אנחנו רגילים לשמוע על יינות מבורדו, משמפיין או מטוסקנה, ולדעת מיד לא רק מאיזו מדינה הם הגיעו, אלא גם לדעת שםה הגיעו מאזור עם מסורת ואיכות מובחנת. עכשיו נעשה ניסיון לבסס זיהוי דומה גם בישראל: מפת אזורי היין הרשמית של ישראל הוצגה לציבור, ובה שמונה אזורים מרכזיים ו־18 אזורי משנה.

מאחורי החלוקה עומד העיקרון לפיו המקום בו גדלים הענבים משפיע על היין שמגיע לבקבוק. כרם שנמצא בצפון הגולן גדל בגובה רב יותר ובאקלים קריר, בעוד שבבקעת ערד או בהר הנגב הענבים מתמודדים עם יובש, קרינה והבדלים גדולים בין הטמפרטורות ביום ובלילה. גם הקרקע, כמות הגשם והמרחק מהים משפיעים על הבשלת הענבים, ולכן שני כרמים שאינם רחוקים במיוחד זה מזה עשויים להפיק ענבים בעלי מאפיינים שונים.

עד היום לא הייתה בישראל חלוקה מקצועית ורגולטורית אחידה של אזורי הגידול. אחרי שמונה שנות עבודה משותפת של משרד החקלאות וביטחון המזון ומשרד הבריאות, נקבעו שמונה אזורים מרכזיים: הגולן, הגליל, העמקים, הכרמל, מורדות ההר, מישור החוף, ההר המרכזי והנגב.

בתוך האזורים נעשו חלוקות משנה כך, למשל, הגולן אינו מופיע כמקשה אחת, אלא נחלק לצפון הגולן הגבוה והקר ולדרום הגולן הנמוך והחם יותר. גם הגליל מחולק לגליל העליון המזרחי, לגליל העליון המערבי ולגליל התחתון, ובנגב מפרידה המפה בין יער יתיר, בקעת ערד והר הנגב. בכך מקווים לסייע בחיזוק המותג המקומי, ולהפוך את חבלי הארץ השונים למזוהים עם איכות וזהות אזורית,

החלוקה החדשה לא קובעת איפה מייצרים יין טוב יותר, וגם לא מבטיחה שכל בקבוק יישא מעכשיו את שם האזור. ציון אזור הגידול על התווית נשאר בגדר רשות, אבל יקב שיבחר להוסיף אותו יצטרך להשתמש בלפחות 85% ענבים שהגיעו מהאזור המצוין.

המפה גם לא מעניקה לאזורים מעמד של כינוי מקור מוגן כמו זה שיש לאזורי היין המפורסמים, אבל היא עשויה להיות צעד ראשון בדרך להפיכת הגולן, הכרמל, הרי יהודה והנגב לשמות המזוהים עם יין בפני עצמם, בדומה לחבלי היין ששמם ודע ברחבי העולם.

אזורי היין ומאפייני אזורי המשנה:

אזור יין הגולן

  • צפון הגולן – אזור גבוה וקר יותר, המתאפיין בתנאי אקלים חורפיים ובקרקעות ממקור געשי.
  • דרום הגולן - אזור נמוך וחם יותר ביחס לצפון הגולן, בעל תנאי הבשלה שונים.

אזור יין הגליל

  • גליל עליון מזרח – אזור הררי וגבוה בעל אקלים קריר יחסית.
  • גליל עליון מערב - מושפע מקרבתו לים ומהמבנה ההררי של הגליל.
  • גליל תחתון - אזור נמוך וחם יותר, הכולל מגוון של עמקים, מדרונות ורכסים.

אזור יין העמקים

  • עמק יזרעאל - אזור מעבר בין ההר לעמק, המתאפיין באקלים חם ובתנאי גידול מגוונים.

אזור יין הכרמל

  • שומרון - אזור גבעי בעל אקלים ים-תיכוני ומסורת ארוכה של גידול כרמי יין
  • בקעת הנדיב - הכוללת את סביבת זיכרון יעקב ובנימינה ונחשבת לאחד האזורים המזוהים ביותר עם ראשית תעשיית היין הישראלית.

אזור יין מורדות ההר

  • הגלבוע - אזור מעבר בין ההר המרכזי לעמקים החמים.
  • יהודה - כולל את המדרונות והגבעות שבין הרי יהודה לשפלה.

אזור יין מישור החוף

  • שפלת יהודה - אזור גבעי בעל אקלים ים-תיכוני, המחבר בין מישור החוף להרי יהודה.

אזור יין ההר המרכזי

  • הרי שומרון - אזור הררי גבוה בעל חורפים קרירים והבדלים ניכרים בין טמפרטורות היום והלילה.
  • הרי יהודה -מתאפיינים בגובה משמעותי, מדרונות וקרקעות הרריות.
  • פסגות יהודה - כוללות את האזורים הגבוהים והקרירים יותר של הרי יהודה.
  • חבל יתיר - אזור הררי ויבש בדרום רכס יהודה, על גבול המדבר.

אזור יין הנגב

  • יער יתיר - אזור גבוה יחסית בצפון הנגב, המשלב תנאים הרריים ומדבריים.
  • בקעת ערד - אזור מדברי ויבש בעל הבדלים משמעותיים בין טמפרטורות היום והלילה.
  • הר הנגב - שבו גדלים כרמים בגובה רב, בתנאי יובש, קרינה ואקלים מדברי קיצוני.