איך מגיעים

מכביש 70 נפנה מזרחה לעבר כביש 89 (נהריה צפת). לאחר 3 ק"מ, ישנה פנייה ימינה [2] לעבר כביש 8833. כ-1 ק"מ לאחר הפנייה ישנה פנייה שמאלה לעיינות געתון. נפנה לדרך עפר (עבירה לכל רכב) המסומנת בסימון שבילים כחול ואיתה נמשיך כ-2 ק"מ עד עין אשחר [5], שם ישנה חורשה קטנה של קק"ל עם שולחן פיקניק ומבנה בטון של אתר שאיבה.

למעוניינים במסלול לחובבי לכת - ראו בהמשך הנחיות הגעה.

נחל געתון ונחל מירב

עדכון 22.6.21: משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מדווחים על תוצאות חריגות בדיגומים שבוצעו ב-20.6.21 בנחלי הגליל המערבי והגליל התחתון וב-21.6.21 בנחלי הגולן ועמק החולה, לבחינת מצב הזיהום בנחלים. במספר נחלים התוצאות חורגות מהמלצות משרד הבריאות (400 קולי צואתי) – תוצאה המעידה על הימצאות זיהום במים. הכניסה לנחל געתון חניון החורבה עלולה להיות מסוכנת באופן זמני.

נחל געתון זורם לאורך 19 ק"מ, ממושב מעונה שבגליל העליון ועד לחוף הים התיכון, בסמוך לנהריה. למעשה שמה של נהריה ניתן לה בעקבות מיקומה בסמיכות לנחל הגעתון. בנחל זרמו בשנים עברו מים רבים מהמעיינות הרבים השופעים בו. כיום רוב המים נתפסים על ידי חברת מקורות ומנוצלים לטובת ישובי האזור. שמו הערבי של הנחל, "ואדי אלעיון" (נחל המעיינות), מעיד על המעיינות הרבים שנובעים בו.

עין אשחר, שבו מתחיל טיולנו, הוא אחד משלושת המעיינות הגדולים שבנחל, ומבנה הבטון שעליו מעיד על שאיבת המים. בחודשי החורף והאביב לא כל המים נשאבים, ואפיק הנחל מתמלא במים זורמים. מאחורי מבנה השאיבה מתחיל השביל, שסומן על ידי קק"ל. השביל עובר בגדה הדרומית של הנחל שעליה חורש ים תיכוני עשיר הכולל את העצים: אלון מצוי, הלבנה רפואי, כליל החורש והחרוב  נוכל גם למצוא עצי אורן ירושלים בודדים, שרידים ליער שנטעה קקל  עם קום המדינה ונכרת בעקבות מחלה לפני מספר שנים.

בסוף החורף ובתחילת האביב נראה כלניות נוריות ורקפות רבות ואילו לקראת סוף האביב נראה את עמודי פריחה של חוטמית זיפנית, לוטם מרווני ולוטם שעיר, סירה קוצנית, דם המכבים, גזר קיפח ועוד.

 נלך בשביל מערבה כ-300 מטר, אז נראה שילוט המוביל אותנו במעלה הגבעה לעבר תצפית החרוב. העלייה אינה ארוכה, ומראש הגבעה נפרש נוף מרהיב מעמק געתון ועד לנהריה וחוף הים. לאחר התצפית נמשיך, בשביל המסומן שחור, דרום מזרחה על גבי השלוחה המפרידה בין נחל געתון לנחל מירב. לאחר כ-700 מטר השביל יורד לעבר עיינות אט [7] שגם הם זורמים בחלק מחודשי השנה. בסמוך למעיינות ישנם בור מים ומערת קבורה, ככל הנראה מהתקופה הרומאית (ראו ציר זמן היסטורי).

מעיינות אט, נמשיך עם השביל לכיוון מערב ולאחר הליכה לא ארוכה נגיע לעין מירב, בו ניתן להבחין בקלות לפי האיקליפטוס הגדול הנטע לצידו. עין מירב שמימיו אינם נתפסים בצינורות, נובע כל השנה לתוך בריכה עגולה ויפה. אמנם המים רדודים אך בהחלט ניתן לשכשך את הרגליים. גם כאן, בסמוך למעיין ישנם שרידי מבנים שמפוזרים בשטח, עדות לטחנות הקמח שפעלו כאן עד מלחמת העצמאות. המדרגות והחדרים המקורים וקשתות האבן היפות משאירים מקום רב לדמיון ומשחקים.

