חרבת מרות

| 03/03/2017

(מתוך ויקיפדיה)

מֵרוֹת הוא יישוב יהודי קדום בגליל העליון, שהתקיים על פי ההשערה ברציפות מימי אלכסנדר ינאי החשמונאי (תחילת המאה ה-1 לפנה"ס) עד לשלטון הצלבנים, תקופה של 1,200 שנה. במקום נמצאו שרידי בית כנסת קדום. האתר נמצא כ-4 ק"מ מערבית לתל חצור, בינו לבין מושב עלמה, בתוך אזור אימונים של צה"ל (שטח אש 100). המחייב תאום בגישה אליו פרט לסופי שבוע וחגים.

בית כנסת

בית הכנסת החל להיבנות במאה ה-4, ימי חיבור התלמוד, והושלם במאה ה-7. חזית הבניין הייתה בדרום והיא קושטה באבנים מעוטרות. קירות הבניין היו מטויחים בטיח צבוע בצבע אדום. בחפירות בית הכסת התגלתה רצפת פסיפס ובה תיאור של לוחם צעיר וסביבו חרב, קסדת נחושת ומגן, המזכיר את תיאורו של דוד בן ישי ועימו כלי הנשק שלקח מגולית הפלישתי. ברצפה רשומה גם הכתובת: "יודן בר שמעון מני" - אולי שמו של התורם או של האמן שהתקין את הרצפה. הפסיפס הוא הקדום ביותר שנתגלה בבית כנסת בגליל. בתקופות קודמות הריצוף בבתי הכנסת בגליל היה באבן. הפסיפס המקורי אינו נמצא בבית הכנסת. במקומו קיים במקום שחזור של הפסיפס המקורי. לפני חזית בית הכנסת נחשפה חצר רחבת ידיים ומבנה נוסף, כנראה בית מדרש. ייתכן גם, שבמרוצת השנים, הכניסה לבית הכנסת הפכה לחדר לימוד לתלמידים. מכלול מוסדות הציבור שהתגלה במרכז אחד: בית-כנסת, חדר לימוד ובית-מדרש במרכז קהילתי, מעידה על אמידותו וחיוניותו של היישוב לפחות עד המאה ה-7.

על בית הכנסת, בחלקו הדרומי של האולם, נמצאה כתובת: "וזאיב וטלה ירעו כאחד" (הכתיב של המילה "זאיב", בתוספת אם קריאה, היה מקובל באותה תקופה). כתובת זו לקוחה מספר ישעיה ס"ה 25, והיא מקבילה לכתוב בישעיה י"א 10-6. מתחת לכתובת ומשני צדדיה מופיעים ציורים של כד-מים גדול (אַמְפוֹרָה), שמימינו טלֶה ומשמאלו זאב.

בחצר בית הכנסת נמצא מבנה עצמאי שהוקם במאה ה-7. מניחים כי מדובר בבית מדרש. לאורך הקירות יש ספסלי אבן. מניחים כי אכסנדרת הכניסה של בית הכנסת הפכה, עם גידול היישוב, לחדר לימוד ל"תינוקות של בית רבן", אולי מהראשונים שהתגלו בגליל. הספסל המשובח ביותר נמצא לרגלי הקיר המערבי. במרכזו מגרעת, שבה הייתה כנראה כורסת חכם בית המדרש. צבי אילן[5] מעלה את ההשערה כי ייתכן וחכם זה היה "ר'חנה" - שמו של הצדיק שנקבר במקום וקברו נתקדש כפי שנרשם בתעודה מהגניזה הקהירית.
במשקוף בית המדרש תבליטים של 2 נשרים וזר ביניהם, ועליו הכתובת "ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך" (דברים, כ"ח, ו'). על הנשרים נתגלו סימני פעולתם בידי קנאים.

מטמון מטבעות

מתחת למחסן בית הכנסת נמצא מטמון של מאות מטבעות ברונזה וזהב, שהכיל 485 מטבעות, מתוכן 245 מזהב והשאר מברונזה. זמן המטבעות במטמון עצמו, מתפרס מימי אלכסנדר ינאי במאה ה-1 לפנה"ס ועד "אל עות'מן" בשנת 1193, כאשר רובו הגדול של המטמון כולל מטבעות מהתקופה הביזנטית עד הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית שבימיו נכבשה ארץ ישראל בידי המוסלמים. במקומות אחרים באתר נמצאו עוד 600 מטבעות, שכללו גם מטבעות מאוחרות יותר, מימי הצלבנים והממלוכים ועד המאה ה-14 וה-15. בעת מציאתו, היה זה האוצר בשווי הגבוה ביותר שנמצא בבית כנסת קדום בארץ ישראל.

הוראות הגעה

האתר נמצא בשטח אש ופתוח למבקרים בשבתות. הגישה אליו היא בדרך עפר המסתעפת מכביש ראש פינה - קריית שמונה, מדרום לתל חצור. דרך נוספת לאתר היא מכיוון עלמה. המוסדות האחראיים על אתרים ארכאולוגיים (רשות הגנים הלאומיים ורשות העתיקות) לא קיבלו את האחריות על שימור האתר.

חוות דעת על חרבת מרות

טוען חוות דעת...

תגובות

טוען תגובות...

אירועי סוכות 2018