בתושבי המקום כדי למצוא את הכניסה שלה וללכת לפחות בחלקה, ממש מתחת לכפר. מהכפר ממשיך שביל ישראל אל תל תנינים (קרוקודילופוליס ביוונית) שנמצא בשפך נחל תנינים - ישוב שהתקיים מהתקופה ההלניסטית (יוונית) ועד לתקופה הביזנטית. על התל תוכלו לראות שרידי מבנה גדול ולידו בריכה המחוברת לאמת המים הנמוכה. באזור נמצאו אבני מיל רומיות, שמעידות על דרך רומית ראשית שעברה שם. מכאן נמשיך לאורך שפת המים לכיוון קיסריה. בנחל תנינים הוקם בעבר סכר גדול ששימש גם הוא חלק ממערכת הספקת המים לקיסריה | למסלול המלא בנחל תנינים ובסכר >>

ניתן להמשיך עם שביל ישראל לעבר קיסריה. כאן, לאורך החוף, נראית האמה במלוא הדרה וניתן ללכת לאורכה עד לחוף הקשתות בקיסריה, מצפון לקיסריה העתיקה.

 מומלץ לסיים את הטיול בסיור בקיסריה העתיקה, במסלול היפה בשמורת נחל תנינים או בטיול קצר ברמת הנדיב. אתר נוסף באזור שכדאי לבקר בו הוא מוזיאון המזגגה בחוף דור, בתחומי קיבוץ נחשולים.

גם היום מנצלים את מי המעיינות והגשמים באזור כדי להחדירם לאקוויפר החוף | למאמר בנושא >>

חוות דעת על אמות המים לקיסריה

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...