מעין מירב נמשיך בדרך העפר בנחל מירב, שלאחר כ-400 מטר חוברת בחזרה לנחל געתון. כאן נשוב לשביל שבו התחלנו ונמשיך איתו עד שנגיע בחזרה למכונית בעין אשחר. משם נמשיך בנסיעה קצרה לעבר חרבת געתון.

חרבת געתון

מעין אשחר נחזור מערבה בדרך העפר המסומנת בסימון שבילים כחול איתה באנו כ-400 מטר עד לפנייה שמאלה לעבר עין געתון. דרך עפר קצרה, תוביל אותנו לרחבת חנייה שלידה חורשת איקליפטוסים [4]. גשר עץ עובר מעל ערוץ הנחל שמים זורמים בו רק בחודשי החורף והאביב. את האפיק מזין עין געתון שבערבית נקרא עין מג'נונה (המשוגעת) כי השפיעה שלו אינה אחידה.

 על ראש הגבעה עומדת לה מורמת ונישאת מעל עמק געתון, חרבת געתון, שהיתה בעבר אחוזה מרשימה של משפחת סורסוק. משפחה לבנונית עשירה שאדמות רבות היו לה ברחבי הארץ. חלק מן האדמות נרכשו בימים שטרם הקמת המדינה על ידי גואל האדמות, יהושע חנקין. האחוזה שכנראה יושבת על שרידים של ישובים מימים עתיקים אף יותר, כללה את כל הנדרש כדי לקיים אורח חיים חקלאי מוסלמי. את התוצרים החקלאיים מהחלקות הפורות שלאורך נחל הגעתון עיבדו באחוזה שכללה, בית בד, ברכת מים חצובה, ובית קברות מוסלמי שבמרכזו קבר שייח חוסין.

שרידי האחוזה מצביעים על בנייה בארבע שלבים, הקדום שבינם כנראה עוד מימי הצלבנים (המאה ה-12 לספירה). מראש האחוזה נגלה נוף מרהיב לכל עבר אז זהירות, המבנה אינו יציב.

החורשה שלמרגלות האחוזה מתאימה מאוד לפיקניקים.

המסלול הארוך

לאלו שאינם רוצים להסתפק במסלול המעגלי ורוצים להנות עוד מהגעתון מומלץ להתחיל בתחילת הנחל [8] ולרדת לאורכו לאורך סימון השבילים הכחול, עד שמחברים למסלול שמתואר לעייל. תחילת המסלול כ-900 מטר מהשער הדרומי של מושב מעונה הנמצא בקילומטר ה-16 על כביש נהריה מעלות (כביש 89). הסימון מתחיל בסמוך לעץ האחרון (המערבי) של מטע זיתים הצמוד לכביש המחבר בין מושב מעונה למושב עין יעקב. המסלול ממשיך בכחול, בדרך סלולה עוד כ-1.5 ק"מ עד שהופך לשביל צר. המסלול ממשיך עוד כ-1 ק"מ ומגיע למערת נטיפים. מהמערה המסלול יורד מערבה, עוקף מפעל פטריות מדרום ועולה על דרך עפר סלולה העוברת לאורך הפאה הדרומית של שמורת תל מרוה ולאורך אפיק נחל מרוה הנשפך לנחל געתון תוך מעבר בחורש ים תיכוני. המסלול ממשיך עוד כ-4.5 ק"מ עד חניוני קקל בעין אשחר ועין ירק הסמוכים זה לזה ובהם חורשת אקליפטוסים ושולחנות פיקניק. מכאן על פי המתואר לעייל.

לאחר הביקור בחרבת געתון, נחזור לכביש 8833 ונפנה שמאלה [3]. לאחר 3 ק"מ נראה פנייה ימינה לעבר קיבוץ יחיעם בו נמצא מבצר יחיעם [9].

