כל המידע על גשר הצבים

באולימפיאדה לא תראו את הצבים הרכים, למרות שהם ידועים כשחיינים מצויינים, אבל בגשר הצבים שבנחל אלכסנדר, תפגשו אותם בהמוניהם. ראשון מבצבץ ממי הנחל הצוואר הארוך והגמיש שלהם, בוחן את הסביבה. אם יתמזל מזלכם תוכלו לראות איך הם לא מוותרים על שיזוף בשמש. 

קודם נועצים את ציפורניהם החדות בסלעים ובצמחייה שמסביב ואז הופ – לגדות הנחל. ומה עושה הצב הרך כשהוא רעב? אוכל חרקים, רכיכות, דו-חיים ואפילו אגוזים וצמחים. 

אם תחכו בסבלנות, תוכלו להבחין במים בצבים השוחים בניחותא במים. הצב הרך מגיע לאורך של מטר ולמשקל של עד 50 ק”ג. הצב, שמקורו באגמי המים המתוקים של מזרח אפריקה, ניזון במקור מתולעים, דגים ובעלי חיים קטנים אחרים שחיים במים. אך לאחר שבמרוצת הזמן נזרקו לנחל שאריות מזון על ידי מפעלים ומטיילים, שינה הצב את הרגלי האכילה שלו, והיום הוא אוכל הכל. לכן, חשוב להקפיד שלא להאכיל את הצבים, שעשויים גם להיחנק מאשפה הנזרקת למים. נקבת הצב הרך מטילה את ביציה בגומות שהיא חופרת בגדות הנחל בחודשים מאי-יוני, ולאחר כחודשיים בוקעים הצבים ורצים למים.

בשנת 1991 הציפו הגשמים הרבים שפקדו את הארץ את נחל אלכסנדר, ומעל למחצית מאוכלוסיית הצבים שחיו במקום, כ-200 במספר באותו זמן, נסחפו לים התיכון ומתו. זיהום נחלי החוף גרם לצמצום חריף באוכלוסייה: נותרו פרטים מעטים במקורות הירקון ובנחל תנינים, אך מרבית האוכלוסייה מצוייה בנחל אלכסנדר, שגם הוא מזוהם (מאז תחילת פרויקט החירום לטיפול בשפכי נחל שכם, המצב השתפר). נראה שהזיהום גורם לכך שרוב הביצים אינן בוקעות, והצעירים הבוקעים סובלים מעיוותים. בנחל אלכסנדר נראים רק צבים גדולים, ונראה שהצעירים אינם שורדים. כיום מתקיימים מאמצי שימור כדי להגן על אוכלוסיית הצב הרך: כדי להבטיח את גדילת הצבים הקטנים, אוספים אנשי רשות הטבע והגנים את ביצי הצבים, מדגירים אותם בסביבה מלאכותית ומחזירים את הצבים הקטנים למים לאחר התבגרותם.