בין המאה הרביעית לראשית המאה התשיעית לספירה התקיים בדרום הר חברון יישוב יהודי גדול ומאורגן. שרידיו של היישוב, המוכרים כיום בשם סוסיא הקדומה, מאפשרים לראות כיצד נראו מבני הציבור שלו, ודרכם ללמוד על חיי היום-יום של האנשים שחיו על גבול ספר המדבר.

בית הכנסת והכתובות שהשתמרו בו

בית הכנסת הוא המבנה המרכזי והמזוהה ביותר עם סוסיא הקדומה. בחפירות שנערכו במקום נחשפו אולם תפילה, ספסלים שנבנו לאורך הקירות, רחבת כניסה וחלקים מבמות עשויות אבן ושיש. רצפת המבנה עוטרה בפסיפסים שבהם הופיעו בין השאר מנורות שבעה קנים ותיאור של ארון קודש.

בפסיפס שולבו גם כתובות הקדשה בעברית ובארמית. אחת מהן מזכירה את רבי איסי הכהן, שתרם ליצירת הפסיפס ולטיוח קירות בית הכנסת. באתר נמצאו גם פריטים אדריכליים מעוטרים וחלקים מבימת בית הכנסת. שחזור של הבימה מוצג כיום במוזיאון ישראל בירושלים.

סוסיא עילית, וסוסיא תחתית

כדי להבין את גודלה של סוסיה צריך להסתכל לא רק מעל הקרקע, אלא גם מתחתיה. מתחת לבתי העיירה נחצבו מערות בגדלים שונים, ששימשואת התושבים לצרכים שונים והעניקו הגנה מתנאי מזג האוויר. בתי האבן, החצרות והמערות יצרו יחד יחידות מגורים שהתאימו לחיים באזור יבש, שבו נדרשה התמודדות קבועה עם מחסור במים ועם הבדלים גדולים בין הטמפרטורות ביום ובלילה. בין חלק מהמערות נחצבו גם מנהרות שאפשרו מעבר חשאי.

בורות המים, המקוואות והמתקנים החקלאיים

החיים בשולי המדבר חייבו את תושבי סוסיא לאסוף ולשמור מי גשמים. ברחבי העיירה נחצבו בורות מים, שחלקם מוקמו בסמוך לבתי המגורים ולחצרות. המערכת אפשרה לתושבים להתבסס על מי נגר גם בתקופות שבהן כמעט לא ירדו גשמים.

לצד בורות המים נמצאו באתר מקוואות טהרה. נוכחותם בתוך אזורי המגורים מעידה על המקום שתפסו דיני הטהרה בחיי הקהילה, מאות שנים לאחר חורבן בית המקדש השני.

בתי הבד והגתות מספרים על הצד החקלאי של העיירה. בבתי הבד הופק שמן מזיתים שגדלו באזור, והגתות שימשו לדריכת ענבים ולהפקת יין. המתקנים האלה מחברים בין הממצאים הארכאולוגיים לבין תנאי השטח: אדמות ההר והאקלים המקומי התאימו לגידול זיתים וגפנים, בעוד שמערכות אגירת המים אפשרו לקיים יישוב גדול יחסית על גבול המדבר.

מה צפוי להשתנות באתר?

סוסיא נכללת במיזם "דרך ארץ מורשת" של משרד המורשת וקמ"ט ארכיאולוגיה, שבמסגרתו מקודמות עבודות שימור, פיתוח והנגשה באתרי עתיקות ביהודה ושומרון. לפי המידע שנמסר על התוכנית בסוסיא, העבודות צפויות לכלול שימור ושיקום של בית הכנסת והוספת מיצגים שיסייעו להסביר את המבנים והממצאים.

לצד הטיפול בעתיקות, הכוונה היא להמשיך לקיים במקום אירועי תרבות ופעילויות תוכן. באתר כבר נערכו בשנים האחרונות אירועים ובהם פסטיבלי יין, המחברים בין הגתות ובתי הבד העתיקים לבין המסורת החקלאית שממשיכה להתקיים באזור.