מבצר יחיעם

עדכון מרשות הטבע והגנים: השמורה נפתחה למבקרים, תחת מגבלות והנחיות משרד הבריאות. כדי לבקר בשמורה, יש להזמין מקום מראש. לפרטים נוספים »

מבצר יחיעם הינו שריד מרשים נוסף למלוכתם של הצלבנים, אותם עולי רגל נוצרים שהגיעו מאירופה במסעות הצלב, בארץ ישראל. המבצר הוקם ככל הנראה במאה ה-12 על ידי מסדר האבירים הטבטוני, נהרס ב-1265, והוקם שוב במאה ה-18 על ידי השליט הבדואי ד'אהר אל-עומר שמשל בכל אזור הגליל בשנים אלו. בערבית נקרא המבצר קלעת ג'ידין ומקורו בשמו הצלבני ג'ודין.

במרכז המבצר ניצב מגדל תצפית בן שלוש קומות מתקופת הצלבנים שהתצפית ממנו מקיפה את כל הגליל העליון המערבי.

שמו העברי של המבצר בא לו מקיבוץ יחיעם שעלה לקרקע באזור זה ב-27 בנובמבר 1946, ארבע חודשים לאחר פעולת ליל הגשרים של הפלמח. באותה פעולה נהרג יחיעם וייץ בניסיון לפוצץ את הגשרים שעל נחל כזיב. חברי הגרעין של השומר הצעיר החליטו להקים את הקיבוץ בנקודה מבודדת זו ולקרוא לו על שמו. המבצר שימש מקום מושבם של בני הקיבוץ החדש ובזמן מלחמת השחרור, עת היה הקיבוץ מבודד ונצור בלב אוכלוסיה עוינת, הוא שימש להגנה מפני התקיפות החוזרות ונשנות.

אחת הבעיות הקשות של הישוב היו אספקה של נשק, תחמושת, מזון ודלק. פרט לניסיונות להצניח אספקה לקיבוץ ממטוסים קלים, נשלחה מדי פעם שיירה מאזור החוף לעבר הקיבוץ.

אחת מאותן שיירות שבראשה נסע פורץ מחסומים משוריין, נעה על הכביש הישן מנהריה לתרשיחה. ליד הכפר הערבי כברי נתקלה השיירה במארב של כוח ערבי גדול שהתקיף את השיירה. רק פורץ המחסומים נחלץ מן התופת והגיע ליחיעם. שאר כלי הרכב נלכדו ואנשיהם השיבו אש. עם רדת החשיכה הצליחו לוחמים מעטים לסגת ברגל לנהריה, אך יתר חבריהם, 47 במספר, בהם מפקד השיירה בן עמי פכטר, נפלו בקרב.

סיפור עליית הישוב על הקרקע מתואר יפה בסרט שמוקרן באחד מחדרי המבצר.

מבצר יחיעם - מידע שימושי

שעות הפתיחה:
(הכניסה לגן נסגרת שעה לפני השעות הרשומות)

  • בשעון קיץ: ראשון-חמישי ושבת: 8:00-17:00 | שישי וערב חג: 8:00-16:00

  • בשעון חורף: ראשון-חמישי ושבת: 8:00-16:00 | שישי וערב חג: 8:00-15:00

  • ערב ראש השנה, ערב יום כיפור וערב פסח: 8:00 - 13:00

דמי כניסה:

  • מחיר רגיל: מבוגר: 15 ₪, ילד: 7 ₪, סטודנט: 13 ₪, אזרח ותיק: 8 ₪

  • מחיר בקבוצה (מעל 30 איש): מבוגר:14 ₪, ילד: 6 ₪ .

טלפון: 04-8276600

אנדרטת שיירת יחיעם

לאחר הביקור במבצר מומלץ בחום לחזור לכביש 89, בצומת כברי לפנות שמאלה, ולאחר כ-1 ק"מ לפנות שמאלה לאנדרטה שיירת יחיעם על פי השילוט [1]. באתר ניתן לראות שרידי המשוריינים כמו גם מפת אזור הקרב ואנדרטה בה מונצחים כל חללי צה"ל שנפלו באזור יחיעם.